משנה תורה -
ספר עבודה -
הלכות פסולי המוקדשין - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
יֵשׁ בִּכְלָלָן שְׁמוֹנֶה מִצְווֹת--שְׁתֵּי מִצְווֹת עֲשֵׂה, וְשֵׁשׁ מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה; וְזֶה הוּא פְּרָטָן: (א) שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל קֳדָשִׁים שֶׁנִּפְסְלוּ אוֹ שֶׁהֻטָּל בָּהֶם מוּם; (ב) שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פִּגּוּל; (ג) שֶׁלֹּא יוֹתִיר קֳדָשִׁים לְאַחַר זְמַנָּם; (ד) שֶׁלֹּא יֹאכַל נוֹתָר; (ה) שֶׁלֹּא יֹאכַל קֳדָשִׁים שֶׁנִּטְמְאוּ; (ו) שֶׁלֹּא יֹאכַל אָדָם שֶׁנִּטְמָא אֶת הַקֳּדָשִׁים; (ז) לִשְׂרֹף הַנּוֹתָר; (ח) לִשְׂרֹף הַטָּמֵא. וּבֵאוּר מִצְווֹת אֵלּוּ בִּפְרָקִים אֵלּוּ.