משנה תורה - ספר עבודה - הלכות פסולי המוקדשין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט


הִלְכּוֹת פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין פֵּרֶק א

א  כָּל הַפְּסוּלִין לָעֲבוֹדָה מֻתָּרִין לִשְׁחֹט קֳדָשִׁים לְכַתְּחִלָּה, וְאַפִלּוּ קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים:  חוּץ מִן הַטָּמֵא, שְׁאֵינוּ שׁוֹחֵט לְכַתְּחִלָּה, וְאַף עַל פִּי שְׁהוּא חוּץ לָעֲזָרָה, וּפָשַׁט יָדוֹ וְשָׁחַט בָּעֲזָרָה--גְּזֵרָה, שֶׁמֶּא יִגַּע בַּבָּשָׂר; [ב] וְאִם עָבַר וְשָׁחַט, הַזֶּבַח כָּשֵׁר.

ב  וְכֵן פַּר כּוֹהֵן גָּדוֹל שֶׁלְּיוֹם הַכִּפּוּרִים--אַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמָר בּוֹ "וְשָׁחַט אַהֲרֹן" (ראה ויקרא טז,יא)--אִם שְׁחָטוֹ זָר, כָּשֵׁר; אַף פָּרָה אֲדֻמָּה שֶׁשְּׁחָטָהּ זָר--כְּשֵׁרָה, שְׁאֵין לָךְ שְׁחִיטָה שֶׁפְּסוּלָה בְּזָר.

ג  הַשּׁוֹחֵט אֶת הַקֳּדָשִׁים, וְלֹא נִתְכַּוַּן לִשְׁחִיטָה אֵלָא כְּמִתְעַסֵּק--הֲרֵי אֵלּוּ פְּסוּלִין:  עַד שֶׁיִּתְכַּוַּן לִשְׁחִיטָה.  [ד] וְלֹא יִשְׁחֹט שְׁנֵי רָאשִׁים כְּאֶחָד, בַּקֳּדָשִׁים; וְאִם שָׁחַט, הֲרֵי אֵלּוּ כְּשֵׁרִים.  [ה] אֲבָל שְׁנַיִם שׁוֹחֲטִין בְּהֵמָה אַחַת בַּקֳּדָשִׁים, כַּחֻלִּין.

ד  [ו] הַקָּטָן אֵינוּ שׁוֹחֵט קֳדָשִׁים, אַף עַל פִּי שֶׁהַגָּדוֹל עוֹמֵד עַל גַּבָּיו--שֶׁהַקֳּדָשִׁים צְרִיכִין מַחְשָׁבָה, וְקָטָן אֵין לוֹ מַחְשָׁבָה; אַפִלּוּ הָיְתָה מַחְשַׁבְתּוֹ נִכֶּרֶת מִתּוֹךְ מַעֲשָׂיו, אֵינָהּ מַחְשָׁבָה לְהָקֶל אֵלָא לְהַחְמִיר.  כֵּיצַד:  הָיְתָה עוֹלָה עוֹמֶדֶת בַּדָּרוֹם, וּמְשָׁכָהּ הַקָּטָן וְהֵבִיאָהּ לַצָּפוֹן, וּשְׁחָטָהּ--שֶׁהֲרֵי מִמַּעֲשָׂיו נִכָּר, שֶׁמַּחְשַׁבְתּוֹ לִשְׁחִיטַת קֳדָשִׁים--הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה.

ה  [ז] קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּדָּרוֹם, אוֹ שֶׁנִּתְקַבַּל דָּמָם בַּדָּרוֹם--פְּסוּלִין.  [ח] הָיָה עוֹמֵד בַּדָּרוֹם, וְהוֹשִׁיט יָדוֹ לַצָּפוֹן וְשָׁחַט--שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה; [ט] הָיָה עוֹמֵד בַּדָּרוֹם, וְהוֹשִׁיט יָדוֹ וְקִבַּל הַדָּם בַּצָּפוֹן--קַבָּלָתוֹ פְּסוּלָה.  [י] הִכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ לַצָּפוֹן, הֲרֵי הוּא כְּעוֹמֵד בַּצָּפוֹן.

ו  [יא] שְׁחָטָהּ בַּצָּפוֹן, וּפִרְכְּסָה וְיָצַאת לַדָּרוֹם, אַפִלּוּ הוֹצִיאָהּ לַדָּרוֹם--כְּשֵׁרָה; פִּרְכְּסָה וְיָצַאת לַדָּרוֹם, וְחָזְרָה לַצָּפוֹן, וְאַחַר כָּךְ קִבַּל דָּמָהּ בַּצָּפוֹן--כְּשֵׁרָה.

ז  וְכֵן קֳדָשִׁים קַלִּים שֶׁהָיוּ בִּפְנִים, וְעָמַד חוּץ לָעֲזָרָה, וְהִכְנִיס יָדוֹ לִפְנִים וְשָׁחַט--שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה.  [יב] הִכְנִיס יָדוֹ וְקִבַּל--קַבָּלָתוֹ פְּסוּלָה, אַפִלּוּ הִכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ.  וְאַפִלּוּ הָיָה הָעוֹבֵד כֻּלּוֹ בִּפְנִים, וְצִיצִיתוֹ בַּחוּץ--עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה:  שֶׁנֶּאֱמָר "בְּבֹאָם אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד" (שמות כחַ,מג), עַד שֶׁיָּבוֹאוּ כֻּלָּן.

ח  [יג] פִּרְכְּסָה הַבְּהֵמָה וְיָצַאת לַחוּץ, אַחַר קַבָּלַת דָּמָהּ--כְּשֵׁרָה:  שֶׁאַפִלּוּ יָצְאוּ הָאֵמוּרִין וְהַבָּשָׂר קֹדֶם זְרִיקָה בִּקְדָשִׁים קַלִּים--הַזֶּבַח כָּשֵׁר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר.

ט  [יד] הָיְתָה הַבְּהֵמָה כֻּלָּהּ בִּפְנִים, וְרַגְלָהּ בַּחוּץ, וְשָׁחַט--הַזֶּבַח פָּסוּל:  שֶׁנֶּאֱמָר "וֶהֱבִיאֻם לַה'" (ויקרא יז,ה), עַד שֶׁתִּהְיֶה כֻּלָּהּ בִּפְנִים.  [טו] שְׁחָטָהּ, וְהִיא כֻּלָּהּ בִּפְנִים, וְאַחַר כָּךְ הוֹצִיאָה רַגְלָהּ לַחוּץ--חוֹתֵךְ הַבָּשָׂר עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָעֶצֶם, וְאַחַר כָּךְ מְקַבֵּל הַדָּם; וְאִם קִבַּל, וְאַחַר כָּךְ חָתַךְ--פָּסוּל, מִפְּנֵי שַׁמְנוּנִית הַבָּשָׂר שֶׁבַּחוּץ.  וּבִקְדָשִׁים קַלִּים--אֵינוּ צָרִיךְ לַחְתֹּךְ, אֵלָא מַחְזִיר רַגְלָהּ לִפְנִים וּמְקַבֵּל:  שֶׁבְּשַׂר קֳדָשִׁים קַלִּים שֶׁיָּצָא קֹדֶם זְרִיקָה, כָּשֵׁר.

י  [טז] תָּלָה הַבְּהֵמָה, וּשְׁחָטָהּ בְּאַוֵּיר הָעֲזָרָה--פְּסוּלָה:  שֶׁנֶּאֱמָר "עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ" (ויקרא א,יא), עַד שֶׁיִּשְׁחֹט בָּאָרֶץ.  [יז] הָיְתָה הַבְּהֵמָה בָּאָרֶץ, וְנִתְלָה וְשָׁחַט וְהוּא תָּלוּי בָּאַוֵּיר--בְּקָדְשֵׁי קֳדָשִׁים, פָּסוּל; וּבִקְדָשִׁים קַלִּים, כָּשֵׁר.  [יח] שָׁחַט מֵעוּט סִימָנִים בַּחוּץ, וּגְמָרָן בִּפְנִים, אוֹ שֶׁשָּׁחַט מֵעוּטָן בַּדָּרוֹם, וּגְמָרָן בַּצָּפוֹן--פְּסוּלִין:  שֶׁהַשְּׁחִיטָה, יֶשְׁנָהּ מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף.

יא  [יט] נִתְלָה, וְקִבַּל הַדָּם מִצַּוַּאר בְּהֵמָה הַמֻּנַּחַת בַּקַּרְקָע--פָּסוּל, שְׁאֵין דֶּרֶךְ שֵׁרוּת בְּכָּךְ.  [כ] הָיָה עוֹמֵד בָּעֲזָרָה, וְתָלָה הַמִּזְרָק בְּיָדוֹ וְקִבַּל הַדָּם בָּאַוֵּיר, אוֹ שֶׁהִגְבִּיהַּ הַבְּהֵמָה, וְקִבַּל הַדָּם בָּאַוֵּיר--כָּשֵׁר, שֶׁאַוֵּיר הַמָּקוֹם כַּמָּקוֹם.

יב  [כא] נָתַן מִזְרָק לְתוֹךְ מִזְרָק, וְקִבַּל--כָּשֵׁר:  מִין בְּמִינוֹ, אֵינוּ חוֹצֵץ.  הִנִּיחַ סִיב בְּתוֹךְ הַמִּזְרָק, וְקִבַּל--כָּשֵׁר:  מִפְּנֵי שֶׁהַסִּיב חָלוּל, וַהֲרֵי הַדָּם יוֹרֵד לְתוֹךְ הַמִּזְרָק; וְאֵין כָּאן חֲצִיצָה.  אֲבָל אִם עָשָׂה כֵּן בִּקְמִיצַת הַמִּנְחָה, וְקָמַץ מִתּוֹךְ הַסִּיב--פְּסוּלָה.

יג  [כב] קַבָּלַת הַדָּם, וְהוֹלָכָתוֹ לַמִּזְבֵּחַ, וּזְרִיקָתוֹ, וְכֵן הוֹלָכַת אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ--כָּל אַחַת מֵאֵלּוּ, אֵינָהּ כְּשֵׁרָה אֵלָא בְּכוֹהֵן הַכָּשֵׁר לָעֲבוֹדָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּקְמִיצַת הַמִּנְחָה, וּבִמְלִיקַת הָעוֹף.  [כג] וְהוֹלָכָה שֶׁלֹּא בָּרֶגֶל, אֵינָהּ הוֹלָכָה; לְפִיכָּךְ כּוֹהֵן שֶׁקִּבַּל אֶת הַדָּם, וְעָמַד בִּמְקוֹמוֹ וּזְרָקוֹ לַמִּזְבֵּחַ--נִפְסַל הַזֶּבַח.

יד  [כד] קִבַּל בִּימִינוֹ, וְנָתַן לִשְׂמֹאלוֹ--יַחְזִיר לִימִינוֹ.  קִבַּל בִּכְלִי חֹל, נִפְסַל הַזֶּבַח; קִבַּל בִּכְלִי קֹדֶשׁ, וְנָתַן לִכְלִי חֹל--יַחְזִיר לִכְלִי קֹדֶשׁ.  [כה] נִשְׁפַּךְ מִן הַכְּלִי עַל הָרִצְפָּה, וַאֲסָפוֹ--כָּשֵׁר; אֲבָל אִם נִשְׁפַּךְ מִצַּוַּאר בְּהֵמָה עַל הָרִצְפָּה, וַאֲסָפוֹ וּנְתָנוֹ לִכְלִי הַשָּׁרֵת--נִפְסַל הַזֶּבַח.

טו  [כו] נִשְׁפַּךְ מִקְצַת הַדָּם מִצַּוַּאר בְּהֵמָה עַל הָאָרֶץ וְלֹא אֲסָפוֹ, וְקִבַּל מִקְצָתוֹ מִצַּוַּאר בְּהֵמָה--הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר:  וּבִלְבָד שֶׁיִּהְיֶה זֶה הַדָּם שֶׁנִּתְקַבַּל, דַּם הַנֶּפֶשׁ--לֹא דַּם הַתַּמְצִית, וְלֹא דַּם הָעוֹר.

טז  [כז] כָּל הַזְּבָחִים שֶׁקִּבַּל דָּמָם אֶחָד מִן הַפְּסוּלִין לָעֲבוֹדָה, אוֹ שֶׁהוֹלִיךְ אֶת הַדָּם לַמִּזְבֵּחַ, אוֹ שֶׁזְּרָקוֹ בַּמִּזְבֵּחַ כְּהִלְכָּתוֹ--נִפְסַל הַזֶּבַח; קִבַּל הַכָּשֵׁר, וְנָתַן לַפָּסוֹל, וְלֹא הָלַךְ בּוֹ הַפָּסוּל, אֵלָא עָמַד בִּמְקוֹמוֹ--יַחְזִיר לַכָּשֵׁר.

יז  אֲבָל דָּם שֶׁהוֹלִיכוֹ הַפָּסוּל לָעֲבוֹדָה, וְהִחְזִירוֹ לַכָּשֵׁר וְהוֹלִיכוֹ, אוֹ שֶׁהוֹלִיכוֹ הַכּוֹהֵן תְּחִלָּה, וְהִחְזִירוֹ וּנְתָנוֹ לַפָּסוּל וְהוֹלִיכוֹ--הוֹאִיל וְהוֹלִיכוֹ הַפָּסוּל, בֵּין בַּתְּחִלָּה בֵּין בַּסּוֹף--נִפְסַל הַזֶּבַח, שֶׁהֲרֵי אֵי אִפְשָׁר לְתַקַּן דָּבָר זֶה.

יח  [כח] קִבַּל הַפָּסוּל--אִם נִשְׁאָר דַּם הַנֶּפֶשׁ, חוֹזֵר הַכָּשֵׁר וּמְקַבֵּל וּמוֹלִיךְ וְזוֹרֵק, שְׁאֵין הַפְּסוּלִין לָעֲבוֹדָה, עוֹשִׂין הַדָּם הַנִּשְׁאָר שְׁיָרַיִם:  חוּץ מִן הַטָּמֵא--הוֹאִיל וְהוּא רָאוּי לָעֲבוֹדָה בְּקָרְבָּן הַבָּא בְּטֻמְאָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, עוֹשֶׂה שְׁיָרַיִם.  כֵּיצַד:  קִבַּל הַטָּמֵא--אַף עַל פִּי שֶׁקִּבַּל אַחֲרָיו הַכָּשֵׁר דַּם הַנֶּפֶשׁ, וּזְרָקוֹ--נִפְסַל הַזֶּבַח:  שֶׁזֶּה שֶׁקִּבַּל הַכָּשֵׁר בָּאַחֲרוֹנָה--שְׁיָרַיִם הוּא, וְאֵינוּ כְּלוּם.

יט  [כט] בְּהֵמָה שֶׁחָסַר מֵאֵבָרֶיהָ כָּל שְׁהוּא, אַחַר שְׁחִיטָה קֹדֶם קַבָּלַת הַדָּם--נִפְסְלָה:  אַפִלּוּ צָרַם בְּאָזְנָהּ קֹדֶם קַבָּלָה, הֲרֵי זֶה לֹא יְקַבַּל--שֶׁנֶּאֱמָר "וְלָקַח מִדַּם הַפָּר" (ויקרא טז,יד; ויקרא טז,יח), שֶׁיִּהְיֶה שָׁלֵם כֻּלּוֹ בְּשָׁעַת קַבָּלָה.  וְאִם קִבַּל מִן הַחֲסֵרָה, וְזָרַק--הֲרֵי זֶה פָּסוּל.

כ  [ל] אֲבָל אִם חָסְרָה, אַחַר קַבָּלָה קֹדֶם זְרִיקָה--אַפִלּוּ אָבַד הַבָּשָׂר קֹדֶם זְרִיקַת הַדָּם, אוֹ נִשְׂרַף--אִם נִשְׁתַּיַּר כַּזַּיִת מִן הַבָּשָׂר אוֹ כַּזַּיִת מִן הָאֵמוּרִין, זוֹרֵק אֶת הַדָּם; וְאִם לָאו, אֵינוּ זוֹרֵק:  וּבָעוֹלָה, אַפִלּוּ כַּחֲצִי זַיִת מִן הַבָּשָׂר וְכַחֲצִי זַיִת מִן הָאֵמוּרִין--מִפְּנֵי שֶׁכֻּלָּהּ לָאִשִּׁים.  [לא] נִשְׁאַר פָּחוּת מִכַּזַּיִת, לֹא יִזְרֹק; וְאִם זָרַק, לֹא הֻרְצָה.

כא  נִפְסַל הַבָּשָׂר קֹדֶם זְרִיקָה, אוֹ שֶׁיָּצָא חוּץ לָעֲזָרָה--לֹא יִזְרֹק הַדָּם; וְאִם זָרַק, הֻרְצָה.  [לב] בְּשַׂר קֳדָשִׁים קַלִּים שֶׁיָּצָא חוּץ לָעֲזָרָה, קֹדֶם זְרִיקַת דָּמִים--אַף עַל פִּי שֶׁנִּזְרַק הַדָּם, וְהַבָּשָׂר בַּחוּץ--הַזֶּבַח כָּשֵׁר, מִפְּנֵי שֶׁסּוֹף הַבָּשָׂר לָצֵאת.  וּזְרִיקָה מוֹעֶלֶת לַיּוֹצֶא לְשָׂרְפוֹ, אֲבָל לֹא לְאָכְלוֹ.

כב  [לג] וְכֵן אֵמוּרֵי קֳדָשִׁים קַלִּים שֶׁיָּצְאוּ לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים, וְנִזְרַק הַדָּם וְהֶם בַּחוּץ--לֹא נִפְסַל הַזֶּבַח; וְאִם הִחְזִירָן, מַקְטִירִין אוֹתָן.  וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִחְזִירָן, חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוֹם פִּגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא.

כג  [לד] כָּל הַזְּבָחִים שֶׁלַּיָּחִיד--בֵּין שֶׁנִּטְמָא בָּשָׂר וְהַחֵלֶב קַיָּם, בֵּין שֶׁנִּטְמָא חֵלֶב וְהַבָּשָׂר קַיָּם--זוֹרֵק אֶת הַדָּם.  נִטְמְאוּ שְׁנֵיהֶן, לֹא יִזְרֹק; וְאִם זָרַק--הֻרְצָה, שֶׁהַצִּיץ מְרַצֶּה עַל הַטָּמֵא.  וְכֵן אֵמוּרִין אוֹ אֵבַרֵי עוֹלָה, שֶׁנִּטְמְאוּ וְהִקְטִירָן--הַצִּיץ מְרַצֶּה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.  וְכָל קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר שֶׁנִּטְמָא הַבָּשָׂר וְהַחֵלֶב כֻּלּוֹ, הֲרֵי זֶה זוֹרֵק אֶת הַדָּם.

כד  [לה] דַּם קֳדָשִׁים שֶׁיָּצָא חוּץ לָעֲזָרָה, נִפְסַל הַזֶּבַח; וְאַף עַל פִּי שֶׁחָזַר וְהִכְנִיסוֹ, וּזְרָקוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ--לֹא נִרְצָה.  [לו] וְכָל דַּם הַקֳּדָשִׁים אֵינוּ מְקַבֵּל טֻמְאָה כְּלָל, שֶׁנֶּאֱמָר בַּדָּם "עַל-הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ, כַּמָּיִם" (דברים יב,טז; דברים יב,כד; דברים טו,כג):  דָּם שֶׁנִּשְׁפָּךְ כַּמַּיִם הוּא הַנֶּחְשָׁב כַּמַּיִם, וִיקַבַּל טֻמְאָה; אֲבָל דַּם קֳדָשִׁים שְׁאֵינוּ נִשְׁפָּךְ כַּמַּיִם, אֵינוּ מְקַבֵּל טֻמְאָה.  [לז] וְדָם שֶׁשָּׁקְעָה עָלָיו חַמָּה, וְלֹא נִזְרַק--נִפְסַל הַזֶּבַח; וְאִם זְרָקוֹ, לֹא הֻרְצָה.


משנה תורה - ספר עבודה - הלכות פסולי המוקדשין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט