תלמוד ירושלמי -
מסכת עירובין - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
דף נח,ב פרק י הלכה א משנה המוצא תפילין מכניסן זוג זוג ר"ג אומר שנים שנים במה דברים אמורים בישנות אבל בחדשות פטור מצאן צבתים או כריכות מחשיך עליהן ומביאן ובסכנה מכסן והולך לו:
דף נח,ב פרק י הלכה א גמרא המוצא תפילין מכניסן זוג זוג דרך מלבוש אחת בראשו ואחת בזרועו רבן גמליאל אומר שנים שנים בראש ושנים בזרוע ר' אבהו ר' אלעזר הנותן תפילין בלילה עובר בעשה שנאמר (שמות יג) ושמרת את החוקה הזאת מימים ימימה ימים ולא לילות והא ר' אבהו יתיב ומתני ברמשא ותפילין עלוי מצדדין היו כמין פיקרין היו בידו. אית דבעי מימר לא מר אלא הניחן אבל אם היו עליו מבעוד יום מותר ואית דבעי מימר מצותן עד שתיכלה רגל מן השוק. אית דבעי
דף נט,א פרק י הלכה א גמרא נישמעינה מן הדא והיו לך לאות מי שצריכין אות יצאו שבתות וימים טובים שהן גופן אות. ולא כבר כתיב מימים ימימה. לית לך אלא כיי דאמר רבי יוחנן כל מילה דלא מחוורא מסמכין ליה מן אתרין סגין. נשים מניין (דברים יא) ולמדתם אותם את בניכם ולא בנותיכם החייב בתורה חייב בתפילין נשים שאין חייבות בתורה אין חייבות בתפילין התיבון הרי מיכל בת שאול היתה לובשת תפילין אשת יונה היתה עולה לרגל ולא מיחו בידם חכמים. רבי חזקיה בשם רבי אבהו אשתו של יונה היא שבה מיכל בת שאול מיחו בה חכמים. הוון בעיי מימר על דעתון דרבנן אין מחוור על דעתיה דרבן גמליאל מחוור אמר רבי ירמיה בשם ר' שמואל שיערו לומר עד מקום שגבהו של ראש מחזיק וכמה מחזיק שתים מעתה אפילו בחול אמר רבי חגי אין בעי מיהב יהבי אמר רבי זריקא אסברי רב המנונא עד מקום שמוחו של התינוק רופף. תמן תנינן על תרנגול שנסקל בירושלם שהרג את הנפש ראה ראשו של תינוק רופף הלך וניקרו אמר רבי יוסי כיני מתני' ובלבד על ידי שנים ר' יוסי בי ר' בון בשם ר' אחא ואפילו שנים שנים. הוו בעי מימר על דעתהון דרבנן אין מחוור על דעתיה דר' אחא מחוור. ויביאם בידו מוטב להביאם דרך מלבוש ולא דרך משאוי
דף נט,ב פרק י הלכה א גמרא מוטב לדחות את השבת פעם אחת ולא שני פעמים. תני אחד האיש ואחד האשה הוון בעיי מימר מאן דמר מחוור היא ניחא מאן דמר אינו מחוור לא יהא מחוור אצל האיש ויהא מחוור אצל האשה. א"ר לעזר מאן תנא אשה רבן גמליאל דתני טבי עבד רבן גמליאל היה נותן תפילין ולא מיחו בידו חכמים וכא מיחו בידו הוא עבד היא אשה. במה דברים אמורים בישנות אבל בחדשות מותר למה ישנות בדוקות וחדשות אין בדוקות. תני תפילין צריך לבודקן אחת לשנים עשר חדש דברי ר' רשב"ג אומר אינן צריכות בדיקה. הלל הזקן אומר אלו מאבי אמה הן. מצא שנים שלשה צבתין בודק זוג ראשון מצבת ראשון וכן בשני וכן בשלישי. יצחק בן אלעזר שאל אחד חזקה לכולם או כל אחד ואחד בפני עצמו אין תימר אחד חזקה לכולן בודק זוג ראשון מצבת ראשון אין תימר כל אחד וא' חזקה בפני עצמו בודק שלשה זוגות מכל צבת וצבת: ובסכנה מכסן והולך לו. אם היה עונת גשמים הרי זה מעטף בעור ומכסן. ר' אחא בשם ר' בא הדא דתימר ברך אבל בקשה כמשאוי הוא בשהיה המקום מנדרן אבל לא היה המקום מנדרן לא בדא:
דף נט,ב פרק י הלכה ב משנה רבי שמעון אומר נותנו לחבירו וחבירו לחבירו עד שהוא מגיע לחצר החיצונה
דף ס,א פרק י הלכה ב משנה וכן בנו נותן לחבירו וחבירו לחבירו אפילו הן מאה ר' יהודה אומר נותן אדם חבית לחבירו וחבירו לחבירו אפילו חוץ לתחום אמרו לו לא תהלך זו יותר מרגלי בעליה:
דף ס,א פרק י הלכה ב גמרא ר' אליעזר ור' אבדימי תרוייהו בשם ר' מנא חד אמר בתינוק של סכנה מותיב ליה חברייא אם בתינוק של סכנה יביאו ביד א"ל ביכול להביאו דרך היתר. ריש לקיש בשם לוי סוכיא במערה מכד לכד היא מתני'. דלא כן ר' יהודה כדעתיה דר' יהודה אומר משקה טופח:
דף ס,א פרק י הלכה ג משנה הקורא בספר על האסקופה ונתגלגל הספר מידו גוללו אצלו. היה קורא בראש הגג ונתגלגל הספר מידו עד שלא הגיע לעשרה טפחים גוללו אצלו ומשהגיע לעזרה הופכו על הכתב רבי יהודה אומר אפילו אינו מסולק מן הארץ אלא מלא החוט גוללו אצלו רבי שמעון אומר אפילו בארץ עצמה גוללו אצלו שאין דבר משום שבות עומד בפני כתבי הקודש:
דף ס,ב פרק י הלכה ג גמרא מתני' באסקופה מותרת אבל חוץ לאסקופה אסור'. תיפתר שהיה יושב וקורא בו מבעוד יום ושכח והוציאו: עד שלא הגיע לעשרה טפחים גוללו אצלו משהגיע לעשרה טפחים אסור. ר' יעקב בר אחא בשם ר' יסא דר' יודה היא דאמר אסור להשתמש באויר עשרה טפחים: משהגיע לעשרה טפחים הופכו על הכתב. למה שלא יתבזה הכתב ואתייא כדמר ר' אחא ר' שמואל בר נחמן ספר שאין עליו מפה הופכו על הכתב שלא יתבזה הכתב: ר' יודה אומר אפילו אינו מסולק מן הארץ אלא מלא החוט גוללו אצלו. מחלפה שיטתיה דר' יודה תמן הוא אמר אסור להשתמש באויר עשרה וכא אמר הכין א"ר יוחנן לית כאן ר' יודה אלא ר' מאיר דברי חכמים. ר' יוסי אומר בשם ר' יוחנן לא סוף דבר ספר אלא אפילו פסוקיא:
דף ס,ב פרק י הלכה ד משנה זיז שלפני החלון נותנין עליו ונוטלין ממנו בשבת:
דף ס,ב פרק י הלכה ד גמרא לא אמר אלא אחת אבל שתים אסור שאין שתי רשויות משתמשות ברשות אחת בשאין בהן רוחב ד' אבל יש בהן רוחב ד' הדא דמר ר' אחא בשם ר' יוחנן זיזין וכתלין שגבוהין עשרה ורחבין ארבעה מותר לכאן ולכאן ובלבד שלא יחליף:
דף ס,ב פרק י הלכה ה משנה עומד אדם ברשות היחיד ומטלטל ברשות הרבים ברשות הרבים ומטלטל ברשות היחיד
דף סא,א פרק י הלכה ה משנה ובלבד שלא יוציא חוץ לארבע אמות לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתין ברשות הרבים ברשות הרבים וישתין ברשות היחיד וכן לא ירוק רבי יהודה אומר אף מי שנתלש רוקו מפיו לא יהלך ד"א עד שירוק:
דף סא,א פרק י הלכה ה גמרא לא סוף דבר עומד ברשות היחיד ומטלטל ברשות הרבים ברשות הרבים ומטלטל ברשות היחיד ובלבד שלא יוציא חוץ לד"א. אמר רב מתני' אמרה כן לא יעמוד אדם ברשות היחיד ויפתח ברשות הרבים ברשות הרבים ויפתח ברשות היחיד אלא אם כן <הכניס> ועשה לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים דברי רבי מאיר. רב אמר בפיחה רבי יוחנן אמר בפיחה דלא כן ר' יודה כדעתיה דאמר משקה טופח חיבור. לא סוף דבר עומד ברשות היחיד ומשתין ברשות הרבים אלא אפילו עומד ברשות הרבים ומשתין ברשות הרבים והן מתגלגלין ויורדין לרשות היחיד אסור אמר רבי יוסי בי רבי בון לא סוף דבר עומד ברשות הרבים ומשתין ברשות היחיד אלא אפילו עומד ברשות היחיד ומשתין ברשות היחיד ומתגלגלין ויורדין לרשות הרבים אסור. אמר ר' יסא הדא אמרה סילון העומד ברשות הרבים גבוה עשרה ורחב ארבעה אין שופכין לתוכו מים שמתגלגלין ויורדין:
דף סא,א פרק י הלכה ו משנה לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתה ברשות הרבים ברשות הרבים וישתה ברשות היחיד אלא אם כן הכניס ראשו ורובו למקום שהוא שותה וכן בגת קולט אדם מן המזחילה למטה מעשרה טפחים מן הצינור ומכל מקום שותה:
דף סא,א פרק י הלכה ו גמרא ניחא ברשות היחיד וישתה ברשות הרבים ברשות הרבים וישתה ברשות היחיד אין פיו למעלה מעשרה טפחים שנייא היא שמתגלגלין ויורדין. תני גמל שראשו ורובו מבפנים מלעיטין אותו מבפנים מבחוץ מלעיטין אותו מבחוץ ניחא מבפנים מלעיטין אותו מבפנים מבחוץ מלעיטין אותו מבחוץ אין פיו
דף סא,ב פרק י הלכה ו גמרא למעלה מעשרה טפחים. רבי יוסי בי רבי בון מחלפה שמועתיה לא כן אמר רבי יעקב בר אחא בשם ר' חנינה שכל שלשה ושלשה שהן סמוכין למחיצה כמחיצה. תיפתר ביוצא חוץ לשלשה שאין בו רוחב ארבעה. נעץ קנה והקיפו מחיצה וזרק מרשות הרבים לתוכו. רבי יצחק בן אלעזר אומר כמחלוקת התיב רבי יודן והתנינן היתה עומד בראש הגג וזרקו לה כיון שהגיע לאויר הגג הרי זו מגרשת. אמר רבי אליעזר מתני' אמרה בגג שיש לו מעקה והוא שירד לאויר מעקה ושאין לו מעקה שירד לאויר שלשה שהן סמוכין לגג שכל שלשה הסמוכין לגג כגג הן א"ר חייה וכן בגת לעניין מעשר. ר' יהודה אומר דר"מ היא דאמר את רואה את הכותל כגמום. ר' יעקב בר אחא בשם ר' לעזר דברי הכל במשתפע עשרה טפחים מתוך שלשה. ר' יוסי בעי אם במשתפע עשרה טפחים לא מתוך שלשה כגג הן. מה נן תמן שאינו צריך ניחא את אמר עד שיניח כאן שצריך ניחא לא כל שכן א"ר חנינא קומי ר' מנא מ"מ לא נח א"ל מכיון שאין בו רוחב ד' אפילו נח כאילו לא נח:
דף סא,ב פרק י הלכה ז משנה בור בר"ה וחלייתו גבוה עשרה טפחים חלון שעל גביו ממלין ממנו בשבת אשפות ברשות הרבים
דף סב,א פרק י הלכה ז משנה גבוה עשרה טפחים חלון שעל גבה שופכין לתוכה מים בשבת:
דף סב,א פרק י הלכה ז גמרא אין את רואה עמוק כגבוה. שאין בפיו רוחב ארבעה. עד כדון בסתום היה מופלג רב ושמואל חד אמר נותן נסר וחד אמר נועץ קנה ולא ידעינן מאן מר דא ומאן מר דא מן מה דתני שמואל למעלה מעשרה שבות הוא דין אמר נותן נסר. היו שנים תרין אמורין חד אמר עשרה וחורן אמר ארבעה מתיב מאן דמר עשרה למאן דמר ארבע לא נמצאו שתי רשויות משתמשות ברשות אחת אמר ליה רה"ר מבטלת:
דף סב,א פרק י הלכה ח משנה אילן שהוא מיסב על הארץ אם אין נופו גבוה מן הארץ שלשה טפחים מטלטלין תחתיו שרשיו גבוהין מהארץ שלשה טפחים לא ישב עליהן הדלת שבמוקצה והחדקין שבפירצה ומחצלת אין נועלין בהן אלא אם כן היו גבוהין מן הארץ:
דף סב,א פרק י הלכה ח גמרא ובלבד שלא יהו בו יותר מבית סאתים ולא יהו מחיצות גבוהות עשרה ולא יהו פרצות יותר מעשר ולא יהא עומד כנגד עומד ופרוץ כנגד פרוץ. ר' אחא בשם רב אסור לתלוש שרשי זמורה בשבת. היא שרשי אילן היא שרשי כרוב. בגבוהין שלשה אבל אין גבוהין ג' כארץ הם. מתני'
דף סב,ב פרק י הלכה ח גמרא בשאין להן צירין אבל יש להן צירין הדא היא דתני דלת גודרת מחצלת גודרת קנקילון גודר. פותח ונועל בשבת ואין צריך לומר ביום טוב. מחצלת הקשורה ותלויה בשבת פותח ונועל בשבת ואין צורך לומר ביום טוב:
דף סב,ב פרק י הלכה ט משנה לא יעמוד אדם ברשות היחיד ויפתח ברשות הרבים ברשות הרבים ויפתח ברשות היחיד אלא אם כן עשו לו מחיצה גבוה עשרה טפחים דברי ר"מ אמרו לו מעשה בשוק של פטמין שהיה בירושלם היו נועלין ומניחין את המפתח בחלון שעל גבי הפתח ר' יוסה אומר שוק של צמרן היה:
דף סב,ב פרק י הלכה ט גמרא ר' אחא ר' חיננה בשם כהנא אין הלכה כר' יודה. ר' אבא בר פפי בעי למה עבד ר"מ את הכותל כגמום בנקוב. אין תימר בגמום אפילו למעלה מעשרה מותר אין תימר בנקוב אפי' למטה מעשרה אסור. פתח גנות שיש להן בית שער מבפנים פותח ונועל מבפנים מבחוץ פותח ונועל מבחוץ מיכן ומיכן פותח ונועל מיכן ומיכן לא מיכן ולא מיכן ה"ז נוטל את המפתח ופותח ונועל ומניחו במקומו. בד"א בזמן שהמנעול למעלה מעשרה טפחים אבל אם היה המנעול למטה מעשרה טפחים הרי זה נוטל את המפתח מתוך האסקופה ופותח ונועל ומניחו במקומו דברי ר' מאיר וחכמים אומרים אף על פי שהמנעול למעלה מעשרה טפחים. אבל אם היה המנעול למטה מי' טפחים מביא המפתח מע"ש ופותח ונכנס ומטלטלו בתוך הבית ונועל ונותנו בחור למעלה מן המשקוף אם היה החור של ארבעה טפחים אסור שאין משתמשין מרשות לרשות דרך רשות.
דף סג,א פרק י הלכה ט גמרא הדא אמרה בגמום עבד לה ר' יודה. ניחא מבפנים צריך בית שער. מבחוץ צריך בית שער. לא נמצאו שתי רשויות משתמשות ברשות אחת:
דף סג,א פרק י הלכה י משנה נגר שיש בראשו קלוסטר' ר' לעזר אוסר ור' יוסה מתיר א"ר לעזר מעשה של בה"כ בטיבריה שהיו נוהגין בו היתר עד שבא ר"ג והזקנים ואסרו להן ר' יוסה אומר איסור היו נוהגין בו בא ר"ג והזקנים והתירוהו להן נגר הנגרר נעולין בו במקדש אבל לא במדינה והמונח כאן וכאן אסור ר' יהודה אומר המונח במקדש והנגרר במדינה:
דף סג,א פרק י הלכה י גמרא א"ר יוסי בר' כדברי מי שמתיר עושה הנגר טפל לקלוסטרה כדברי האוסר עושה הקלוסטרה טפל לנגר. אי זהו נגר אמר ר"י קשור אע"פ שאינו תלוי. אר"י משכני חילפיי והראני של בית ר' קשור אע"פ שאינו תלוי. אר"י אתיא דיחידאה דהכא כסתמא דתמן ודיחידאה דתמן כסתמא דהכא. ר' יוסה בעי קומי ר' ירמיה היך עבדין עובדא א"ל מן דאר"י משכנו חילפיי והראני של בית ר' קשור אף על פי שאינו תלוי הדא אמרה כר' יהודה עבדין עד שיהא קשור בדלת. ר' ינאי חמוי דר' אמי עד שיהא קשור בדלת בדבר שיכול להעמידו. נגרה הדא ר"א קטר בגמי נשמט אסור. נקמז רבי יעקב בר אחא בשם רבנן
דף סג,ב פרק י הלכה י גמרא מדדהו בראשי אצבעותיו. ר' בא בר כהנא ר"ח בר אשי בשם רב הלכה כר' יוסי:
דף סג,ב פרק י הלכה יא משנה מחזירין ציר התחתון במקדש אבל לא במדינה העליון כאן וכאן אסור מחזירין רטייה במקדש אבל לא במדינה אם בתחילה כאן וכאן אסור:
דף סג,ב פרק י הלכה יא גמרא א"ר יוסי בי ר' בון לא כל שבות התירו במקדש. תני לא יקנח אדם את האיספלנית שלא יבוא לידי מירוח והממרח בשבת חייב חטאת. והתני החליקה ממטן מחזירה מלמעלן החליקה מלמעלה מחזירה מלמטה. מגלה מקצת איספלנית מיכן ומקנח המכה מיכן ומגלה מקצת איספלנית מיכן ומקנח המכה מיכן אבל לא יקנח את האיספלנית שלא יבוא לידי מירוח והממרח בשבת חייב חטאת. תני רטייה שתפחה מחזירין אותה בשבת ר' יעקב בר אחא בשם ר' יסא והיא שתפחה כנגד המכה והתני החליקה מלמטן מחזירה מלמעלן החליקה מלמעלן מחזירה מלמטן ובלבד שלא תצא רשות כל אותה המכה. רבי יוסי בי ר' בון בשם ר' יסא מכה שנתרפאת נותנין עליה רטייה שאינו אלא כמשמרה. ר' בון בשם רבנן דתמן נותנין רטיי' ע"ג מכה בשבת שאינו אלא כמשמרה א"ר תנחומא חוץ מעלי גפנים שהן לרפואה. א"ר הונא הדא פואה עיקר טב היא סגין כד אית בה חמשה או שבעה או תשעה קוטרין ובלבד דלא יתן מויי. אין קורין פסוק ע"ג מכה בשם וההן דקרא על יברוחא אסור. בוא וקרא פסוק זה על בני שהוא מתבעת תן עליו ספר או תפילין בשביל שישן אסור. והתני אומרים היו שיר של פגעים בירושלם א"ר יודן כאן עד שלא נפגע וכאן משנפגע. אי זהו שיר פגעים (תהילים ג) מה רבו צרי וכל המזמור (תהילים צא) יושב בסתר עליון עד כי אתה ה' מחסי:
דף סג,ב פרק י הלכה יב משנה קושרין נימין במקדש אבל לא במדינה אם בתחילה כאן וכאן אסור חותכין יבלת במקדש אבל לא במדינה אם בכלי כאן וכאן אסור:
דף סד,א פרק י הלכה יב גמרא א"ר יוסי בי ר' בון דרשב"א היא דתני רשב"א נימא שבכינור שנפסקה וקשרה היא אינה משמעת את הקול אלא משלשל מלמעלן ועונג מלמטה. תני רשב"א אומר הכהנים והלוים וישראל וכלי שיר מעכבין את הקרבן: חותכין יבלת במקדש אבל לא במדינה. תמן תנינן חתיכת יבלתו אין דוחין והכא את אמר הכין ר' סימון בשם רבי יהושע בן לוי בשם רבי פדת מפני קילקול פייסות אמר רבי והן שהפיסו. אמר רבן שמעון בן לקיש בשם לוי סיכייה בין בנפרכת בין בשאינה נפרכת רבי שמעון בן יקים אמר כאן בלחה כאן ביבישה ר' יוסי בן חנינא אמר כאן ביד כאן בכלי. אתיא דרבי שמעון בן יקים כבר קפרא ודר' יוסי בן חנינא כר' יוחנן דתני כל המקלקלין פטורין חוץ ממבעיר והעושה חבורה. בר קפרא אמר אפי' אינו צריך לדם אינו צריך לאפר א"ר יוחנן והוא שיהא צריך לדם או לאפר. ר' אחא ר' חנינ' בשם ר' יוחנן כאן וכאן בלחה אנן קיימין והוא שיהא צריך לדם:
דף סד,א פרק י הלכה יג משנה כהן שלקה באצבעו כורך עליו גמי במקדש אבל לא במדינה אם להוציא דם כאן וכאן אסור בוזקין מלח על גבי הכבש בשביל שלא יחליק וממלין מבור הגולה בגלגל בשבת מבור הגדול ומבאר הקר ביום טוב:
דף סד,א פרק י הלכה יג גמרא יהודה ברבי אמר לא שנו אלא גמי אבל לא בניגיון אסור מפני יתור בגדים סברין מימר יתור בגדים כחיסור בגדים. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יסא דר' חנינא דא"ר חנינא בלבד שלא יחוץ בינו לבין בגד ולא בין בגד לבגד. על דעתיה דר' חנינה אי זהו יתור בגדים שתי כתנות שתי מצנפות שני מכנסים שני אבנטים. כהן שלקה באצבעו וכרך עליה אבנט כל שם אבנט פסול או אינו פסול אלא מלבוש. תני
דף סד,ב פרק י הלכה יג גמרא מעלין בדיובי ומוסיפין בערק לחולה בשבת. מעלין בדיוביט משתמיחה מטיפין בערק אית דבעי מימר עוררה אית דבעי מימר קוקניתה. חצר שירדו בה גשמים והיה בה בית אבל או בית משתה הרי זה נוטל את האבן ומוריד ובלבד שלא יעשה בשבת כדרך שעושה בחול. תני אין ממלין בעדשה בשבת אם כחס על החבל או על המשיחה מתיר: ממלין מבור הגולה בגלגל בשבת מבור הגדול ומבור הקר ביום טוב. מפני מה ממלין מבור הקר בגלגל ביום טוב. אלא בשעה שעלו ישראל מן הגולה חנו על אותה הבאר והתנו עמהן נביאים שיהו ממלין מבור הקר בגלגל בי"ט. לא כל הבארות הקר התירו אלא אותה הבאר שחנו עליה בלבד. היך מה דאת אמר תמן מה שהותר הותר וכא מה שהותר הותר:
דף סד,ב פרק י הלכה יד משנה שרץ שנמצא במקדש כהן מוציאו בהמיינו שלא לשהות את הטומאה דברי ר' יוחנן בן ברוקה ר' יהודה אומר בצבת של עץ שלא להרבות את הטומאה מאיכן מוציאין אותו מן ההיכל ומן האולם ומבין האולם ולמזבח דברי רבי שמעון בן ננס ר' עקיבה אומר מקום שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת משם מוציאין אותו ושאר כל המקומות כופין עליו פסכתר ר' שמעון אומר מקום שהתירו לך חכמים משלך נתנו לך שלא התירו לך אלא משום שבות:
דף סה,א פרק י הלכה יד גמרא אמר לו ר' יוחנן בן ברוקה לא נמצאת משהא בטומא' אמר לו לא נמצאת מרבה בטומאה. אמר לו מוטב לעבור על מצות לא תעשה שלא באת לידי ממצות לא תעשה שבאת לפניו. אמר רבי יוסי בי ר' בון אתייא אילין פלוגתא כאילין פלוגתא דתנינן תמן כיצד מפרישין חלה בטומאה ביום טוב רבי אלעזר אומר לא תקרא לה שם עד שתיאפה בן בתירה אומר תטיל לצונין. אמר לו ר' יהושע לא נמצאתה כשורף קדשים ביום טוב אמר לו רבי אליעזר מאיליהן הן נשרפין אמר לו ר' יהושע לא נמצאת עובר על לא יראה ולא ימצא אמר לו מוטב לעבור על מצות לא תעשה שלא באת לידך ממצות לא תעשה שבאת לפניך. תמן תנינן הניתנין במתן אחת שנתערבו בניתנין מתנה אחת ינתנו במתנה אחת מתן ארבע במתן ארבע ינתנו מתן ארבע. מתן ארבע במתן אחת ר"א אומר ינתנו מתן ארבע ר' יהושע אומר ינתנו מתן אחת אמר לו ר"א לא נמצאת עובר על בל תגרע אמר לו ר' יהושע לא נמצא עובר על בל תוסיף אמר לו מוטב לעבור על מצות לא תעשה שלא באת לידי ממצות לא תעשה שבאת לידי. תמן תנינן הכניס ראשו ונתן על תנוך אזנו ידו ונתן על בוהן ידו ורגלו וכו'. מחלפה שיטת ר' יהודה תמן הוא אומר אסור להערים וכא אומ' מותר. תמן שמא יכניס ראשו ורובו ויהא ענוש כרת ברם הכא משום מכניס כלים טמאים בשבת. מחלפה שיטה דרבנין תמן אמרין מותר להערים וכא אמרין אסור להערים. תמן דלא יסאבתיה תלתא זימנין ברם הכא טומאה ידיעה מבפנים היא. ואפשר לה לצאת בלא שהות בלא טומאה אמר לו מוטב לו לעבור על מצות ל"ת שלא באת לידו ממצות ל"ת שבאת לפניו. הוציא ממקום שחייבין עליו כרת ונפל למקום שאין חייבין עליו כרת
דף סה,ב פרק י הלכה יד גמרא כבר נראית לצאת מצאת אחר בצידו מוציא את שניהם או אינו מוציא אלא את שנראה לצאת. הוא היה אומר צבת בצבת עבד. צבתא קדמייתא מה הוות ביריה הוות. אמר רבי חנינא קומי ר' מנא ומה את אמר לה. מצבתא אחת למדו כמה צבותות וכא משביתה אחת למדו כמה שביתות:
תלמוד ירושלמי -
מסכת עירובין - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י