משנה תורה -
ספר עבודה -
הלכות פסולי המוקדשין - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
א הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לְחַטָּאתוֹ, וּמֵת--יֵלְכוּ הַמָּעוֹת לְיָם הַמֶּלַח; וְכֵן הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לְחַטָּאתוֹ, וְאָבְדוּ, וְהִקְרִיב חַטָּאת תַּחְתֵּיהֶן, וְנִמְצְאוּ הַמָּעוֹת אַחַר כַּפָּרָה--יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח.
ב הִפְרִישׁ מָעוֹת לְחַטָּאתוֹ וְאָבְדוּ, וְהִפְרִישׁ מָעוֹת אֲחֵרוֹת תַּחְתֵּיהֶן--לֹא הִסְפִּיק לִקַּח בָּהֶן חַטָּאת, עַד שֶׁנִּמְצְאוּ מָעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת--יָבִיא מֵאֵלּוּ וְאֵלּוּ חַטָּאת, וְהַשְּׁאָר יִפְּלוּ לִנְדָבָה.
ג הִפְרִישׁ מָעוֹת לְחַטָּאתוֹ וְאָבְדוּ, וְהִפְרִישׁ חַטָּאת תַּחְתֵּיהֶן--לֹא הִסְפִּיק לְהַקְרִיבָהּ עַד שֶׁנִּמְצְאוּ הַמָּעוֹת, וַהֲרֵי הַחַטָּאת בַּעֲלַת מוּם--תִּמָּכֵר, וְיָבִיא מֵאֵלּוּ וְאֵלּוּ חַטָּאת; וְהַשְּׁאָר יִפְּלוּ לִנְדָבָה.
ד הִפְרִישׁ חַטָּאתוֹ וְאָבְדָה, וְהִפְרִישׁ מָעוֹת תַּחְתֶּיהָ--לֹא הִסְפִּיק לִקַּח בָּהֶם עַד שֶׁנִּמְצֵאת חַטָּאתוֹ, וַהֲרֵי הִיא בַּעֲלַת מוּם--תִּמָּכֵר, וְיָבִיא מֵאֵלּוּ וְאֵלּוּ חַטָּאת; וְהַשְּׁאָר יִפְּלוּ לִנְדָבָה. [ה] הִפְרִישׁ שְׁנֵי צִבּוּרֵי מָעוֹת לְאַחְרָיוּת--מִתְכַּפֵּר בְּאֶחָד מֵהֶם, וְהַשֵּׁנִי יִפֹּל לִנְדָבָה.
ה [ו] הַמַּפְרִישׁ חַטָּאתוֹ, אוֹ דְּמֵי חַטָּאתוֹ, וּכְסָבוּר שְׁהוּא חַיָּב, וְנִמְצָא שְׁאֵינוּ חַיָּב--הֲרֵי אֵלּוּ חֻלִּין, וְלֹא נִתְקַדְּשׁוּ; הִפְרִישׁ שְׁתַּיִם, אוֹ דְּמֵי שְׁתַּיִם, וּכְסָבוּר שְׁהוּא חַיָּב שְׁתַּיִם, וְנִמְצָא שְׁאֵינוּ חַיָּב אֵלָא אַחַת--יָבִיא אַחַת, וְהַשְּׁאָר יִפְּלוּ לִנְדָבָה.
ו [ז] הַלּוֹקֵחַ מָעוֹת בְּיָדוֹ אוֹ שֶׁהָיָה מְלַקֵּט, וְאָמַר אֵלּוּ אָבִיא מֵהֶם חַטָּאתִי--הַמּוֹתָר חֻלִּין; וְכֵן יֵרָאֶה לִי שֶׁהַדָּבָר קַל וְחֹמֶר בִּשְׁאָר הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁהַמּוֹתָר חֻלִּין.
ז [ח] הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לְמִנְחַת חוֹטֶא, וְהֵבִיא מֵהֶם מִנְחָתוֹ, אוֹ שֶׁהִפְרִישׁ מִנְחַת חוֹטֶא, וְהוֹתִירָה--הַמּוֹתָר יָבוֹא מִנְחָה נְדָבָה. אֲבָל מוֹתַר עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁלְּכוֹהֵן גָּדוֹל, שְׁהִיא הַחֲבִתִּין--יִרְקַב. וְכֵן מוֹתַר לַחְמֵי תּוֹדָה, וּמוֹתַר לַחְמוֹ שֶׁלְּנָזִיר--יִרְקְבוּ; וּמוֹתַר דְּמֵי נְסָכָיו, יִפְּלוּ לִנְדָבָה.
ח כְּבָר בֵּאַרְנוּ בִּשְׁקָלִים, שֶׁמּוֹתַר הַשְּׁקָלִים חֻלִּין. [ט] מוֹתַר קִנֵּי זָבִים, קִנֵּי זָבוֹת, קִנֵּי יוֹלְדוֹת, חַטָּאוֹת וַאֲשֵׁמוֹת--מוֹתְרֵיהֶם יִפְּלוּ לִנְדָבָה, וְיִקָּרְבוּ עוֹלוֹת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. מוֹתַר עוֹלָה, לְעוֹלָה; מוֹתַר שְׁלָמִים, לִשְׁלָמִים; מוֹתַר מִנְחָה, לְמִנְחָה; מוֹתַר פֶּסַח, לִשְׁלָמִים. מוֹתַר נְזִירִים, לִנְזִירִים; מוֹתַר נָזִיר, לְאוֹתוֹ נָזִיר.
ט בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁמּוֹתַר חַטָּאת לִנְדָבָה, בְּחַטָּאת קְבוּעָה. אֲבָל מִי שְׁהוּא חַיָּב בְּקָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, שֶׁהִפְרִישׁ מָעוֹת לְחַטַּאת בְּהֵמָה, וְהִעְנִי--מֵבִיא תַּחְתֵּיהֶם עוֹף; וּמְחַלְּלָן עַל הָעוֹף, וְיֵהָנֶה בָּהֶן.
י וְכֵן אִם הִפְרִישׁ דְּמֵי עוֹף, וְהִעְנִי--מֵבִיא תַּחְתֵּיהֶם עֲשִׂירִית הָאֵיפָה; וִיחַלַּל הַמָּעוֹת עָלֶיהָ, וְיֵהָנֶה בָּהֶן. [י] הִפְרִישׁ בְּהֵמָה, וְנָפַל בָּהּ מוּם--תִּמָּכֵר, וְיָבִיא בְּדָמֶיהָ עוֹף. אֲבָל אִם הִפְרִישׁ עוֹף, וְנִפְסַל--לֹא יָבִיא בְּדָמָיו עֲשִׂירִית הָאֵיפָה: שְׁאֵין לָעוֹף פִּדְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּאִסּוּרֵי מִזְבֵּחַ.
יא כָּל חַיָּבֵי קִנִּין שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁהִפְרִישׁוּ מָעוֹת לְקִנֵּיהֶן--רָצָה לְהָבִיא בְּכָל הַמָּעוֹת חַטַּאת הָעוֹף לְבַדָּהּ, יָבִיא; רָצָה לְהָבִיא בָּהֶן עוֹלַת הָעוֹף לְבַדָּהּ, יָבִיא. אַפִלּוּ אָמַר אֵלּוּ דְּמֵי חַטָּאתִי, וְאֵלּוּ דְּמֵי עוֹלָתִי--יֵשׁ לוֹ לְעָרַב הַמָּעוֹת וְלִקַּח בָּהֶן כְּאֶחָד חַטָּאתוֹ וְעוֹלָתוֹ, אוֹ לִקַּח בַּכֹּל חַטָּאת אוֹ עוֹלָה: שְׁאֵין הַקִּנִּין מִתְפָּרְשׁוֹת אֵלָא בִּלְקִיחַת הַבְּעָלִים, אוֹ בַּעֲשִׂיַּת כּוֹהֵן. [יב] לְפִיכָּךְ אִם הִפְרִישׁ מָעוֹת לְקִנִּין סְתָם, וּמֵת--יִפְּלוּ כָּל אוֹתָן הַמָּעוֹת הַסְּתוּמִין לִנְדָבָה, שֶׁהֲרֵי כֻּלָּן רְאוּיִין לָבוֹא עוֹלָה.
יב [יג] מִי שֶׁהָיָה מְחֻיָּב חַטָּאת, וְאָמַר הֲרֵי עָלַי עוֹלָה, וְהִפְרִישׁ מָעוֹת, וְאָמַר אֵלּוּ לְחוֹבָתִי--רָצָה לְהָבִיא בָּהֶן חַטַּאת בְּהֵמָה, יָבִיא; עוֹלַת בְּהֵמָה, יָבִיא. מֵת, וְהִנִּיחַ הַמָּעוֹת--יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח.
משנה תורה -
ספר עבודה -
הלכות פסולי המוקדשין - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט