משנה תורה -
ספר המדע -
הלכות יסודי התורה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
א כָּל נָבִיא שֶׁיַּעֲמֹד לָנוּ וְיֹאמַר שֶׁה' שְׁלָחוֹ, אֵינוּ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אוֹת כְּאֶחָד מֵאוֹתוֹת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אוֹ כְּאוֹתוֹת אֵלִיָּהוּ וֶאֱלִישָׁע, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן שִׁנּוּי מִנְהָגוֹ שֶׁלָּעוֹלָם; אֵלָא הָאוֹת שֶׁלּוֹ שֶׁיֹּאמַר דְּבָרִים הָעֲתִידִין לִהְיוֹת בָּעוֹלָם, וְיֵאָמְנוּ דְּבָרָיו, שֶׁנֶּאֱמָר "וְכִי תֹאמַר, בִּלְבָבֶךָ: אֵיכָה נֵדַע אֶת-הַדָּבָר . . ." (דברים יח,כא).
ב לְפִיכָּךְ כְּשֶׁיָּבוֹא אָדָם הָרָאוּי לַנְּבוּאָה בְּמַלְאֲכוּת ה', וְלֹא יָבוֹא לְהוֹסִיף וְלֹא לִגְרֹעַ, אֵלָא לַעֲבֹד אֶת ה' בְּמִצְווֹת הַתּוֹרָה--אֵין אוֹמְרִין לוֹ קְרַע לָנוּ אֶת הַיָּם אוֹ הַחֲיֵה מֵת וְכַיּוֹצֶא בְּאֵלּוּ, וְאַחַר כָּךְ נַאֲמִין בָּךְ. אֵלָא אוֹמְרִין לוֹ, אִם נָבִיא אַתָּה, אֱמֹר לָנוּ דְּבָרִים הָעֲתִידִין לִהְיוֹת; וְהוּא אוֹמֵר, וְאָנוּ מְחַכִּים לוֹ לִרְאוֹת הֲיָבוֹאוּ דְּבָרָיו: אִם לֹא יָבוֹאוּ, וְאַפִלּוּ נָפַל דָּבָר אֶחָד קָטָן--בַּיָּדוּעַ שְׁהוּא נְבִיא שֶׁקֶר.
ג וְאִם בָּאוּ דְּבָרָיו כֻּלָּם, יִהְיֶה בְּעֵינֵינוּ נֶאֱמָן. [ב] וּבוֹדְקִין אוֹתוֹ פְּעָמִים הַרְבֵּה. אִם נִמְצְאוּ דְּבָרָיו כֻּלָּם נֶאֱמָנִין, הֲרֵי זֶה נְבִיא אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמָר בִּשְׁמוּאֵל, "וַיֵּדַע, כָּל-יִשְׂרָאֵל, מִדָּן, וְעַד-בְּאֵר שָׁבַע: כִּי נֶאֱמָן שְׁמוּאֵל, לְנָבִיא לַה'" (שמואל א ג,כ).
ד [ג] וַהֲלוֹא הַמְּעוֹנְנִים וְהַקּוֹסְמִים אוֹמְרִין מַה עֲתִיד לִהְיוֹת, וּמַה הֶפְרֵשׁ בֵּין הַנָּבִיא וּבֵינָם--אֵלָא שֶׁהַמְּעוֹנְנִים וְהַקּוֹסְמִים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, מִקְצַת דִּבְרֵיהֶן מִתְקַיְּמִין וּמִקְצָתָן אֵין מִתְקַיְּמִין: כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמָר "יַעַמְדוּ-נָא וְיוֹשִׁיעֻךְ הֹבְרֵי שָׁמַיִם, הַחֹזִים בַּכּוֹכָבִים, מוֹדִעִים לֶחֳדָשִׁים, מֵאֲשֶׁר יָבֹאוּ עָלָיִךְ" (ישעיהו מז,יג)--"מֵאֲשֶׁר", וְלֹא כָּל אֲשֶׁר. וְאִפְשָׁר שֶׁלֹּא יִתְקַיַּם מִדִּבְרֵיהֶם כְּלוּם, אֵלָא יִטְעוּ בַּכֹּל, כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמָר "מֵפֵר אֹתוֹת בַּדִּים, וְקֹסְמִים יְהוֹלֵל" (ישעיהו מד,כה).
ה אֲבָל הַנָּבִיא--כָּל דְּבָרָיו קַיָּמִין, שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי לֹא יִפֹּל מִדְּבַר ה' אַרְצָה" (מלכים ב י,י). וְכֵן הוּא אוֹמֵר "הַנָּבִיא אֲשֶׁר-אִתּוֹ חֲלוֹם, יְסַפֵּר חֲלוֹם, וַאֲשֶׁר דְּבָרִי אִתּוֹ, יְדַבֵּר דְּבָרִי אֱמֶת: מַה-לַתֶּבֶן אֶת-הַבָּר, נְאֻם-ה'" (ירמיהו כג,כח)--כְּלוֹמַר שֶׁדִּבְרֵי הַקּוֹסְמִים וְהַחֲלוֹמוֹת כְּתֶבֶן שֶׁנִּתְעָרַב בּוֹ מְעַט בָּר, וּדְבַר ה' כַּבָּר שְׁאֵין בּוֹ תֶּבֶן כְּלָל.
ו וּבַדָּבָר הַזֶּה הִבְטִיחַ הַכָּתוּב וְאָמַר, שֶׁאוֹתָן הַדְּבָרִים שֶׁמּוֹדִיעִין הַמְּעוֹנְנִים וְהַקּוֹסְמִים לָאֻמּוֹת וּמְכַזְּבִין--הַנָּבִיא יוֹדִיעַ לָכֶם דִּבְרֵי הָאֱמֶת, וְאֵין אַתֶּם צְרִיכִין לִמְעוֹנֵן וְקוֹסֵם וְכַיּוֹצֶא בּוֹ: שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-יִמָּצֵא בְךָ, מַעֲבִיר בְּנוֹ-וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ . . . כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה . . . נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ . . ." (דברים יח,י-טו).
ז הַא לָמַדְתָּ שְׁאֵין הַנָּבִיא עוֹמֵד לָנוּ, אֵלָא לְהוֹדִיעֵנוּ דְּבָרִים הָעֲתִידִים לִהְיוֹת בָּעוֹלָם, מִשֹּׂבַע וְרָעָב מִלְחָמָה וְשָׁלוֹם וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן; וְאַפִלּוּ צָרְכֵּי יָחִיד מוֹדִיעַ לוֹ, כְּשָׁאוּל שֶׁאָבְדָה לוֹ אֲבֵדָה וְהָלַךְ לַנָּבִיא לְהוֹדִיעוֹ מְקוֹמָהּ. וְכַיּוֹצֶא בְּאֵלּוּ הַדְּבָרִים, הוּא שֶׁיֹּאמַר הַנָּבִיא--לֹא שֶׁיַּעֲשֶׂה דָּת אַחֶרֶת, אוֹ יוֹסִיף מִצְוָה אוֹ יִגְרָע.
ח [ד] דִּבְרֵי הַפֻּרְעָנוּת שֶׁהַנָּבִיא אוֹמֵר, כְּגוֹן שֶׁיֹּאמַר פְּלוֹנִי יָמוּת אוֹ שָׁנָה פְּלוֹנִית שְׁנַת רָעָב אוֹ מִלְחָמָה וְכַיּוֹצֶא בִּדְבָרִים אֵלּוּ--אִם לֹא עָמְדוּ דְּבָרָיו, אֵין בְּזֶה הַכְחָשָׁה לִנְבוּאָתוֹ; וְאֵין אוֹמְרִין הִנֵּה דָּבָר דִּבַּרְתָּ וְלֹא בָא: שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב-חֶסֶד, וְנִחָם עַל-הָרָעָה" (יואל ב,יג; יונה ד,ב); וְאִפְשָׁר שֶׁעָשׂוּ תְּשׁוּבָה וְנִסְלָח לָהֶם כְּאַנְשֵׁי נִינְוֵה, אוֹ שֶׁתָּלָה לָהֶם כְּחִזְקִיָּה.
