משנה תורה - ספר זרעים - הלכות מעשר שני ונטע רבעי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא


הִלְכּוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְנֶטַע רְבָעִי פֵּרֶק ב

א  מַעֲשֵׂר שֵׁנִי נֶאֱכָל לִבְעָלָיו, לִפְנִים מֵחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם--שֶׁנֶּאֱמָר "וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם . . ." (דברים יד,כג).  וְנוֹהֵג בִּפְנֵי הַבַּיִת, וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת; אֲבָל אֵינוּ נֶאֱכָל בִּירוּשָׁלַיִם אֵלָא בִּפְנֵי הַבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמָר "מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ" (שם)--מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ, מַה בְּכוֹר אֵינוּ נֶאֱכָל אֵלָא בִּפְנֵי הַבַּיִת, אַף מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לֹא יֵאָכֵל אֵלָא בִּפְנֵי הַבַּיִת.

ב  מִדַּת חֲסִידוּת שֶׁפּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּזְּמָן הַזֶּה בְּשָׁוְיֵהוּ, כְּדֶרֶךְ שֶׁפּוֹדִין אוֹתוֹ בִּפְנֵי הַבַּיִת.  וְהוֹרוּ הַגְּאוֹנִים שְׁאִם רָצָה לִפְדּוֹת שׁוֹוֶה מָנֶה בִּפְרוּטָה לְכַתְּחִלָּה בַּזְּמָן הַזֶּה, פּוֹדֶה--לֹא יִהְיֶה זֶה חָמוּר מִן הַהֶקְדֵּשׁ; וּמַשְׁלִיךְ הַפְּרוּטָה לַיָּם הַגָּדוֹל.

ג  וְכֵן אִם חִלַּל מַעֲשֵׂר שׁוֹוֶה מָנֶה עַל שׁוֹוֶה פְּרוּטָה מִפֵּרוֹת אֲחֵרוֹת, הֲרֵי זֶה מְחֻלָּל; וְשׂוֹרֵף אֶת הַפֵּרוֹת שֶׁחִלַּל עֲלֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ תַּקְלָה לַאֲחֵרִים, כְּפִדְיוֹן נֶטַע רְבָעִי בַּזְּמָן הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת אִסּוּרֵי מַאֲכָלוֹת.

ד  כְּשֵׁם שְׁאֵין אוֹכְלִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּזְּמָן הַזֶּה בִּירוּשָׁלַיִם--כָּךְ אֵין פּוֹדִין אוֹתוֹ שָׁם, וְאֵין מְחַלְּלִין אוֹתוֹ שָׁם, וְאֵין מוֹכְרִין אוֹתוֹ; וְאִם נִכְנָס לִירוּשָׁלַיִם--אַף בַּזְּמָן הַזֶּה, אֵין מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִשָּׁם:  אֵלָא מַנִּיחִין אוֹתוֹ שָׁם, עַד שֶׁיִּרְקַב.  וְכֵן אִם עָבַר וְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם, מַנִּיחִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּרְקַב.

ה  לְפִיכָּךְ אֵין מַפְרִישִׁים מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם בַּזְּמָן הַזֶּה, אֵלָא מוֹצִיאִין אֶת הַפֵּרוֹת בְּטִבְלָן חוּץ לָעִיר; וּמַפְרִישִׁין אוֹתוֹ שָׁם, וּפוֹדֵהוּ.  וְאִם הִפְרִישׁוֹ שָׁם בַּזְּמָן הַזֶּה, יִרְקַב.

ו  [ה] כָּל הָאוֹכֵל כַּזַּיִת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, אוֹ שֶׁשָּׁתָה מִמֶּנּוּ רְבִיעִית יַיִן חוּץ לְחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם--לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ, מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ" (ראה דברים יב,יז); וְלוֹקֶה עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ.  לְפִיכָּךְ אִם אָכַל שְׁלָשְׁתָּן חוּץ לַחוֹמָה, לוֹקֶה שָׁלוֹשׁ מַלְקִיּוֹת--שֶׁנֶּאֱמָר "וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ . . . מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ" (דברים יד,כג), וְנֶאֱמָר "לֹא-תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ, מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ":  לָמָּה פְּרָטָן וְלֹא נֶאֱמָר לֹא תֹאכְלֵם בִּשְׁעָרֶיךָ, לְחַיַּב עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

ז  [ו] אֵינוּ לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה, עַד שֶׁיֹּאכַל אוֹתוֹ אַחַר שֶׁנִּכְנַס לְחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם--שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ . . ." (דברים יב,יז) "וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים יד,כג):  כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס לִמְקוֹם אֲכִילָתוֹ, וַאֲכָלוֹ חוּץ--לוֹקֶה; אֲבָל אִם אֲכָלוֹ קֹדֶם שֶׁיִּכָּנֵס לִירוּשָׁלַיִם, מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת מִדִּבְרֵיהֶם.

ח  [ז] מִקְצַת מַעֲשֵׂר בִּפְנִים, וּמִקְצָתוֹ בַּחוּץ--הָאוֹכֵל מִזֶּה שֶׁעֲדַיִן לֹא נִכְנַס, מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת; וְהָאוֹכֵל בַּחוּץ מִזֶּה שֶׁנִּכְנַס, לוֹקֶה.

ט  [ח] אֵין פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם אֵלָא אִם כֵּן נִטְמָא, שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי-יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם" (דברים יד,כד)--בְּרִחוּק מָקוֹם הוּא נִפְדֶּה, וְאֵינוּ נִפְדֶּה בַּמָּקוֹם.  הָיָה הוּא בִּפְנִים וּמַשָּׂאוֹ בַּחוּץ, אַפִלּוּ הָיָה אוֹחֵז אוֹתוֹ בְּקָנֶה--הוֹאִיל וְלֹא נִכְנַס הַמַּעֲשֵׂר, הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִפְדּוֹתוֹ שָׁם בְּצַד הַחוֹמָה.

י  [ט] מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁנִּכְנַס לִירוּשָׁלַיִם--אַפִלּוּ שֶׁלִּדְמַאי--אָסוּר לְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם, שֶׁכְּבָר קְלָטוּהוּ מְחִצּוֹת; וְכֵן פֵּרוֹת הַנִּלְקָחִין בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר, שֶׁנֶּאֱמָר "וְאָכַלְתָּ שָּׁם, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים יד,כו).

יא  עָבַר וְהוֹצִיאָן, אוֹ שֶׁיָּצְאוּ בִּשְׁגָגָה--יַחְזְרוּ וְיֵאָכְלוּ בִּירוּשָׁלַיִם.  וּקְלִיטַת מְחִצּוֹת, מִדִּבְרֵיהֶם.  אַפִלּוּ מַעֲשֵׂר שְׁאֵין בְּחֻמְשׁוֹ שׁוֹוֶה פְּרוּטָה, שְׁהוּא מִדִּבְרֵיהֶם--מְחִצּוֹת קוֹלְטוֹת אוֹתוֹ, וְאָסוּר לְהוֹצִיאוֹ; אֲבָל מְעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי--נִכְנָסִין לִירוּשָׁלַיִם, וְיוֹצְאִין.

יב  [י] פֵּרוֹת שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּן, וְעָבְרוּ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם, וְיָצְאוּ--אֵינוּ יָכוֹל לְהוֹצִיא עֲלֵיהֶן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, מִפֵּרוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ לִירוּשָׁלַיִם; אֵלָא יַחְזֹר מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלָּהֶן וְיֵאָכֵל בִּירוּשָׁלַיִם, וְאֵינוּ נִפְדֶּה בַּחוּץ.  אַפִלּוּ עָשָׂה כָּל הַפֵּרוֹת הָאֵלּוּ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אַחַר שֶׁיָּצְאוּ, עַל פֵּרוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ--יַחְזְרוּ כֻּלָּם, וְיֵאָכְלוּ בִּירוּשָׁלַיִם:  חֹמֶר הוּא בַּמְּחִצּוֹת--הוֹאִיל וְקָלְטוּ, קָלְטוּ.

יג  [יא] פֵּרוֹת שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן, שֶׁעָבְרוּ בִּירוּשָׁלַיִם וְיָצְאוּ, כְּגוֹן סַלֵּי עֲנָבִים לַגַּת, וְסַלֵּי תְּאֵנִים בַּמֻּקְצֶה--מֻתָּר לִפְדוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלָּהֶם בַּחוּץ; וְכֵן פֵּרוֹת דֳּמַאי--אַף עַל פִּי שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּן, וְעָבְרוּ בִּירוּשָׁלַיִם וְיָצְאוּ--פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלָּהֶן בַּחוּץ.

