משנה תורה -
ספר זרעים -
הלכות מעשר שני ונטע רבעי - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
א פֵּרוֹת הַנִּלְקָחוֹת בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר שֵׁנִי--אֵינָן נִפְדִּין בְּרִחוּק מָקוֹם, אֵלָא אִם כֵּן נִטְמְאוּ בְּאָב הַטֻּמְאָה; אֵלָא יַעֲלוּ הֶן עַצְמָן, וְיֵאָכְלוּ בִּירוּשָׁלַיִם: [ב] זֶה חֹמֶר בַּלָּקוּחַ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר, מִפֵּרוֹת מַעֲשֵׂר עַצְמָן. וְאִם נִטְמְאוּ בְּוֶלֶד הַטֻּמְאָה, יִפָּדוּ וְיֵאָכְלוּ בִּירוּשָׁלַיִם.
ב [ג] אֵין נִלְקַח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר אֵלָא מַאֲכַל אָדָם שֶׁגִּדּוּלָיו מִן הָאָרֶץ, אוֹ גִּדּוּלֵי גִּדּוּלָיו מִן הָאָרֶץ--כְּגוֹן הַפְּרָט הַמְּפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה "בַּבָּקָר וּבַצֹּאן, וּבַיַּיִן וּבַשֵּׁכָר" (דברים יד,כו).
ג [ד] לְפִיכָּךְ אֵין לוֹקְחִין בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר מַיִם וּמֶלַח, כְּמֵהִין וּפַטְרָיוֹת--לְפִי שְׁאֵין גִּדּוּלֵיהֶם מִן הָאָרֶץ; וְלֹא פֵּרוֹת מְחֻבָּרִין לַקַּרְקָע, וְלֹא פֵּרוֹת שְׁאֵינָן יְכוּלִים לְהַגִּיעַ לִירוּשָׁלַיִם--לְפִי שְׁאֵינָן דּוֹמִין לְבָקָר וָצֹאן. [ה] הַדְּבַשׁ וְהֶחָלָב וְהַבֵּיצִים, הֲרֵי הֶן כְּבָקָר וָצֹאן--שֶׁאַף עַל פִּי שְׁאֵינָן גִּדּוּלֵי קַרְקָע, הֶן גִּדּוּלֵי גִּדּוּלֶיהָ.
ד [ו] הַתֶּמֶד--עַד שֶׁלֹּא הִחְמִיץ--אֵינוּ נִלְקָח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר, מִפְּנֵי שְׁהוּא כְּמַיִם; וּמִשֶּׁהִחְמִיץ, נִלְקָח כְּיַיִן וּכְשֵׁכָר. לְקָחוֹ עַד שֶׁלֹּא הִחְמִיץ, וְהִחְמִיץ--קָנָה מַעֲשֵׂר. [ז] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁנָּתַן שְׁלוֹשָׁה מַיִם וּמָצָא פָּחוּת מֵאַרְבָּעָה; אֲבָל אִם נָתַן שְׁלוֹשָׁה, וְהוֹצִיא אַרְבָּעָה--הֲרֵי זֶה כְּיַיִן מָזוּג, וְנִלְקָח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר.
ה [ח] לוֹלַבֵּי זְרָדִין וְהַחַרּוּבִין--עַד שֶׁלֹּא יַמְתִּיקוּ, אֵין נִלְקָחִין; וְאַחַר שֶׁיַּמְתִּיקוּ, נִלְקָחִין. אֲבָל הַלּוּף וְהַחַרְדָּל וְהַתֻּרְמוֹסִין וּשְׁאָר כָּל הַנִּכְבָּשִׁים, בֵּין מִשֶּׁיַּמְתִּיקוּ בֵּין עַד שֶׁלֹּא יַמְתִּיקוּ--נִלְקָחִין. וְהַקּוּר נִלְקָח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר.
ו [ט] הַכַּרְכֹּם אֵינוּ נִלְקָח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר, שְׁאֵינוּ אֵלָא לְמַרְאֶה; וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בּוֹ מִנּוֹתְנֵי רֵיחַ וּמַרְאֶה וְטַעַם--הוֹאִיל וְאֵינָן לַאֲכִילַת גּוּפָן אֵלָא לְטַעַם שֶׁנּוֹתְנִין, אֵין נִלְקָחִין בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר.
ז לְפִיכָּךְ רָאשֵׁי בְּשָׂמִים, וְהַפַּלְפְּלִין, וְהַקּוֹשְׁט, וְהַחִלְתִּית, וְחַלּוֹת חָרִיעַ, וְכָל כַּיּוֹצֶא בְּאֵלּוּ--אֵין נִלְקָחִין בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר. [י] הַשֶּׁבֶת--אִם לִתֵּן טַעַם בַּקְּדֵרָה, אֵינָהּ נִלְקַחַת; וְאִם לְכָמָךְ וְכַיּוֹצֶא בּוֹ שְׁהוּא אוֹכֵל גּוּפָהּ, נִלְקַחַת בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר.
ח עֵרַב מַיִם וּמֶלַח--אִם נָתַן לְתוֹכָן שֶׁמֶן--הֲרֵי הֶן כְּמֻרְיָס, וְלוֹקֵחַ מֵהֶן בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר; וּמַבְלִיעַ דְּמֵי הַמַּיִם וְהַמֶּלַח, בִּדְמֵי הַשֶּׁמֶן.
ט [יא] אֵין לוֹקְחִין תְּרוּמוֹת בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר--מִפְּנֵי שְׁהוּא מְמַעֵט אֲכִילָתוֹ, וַאֲכִילָתָהּ: שְׁאֵין אוֹכְלִין אוֹתָהּ אֵלָא כּוֹהֲנִים מְעֹרָבֵי שֶׁמֶשׁ, וּמֻתֶּרֶת לְאוֹנֵן, וְנֶאֱכֶלֶת בְּכָל מָקוֹם; וְהַמַּעֲשֵׂר מֻתָּר לַזָּרִים, וְלִטְבוּל יוֹם, וְאָסוּר לְאוֹנֵן, וְאֵינוּ נֶאֱכָל אֵלָא בִּירוּשָׁלַיִם. נִמְצָא מְמַעֵט אֲכִילַת הַמַּעֲשֵׂר, וַאֲכִילַת הַתְּרוּמָה.
י [יב] לוֹקְחִין בְּהֵמָה לְזִבְחֵי שְׁלָמִים מִכֶּסֶף הַמַּעֲשֵׂר, מִפְּנֵי שֶׁהַשְּׁלָמִים נֶאֱכָלִים לַזָּרִים. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ לוֹקְחִין בְּהֵמוֹת לְאָכְלָן חֻלִּין מִכֶּסֶף מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, כְּדֵי לְהַבְרִיחָהּ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ; גָּזְרוּ בֵּית דִּין שְׁאֵין לוֹקְחִין בְּהֵמָה מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר אֵלָא לִשְׁלָמִים בִּלְבָד. אֲבָל חַיָּה וָעוֹף--לוֹקְחִין, שְׁאֵינָן רְאוּיִים לִשְׁלָמִים. [יג] וְאֵין לוֹקְחִין פֵּרוֹת שְׁבִיעִית מִכֶּסֶף מַעֲשֵׂר--לְפִי שְׁהוּא חַיָּב לְבַעַר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר.
יא [יד] הַלּוֹקֵחַ מַיִם וּמֶלַח, אוֹ פֵּרוֹת מְחֻבָּרִין, אוֹ פֵּרוֹת שְׁאֵינָן יְכוּלִין לְהַגִּיעַ לִירוּשָׁלַיִם--לֹא קָנָה הַמַּעֲשֵׂר, אַף עַל פִּי שֶׁיָּצְאוּ הַמָּעוֹת לְחֻלִּין.
יב [טו] הַלּוֹקֵחַ פֵּרוֹת חוּץ לִירוּשָׁלַיִם בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר--בְּשׁוֹגֵג, כּוֹפִין אֶת הַמּוֹכֵר לְהַחְזִיר הַדָּמִים לַבְּעָלִים; וְהֶן מַעֲשֵׂר, כְּמוֹת שֶׁהָיוּ. בְּמֵזִיד, יַעֲלוּ הַפֵּרוֹת וְיֵאָכְלוּ בִּירוּשָׁלַיִם. וְאִם אֵין מִקְדָּשׁ, יַנִּיחֵם עַד שֶׁיִּרְקְבוּ.
יג [טז] וְכֵן אֵין לוֹקְחִין בְּהֵמָה בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר, חוּץ לִירוּשָׁלַיִם. וְאִם לָקַח--בְּשׁוֹגֵג, יַחְזְרוּ הַדָּמִים לִמְקוֹמָן; בְּמֵזִיד, תַּעֲלֶה וְתֵאָכֵל בִּירוּשָׁלַיִם. וְאִם אֵין מִקְדָּשׁ, תִּקָּבֵר הִיא וְעוֹרָהּ.
יד [יז] לָקַח עֲבָדִים וְקַרְקָעוֹת וּבְהֵמָה טְמֵאָה, בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּשׁוֹגֵג--אִם בָּרַח הַמּוֹכֵר, הֲרֵי זֶה יֹאכַל כְּנֶגֶד אוֹתָן הַמָּעוֹת בִּירוּשָׁלַיִם בְּתוֹרַת מַעֲשֵׂר. זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁהוֹצִיא חוּץ לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְסִיכָה מִדְּמֵי מַעֲשֵׂר, וּבָרַח הַמּוֹכֵר אוֹ מֵת--יֹאכַל כְּנֶגְדּוֹ; וְאִם הָיָה הַמּוֹכֵר קַיָּם, יַחְזְרוּ דָּמִים לִמְקוֹמָן. וְכֵן אִם הֵבִיא עוֹלוֹת וְחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת מִדְּמֵי מַעֲשֵׂר, יֹאכַל כְּנֶגְדָּן.
טו [יח] לָקַח חַיָּה לְזִבְחֵי שְׁלָמִים, וּבְהֵמָה לִבְשַׂר תַּאֲוָה--הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁקָּנָה שׁוֹר לַחֲרִישָׁה, וְלֹא קָנוּ שְׁלָמִים. לָקַח בְּהֵמָה לִשְׁלָמִים, וְנָפַל בָּהּ מוּם--פָּקְעָה מִמֶּנָּה קְדֻשַּׁת מַעֲשֵׂר, וּפוֹדֶה אוֹתָהּ; וְאֵין הַדָּמִים מַעֲשֵׂר. וְאַף עַל פִּי כֵן, אִם פְּדָיָהּ לְעַצְמוֹ--מוֹסִיף חֹמֶשׁ.
טז [יט] הַמַּתְפִּיס מְעוֹת מַעֲשֵׂר לִשְׁלָמִים, לֹא קָנוּ שְׁלָמִים--שֶׁקְּדֻשַּׁת שְׁלָמִים אֵינָהּ חָלָה עַל קְדֻשַּׁת מַעֲשֵׂר, שֶׁהַמַּעֲשֵׂר מְמוֹן גָּבוֹהַּ הוּא. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם הִתְפִּיס פֵּרוֹת הַמַּעֲשֵׂר עַצְמָן לִשְׁלָמִים, שֶׁלֹּא קָנוּ שְׁלָמִים.
יז [כ] הָאוֹכֵל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּתוֹרַת חֻלִּין, אַפִלּוּ בְּמֵזִיד--אִם פֵּרוֹת הַמַּעֲשֵׂר עַצְמָן אָכַל, יִצְעַק לַשָּׁמַיִם. וְאִם כֶּסֶף מַעֲשֵׂר אָכַל--יַחְזְרוּ דָּמִים לִמְקוֹמָם, וְיַעֲלוּ וְיֵאָכְלוּ בִּירוּשָׁלַיִם; אוֹ יֹאכַל כְּנֶגְדָּן בִּירוּשָׁלַיִם, אִם אֵינוּ יָכוֹל לְהַחְזִיר אֶת הַדָּמִים.
משנה תורה -
ספר זרעים -
הלכות מעשר שני ונטע רבעי - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא