משנה תורה -
ספר הקרבנות -
הלכות קרבן פסח - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
א אֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח אֵלָא לִמְנוּיָיו--שֶׁנֶּאֱמָר "תָּכֹסּוּ עַל-הַשֶּׂה" (שמות יב,ד), מְלַמֵּד שְׁהֶן מִתְמַנִּין עָלָיו כִּשְׁהוּא חַי; וְאֵלּוּ הַמִּתְמַנִּין עַל הַפֶּסַח, הֶן הַנִּקְרָאִין בְּנֵי חֲבוּרָה. [ב] וְיָחִיד שֶׁשָּׁחַט אֶת הַפֶּסַח לְעַצְמוֹ, כָּשֵׁר--וְהוּא, שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לֶאֱכֹל אֶת כֻּלּוֹ. וּמִשְׁתַּדְּלִין שֶׁלֹּא יִשָּׁחֵט לְכַתְּחִלָּה עַל יָחִיד, שֶׁנֶּאֱמָר "יַעֲשׂוּ אֹתוֹ" (שמות יב,מז; במדבר ט,יא; במדבר ט,יב).
ב [ג] אֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח אֵלָא עַל מִי שֶׁרָאוּי לֶאֱכֹל. הָיָה אֶחָד מִבְּנֵי חֲבוּרָה קָטָן, אוֹ זָקֵן, אוֹ חוֹלֶה--אִם יָכוֹל לֶאֱכֹל כַּזַּיִת, שׁוֹחֲטִין עָלָיו; וְאִם לָאו, אֵין שׁוֹחֲטִין עָלָיו: שֶׁנֶּאֱמָר "אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ" (שמות יב,ד), עַד שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לֶאֱכֹל. אַפִלּוּ חֲבוּרָה שֶׁלְּמֵאָה, וְאֵין כָּל אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לֶאֱכֹל כַּזַּיִת--אֵין שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶן.
ג [ד] אֵין עוֹשִׂין חֲבוּרָה נָשִׁים וַעֲבָדִים, אוֹ קְטַנִּים וַעֲבָדִים--מִפְּנֵי קַלּוּת שֶׁתִּהְיֶה בֵּינֵיהֶן; אֲבָל עוֹשִׂין חֲבוּרָה כֻּלָּהּ נָשִׁים, אַפִלּוּ בְּפֶסַח שֵׁנִי, אוֹ כֻּלָּהּ עֲבָדִים. וְשׁוֹחֲטִין עַל הַקְּטַנִּים, שֶׁיִּהְיוּ מִכְּלַל בְּנֵי הַחֲבוּרָה--לֹא שֶׁתִּהְיֶה חֲבוּרָה כֻּלָּהּ קְטַנִּים, שְׁאֵינָן בְּנֵי דַּעַת.
ד וְכֵן אֵין עוֹשִׂין חֲבוּרָה כֻּלָּהּ חוֹלִים אוֹ זְקֵנִים אוֹ אוֹנְנִים, אַף עַל פִּי שְׁהֶן יְכוּלִין לֶאֱכֹל--הוֹאִיל וַאֲכִילָתָם מְעוּטָה: שֶׁמֶּא יַשְׁאִירוּ הַפֶּסַח, וִיבִיאוּהוּ לִידֵי פְּסוּל. וְאִם עָבְרוּ וְשָׁחֲטוּ עַל חֲבוּרָה זוֹ, כָּשֵׁר. וְכֵן אֵין עוֹשִׂין חֲבוּרָה כֻּלָּהּ גֵּרִים--שֶׁמֶּא לֹא יְדַקְדְּקוּ בּוֹ, וִיבִיאוּהוּ לִידֵי פְּסוּל; וְאִם שָׁחֲטוּ עֲלֵיהֶן, כָּשֵׁר.
ה שְׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִמְנוּיָיו, אוֹ לְמִי שְׁאֵין כָּל אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לֶאֱכֹל כַּזַּיִת, אוֹ שֶׁשְּׁחָטוֹ לַעֲרֵלִים אוֹ לִטְמֵאִים--פָּסוּל. שְׁחָטוֹ לְמִי שֶׁיָּכוֹל לֶאֱכֹל וּלְמִי שְׁאֵינוּ יָכוֹל לֶאֱכֹל כַּזַּיִת, לִמְנוּיָיו וְשֶׁלֹּא לִמְנוּיָיו, לְמוּלִים וְלַעֲרֵלִים, לִטְהוֹרִים וְלִטְמֵאִים--כָּשֵׁר: שֶׁאֵלּוּ הָרְאוּיִין לוֹ, אוֹכְלִין כַּהֲלָכָה; וְהָאֲחֵרִים, כְּאִלּוּ לֹא חִשַּׁב עֲלֵיהֶם.
ו שְׁחָטוֹ לְמוּלִים, וְזָרַק הַדָּם לְשֵׁם מוּלִים וַעֲרֵלִים--פָּסוּל: שֶׁהַזְּרִיקָה חֲמוּרָה, שְׁהִיא עִיקַר הַקָּרְבָּן. שְׁחָטוֹ לְמוּלִים, שֶׁיִּתְכַּפְּרוּ בּוֹ עֲרֵלִים--פָּסוּל, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ מַחְשֶׁבֶת עֲרֵלִים בַּזְּרִיקָה. שְׁחָטוֹ לְאוֹכְלָיו, לִזְרֹק דָּמוֹ שֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו--הַפֶּסַח כָּשֵׁר; וְאֵין אָדָם יוֹצֶא בּוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ, לְפִי שְׁאֵין מַחְשֶׁבֶת אוֹכְלִין בַּזְּרִיקָה.
ז מִי שְׁהוּא בָּרִיא בְּשָׁעַת שְׁחִיטָה, וְחוֹלֶה בְּשָׁעַת זְרִיקָה, אוֹ חוֹלֶה בְּשָׁעַת שְׁחִיטָה, וּבָרִיא בְּשָׁעַת זְרִיקָה--אֵין שׁוֹחֲטִין וְזוֹרְקִין עָלָיו: עַד שֶׁיִּהְיֶה בָּרִיא מִשָּׁעַת שְׁחִיטָה, עַד שָׁעַת זְרִיקָה.
ח שׁוֹחֵט אָדָם עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים, וְעַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִיִּים, בֵּין מִדַּעְתָּן, בֵּין שֶׁלֹּא מִדַּעְתָּן. אֲבָל אֵינוּ שׁוֹחֵט עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים, וְלֹא עַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִיִּים, וְלֹא עַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ--אֵלָא מִדַּעְתָּן; וְאִם שָׁתְקוּ וְלֹא מִחוּ, הֲרֵי זֶה מִדַּעְתָּן.
ט שָׁחַט עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים, וְעַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִיִּים, וְהָלְכוּ וְשָׁחֲטוּ הֶן לְעַצְמָן--יוֹצְאִין בְּשֶׁלְּרִבָּן. [י] שָׁחַט עַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ וּבְנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים, וְעַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִיִּים, וְשָׁחֲטוּ הֶן לְעַצְמָן--אֵין לָךְ מִחוּי גָּדוֹל מִזֶּה, וְאֵינָן יוֹצְאִין אֵלָא בְּשֶׁלְּעַצְמָן.
י [יא] הָאִשָּׁה שְׁהִיא בְּבֵית בַּעְלָהּ, שָׁחַט עָלֶיהָ אָבִיהָ וְשָׁחַט עָלֶיהָ בַּעְלָהּ--תֹּאכַל מִשֶּׁלְּבַעְלָהּ. הָיְתָה נֶחְפֶּזֶת לֵילֵךְ לְבֵית אָבִיהָ בָּרֶגֶל הָרִאשׁוֹן הַסָּמוּךְ לְנִשּׂוּאֶיהָ כְּדֶרֶךְ כָּל הַבָּנוֹת, וְשָׁחַט עָלֶיהָ אָבִיהָ וְשָׁחַט עָלֶיהָ בַּעְלָהּ--תֹּאכַל מִשֶּׁלְּאָבִיהָ; מִכָּאן וְאִלַּךְ, תֹּאכַל מִמְּקוֹם שְׁהִיא רוֹצָה--וְהוּא, שֶׁתִּבְרֹר לָהּ מְקוֹם שֶׁתִּרְצֶה בְּשָׁעַת שְׁחִיטָה. וְכֵן יָתוֹם שֶׁשָּׁחֲטוּ עָלָיו אַפְטְרוּפִין, יֹאכַל מִמְּקוֹם שְׁהוּא רוֹצֶה.
יא בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּיָתוֹם קָטָן. אֲבָל גָּדוֹל, נַעֲשֶׂה כִּמְמַנֶּה עַצְמוֹ עַל שְׁנֵי פְּסָחִים; וְהַמְּמַנֶּה עַצְמוֹ עַל שְׁנֵי פְּסָחִים, אֵינוּ אוֹכֵל אֵלָא מִן הַנִּשְׁחָט רִאשׁוֹן. [יב] עֶבֶד שֶׁלִּשְׁנֵי שֻׁתָּפִין--בִּזְמָן שֶׁמַּקְפִּידִין זֶה עַל זֶה, לֹא יֹאכַל מִשֶּׁלִּשְׁנֵיהֶן; וְאִם אֵינָן מַקְפִּידִין, מִמְּקוֹם שֶׁיִּרְצֶה יֹאכַל. [יג] מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד, וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין--לֹא יֹאכַל לֹא מִשֶּׁלְּרִבּוֹ, וְלֹא מִשֶּׁלְּעַצְמוֹ: עַד שֶׁיֵּעָשֶׂה כֻּלּוֹ בֶּן חוֹרִין.
יב [יד] עַד כַּמָּה נִמְנִין עַל הַפֶּסַח, עַד שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ כַּזַּיִת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. וְנִמְנִין עָלָיו וּמוֹשְׁכִין אֶת יְדֵיהֶן מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁיִּשָּׁחֵט; כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁחַט--אֵינוּ יָכוֹל לִמְשֹׁךְ אֶת יָדוֹ, שֶׁהֲרֵי נִשְׁחַט עָלָיו.
יג נִמְנוּ עָלָיו, וְחָזְרוּ אֲחֵרִים וְנִמְנוּ עָלָיו: רִאשׁוֹנִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן כַּזַּיִת--אוֹכְלִין, וּפְטוּרִין מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי; וְאַחֲרוֹנִים שֶׁרַבּוּ עַד שֶׁלֹּא נִמְצָא בּוֹ כַּזַּיִת לְכָל אֶחָד--אֵינָן אוֹכְלִין, וְחַיָּבִין לַעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי.
יד [טו] הַמְּמַנֶּה אֲחֵרִים עִמּוֹ עַל חֶלְקוֹ, וְלֹא יָדְעוּ בָּהֶן בְּנֵי הַחֲבוּרָה--הֲרֵי בְּנֵי הַחֲבוּרָה רַשָּׁאִין לִתֵּן לוֹ חֶלְקוֹ אַחַר שֶׁיִּצָּלֶה בְּעֵת הָאֲכִילָה, וּבְנֵי הַחֲבוּרָה אוֹכְלִין מִשֶּׁלָּהֶן; וְהוּא אוֹכֵל חֶלְקוֹ עִם הָאֲחֵרִים שֶׁמִּנָּה עָלָיו, בַּחֲבוּרָה שְׁנִיָּה.
טו וְכֵן בְּנֵי חֲבוּרָה שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן גַּרְגְּרָן--רַשָּׁאִין לְהוֹצִיאוֹ מֵהֶן, וְנוֹתְנִין לוֹ חֶלְקוֹ, וְיֹאכַל הוּא בַּחֲבוּרָתוֹ; וְאִם אֵינוּ זוֹלֵל, אֵינָן רַשָּׁאִין לֵחָלֵק.
משנה תורה -
ספר הקרבנות -
הלכות קרבן פסח - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י