משנה תורה - ספר עבודה - הלכות פסולי המוקדשין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט


הִלְכּוֹת פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין

יֵשׁ בִּכְלָלָן שְׁמוֹנֶה מִצְווֹת--שְׁתֵּי מִצְווֹת עֲשֵׂה, וְשֵׁשׁ מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה; וְזֶה הוּא פְּרָטָן:  (א) שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל קֳדָשִׁים שֶׁנִּפְסְלוּ אוֹ שֶׁהֻטָּל בָּהֶם מוּם; (ב) שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פִּגּוּל; (ג) שֶׁלֹּא יוֹתִיר קֳדָשִׁים לְאַחַר זְמַנָּם; (ד) שֶׁלֹּא יֹאכַל נוֹתָר; (ה) שֶׁלֹּא יֹאכַל קֳדָשִׁים שֶׁנִּטְמְאוּ; (ו) שֶׁלֹּא יֹאכַל אָדָם שֶׁנִּטְמָא אֶת הַקֳּדָשִׁים; (ז) לִשְׂרֹף הַנּוֹתָר; (ח) לִשְׂרֹף הַטָּמֵא.  וּבֵאוּר מִצְווֹת אֵלּוּ בִּפְרָקִים אֵלּוּ.