משנה תורה -
ספר עבודה -
הלכות פסולי המוקדשין - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
א כָּל הַזְּבָחִים שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בְּמַחְשֶׁבֶת שִׁנּוּי הַשֵּׁם, בֵּין בְּקָרְבָּנוֹת יָחִיד בֵּין בְּקָרְבְּנוֹת צִבּוּר--כְּשֵׁרִים, אֵלָא שֶׁלֹּא עָלוּ לַבְּעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה: חוּץ מִן הַחַטָּאת וְהַפֶּסַח--שְׁאִם נַעֲשׂוּ בְּמַחְשֶׁבֶת שִׁנּוּי הַשֵּׁם, פְּסוּלִין. וְאֶחָד הַמְּשַׁנֶּה שֵׁם הַזֶּבַח בְּשָׁעַת שְׁחִיטָה, אוֹ בְּשָׁעַת קַבָּלָה, אוֹ בְּשָׁעַת הוֹלָכָה, אוֹ בַּזְּרִיקָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ב כֵּיצַד לֹא עָלוּ לַבְּעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה: כְּגוֹן שֶׁשָּׁחַט עוֹלָה לְשֵׁם שְׁלָמִים, לֹא עָלָת לַבְּעָלִים--לֹא מִשּׁוֹם עוֹלָה שְׁהֶם חַיָּבִין בָּהּ וְלֹא מִשּׁוֹם שְׁלָמִים, אֵלָא חַיָּבִין לְהָבִיא זֶבַח אַחֵר. וְכֵן אִם שָׁחַט עוֹלַת רְאוּבֵן לְשֵׁם שִׁמְעוֹן--לֹא עָלָת לֹא לִרְאוּבֵן, וְלֹא לְשִׁמְעוֹן.
ג בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁעָקַר שֵׁם הַזֶּבַח בְּזָדוֹן; אֲבָל אִם טָעָה וְדִמָּה שֶׁזּוֹ הָעוֹלָה שְׁלָמִים הִיא, וְעָשָׂה כָּל עֲבוֹדוֹתֶיהָ לְשֵׁם שְׁלָמִים--עָלָת לַבְּעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה. וְכֵן הַחַטָּאת וְהַפֶּסַח שֶׁעָשָׂה אוֹתָן בְּמַחְשֶׁבֶת שִׁנּוּי הַשֵּׁם בִּטְעוּת, כְּשֵׁרִים--שֶׁעֲקִירָה בִּטְעוּת, אֵינָהּ עֲקִירָה.
ד וְכֵן עוֹלַת הָעוֹף שֶׁמְּלָקָהּ אוֹ שֶׁמִּצָּה דָּמָהּ בְּמַחְשֶׁבֶת שִׁנּוּי הַשֵּׁם--כְּשֵׁרָה, וְלֹא עָלָת לַבְּעָלִים; וְחַטַּאת הָעוֹף, פְּסוּלָה. [ב] וְכֵן כָּל הַמְּנָחוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּמַחְשֶׁבֶת שִׁנּוּי הַשֵּׁם--כְּשֵׁרוֹת, וְלֹא עָלוּ לַבְּעָלִים: חוּץ מִמִּנְחַת חוֹטֶא וּמִנְחַת קְנָאוֹת--שְׁאִם חִשַּׁב בְּאַחַת מֵאַרְבַּע עֲבוֹדוֹת שֶׁלָּהֶן מַחְשֶׁבֶת שִׁנּוּי הַשֵּׁם, פְּסוּלוֹת.
ה שִׁנּוּי הַשֵּׁם בַּמִּנְחָה כֵּיצַד--כְּגוֹן שֶׁקָּמַץ מִנְחַת נְדָבָה לְשֵׁם מִנְחַת חוֹטֶא, אוֹ מַרְחֶשֶׁת לְשֵׁם מַחֲבַת, אוֹ מַחֲבַת לְשֵׁם מַרְחֶשֶׁת, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.
