תלמוד ירושלמי - מסכת עירובין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י


מסכת עירובין פרק ט

דף נה,ב פרק ט הלכה א משנה  כל גגות העיר רשות אחת ובלבד שלא יהא גג גבוה עשרה או נמוך עשרה דברי ר"מ וחכמים אומרים כל אחד ואחד רשות בפני עצמו

דף נו,א פרק ט הלכה א משנה  ר"ש אומר אחד גגות ואחד חצירות ואחד קרפיפות לכלים ששבתו לתוכן ולא לכלים ששבתו בתוך הבית:

דף נו,א פרק ט הלכה א גמרא  ר' יוסי בי ר' בון אמר איתפלגון רב ושמואל שמואל אמר עד בית סאתים ורב אמר מטלטלין בם אפילו כור ואפילו כוריים.  הוו בעי מימר מה פליגי רבי מאיר ורבנן כשעירבו אבל בשלא עירבו.  פתר לה כשהיו כולן לאדם אחד מתני' שהיו כולן עולין או בסולם צורי או בסולם מצרי אבל אם היו כולן עולין בסולם מצרי ואחד עולה בסולם צורי אותו של צורי נעשה כפתח והשאר נעשה כמטרפס ועולה כמטרפס ויורד.  מהו לטלטל בכולו שמואל אמר מטלטל בכולו רב אמר אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות.  מתני' פליגא על רב גג גדול סמוך לקטן הגדול מותר והקטן אסור ניחא הגדול מותר בד' אמות.  והקטן אסור בד' אמות ויש אסור בד' אמות רב ושמואל אמרי שנותנין לו ארבע אמות בפני פתחו רבי יוסי בי רבי בון בשם שמואל אמר כשהיה שם פתח פתוח לגג אפילו כן הגדול מותר שלא נפרץ במלואו והקטן אסור שנפרץ

דף נו,ב פרק ט הלכה א גמרא  במלואו.  ר"מ אומר אין אתם מודין לי בכלים ששבתו בחצר שמטלטלין אותן בחצר מה נשתנה גג מחצר אמרו לו לא אם אמרת בחצר שאין לה דיורין למטה תאמר בגג שיש לו דיורין למטה.  אמר להן הרי שהיתה החצר למעלה מן הגג מהו אמרו לו לא אם אמרת בחצר שאין כל אחד מכיר את מקומו תאמר בגג שכל אחד מכיר את מקומו.  אמר להן הרי שהיתה החצר חלוקה בפסיסיות מהו עד כאן היתה תשובה.  א"ר יוסי בי רבי בון מיכן והילך היו משיבין לפניו אמרו לו לא אם אמרת בחצר שמחיצותיה עולות עמה תאמר בגג שאין מחיצותיו עולות עמו.  והוא מימר לון אף אנא אית לי עמוק כגובה.  תני א"ר יודה בשעת הגזירה היינו נוטלין את הספר והיינו עולין מחצר לגג ומגג לגג אחר ויושבין וקורין ולא אמר אדם דבר אמרו לו אין שעת הגזירה ראייה.  א"ר שונין היינו אצל ר"ש בתקוע והיינו נוטלין שמן ואלונטית והיינו נכנסין מחצר לגג ומגג לקרפף ומקרפף לקרפף עד שהיינו מגיעין לקרפף הסמוך למעיין ויורדין וטובלין בו.  אשכחת אמר ארבע פלגוון כל גגות העיר רשות אחת הן ר' יודן אומר חצר וגגות רשות אחת הן ר"ש אומר חצר וגג וקרפף אחת הן לכלים ששבתו בתוכן ולא לכלים ששבתו בתוך הבית רבי יוחנן אמר בשלא עירבו אבל בשעירבו נעשית חצר כבתים והגגות רשות בפני עצמן.  א"ר זעירא היא עיריבו היא שלא עיריבו.  מתני' פליגא על ר' זעירא לא לכלים ששבתו בתוך הבית אם לא בשלא עיריבו הדא צריכא להוציא מן הגג אסור לא כל שכן לגג אמר רבי בון בר כהנא קומי רבי לא בשערבה זו בפני עצמה וזו בפני עצמה אפילו כן לא לכלים ששבתו לתוכו.  רבנן דקיסרי בשם רבי יוסי בי ר' בון

דף נז,א פרק ט הלכה א גמרא  אתייא דשמואל לרב ותרוייהו פליגין על שיטתיה דר' יוחנן.  דתנינן כל גגות העיר רשות אחת שמואל אמר עד בית סאתים רב אמר מטלטלין בהן אפי' כור ואפילו כוריים:

דף נז,א פרק ט הלכה ב משנה  גג גדול סמוך לקטן הגדול מותר והקטן אסור חצר גדולה שנפרצו לקטנה הגדולה מותרת והקטנה אסורה מפני שהיא כפתחה של גדולה:

דף נז,א פרק ט הלכה ב גמרא  מתני' באותו הגג אבל בגג אחר אסור.  בשאינו שוה אבל אם היה שוה מותר.  מתני' פליגא על שמואל חצר גדולה שנפרצה לקטנה הגדולה מותרת והקטנה אסורה.  ויטלטלו בה עד מקום מחיצות חברייה אמרין קומי ר' יוסי בשם ר' אהייה מה דמר שמואל בשבת זו מה דהיא מתני' בשבת הבאה.  מה נן קיימין אם בשעירבו עירוב אחד בין בשבת זו בין בשבת הבאה יהו מותרין אם בשלא עירבו כל עיקר בין בשבת זו בין בשבת הבאה יהו אסורין.  מה דהוה עובדא הכי הוה עובדא.  א"ר בון בר כהנא קומי ר' לא כשעירבה זו בפני עצמה וזו בפני עצמה אפילו כן הגדולה מותרת שנפרצה במלואה וקטנה אסורה שלא נפרצה במלואה:

דף נז,א פרק ט הלכה ג משנה  חצר שנפרצה לרשות הרבים המכניס מתוכה לרשות היחיד או מרשות היחיד לתוכה חייב דברי ר' אלעזר וחכמים אומרים מתוכה לרשות הרבים או מרשות הרבים לתוכה פטור מפני שהיא ככרמלית:

דף נז,א פרק ט הלכה ג גמרא  רבי זריקא רבי יעקב בר בון בשם רבי חנינה לא אמר רבי לעזר אלא ממקום מחיצות בשניטלו ראשי זויות מיכן ומיכן

דף נז,ב פרק ט הלכה ג גמרא  ובלבד בארבעה.  ר' זעירא ור' אילא תריהון אמרין אסור שלא ממקום מחיצות אבל ממקום מחיצות אפילו רבנן מודו.  אמר ר' זריקן זימנין סגין פשטית עם ר' יעקב בר בון ולא שמעית מיניה דא מילתא.  אמר ליה ולית בר נש הוי שמע מילה דלית חבריה שמיע ליה.  רב ירמיה בשם רב בשניטלו ראשי זויות מיכן ומיכן ובלבד בשוה:

דף נז,ב פרק ט הלכה ד משנה  חצר שנפרצה שתי רוחות וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו וכן מבוי שניטלה קורתו או לחייו מותרין באותה שבת ואסורין לעתיד לבוא דברי רבי יהודה ר' יוסי אומר אם מותרין באותה שבת מותרין לעתיד לבוא ואם אסורין לעתיד לבוא אסורין באותה שבת:

דף נז,ב פרק ט הלכה ד גמרא  ולמה לי משתי רוחותי' אפילו מרוח אחת.  ולא רב הוא דרב אמר חצר ניתרת בשני פסין.  ר' שמואל בשם ר' זירא במחלוקת מאן דמר תמן בפס אחד וכא בפס אחד מאן דמר תמר בשני פסין וכא בשני פסין.  נפרץ מן האמצע מותר שמואל אמר אסור.  א"ר זעירא אין לית הדא אולפן דשמואל קשיא.  נפרץ כל אותו הרוח אמר רבי יוסי בי ר' בון הדא היא אכסדרה.  אילו אכסדרה שמא אינה מותרת.  אר"י לא אמר רבי ליעזר אלא בחצר ומבוי אבל בבית כגשר הוא.  ורב ורבי יוחנן אמרו אסור

דף נח,א פרק ט הלכה ד גמרא  בין בשבת זו בין בשבת הבאה.  א"ר יוחנן כושת וקירויה ומבוי וגר ועם הארץ חמרים.  כושת דתנן הכושת והחמס וראשי בשמים נלקחים בכסף מעשר ואינו מטמא טומאת אוכלין דברי ר"ע א"ר יוחנן בן נורי אם נלקחים בכסף מעשר מטמאין טומאת אוכלין ואם אינן מטמאים טומאת אוכלין אף הם לא ילקחו בכסף מעשר ר' יוחנן אמר חמרים מטמאין טומאת אוכלין ואין ניקחין בכסף מעשר.  קרויה דתנינן תמן קרויה שהטבילה במים שהן ראויין לקדש וכו' ר' יוחנן אמר חומרין אין מקדשין בה לא בתחילה ולא בסוף.  מבוי דתנינן תמן וכן מבוי שניטלה קורתו וכו' ר' יוחנן אמר חומרין אסורין בין בשבת זו בין בשבת הבאה.  גר דתני גר שנתגייר והיו לו יינות ואמר ברי לי שלא נתנסך מהן בזמן שנעשו על גב עצמן טהורים לו וטמאים לאחרים על גב אחרים טמאים בין לו ובין לאחרי' ר' עקיבה אומר אם טהורין לו יהו טהורים לאחרים אם טמאים לאחרים טמאים לו ר"י אמר לחומרין טמאין בין לו ובין לאחרים.  עם הארץ דתני עם הארץ שנתמנה להיות חבר והיו לו טהורות ואמר ברי לי שנעשו בטהרה בזמן שנעשו על גבי עצמו טהורות לו וטמאים לאחרים על גב אחרים טמאות בין לו בין לאחרים ר' עקיבה אומר אם טהורות לו טהורות לאחרים אם טמאים לאחרים טמאות לו ר' יוחנן אמר חומרין טמאות בין לו בין לאחרים:

דף נח,א פרק ט הלכה ה משנה  הבונה עליה על גבי שני בתים וכן גשרים המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת דברי ר' יהודה וחכמים אוסרין ועוד אמר ר' יהודה מערבין במבוי המפולש וחכמים אוסרין:

דף נח,א פרק ט הלכה ה גמרא  רב הונא אמר אין ר"ה מקורה.  אמר ר"ש בר כרסנה ולא מן המדבר למדת ומדבר מקורה היה.  מתני' לא אמרה כן אלא וכן גשרים המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת דברי ר' יודה וחכמים אוסרין.  לא אמר אלא וחכמים אוסרין הוא חייב חטאת אין כאן.

דף נח,ב פרק ט הלכה ה גמרא  מהו שיהא צריך מחיצה רבא אמר צריך מחיצה ר' יוסי אמר אין צריך מחיצה.  אמרו חברייא קומי ר' יוסי יאות א"ר בא דתנינן א"ר יודן לא תהא מחיצה גבוהה מכותל שביניהן אמר לון תמן שיש שם תקרה אין צריך מחיצה ברם הכא שאין שם תקרה צריך מחיצה.  דאמר רב יהודה הדא דאת מר מפולשין לבקעה אבל אם היו מפולשין לרשות הרבים אסור בשאין שם מחיצה אבל יש שם מחיצה מותר:


תלמוד ירושלמי - מסכת עירובין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י