ט אֲבָל אִם הִבְטִיחַ עַל טוֹבָה וְאָמַר שֶׁיִּהְיֶה כָּךְ וְכָּךְ, וְלֹא בָאָה הַטּוֹבָה שֶׁאָמַר--בַּיָּדוּעַ שְׁהוּא נְבִיא שֶׁקֶר: שֶׁכָּל דְּבַר טוֹבָה שֶׁיִּגְזֹר הָאֵל, אַפִלּוּ עַל תְּנָאי--אֵינוּ חוֹזֵר. הַא לָמַדְתָּ, שֶׁבְּדִבְרֵי הַטּוֹבָה בִּלְבָד יִבָּחֵן הַנָּבִיא.
י הוּא שֶׁיִּרְמְיָהוּ אוֹמֵר בִּתְשׁוּבָתוֹ לַחֲנַנְיָה בֶּן עַזּוּר, כְּשֶׁהָיָה יִרְמְיָה מִתְנַבֵּא לְרָעָה וַחֲנַנְיָה לְטוֹבָה. אָמַר לוֹ יִרְמְיָה: חֲנַנְיָה, אִם לֹא יַעַמְדוּ דְּבָרַי, אֵין בְּזֶה רְאָיָה שֶׁאֲנִי נְבִיא שֶׁקֶר; אֲבָל אִם לֹא יַעַמְדוּ דְּבָרֶיךָ, יִוָּדַע שֶׁאַתָּה נְבִיא שֶׁקֶר: שֶׁנֶּאֱמָר "אַךְ-שְׁמַע-נָא אֶת הַדָּבָר הַזֶּה" (ראה ירמיהו כח,ז).
יא [ה] נָבִיא שֶׁהֵעִיד לוֹ נָבִיא אַחֵר שְׁהוּא נָבִיא--הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת נָבִיא, וְאֵין זֶה הַשֵּׁנִי צָרִיךְ חֲקִירָה: שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הֵעִיד לִיהוֹשׁוּעַ, וְהֶאֱמִינוּ בּוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל קֹדֶם שֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹת. וְכֵן לְדוֹרוֹת.
יב נָבִיא שֶׁנּוֹדְעָה נְבוּאָתוֹ וְהָאָמְנוּ דְּבָרָיו פַּעַם אַחַר פַּעַם, אוֹ שֶׁהֵעִיד לוֹ נָבִיא, וְהָיָה הוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי הַנְּבוּאָה--אָסוּר לַחְשֹׁב אַחֲרָיו וּלְהַרְהַר בִּנְבוּאָתוֹ, שֶׁמֶּא אֵינָהּ אֱמֶת. וְאָסוּר לְנַסּוֹתוֹ יוֹתֵר מִדַּי, וְלֹא נִהְיֶה הוֹלְכִים וּמְנַסִּים לְעוֹלָם: שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא תְנַסּוּ, אֶת-ה' אֱלֹהֵיכֶם, כַּאֲשֶׁר נִסִּיתֶם, בַּמַּסָּה" (דברים ו,טז), שֶׁאָמְרוּ "הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ" (שמות יז,ז). אֵלָא מֵאַחַר שֶׁנּוֹדַע שֶׁזֶּה נָבִיא, יַאֲמִינוּ וְיֵדְעוּ כִּי ה' בְּקִרְבָּם; וְלֹא יְהַרְהֲרוּ וְלֹא יַחְשְׁבוּ אַחֲרָיו, כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמָר "וְיָדְעוּ, כִּי נָבִיא הָיָה בְתוֹכָם" (יחזקאל ב,ה; יחזקאל לג,לג).
משנה תורה -
ספר המדע -
הלכות יסודי התורה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י