משנה תורה -
ספר הקרבנות -
הלכות קרבן פסח - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
א רַבִּים שֶׁהָיוּ טְמֵאֵי מֵת בְּפֶסַח רִאשׁוֹן--אִם הָיוּ מֵעוּט הַקָּהָל, הֲרֵי אֵלּוּ נִדְחִין לְפֶסַח שֵׁנִי כִּשְׁאָר הַטְּמֵאִים; אֲבָל אִם הָיוּ רֹב הַקָּהָל טְמֵאֵי מֵת, אוֹ שֶׁהָיוּ הַכּוֹהֲנִים אוֹ כְּלֵי שָׁרֵת טְמֵאִים טֻמְאַת מֵת--אֵינָן נִדְחִין, אֵלָא יַקְרִיבוּ כֻּלָּן הַפֶּסַח בְּטֻמְאָה, הַטְּמֵאִים עִם הַטְּהוֹרִים: שֶׁנֶּאֱמָר "וַיְהִי אֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים" (במדבר ט,ו)--יְחִידִים נִדְחִים, וְאֵין הַצִּבּוּר נִדְחֶה. וְדָבָר זֶה, בְּטֻמְאַת הַמֵּת בִּלְבָד כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּבִיאַת הַמִּקְדָּשׁ.
ב הָיוּ הַקָּהָל מֶחְצָה טְהוֹרִים וּמֶחְצָה טְמֵאֵי מֵת--כֻּלָּן עוֹשִׂין בָּרִאשׁוֹן, וְהַטְּהוֹרִים עוֹשִׂין לְעַצְמָן בְּטַהְרָה, וְהַטְּמֵאִים עוֹשִׂין לְעַצְמָן בְּטֻמְאָה, וְאוֹכְלִין אוֹתוֹ בְּטֻמְאָה. וְאִם הָיוּ טְמֵאֵי הַמֵּת עוֹדְפִין עַל הַטְּהוֹרִים, אַפִלּוּ אֶחָד--יַעֲשׂוּ כֻּלָּן בְּטֻמְאָה.
ג הָיוּ הָאֲנָשִׁים מֶחְצָה טְמֵאֵי מֵת, וּמֶחְצָה טְהוֹרִים, וּבִזְמָן שֶׁאַתָּה מוֹנֶה הַנָּשִׁים בִּכְלַל הָאֲנָשִׁים, יִהְיוּ הָרֹב טְהוֹרִים--הַטְּהוֹרִים עוֹשִׂין אֶת הָרִאשׁוֹן, וְהַטְּמֵאִים אֵינָן עוֹשִׂין לֹא אֶת הָרִאשׁוֹן וְלֹא אֶת הַשֵּׁנִי: אֵין עוֹשִׂין רִאשׁוֹן, מִפְּנֵי שְׁהֶן מֵעוּט; וְאֵין עוֹשִׂין שֵׁנִי, שֶׁהַנָּשִׁים בַּשֵּׁנִי רְשׁוּת, וְנִמְצְאוּ הַטְּמֵאִים מֶחְצָה, וְאֵין מֶחְצָה עוֹשִׂין אֶת הַשֵּׁנִי.
ד הָיוּ רֹב הַקָּהָל זָבִים וּמְצֹרָעִים וּבוֹעֲלֵי נִדּוֹת, וּמֵעוּטָן טְמֵאֵי מֵת--אוֹתָן טְמֵאֵי מֵת אֵין עוֹשִׂין בָּרִאשׁוֹן, לְפִי שְׁהֶן מֵעוּט; וְאֵינָן עוֹשִׂין אֶת הַשֵּׁנִי, שְׁאֵין הַיְּחִידִים עוֹשִׂין אֶת הַשֵּׁנִי אֵלָא בִּזְמָן שֶׁעָשׂוּ רֹב הַקָּהָל אֶת הָרִאשׁוֹן, וְכָאן הוֹאִיל וְלֹא עָשׂוּ רֹב הַקָּהָל בָּרִאשׁוֹן, לֹא יַעֲשׂוּ אֵלּוּ הַמֵּעוּט הַטְּמֵאִים לְמֵת אֶת הַשֵּׁנִי.
ה הָיוּ רֹב הַקָּהָל טְמֵאֵי מֵת, וּמֵעוּט זָבִים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--טְמֵאֵי מֵת עוֹשִׂין אֶת הָרִאשׁוֹן. וְהַזָּבִים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן אֵינָן עוֹשִׂין, לֹא אֶת הָרִאשׁוֹן וְלֹא אֶת הַשֵּׁנִי: אֵינָן עוֹשִׂין בָּרִאשׁוֹן, שְׁאֵין נִדְחֵית בַּצִּבּוּר אֵלָא טֻמְאַת הַמֵּת בִּלְבָד; וְאֵין עוֹשִׂין בַּשֵּׁנִי, שְׁאֵין עוֹשִׂין פֶּסַח שֵׁנִי אֵלָא אִם בָּא הָרִאשׁוֹן בְּטַהְרָה, אֲבָל אִם נַעֲשָׂה רִאשׁוֹן בְּטֻמְאָה, אֵין שָׁם פֶּסַח שֵׁנִי.
ו הָיוּ שְׁלִישׁ הַקָּהָל טְהוֹרִים, וּשְׁלִישׁ זָבִים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, וּשְׁלִישׁ טְמֵאֵי מֵת--אוֹתָן טְמֵאֵי מֵת אֵין עוֹשִׂין לֹא אֶת הָרִאשׁוֹן וְלֹא אֶת הַשֵּׁנִי: אֵינָן עוֹשִׂין רִאשׁוֹן, שֶׁהֲרֵי הֶן מוּעָטִין לְגַבֵּי טְהוֹרִים עִם הַזָּבִים; וּבַשֵּׁנִי לֹא יַעֲשׂוּ, שֶׁהֲרֵי מֵעוּט עָשׂוּ בָּרִאשׁוֹן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ז כֵּיצַד מְשַׁעֲרִין הַפֶּסַח לֵידַע אִם רֹב הַקָּהָל טְמֵאִים אוֹ טְהוֹרִים: אֵין מְשַׁעֲרִין בְּכָל הָאוֹכְלִין--שֶׁאִפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ עֶשְׂרִים נִמְנִין עַל פֶּסַח אֶחָד, וּמְשַׁלְּחִין אוֹתוֹ בְּיַד אֶחָד לִשְׁחֹט עֲלֵיהֶן; אֵלָא מְשַׁעֲרִין בְּכָל הַנִּכְנָסִין לָעֲזָרָה, וְעַד שְׁהֶן מִבַּחוּץ קֹדֶם שֶׁתִּכָּנֵס כַּת הָרִאשׁוֹנָה, מְשַׁעֲרִין אוֹתָן.
ח [ז] יָחִיד שֶׁנִּטְמָא בִּסְפֵק רְשׁוּת הַיָּחִיד, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בִּמְקוֹמוֹ--הֲרֵי זֶה יִדָּחֶה לְפֶסַח שֵׁנִי, כִּשְׁאָר טְמֵאֵי מֵת; וְצִבּוּר שֶׁנִּטְמָא בִּסְפֵק רְשׁוּת הַיָּחִיד, יַעֲשׂוּ כֻּלָּן בְּטֻמְאָה.
ט [ח] פֶּסַח שֶׁהִקְרִיבוּהוּ בְּטֻמְאָה--הֲרֵי זֶה נֶאֱכָל כְּטָהוֹר, שֶׁמִּתְחִלָּתוֹ לֹא בָא אֵלָא לַאֲכִילָה; וְאֵינוּ נֶאֱכָל לְכָל טָמֵא, אֵלָא לִטְמֵאֵי מֵת שֶׁנִּדְחֵית לָהֶם הַטֻּמְאָה הַזֹּאת, וּלְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, מִטְּמֵאֵי מַגַּע טְמָאוֹת. אֲבָל הַטְּמֵאִים שֶׁהַטֻּמְאָה יוֹצְאָה עֲלֵיהֶן מִגּוּפָן, כְּגוֹן זָבִים וְזָבוֹת נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת וּמְצֹרָעִים--לֹא יֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ. וְאִם אָכְלוּ, פְּטוּרִין: מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁהַנֶּאֱכָל לַטְּהוֹרִין, חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוֹם טֻמְאָה; וְהַנֶּאֱכָל לַטְּמֵאִין, אֵין חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוֹם טֻמְאָה. אַפִלּוּ אָכְלוּ טְמֵאֵי מֵת מִן הָאֵמוּרִין שֶׁלּוֹ, פְּטוּרִין.
י בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁהַפֶּסַח יֵאָכֵל בְּטֻמְאָה, בְּשֶׁנִּטְמְאוּ הַצִּבּוּר קֹדֶם זְרִיקַת הַדָּם; אֲבָל אִם נִטְמְאוּ לְאַחַר זְרִיקַת הַדָּם, לֹא יֵאָכֵל. [ט] שְׁחָטוּהוּ בְּטַהְרָה, וְנִטְמְאוּ רֹב הַצִּבּוּר קֹדֶם זְרִיקָה--זוֹרֵק אֶת הַדָּם, וְהַפֶּסַח לֹא יֵאָכֵל: גְּזֵרָה שֶׁמֶּא יִטַּמְּאוּ אַחַר זְרִיקָה בְּשָׁנָה אַחֶרֶת, וְיֹאכְלוּהוּ בְּטֻמְאָה.
יא הָיוּ כְּלֵי שָׁרֵת טְמֵאִים בְּשֶׁרֶץ וְכַיּוֹצֶא בּוֹ--הוֹאִיל וְאֵינָן מְטַמְּאִין אֶת הָאָדָם כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בִּמְקוֹמוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁמְּטַמְּאִין אֶת הַבָּשָׂר, לֹא יַעֲשׂוּ אוֹתוֹ אֵלָא הַטְּהוֹרִים, וְיֵאָכֵל אַף עַל פִּי שְׁהוּא טָמֵא: מוּטָב שֶׁיֵּאָכֵל בְּטֻמְאַת בָּשָׂר שְׁהִיא בְּלָאו, וְלֹא יֹאכְלוּהוּ טְמֵאֵי הַגּוּף שְׁהֶן בְּכָרֵת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין.
משנה תורה -
ספר הקרבנות -
הלכות קרבן פסח - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י