משנה תורה -
ספר המדע -
הלכות יסודי התורה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
א מֹשֶׁה רַבֵּנוּ--לֹא הֶאֱמִינוּ בּוֹ יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי הָאוֹתוֹת שֶׁעָשָׂה: שֶׁהַמַּאֲמִין עַל פִּי הָאוֹתוֹת--יֵשׁ בְּלִבּוֹ דֹּפִי, שֶׁאִפְשָׁר שֶׁיֵּעָשֶׂה הָאוֹת בְּלָאט וְכִשּׁוּף. אֵלָא כָּל הָאוֹתוֹת שֶׁעָשָׂה בַּמִּדְבָּר, לְפִי הַצֹּרֶךְ עֲשָׂאָן--לֹא לְהָבִיא רְאָיָה עַל הַנְּבוּאָה: צָרַךְ לְהַשְׁקִיעַ אֶת הַמִּצְרִיִּים, קָרַע אֶת הַיָּם וְהִצְלִילָם בּוֹ. צָרַכְנוּ לְמָזוֹן, הוֹרִיד לָנוּ אֶת הַמָּן. צָמְאוּ, בָּקַע לָהֶם אֶת הָאֶבֶן. כָּפְרוּ בּוֹ עֲדַת קֹרַח, בָּלְעָה אוֹתָם הָאָרֶץ. וְכֵן, שְׁאָר כָּל הָאוֹתוֹת.
ב וּבְמַה הֶאֱמִינוּ בּוֹ, בְּמַעְמַד הַר סִינַי: שֶׁעֵינֵינוּ רָאוּ, וְלֹא זָר, וְאָזְנֵינוּ שָׁמְעוּ, וְלֹא אַחֵר--הָאֵשׁ וְהַקּוֹלוֹת וְהַלַּפִּידִים. וְהוּא נִגָּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל, וְהַקּוֹל מְדַבֵּר אֵלָיו; וְאָנוּ שׁוֹמְעִים: מֹשֶׁה, מֹשֶׁה--לֵךְ אֱמֹר לָהֶם כָּךְ וְכָּךְ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "פָּנִים בְּפָנִים, דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם" (דברים ה,ד), וְנֶאֱמָר "לֹא אֶת-אֲבֹתֵינוּ, כָּרַת ה' אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת" (דברים ה,ג).
ג וּמְנַיִן שֶׁבְּמַעְמַד הַר סִינַי לְבַדּוֹ, הִיא הָרְאָיָה לִנְבוּאָתוֹ שְׁהִיא אֱמֶת שְׁאֵין בּוֹ דֹּפִי--שֶׁנֶּאֱמָר "הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן, בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ, וְגַם-בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם" (שמות יט,ט): מִכְּלָל שֶׁקֹּדֶם דָּבָר זֶה, לֹא הֶאֱמִינוּ בּוֹ נֶאֱמָנוּת שְׁהִיא עוֹמֶדֶת לְעוֹלָם, אֵלָא נֶאֱמָנוּת שֶׁיֵּשׁ אַחֲרֶיהָ הִרְהוּר וּמַחְשָׁבָה.
ד [ב] נִמְצְאוּ אֵלּוּ שֶׁשֻּׁלַּח לָהֶם, הֶם הָעֵדִים עַל נְבוּאָתוֹ שְׁהִיא אֱמֶת, וְאֵינוּ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לָהֶם אוֹת: שְׁהֶם וְהוּא אֶחָד בַּדָּבָר, כִּשְׁנֵי עֵדִים שֶׁרָאוּ דָּבָר אֶחָד בְּיַחַד--שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם עֵד לַחֲבֵרוֹ שְׁהוּא אוֹמֵר אֱמֶת, וְאֵין אֶחָד מֵהֶם צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה לַחֲבֵרוֹ. כָּךְ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ--כָּל יִשְׂרָאֵל עֵדִים לוֹ אַחַר מַעְמַד הַר סִינַי, וְאֵינוּ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לָהֶם אוֹת.
ה וְזֶה הוּא שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּתְחִלַּת נְבוּאָתוֹ, בְּעֵת שֶׁנָּתַן לוֹ הָאוֹתוֹת לַעֲשׂוֹתָן בְּמִצְרַיִם, וְאָמַר לוֹ "וְשָׁמְעוּ, לְקֹלֶךָ" (שמות ג,יח): יָדַע מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁהַמַּאֲמִין עַל פִּי הָאוֹתוֹת, יֵשׁ בְּלִבּוֹ דֹּפִי וּמְהַרְהֵר וּמְחַשֵּׁב, וְהָיָה נִשְׁמָט מִלֵּילֵךְ, וְאָמַר "וְהֵן לֹא-יַאֲמִינוּ לִי" (שמות ד,א)--עַד שֶׁהוֹדִיעוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֵלּוּ הָאוֹתוֹת אֵינָן אֵלָא עַד שֶׁיֵּצְאוּ מִמִּצְרַיִם; וְאַחַר שֶׁיֵּצְאוּ וְיַעַמְדוּ עַל הָהָר הַזֶּה, יִסְתַּלַק הַהִרְהוּר שֶׁמְּהַרְהֲרִין אַחֲרֶיךָ, שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לָךְ כָּאן אוֹת שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁאֲנִי שְׁלַחְתִּיךָ בֶּאֱמֶת מִבַּתְּחִלָּה, וְלֹא יִשָּׁאֵר בְּלִבָּן הִרְהוּר. וְהוּא שֶׁהַכָּתוּב אוֹמֵר "וְזֶה-לְּךָ הָאוֹת, כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ: בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת-הָעָם, מִמִּצְרַיִם, תַּעַבְדוּן אֶת-הָאֱלֹהִים, עַל הָהָר הַזֶּה" (שמות ג,יב).
ו נִמְצֵאתָ אוֹמֵר, שֶׁכָּל נָבִיא שֶׁיַּעֲמֹד אַחַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אֵין אָנוּ מַאֲמִינִין בּוֹ מִפְּנֵי הָאוֹת לְבַדּוֹ, כְּדֵי שֶׁנֹּאמַר אִם יַעֲשֶׂה אוֹת נִשְׁמַע לוֹ לְכָל מַה שֶׁיֹּאמַר; אֵלָא מִפְּנֵי הַמִּצְוָה שֶׁצִּוָּנוּ מֹשֶׁה בַּתּוֹרָה, וְאָמַר אִם נָתַן אוֹת, "אֵלָיו, תִּשְׁמָעוּן" (דברים יח,טו): כְּמוֹ שֶׁצִּוָּנוּ לַחְתֹּךְ הַדָּבָר עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים, וְאַף עַל פִּי שְׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין אִם אֱמֶת הֵעִידוּ אִם שֶׁקֶר; כָּךְ מִצְוָה לִשְׁמֹעַ מִזֶּה הַנָּבִיא, אִם הָאוֹת אֱמֶת אוֹ בְּכִשּׁוּף וְלָאט.
ז [ג] לְפִיכָּךְ אִם עָמַד נָבִיא וְעָשָׂה אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים גְּדוֹלִים, וּבִקַּשׁ לְהַכְחִישׁ נְבוּאָתוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ--אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ; וְאָנוּ יוֹדְעִין בַּיֵּחוּד שֶׁאוֹתָן הָאוֹתוֹת בְּלָאט וְכִשּׁוּף הֶן, לְפִי שֶׁנְּבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֵינָהּ עַל פִּי הָאוֹתוֹת כְּדֵי שֶׁנַּעֲרֹךְ אוֹתוֹת זֶה לְאוֹתוֹת זֶה, אֵלָא בְּעֵינֵינוּ רְאִינוּהָ וּבְאָזְנֵינוּ שְׁמַעְנוּהָ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַע הוּא.
ח הַא לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה: לְעֵדִים שֶׁהֵעִידוּ לְאָדָם עַל דָּבָר שֶׁרָאָה בְּעֵינָיו, שְׁאֵינוּ כְּמוֹ שֶׁרָאָה--שְׁאֵינוּ שׁוֹמֵעַ לָהֶן, אֵלָא יוֹדֵעַ בַּוַּדַּאי שְׁהֶן עֵדֵי שֶׁקֶר.
ט לְפִיכָּךְ אָמְרָה תּוֹרָה שְׁאִם בָּא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת, "לֹא תִשְׁמַע, אֶל-דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא" (דברים יג,ד): שֶׁהֲרֵי זֶה בָּא אֵלֶיךָ בְּאוֹת וּמוֹפֵת, לְהַכְחִישׁ מַה שֶׁרָאִיתָ בְּעֵינֶיךָ; וְהוֹאִיל וְאֵין אָנוּ מַאֲמִינִין בְּמוֹפֵת, אֵלָא מִפְּנֵי הַמִּצְוָה שֶׁצִּוָּנוּ מֹשֶׁה, הֵיאַךְ נְקַבַּל מֵאוֹת זֶה שֶׁבָּא לְהַכְחִישׁ נְבוּאָתוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה, שֶׁרָאִינוּ וְשֶׁשָּׁמַעְנוּ.
משנה תורה -
ספר המדע -
הלכות יסודי התורה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י