תנ"ך -
יחזקאל - הכול פרק לג
האזנה לפרק זה
א וַיְהִי דְבַר־יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.
ב בֶּן־אָדָם, דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי־עַמְּךָ וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, אֶרֶץ, כִּי־אָבִיא עָלֶיהָ חָרֶב; וְלָקְחוּ עַם־הָאָרֶץ אִישׁ אֶחָד, מִקְצֵיהֶם, וְנָתְנוּ אֹתוֹ לָהֶם, לְצֹפֶה.
ג וְרָאָה אֶת־הַחֶרֶב, בָּאָה עַל־הָאָרֶץ; וְתָקַע בַּשּׁוֹפָר, וְהִזְהִיר אֶת־הָעָם.
ד וְשָׁמַע הַשֹּׁמֵעַ אֶת־קוֹל הַשּׁוֹפָר, וְלֹא נִזְהָר, וַתָּבוֹא חֶרֶב, וַתִּקָּחֵהוּ--דָּמוֹ, בְּרֹאשׁוֹ יִהְיֶה.
ה אֵת קוֹל הַשּׁוֹפָר שָׁמַע וְלֹא נִזְהָר, דָּמוֹ בּוֹ יִהְיֶה: וְהוּא נִזְהָר, נַפְשׁוֹ מִלֵּט.
ו וְהַצֹּפֶה כִּי־יִרְאֶה אֶת־הַחֶרֶב בָּאָה, וְלֹא־תָקַע בַּשּׁוֹפָר וְהָעָם לֹא־נִזְהָר, וַתָּבוֹא חֶרֶב, וַתִּקַּח מֵהֶם נָפֶשׁ--הוּא בַּעֲוֺנוֹ נִלְקָח, וְדָמוֹ מִיַּד־הַצֹּפֶה אֶדְרֹשׁ. {פ}
ז וְאַתָּה בֶן־אָדָם, צֹפֶה נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשְׂרָאֵל; וְשָׁמַעְתָּ מִפִּי דָּבָר, וְהִזְהַרְתָּ אֹתָם מִמֶּנִּי.
ח בְּאָמְרִי לָרָשָׁע, רָשָׁע מוֹת תָּמוּת, וְלֹא דִבַּרְתָּ, לְהַזְהִיר רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ--הוּא רָשָׁע בַעֲוֺנוֹ יָמוּת, וְדָמוֹ מִיָּדְךָ אֲבַקֵּשׁ.
ט וְאַתָּה כִּי־הִזְהַרְתָּ רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ, לָשׁוּב מִמֶּנָּה, וְלֹא־שָׁב, מִדַּרְכּוֹ--הוּא בַּעֲוֺנוֹ יָמוּת, וְאַתָּה נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ. {פ}
י וְאַתָּה בֶן־אָדָם, אֱמֹר אֶל־בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֵּן אֲמַרְתֶּם לֵאמֹר, כִּי־פְשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ עָלֵינוּ; וּבָם אֲנַחְנוּ נְמַקִּים, וְאֵיךְ נִחְיֶה.
יא אֱמֹר אֲלֵיהֶם חַי־אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, אִם־אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם־בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ, וְחָיָה: שׁוּבוּ שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וְלָמָּה תָמוּתוּ--בֵּית יִשְׂרָאֵל. {פ}
יב וְאַתָּה בֶן־אָדָם, אֱמֹר אֶל־בְּנֵי־עַמְּךָ צִדְקַת הַצַּדִּיק לֹא תַצִּילֶנּוּ בְּיוֹם פִּשְׁעוֹ, וְרִשְׁעַת הָרָשָׁע לֹא־יִכָּשֶׁל בָּהּ, בְּיוֹם שׁוּבוֹ מֵרִשְׁעוֹ; וְצַדִּיק, לֹא יוּכַל לִחְיוֹת בָּהּ--בְּיוֹם חֲטֹאתוֹ.
יג בְּאָמְרִי לַצַּדִּיק חָיֹה יִחְיֶה, וְהוּא־בָטַח עַל־צִדְקָתוֹ וְעָשָׂה עָוֶל--כָּל־צִדְקֹתָו לֹא תִזָּכַרְנָה, וּבְעַוְלוֹ אֲשֶׁר־עָשָׂה בּוֹ יָמוּת.
יד וּבְאָמְרִי לָרָשָׁע, מוֹת תָּמוּת; וְשָׁב, מֵחַטָּאתוֹ, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט, וּצְדָקָה.
טו חֲבֹל יָשִׁיב רָשָׁע, גְּזֵלָה יְשַׁלֵּם, בְּחֻקּוֹת הַחַיִּים הָלַךְ, לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת עָוֶל--חָיוֹ יִחְיֶה, לֹא יָמוּת.
טז כָּל־חַטֹּאתָו אֲשֶׁר חָטָא, לֹא תִזָּכַרְנָה לוֹ: מִשְׁפָּט וּצְדָקָה עָשָׂה, חָיוֹ יִחְיֶה.
יז וְאָמְרוּ בְּנֵי עַמְּךָ, לֹא יִתָּכֵן דֶּרֶךְ אֲדֹנָי; וְהֵמָּה, דַּרְכָּם לֹא־יִתָּכֵן.
יח בְּשׁוּב־צַדִּיק מִצִּדְקָתוֹ, וְעָשָׂה עָוֶל--וּמֵת, בָּהֶם.
יט וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה--עֲלֵיהֶם, הוּא יִחְיֶה.
כ וַאֲמַרְתֶּם, לֹא יִתָּכֵן דֶּרֶךְ אֲדֹנָי; אִישׁ כִּדְרָכָיו אֶשְׁפּוֹט אֶתְכֶם, בֵּית יִשְׂרָאֵל. {פ}
כא וַיְהִי בִּשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה, בָּעֲשִׂרִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ--לְגָלוּתֵנוּ; בָּא־אֵלַי הַפָּלִיט מִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר, הֻכְּתָה הָעִיר.
כב וְיַד־יְהוָה הָיְתָה אֵלַי בָּעֶרֶב, לִפְנֵי בּוֹא הַפָּלִיט, וַיִּפְתַּח אֶת־פִּי, עַד־בּוֹא אֵלַי בַּבֹּקֶר; וַיִּפָּתַח פִּי, וְלֹא נֶאֱלַמְתִּי עוֹד. {פ}
כג וַיְהִי דְבַר־יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.
כד בֶּן־אָדָם, יֹשְׁבֵי הֶחֳרָבוֹת הָאֵלֶּה עַל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל אֹמְרִים לֵאמֹר, אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם, וַיִּירַשׁ אֶת־הָאָרֶץ; וַאֲנַחְנוּ רַבִּים, לָנוּ נִתְּנָה הָאָרֶץ לְמוֹרָשָׁה. {ס}
כה לָכֵן אֱמֹר אֲלֵהֶם כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, עַל־הַדָּם תֹּאכֵלוּ וְעֵינֵכֶם תִּשְׂאוּ אֶל־גִּלּוּלֵיכֶם--וְדָם תִּשְׁפֹּכוּ; וְהָאָרֶץ, תִּירָשׁוּ.
כו עֲמַדְתֶּם עַל־חַרְבְּכֶם עֲשִׂיתֶן תּוֹעֵבָה, וְאִישׁ אֶת־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּאתֶם; וְהָאָרֶץ, תִּירָשׁוּ. {ס}
כז כֹּה־תֹאמַר אֲלֵהֶם כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, חַי־אָנִי, אִם־לֹא אֲשֶׁר בֶּחֳרָבוֹת בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ, וַאֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה לַחַיָּה נְתַתִּיו לְאָכְלוֹ; וַאֲשֶׁר בַּמְּצָדוֹת וּבַמְּעָרוֹת, בַּדֶּבֶר יָמוּתוּ.
כח וְנָתַתִּי אֶת־הָאָרֶץ שְׁמָמָה וּמְשַׁמָּה, וְנִשְׁבַּת גְּאוֹן עֻזָּהּ; וְשָׁמְמוּ הָרֵי יִשְׂרָאֵל, מֵאֵין עוֹבֵר.
כט וְיָדְעוּ, כִּי־אֲנִי יְהוָה, בְּתִתִּי אֶת־הָאָרֶץ שְׁמָמָה וּמְשַׁמָּה, עַל כָּל־תּוֹעֲבֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ. {פ}
ל וְאַתָּה בֶן־אָדָם--בְּנֵי עַמְּךָ הַנִּדְבָּרִים בְּךָ אֵצֶל הַקִּירוֹת, וּבְפִתְחֵי הַבָּתִּים; וְדִבֶּר־חַד אֶת־אַחַד, אִישׁ אֶת־אָחִיו לֵאמֹר, בֹּאוּ־נָא וְשִׁמְעוּ, מָה הַדָּבָר הַיּוֹצֵא מֵאֵת יְהוָה.
לא וְיָבוֹאוּ אֵלֶיךָ כִּמְבוֹא־עָם וְיֵשְׁבוּ לְפָנֶיךָ, עַמִּי, וְשָׁמְעוּ אֶת־דְּבָרֶיךָ, וְאוֹתָם לֹא יַעֲשׂוּ: כִּי־עֲגָבִים בְּפִיהֶם הֵמָּה עֹשִׂים, אַחֲרֵי בִצְעָם לִבָּם הֹלֵךְ.
לב וְהִנְּךָ לָהֶם כְּשִׁיר עֲגָבִים, יְפֵה קוֹל וּמֵטִב נַגֵּן; וְשָׁמְעוּ, אֶת־דְּבָרֶיךָ, וְעֹשִׂים אֵינָם, אוֹתָם.
לג וּבְבֹאָהּ: הִנֵּה בָאָה--וְיָדְעוּ, כִּי נָבִיא הָיָה בְתוֹכָם. {פ}