יד  [יב] פֵּרוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁנִּטְמְאוּ בִּירוּשָׁלַיִם, וּפְדָיָן--אִם נִטְמְאוּ בְּוֶלֶד הַטֻּמְאָה--אָסוּר לְהוֹצִיאָן, אֵלָא יֵאָכְלוּ בִּפְנִים:  מִפְּנֵי שֶׁוֶּלֶד הַטֻּמְאָה מִדִּבְרֵיהֶם.  וְאִם נִטְמְאוּ בְּאָב הַטֻּמְאָה, אוֹ שֶׁנִּטְמְאוּ בַּחוּץ אַפִלּוּ בְּוֶלֶד הַטֻּמְאָה--אַף עַל פִּי שֶׁנִּכְנְסוּ לִירוּשָׁלַיִם--הֲרֵי אֵלּוּ נִפְדִּין, וְנֶאֱכָלִין בְּכָל מָקוֹם.

טו  [יג] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהִכְנִיסָן עַל מְנַת שֶׁלֹּא תִתְפְּסֵם הַמְּחִצּוֹת; אֲבָל אִם לֹא הִתְנָה--הוֹאִיל וְנִכְנַס וַהֲרֵי הוּא טָהוֹר מִן הַתּוֹרָה, שְׁאֵין הַוֶּלֶד מְטַמֵּא שֵׁנִי מִן הַתּוֹרָה, כְּבָר קְלָטוּהוּ מְחִצּוֹת, וְאֵינוּ יוֹצֶא.

טז  [יד] תִּלְתָּן שֶׁלְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי--מֻתָּר לְאָכְלָהּ צִמְחוֹנִין, שֶׁכָּךְ הִיא רְאוּיָה לַאֲכִילָה; וְכֵן כַּרְשִׁינֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, יֵאָכְלוּ צִמְחוֹנִין.  וְאִם עָשָׂה מֵהֶם עִיסָה--הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת לְהִכָּנֵס לִירוּשָׁלַיִם וּלְהוֹצִיאָהּ, שְׁאֵינָן בִּכְלַל הַפֵּרוֹת; וְאִם נִטְמְאוּ בִּירוּשָׁלַיִם, יִפָּדוּ וְיֵאָכְלוּ בַּחוּץ.

יז  [טו] אִילָן שְׁהוּא עוֹמֵד לִפְנִים מִן הַחוֹמָה, וְנוֹפוֹ נוֹטֶה חוּץ לַחוֹמָה--אֵין אוֹכְלִין תַּחַת נוֹפוֹ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי; וּמַעֲשֵׂר שֶׁנִּכְנַס תַּחַת נוֹפוֹ--אֵין פּוֹדִין אוֹתוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא כְּמַה שֶׁנִּכְנַס לִירוּשָׁלַיִם.

יח  [טז] בָּתִּים שֶׁבְּצַד הַחוֹמָה, שֶׁפִּתְחֵיהֶם לִפְנִים מִן הַחוֹמָה וַחֲלָלָן לַחוּץ--מִכְּנֶגֶד הַחוֹמָה וְלִפְנִים, כְּלִפְנִים לְכָל דָּבָר; וּמִכְּנֶגֶד הַחוֹמָה וְלַחוּץ, אֵין אוֹכְלִים שָׁם וְאֵין פּוֹדִין שָׁם לְהַחְמִיר.  הָיָה חֲלָלָן לִפְנִים וּפִתְחֵיהֶם לַחוּץ--מִכְּנֶגֶד הַחוֹמָה וְלַחוּץ כְּלַחוּץ, פּוֹדִין בּוֹ וְאֵין אוֹכְלִין; וּמִכְּנֶגֶד הַחוֹמָה וְלִפְנִים, אֵין אוֹכְלִין שָׁם וְאֵין פּוֹדִין לְהַחְמִיר.  וְהַחַלּוֹנוֹת וְעֹבִי הַחוֹמָה, כְּלִפְנִים.


משנה תורה - ספר זרעים - הלכות מעשר שני ונטע רבעי - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא