משנה תורה -
ספר זרעים -
הלכות מעשר שני ונטע רבעי - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
א הָרוֹצֶה לִפְדּוֹת פֵּרוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, פּוֹדֶה אוֹתָן בִּדְמֵיהֶן; וְאוֹמֵר הֲרֵי הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ תַּחַת הַפֵּרוֹת הָאֵלּוּ, אוֹ הֲרֵי הַפֵּרוֹת הָאֵלּוּ מְחֻלָּלוֹת עַל הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ. וְאִם לֹא פֵרַשׁ, אֵלָא הִפְרִישׁ מָעוֹת בִּלְבָד כְּנֶגֶד הַפֵּרוֹת--דַּיּוֹ, וְאֵינוּ צָרִיךְ לְפָרַשׁ; וְיָצְאוּ הַפֵּרוֹת לְחֻלִּין. וְיַעֲלוּ הַמָּעוֹת לִירוּשָׁלַיִם וְיוֹצִיאֵם שָׁם, שֶׁנֶּאֱמָר "וְכִי-יִרְבֶּה מִמְּךָ הַדֶּרֶךְ, כִּי לֹא תוּכַל שְׂאֵתוֹ" (דברים יד,כד).
ב וְכֵן אִם רָצָה לְחַלַּל פֵּרוֹת הַמַּעֲשֵׂר עַל פֵּרוֹת אֲחֵרוֹת--יַעַל הַפֵּרוֹת הַשְּׁנִיּוֹת, וְיֵאָכְלוּ בִּירוּשָׁלַיִם. וְלֹא יְחַלַּל מִמִּין עַל שְׁאֵינוּ מִינוֹ, וְלֹא מִן הַיָּפֶה עַל הָרַע וְאַפִלּוּ בְּאוֹתוֹ הַמִּין; וְאִם חִלַּל, הֲרֵי אֵלּוּ מְחֻלָּלוֹת.
ג הַפּוֹדֶה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, מְבָרֵךְ עַל פִּדְיוֹן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי; וְאִם חִלְּלָן עַל פֵּרוֹת אֲחֵרוֹת, אוֹ שֶׁחִלַּל מָעוֹת עַל הַפֵּרוֹת--מְבָרֵךְ עַל חִלּוּל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. וְהַפּוֹדֶה אוֹ הַמְּחַלֵּל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלִּדְמַאי, אֵינוּ צָרִיךְ בְּרָכָה.
ד כְּשֶׁפּוֹדִין הַמַּעֲשֵׂר, אֵין פּוֹדִין אוֹתוֹ לְשֵׁם מַעֲשֵׂר אֵלָא לְשֵׁם חֻלִּין; וְאוֹמְרִין כַּמָּה שׁוֹוִין פֵּרוֹת חֻלִּין אֵלּוּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַכֹּל יוֹדְעִין שְׁהֶן מַעֲשֵׂר--כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּזֶּה.
ה אֵין מְחַלְּלִין מְעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי עַל מָעוֹת אֲחֵרוֹת--בֵּין שֶׁהָיוּ אֵלּוּ וְאֵלּוּ כֶּסֶף, אוֹ אֵלּוּ וְאֵלּוּ נְחֹשֶׁת, אוֹ הָרִאשׁוֹנוֹת כֶּסֶף וְהַשְּׁנִיּוֹת נְחֹשֶׁת, אוֹ הָרִאשׁוֹנוֹת נְחֹשֶׁת וְהַשְּׁנִיּוֹת כֶּסֶף; וְאִם עָבַר וְחִלַּל, הֲרֵי אֵלּוּ מְחֻלָּלִין.
ו אֵין מְחַלְּלִין מְעוֹת מַעֲשֵׂר עַל הַפֵּרוֹת; וְאִם חִלַּל--יַעֲלוּ הַפֵּרוֹת, וְיֵאָכְלוּ בִּירוּשָׁלַיִם. וְלֹא יְחַלְּלֵם עַל בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף חַיִּים; וְאִם חִלַּל--לֹא קָנָה מַעֲשֵׂר, שֶׁמֶּא יְגַדַּל מֵהֶם עֲדָרִים. אֲבָל אִם חִלְּלָן עַל הַשְּׁחוּטִים--הֲרֵי הֶן כִּשְׁאָר הַפֵּרוֹת, וְיַעֲלוּ וְיֵאָכְלוּ בִּירוּשָׁלַיִם; וְיֵצְאוּ הַמָּעוֹת לְחֻלִּין.
ז בְּשָׁעַת הַדֹּחַק, מֻתָּר לְחַלַּל מְעוֹת הַכֶּסֶף עַל שֶׁלִּנְחֹשֶׁת--לֹא שֶׁיְּקַיַּם אֵלָא עַד שֶׁיִּמְצָא רֵוַח, וְיַחְזֹר וִיחַלַּל מְעוֹת הַנְּחֹשֶׁת עַל מְעוֹת הַכֶּסֶף.
ח מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלִּדְמַאי--מְחַלְּלִים אוֹתוֹ לְכַתְּחִלָּה כֶּסֶף עַל כֶּסֶף, וְכֶסֶף עַל נְחֹשֶׁת, וּנְחֹשֶׁת עַל כֶּסֶף, וּנְחֹשֶׁת עַל נְחֹשֶׁת, וּנְחֹשֶׁת עַל הַפֵּרוֹת; וְיַעֲלוּ אוֹתָן הַפֵּרוֹת, וְיֵאָכְלוּ בִּירוּשָׁלַיִם.
ט אֵין פּוֹדִין פֵּרוֹת מַעֲשֵׂר אֵלָא בַּכֶּסֶף, שֶׁנֶּאֱמָר "וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף" (דברים יד,כה); וְכֵן אִם פָּדָה לְעַצְמוֹ וְהוֹסִיף חֹמֶשׁ, לֹא יִהְיֶה הַחֹמֶשׁ אֵלָא כֶּסֶף כַּקֶּרֶן. וְאֵין פּוֹדִין בַּכֶּסֶף שְׁאֵינוּ מַטְבֵּעַ, אֵלָא בְּכֶסֶף מְרֻתָּח שֶׁיֵּשׁ עָלָיו צוּרָה אוֹ כְּתָב; וְאִם פָּדָה בְּלָשׁוֹן שֶׁלְּכֶסֶף וְכַיּוֹצֶא בּוֹ, הוּא הַנִּקְרָא אֲסִימוֹן--לֹא עָשָׂה כְּלוּם. וְאֵין פּוֹדִין בְּפָחוּת מִפְּרוּטָה, מִפְּנֵי שְׁהוּא כְּפוֹדֶה בַּאֲסִימוֹן.
י אֵין פּוֹדִין בְּמַטְבֵּעַ שְׁאֵינוּ יוֹצֶא בְּאוֹתוֹ זְמָן וּבְאוֹתוֹ מָקוֹם--שֶׁנֶּאֱמָר "וְנָתַתָּה הַכֶּסֶף בְּכֹל אֲשֶׁר-תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ" (דברים יד,כו), עַד שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לְהוֹצָאָה; וּמַטְבֵּעַ מְלָכִים הָרִאשׁוֹנִים--אִם יוֹצֶא מִשְּׁמָם, פּוֹדִין בּוֹ.
יא אֵינוּ פּוֹדֶה בְּמָעוֹת שְׁאֵינָן בִּרְשׁוּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר "וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף, בְּיָדְךָ" (דברים יד,כה). נָפַל כִּיסוֹ לְבוֹר, וְהוּא יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ--פּוֹדֶה בּוֹ, מִפְּנֵי שְׁהוּא בִּרְשׁוּתוֹ. [יב] הָיָה בָּא בַּדֶּרֶךְ וּמָעוֹת בְּיָדוֹ, וְאַנָּס בָּא כְּנֶגְדּוֹ--אִם יָכוֹל לְהַצִּיל עַל יְדֵי הַדֹּחַק, פּוֹדֶה בָּהֶן פֵּרוֹת שֶׁבְּבֵיתוֹ; וְאִם אֵינוּ יָכוֹל לְהַצִּיל, וְאָמַר פֵּרוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי בְּתוֹךְ בֵּיתִי מְחֻלָּלִין עַל הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ--לֹא אָמַר כְּלוּם.
יב [יג] הַמַּנִּיחַ מָעוֹת לִהְיוֹת מְחַלֵּל עֲלֵיהֶן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, הֲרֵי זֶה פּוֹדֶה בָּהֶן בְּחֶזְקַת שְׁהֶן קַיָּמִים; מְצָאָן שֶׁאָבְדוּ, חוֹשֵׁשׁ לְכָל מַה שֶׁפָּדָה בָּהֶן לְמַפְרֵעַ.
יג [יד] מִי שֶׁהָיָה עוֹמֵד בִּטְבֶרְיָה, וְיֵשׁ לוֹ מָעוֹת מִמַּטְבֵּעַ בָּבֶל בְּבָבֶל--אֵינוּ מְחַלֵּל עֲלֵיהֶם; הָיוּ לוֹ מָעוֹת מִמַּטְבֵּעַ טְבֶרְיָה בְּבָבֶל, מְחַלֵּל עֲלֵיהֶם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.
יד [טו] הָאוֹמֵר מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מְחֻלָּל עַל סֶלַע שֶׁתַּעֲלֶה בְּיָדִי מִכִּיס זֶה, עַל סֶלַע שֶׁאֶפְרֹט מִדֵּינָר זָהָב זֶה, עַל פֻּנְדְּיוֹן שֶׁאֶפְרֹט מִסֶּלַע זוֹ--הֲרֵי זֶה חִלַּל; וְסֶלַע שֶׁתַּעֲלֶה בְּיָדוֹ אוֹ שֶׁיִּפְרֹט, תְּהֵי מַעֲשֵׂר. [טז] אָמַר הֲרֵי הַמַּעֲשֵׂר מְחֻלָּל עַל סֶלַע שֶׁהָיְתָה בְּיַד בְּנִי--לֹא חִלַּל, שֶׁמֶּא לֹא הָיְתָה בְּיָדוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.
טו [יז] הַפּוֹדֶה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי קֹדֶם שֶׁיַּפְרִישׁ אוֹתוֹ, כְּגוֹן שֶׁאָמַר מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלְּפֵרוֹת אֵלּוּ פָּדוּי בְּמָעוֹת אֵלּוּ--לֹא אָמַר כְּלוּם, וְלֹא קָבַע מַעֲשֵׂר; אֲבָל אִם קְבָעוֹ, וְאָמַר מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלָּהֶן בְּצָפוֹן אוֹ בְּדָרוֹם מְחֻלָּל עַל מָעוֹת אֵלּוּ--הֲרֵי זֶה פָּדוּי.
טז [יח] כְּשֶׁפּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, פּוֹדִין אוֹתוֹ בְּשָׁוְיוֹ. וְיֵשׁ לוֹ לִפְדּוֹת כְּשַׁעַר הַזּוֹל, כְּמוֹת שֶׁהַחֶנְוָנִי לוֹקֵחַ, לֹא כְּמוֹת שְׁהוּא מוֹכֵר; וְנוֹתֵן הַמָּעוֹת, כְּמוֹת שֶׁהַשֻּׁלְחָנִי פּוֹרֵט לֹא כְּמוֹת שְׁהוּא מְצָרֵף. וְאִם עָבַר וּפָדָה שׁוֹוֶה מָנֶה בִּפְרוּטָה, אוֹ חִלַּל שׁוֹוֶה מָנֶה עַל שׁוֹוֶה פְּרוּטָה--הֲרֵי זֶה מְחֻלָּל.
יז [יט] הָיְתָה הַסֶּלַע חֲסֵרָה שְׁתוּת, אוֹ פָּחוּת מִשְּׁתוּת--אִם הָיְתָה יוֹצֵאת עַל יְדֵי הַדֹּחַק--מְחַלֵּל עָלֶיהָ לְכַתְּחִלָּה בְּשׁוֹוֶה סֶלַע, וְאֵינוּ חוֹשֵׁשׁ; פָּדָה בְּסֶלַע, וְנִמְצֵאת רָעָה--יַחְלִיף אוֹתָהּ.
יח [כ] אֵין פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אַכְסָרָה; אֵלָא מְדַקְדֵּק בְּמִדָּתוֹ אוֹ בְּמִשְׁקָלוֹ, וְנוֹתֵן דָּמָיו. אִם הָיוּ דָּמָיו יְדוּעִים, יִפָּדֶה עַל פִּי אֶחָד. וְאֶת שְׁאֵין דָּמָיו יְדוּעִים--כְּגוֹן יַיִן שֶׁהִתְחִיל לְהַחְמִיץ, וּפֵרוֹת שֶׁהִרְקִיבוּ, וּמָעוֹת שֶׁהִחְלִידוּ--יִפָּדוּ עַל פִּי שְׁלוֹשָׁה תַּגָּרִים; וְאַפִלּוּ הָיָה אֶחָד מֵהֶן גּוֹי, אוֹ בַּעַל הַמַּעֲשֵׂר, וְאַפִלּוּ אִישׁ וּשְׁתֵּי נָשָׁיו--פּוֹדִין עַל פִּיהֶם. וְכוֹפִין אֶת הַבְּעָלִים לִפְתֹּחַ רִאשׁוֹן, וְזֶה חֹמֶר בַּמַּעֲשֵׂר מִבַּהֶקְדֵּשׁ.
יט [כא] אֵין מוֹלִיכִין פֵּרוֹת מַעֲשֵׂר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, לִפְדּוֹתָם שָׁם; וְהַמּוֹלִיךְ מִמְּקוֹם הַיֹּקֶר לִמְקוֹם הַזּוֹל, אוֹ מִמְּקוֹם הַזּוֹל לִמְקוֹם הַיֹּקֶר--פּוֹדֶה כְּשַׁעַר מְקוֹם הַפְּדִיָּה. וְאִם הָיוּ דֳּמַאי--פּוֹדִין אוֹתָן כְּשַׁעַר הַזּוֹל, הוֹאִיל וְנִרְאוּ לְהִמָּכֵר בְּזוֹל.
כ [כב] הָיוּ לוֹ פֵּרוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּגֹּרֶן, וְהוֹצִיא עֲלֵיהֶם יְצִיאוֹת מִבֵּיתוֹ עַד שֶׁהֱבִיאָן לָעִיר, וְהִשְׁבִּיחוּ--פּוֹדֶה כְּשַׁעַר הָעִיר, וְהִפְסִיד יְצִיאָתוֹ.
משנה תורה -
ספר זרעים -
הלכות מעשר שני ונטע רבעי - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא