משנה תורה -
ספר הקרבנות -
הלכות קרבן פסח - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
א מִי שֶׁהָיָה טָמֵא בְּשָׁעַת שְׁחִיטַת הַפֶּסַח, שְׁאֵין שׁוֹחֲטִין עָלָיו, אוֹ שֶׁהָיָה בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה, אוֹ נֶאֱנַס בְּאֹנֶס אַחֵר, אוֹ שֶׁשָּׁגַג, וְלֹא הִקְרִיב בָּרִאשׁוֹן--הֲרֵי זֶה שׁוֹחֵט פֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁלְּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בֵּין הָעַרְבַּיִם. וּשְׁחִיטַת פֶּסַח זֶה--מִצְוַת עֲשֵׂה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְדוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, שְׁאֵין הַשֵּׁנִי תַּשְׁלוּמִין לָרִאשׁוֹן, אֵלָא רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ; לְפִיכָּךְ חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת.
ב כֵּיצַד: מִי שֶׁשָּׁגַג אוֹ נֶאֱנַס וְלֹא הִקְרִיב בָּרִאשׁוֹן--אִם הֵזִיד וְלֹא הִקְרִיב בַּשֵּׁנִי, חַיָּב כָּרֵת; וְאִם שָׁגַג אוֹ נֶאֱנַס אַף בַּשֵּׁנִי, פָּטוּר. הֵזִיד וְלֹא הִקְרִיב בָּרִאשׁוֹן, הֲרֵי זֶה מַקְרִיב בַּשֵּׁנִי; וְאִם לֹא הִקְרִיב בַּשֵּׁנִי--אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁגַג, הֲרֵי זֶה חַיָּב כָּרֵת, שֶׁהֲרֵי לֹא הִקְרִיב קָרְבַּן ה' בְּמוֹעֲדוֹ, וְהָיָה מֵזִיד.
ג אֲבָל מִי שֶׁהָיָה טָמֵא אוֹ בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה, וְלֹא עָשָׂה אֶת הָרִאשׁוֹן--אַף עַל פִּי שֶׁהֵזִיד בַּשֵּׁנִי, אֵינוּ חַיָּב כָּרֵת, שֶׁכְּבָר נִפְטַר בְּפֶסַח רִאשׁוֹן, מִן הַכָּרֵת. [ג] וּמִי שֶׁהָיָה בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה, וְשָׁחֲטוּ וְזָרְקוּ עָלָיו אֶת הַדָּם--אַף עַל פִּי שֶׁבָּא לָעֶרֶב--לֹא הֻרְצָה, וְחַיָּב בְּפֶסַח שֵׁנִי.
ד טָמֵא שֶׁיָּכוֹל לִטַּהַר בְּפֶסַח רִאשׁוֹן, שֶׁלֹּא טָבַל אֵלָא יָשַׁב בְּטֻמְאָתוֹ עַד שֶׁעָבַר זְמָן הַקָּרְבָּן, וְכֵן הֶעָרֵל, שֶׁלֹּא מָל עַד שֶׁעָבַר זְמָן הַקָּרְבָּן--הֲרֵי זֶה מֵזִיד בָּרִאשׁוֹן; לְפִיכָּךְ אִם לֹא עָשָׂה אֶת הַשֵּׁנִי, אַפִלּוּ בִּשְׁגָגָה--חַיָּב כָּרֵת.
ה כְּשֵׁם שֶׁמִּילַת עַצְמוֹ מְעַכֶּבֶת אוֹתוֹ מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח--כָּךְ מִילַת בָּנָיו הַקְּטַנִּים וּמִילַת כָּל עֲבָדָיו בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים מְעַכֶּבֶת אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר "הִמּוֹל לוֹ כָל-זָכָר וְאָז יִקְרַב לַעֲשֹׂתוֹ" (שמות יב,מח); וְאִם שָׁחַט קֹדֶם שֶׁיָּמוּל אוֹתָם, הַפֶּסַח פָּסוּל.
ו וְכֵן טְבִילַת אַמְהוֹתָיו לְשֵׁם עַבְדוּת מְעַכֶּבֶת אוֹתוֹ; וְדָבָר זֶה, מִפִּי הַקַּבָּלָה שֶׁהַטְּבִילָה לַשְּׁפָחוֹת כַּמִּילָה לָעֲבָדִים. [ו] הַקָּטָן, אֵין מִילַת עֲבָדָיו וּטְבִילַת שִׁפְחוֹתָיו מְעַכֶּבֶת אוֹתוֹ מִלְּהִמָּנוֹת עַל הַפֶּסַח--שֶׁנֶּאֱמָר "וְכָל-עֶבֶד אִישׁ" (שמות יב,מד), לְהוֹצִיא אֶת הַקָּטָן.
ז גֵּר שֶׁנִּתְגַּיַּר בֵּין פֶּסַח רִאשׁוֹן לְפֶסַח שֵׁנִי, וְכֵן קָטָן שֶׁהִגְדִּיל בֵּין שְׁנֵי פְּסָחִים--חַיָּבִין לַעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי; וְאִם שָׁחֲטוּ עָלָיו בָּרִאשׁוֹן, פָּטוּר.
ח נָשִׁים שֶׁנִּדְחוּ לַשֵּׁנִי--בֵּין מִפְּנֵי הָאֹנֶס וְהַשְּׁגָגָה, בֵּין מִפְּנֵי הַטֻּמְאָה וְדֶרֶךְ רְחוֹקָה--הֲרֵי פֶּסַח שֵׁנִי לָהֶם רְשׁוּת: רָצוּ, שׁוֹחֲטִין; רָצוּ, אֵין שׁוֹחֲטִין. לְפִיכָּךְ אֵין שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶן בִּפְנֵי עַצְמָן בַּשַּׁבָּת, בְּפֶסַח שֵׁנִי; אֲבָל אִם הָיְתָה הָאִשָּׁה אַחַת מִבְּנֵי חֲבוּרָה, מֻתָּר.
ט אֵיזוֹ הִיא דֶּרֶךְ רְחוֹקָה, חֲמִשָּׁה עָשָׂר מִיל חוּץ לְחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם. [ט] מִי שֶׁהָיָה בֵּינוֹ וּבֵין יְרוּשָׁלַיִם יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר עִם עֲלִיַּת הַשֶּׁמֶשׁ, חֲמִשָּׁה עָשָׂר מִיל אוֹ יָתֵר--הֲרֵי זֶה בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה; הָיָה בֵּינוֹ וּבֵינָהּ פָּחוּת מִזֶּה--אֵינוּ בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה, מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לְהַגִּיעַ לִירוּשָׁלַיִם אַחַר חֲצוֹת כְּשֶׁיְּהַלַּךְ בְּרַגְלָיו בְּנַחַת.
י הָלַךְ וְלֹא הִגִּיעַ, מִפְּנֵי שֶׁעִכְּבוּהוּ הַבְּהֵמוֹת בְּדָחְקָם, אוֹ שֶׁהָיָה בִּירוּשָׁלַיִם, וְהָיָה חוֹלֶה בְּרַגְלָיו וְלֹא הִגִּיעַ לָעֲזָרָה עַד שֶׁעָבַר זְמָן הַקָּרְבָּן--הֲרֵי זֶה אָנוּס, וְאֵינוּ בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה.
יא מִי שֶׁהָיָה חָבוּשׁ חוּץ לְחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם, וְהִבְטִיחוּהוּ לָצֵאת לָעֶרֶב--שׁוֹחֲטִין עָלָיו, וּכְשֶׁיֵּצֵא לָעֶרֶב יֹאכַל. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּיַד יִשְׂרָאֵל; אֲבָל אִם הָיָה חָבוּשׁ בְּיַד גּוֹיִים, אֵין שׁוֹחֲטִין עָלָיו עַד שֶׁיֵּצֵא. וְאִם שָׁחֲטוּ עָלָיו, וְיָצָא--הֲרֵי זֶה אוֹכֵל; וְאִם לֹא יָצָא--פָּטוּר מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי, שֶׁהֲרֵי נִשְׁחַט עָלָיו.
יב וְכֵן הָאוֹנֵן וְהַחוֹלֶה וְהַזָּקֵן שְׁאֵינָן יְכוּלִין לֶאֱכֹל, שֶׁשָּׁחֲטוּ עֲלֵיהֶן וְאַחַר שֶׁנִּזְרַק הַדָּם נִטְמְאוּ בְּמֵת, וַהֲרֵי אֵינָן יְכוּלִין לֶאֱכֹל--הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי.
משנה תורה -
ספר הקרבנות -
הלכות קרבן פסח - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י