ו [ג] אָסוּר לְחַשַּׁב בַּקֳּדָשִׁים מַחְשָׁבָה שְׁאֵינָהּ נְכוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר; לְפִיכָּךְ זֶבַח שֶׁשְּׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, אוֹ מִנְחָה שֶׁקְּמָצָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, בֵּין בְּזָדוֹן, בֵּין בִּשְׁגָגָה--חַיָּב לְהַשְׁלִים שְׁאָר עֲבוֹדוֹת לִשְׁמָן: אַפִלּוּ שָׁחַט וְקִבַּל וְהוֹלִיךְ בְּמַחְשֶׁבֶת שִׁנּוּי הַשֵּׁם, חַיָּב לִזְרֹק בְּמַחְשָׁבָה נְכוֹנָה.
ז וּמִפְּנֵי מַה נִשְׁתַּנָּה דִּין הַחַטָּאת וְהַפֶּסַח מִכָּל הַזְּבָחִים, וְדִין מִנְחַת חוֹטֶא וּמִנְחַת הַקְּנָאוֹת מִכָּל הַמְּנָחוֹת--מִפְּנֵי שֶׁעִיַּן עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר בַּחַטָּאת "וְשָׁחַט אֹתָהּ, לְחַטָּאת" (ויקרא ד,לג), שֶׁתִּהְיֶה שְׁחִיטָה לְשֵׁם חַטָּאת; וְכֵן שְׁאָר עֲבוֹדוֹתֶיהָ לִשְׁמָהּ. וְנֶאֱמָר "עַל-חַטָּאתוֹ" (ויקרא ד,כח; ויקרא ד,לה), שֶׁתֵּעָשֶׂה לְשֵׁם אוֹתוֹ הַחֵטְא. וְנֶאֱמָר "וְכִפֶּר עָלָיו" (ויקרא ד,לה), שֶׁתִּהְיֶה לְשֵׁם בְּעָלֶיהָ.
ח וְנֶאֱמָר בַּפֶּסַח "וְעָשִׂיתָ פֶּסַח, לַה'" (דברים טז,א), שֶׁתִּהְיֶה כָּל עֲשִׂיָּתוֹ לְשֵׁם פֶּסַח, וְנֶאֱמָר "וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח-פֶּסַח הוּא לַה'" (שמות יב,כז), שֶׁתִּהְיֶה זְבִיחָתוֹ לְשֵׁם פֶּסַח; הַא אִם שִׁנָּה שְׁמוֹ, אוֹ שֵׁם בְּעָלָיו--פָּסוּל. וּבְמִנְחַת חוֹטֶא הוּא אוֹמֵר "כִּי חַטָּאת, הִיא" (ויקרא ה,יא), וּבְמִנְחַת סוֹטָה נֶאֱמָר "כִּי-מִנְחַת קְנָאֹת הִיא" (ראה במדבר ה,טו; במדבר ה,יח)--שֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשֵׂיהֶן לִשְׁמָן.
ט [ד] חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשֵׁם זֶבַח אַחֵר--כְּגוֹן שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשֵׁם עוֹלָה, אוֹ לְשֵׁם אָשָׁם, אוֹ לְשֵׁם שְׁלָמִים--פְּסוּלָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; אֲבָל אִם שְׁחָטָהּ לְשֵׁם חֻלִּין--הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה, וְלֹא עָלָת לַבְּעָלִים: [ה] מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁהַקֳּדָשִׁים מְחַלְּלִין קֳדָשִׁים, וְאֵין הַחֻלִּין מְחַלְּלִין קֳדָשִׁים.
י [ו] שְׁחָטָהּ לְשֵׁם חֵטְא אַחֵר--כְּגוֹן שֶׁבָּאָה עַל אֲכִילַת חֵלֶב, וּשְׁחָטָהּ עַל אֲכִילַת דָּם--פְּסוּלָה. [ז] שְׁחָטָהּ לְשֵׁם אָדָם אַחֵר שְׁהוּא מְחֻיָּב חַטָּאת, אַפִלּוּ חַטָּאת שְׁאֵינָהּ קְבוּעָה--הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. [ח] אֲבָל אִם שְׁחָטָהּ לְשֵׁם אַחֵר שְׁהוּא מְחֻיָּב עוֹלָה--הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה, וְלֹא עָלָת לַבְּעָלִים: שֶׁנֶּאֱמָר "וְכִפֶּר עָלָיו" (ויקרא ד,לא; ויקרא ד,לה)--עָלָיו, וְלֹא עַל חֲבֵרוֹ שְׁהוּא מְחֻיָּב חַטָּאת כְּמוֹתוֹ. [ט] שְׁחָטָהּ לְשֵׁם מֵת--כְּשֵׁרָה, וְלֹא עָלָת לַבְּעָלִים: שְׁאֵין כַּפָּרָה לַמֵּתִים.
יא שְׁחָטָהּ לְשֵׁם מִי שְׁאֵינוּ מְחֻיָּב קָרְבָּן כְּלָל--לֹא חַטָּאת, וְלֹא עוֹלָה, וְלֹא שְׁאָר קָרְבָּנוֹת--הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה: שֶׁמֶּא מְחֻיָּב הוּא, וְאֵינוּ יוֹדֵעַ.
יב [י] שְׁחָטָהּ לִשְׁמָהּ, וְחִשַּׁב בְּשָׁעַת הַשְּׁחִיטָה לִזְרֹק דָּמָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ--הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה: לְפִי שֶׁמְּחַשְּׁבִין מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה; וְזֹאת הַמַּחְשָׁבָה שֶׁחִשַּׁב בְּשָׁעַת שְׁחִיטָה, כְּאִלּוּ חִשְּׁבָהּ בְּשָׁעַת זְרִיקָה--וּלְפִיכָּךְ פְּסוּלָה.
יג [יא] הַפֶּסַח שֶׁשְּׁחָטוֹ בְּמַחְשֶׁבֶת שִׁנּוּי הַשֵּׁם--בֵּין שֶׁשִּׁנָּה שְׁמוֹ לְשֵׁם זֶבַח אַחֵר, בֵּין שֶׁשִּׁנָּהוּ לְשֵׁם חֻלִּין--פָּסוּל, שֶׁנֶּאֱמָר "וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח-פֶּסַח הוּא לַה'" (שמות יב,כז). בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁשְּׁחָטוֹ בִּזְמַנּוֹ שְׁהוּא יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן--אַפִלּוּ שְׁחָטוֹ בַּשַּׁחְרִית בְּמַחְשֶׁבֶת שִׁנּוּי הַשֵּׁם, פָּסוּל. אֲבָל אִם שְׁחָטוֹ בְּלֹא זְמַנּוֹ--בְּמַחְשֶׁבֶת שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, כָּשֵׁר; שֶׁלֹּא לְשֵׁם בְּעָלָיו--נַעֲשָׂה כְּמִי שְׁאֵין לוֹ בְּעָלִים בִּזְמַנּוֹ, וּפָסוּל.
יד [יב] פֶּסַח שֶׁשְּׁחָטוֹ לִשְׁמוֹ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר קֹדֶם חֲצוֹת--פָּסוּל, לְפִי שְׁאֵינוּ זְמַנּוֹ. עָבְרָה שְׁנָתוֹ, וּשְׁחָטוֹ בִּזְמַנּוֹ לְשֵׁם פֶּסַח, וְכֵן הַשּׁוֹחֵט שְׁאָר זְבָחִים לְשֵׁם פֶּסַח, אַפִלּוּ שְׁחָטָן אַחַר חֲצוֹת--הֲרֵי אֵלּוּ כְּשֵׁרִים, וְלֹא עָלוּ לַבְּעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה.
טו [יג] תּוֹדָה שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשֵׁם שְׁלָמִים, עָלָת לַבְּעָלִים; וּשְׁלָמִים שֶׁשְּׁחָטָן לְשֵׁם תּוֹדָה, לֹא עָלוּ לַבְּעָלִים: לְפִי שֶׁהַתּוֹדָה נִקְרֵאת שְׁלָמִים, וּשְׁלָמִים לֹא נִקְרְאוּ תּוֹדָה.
טז [יד] עוֹלָה שֶׁשְּׁחָטָהּ עַל מִי שְׁאֵינוּ מְחֻיָּב קָרְבָּן כְּלָל, לֹא עָלָת לַבְּעָלִים: שֶׁהֲרֵי שְׁחָטָהּ שֶׁלֹּא לְשֵׁם בְּעָלֶיהָ; וְאַף עַל פִּי שֶׁזֶּה שֶׁשְּׁחָטָהּ לִשְׁמוֹ אֵינוּ מְחֻיָּב כְּלוּם בְּעִנְיָנוֹ, אֵי אִפְשָׁר שֶׁלֹּא יִהְיֶה חַיָּב כַּפָּרָה לַשָּׁמַיִם--שְׁאֵין לָךְ אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא עָבַר מֵעוֹלָם עַל מִצְוַת עֲשֵׂה.
יז [טו] עוֹלָה הַבָּאָה לְאַחַר מִיתָה, שֶׁעֲשָׂיָהּ שֶׁלֹּא לְשֵׁם בְּעָלֶיהָ--עָלָת לַבְּעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה, שְׁאֵין בְּעָלִים לְאַחַר מִיתָה.
יח [טז] שְׁנֵי כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת שֶׁשְּׁחָטָן לְשֵׁם אֵילִים, לֹא עָלוּ לַצִּבּוּר לְשֵׁם חוֹבָה; וְאִם דִּמָּה שְׁהֶן אֵילִים, וּשְׁחָטָן לְשֵׁם אֵילִים--עָלוּ לָהֶן, מִפְּנֵי שְׁהִיא עֲקִירָה בִּטְעוּת.
יט [יז] אֲשַׁם מְצֹרָע שֶׁשְּׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, אוֹ שֶׁלֹּא נָתַן מִדָּמוֹ עַל גַּבֵּי בֳּהָנוֹת--טָעוּן נְסָכִים: שְׁאִם יִקָּרֵב בְּלֹא נְסָכִים, נִמְצָא כְּמַקְרִיב נְדָבָה; וְאֵין הָאָשָׁם בָּא נְדָבָה.
כ [יח] כֶּבֶשׂ הַבָּא עִם הָעֹמֶר שֶׁשְּׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ--לֹא יָבִיא מִנְחַת נְסָכִים שֶׁלּוֹ שֵׁנִי עֶשְׂרוֹנִים, אֵלָא עִשָּׂרוֹן אֶחָד כִּשְׁאָר הַנְּדָבוֹת: שֶׁהֲרֵי לֹא עָלָה לְשֵׁם חוֹבָתוֹ. וְכֵן תָּמִיד שֶׁשְּׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, לֹא יַעֲלֶה עִמּוֹ שְׁנֵי גִּזְרֵי עֵצִים כִּשְׁאָר הַתְּמִידִים--שֶׁהֲרֵי לֹא עָלָה לְחוֹבַת הַתָּמִיד, אֵלָא הֲרֵי הוּא כְּכָל הַנְּדָבוֹת.
כא [יט] שְׁנֵי כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, אוֹ שֶׁשְּׁחָטָן בֵּין לִפְנֵי זְמַנָּן בֵּין לְאַחַר זְמַנָּן--הַדָּם יִזָּרֵק וְהַבָּשָׂר יֵאָכֵל, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָלוּ לַצִּבּוּר לְשֵׁם חוֹבָה. וְאִם הָיְתָה שַׁבָּת, לֹא יִזְרֹק; וְאִם זָרַק, הֻרְצָה לְהַקְטִיר אֵמוּרִין לָעֶרֶב.
כב [כ] וְכֵן שַׁלְמֵי נָזִיר שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָלוּ לַבְּעָלִים, הֲרֵי הֶן נֶאֱכָלִין לְיוֹם וְלַיְלָה; וְאֵין טְעוּנִין לֶחֶם. וְכֵן אֲשַׁם נָזִיר וְאֲשַׁם מְצֹרָע שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָלוּ לַבְּעָלִים, הֲרֵי הֶן נֶאֱכָלִין.
משנה תורה -
ספר עבודה -
הלכות פסולי המוקדשין - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט