תלמוד ירושלמי -
מסכת עירובין - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
דף ל,ב פרק ה הלכה א משנה כיצד מעברין את הערים בית נכנס בית יוצא פגום נכנס פגום יוצא היו שם גידודיות גבוהין עשרה טפחים וכן גשרים נפשות שיש בהן בית דירה מוציאין את המדה כנגדה ועושין אותה כטבלה מרובעת כדי שיהא נשכר את הזויות:
דף ל,ב פרק ה הלכה א גמרא בית נכנס מוציאין אותו כנגד העיר פגום יוצא מוציאין את העיר כנגדו. רב אמר מאברין ושמואל אמר מעברין מאן דמר מאברין מוסיפין לה אבר מאן דמר מעברין כאשה עוברה תמן תנינן אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. רב אמר יאותו ושמואל אמר יעותו מאן דמר יאותו (בראשית לד) אך בזאת נאות לכם מאן דמר יעותו (ישעיהו נ) לעת לעות את יעף דבר. תמן תנינן לפני אידיהן ושמואל תני עידיהן מאן דמר אידיהן (דברים לב) כי קרוב יום אידם ומאן דמר עידיהן (ישעיהו מד) ועידיהם המה שהן עתידין לבייש עובדיהן ליום הדין. ר' יוחנן בשם רבי הושעיה מוסיפין לה אבר.
דף לא,א פרק ה הלכה א גמרא תלה עינוי ואיסתכל ביה א"ל למה אתה מסתכל בי. צריך לך צחק לך הפליג עליך. תלת עשר שנין עבד עליל קומי רביה דלא צריך. רבי שמואל בשם רבי זעירא אילולא דייו אלא שהיה מקבל פני רבו שכל המקבל פני רבו כאילו מקבל פני שכינה. ר' ברכיה ר' ירמיה בשם רבי חייה בר בא כתיב (שמות לג) ומשה יקח את האהל וגו' כמה הוה רחיק רבי יצחק אמר מיל והיה כל מבקש משה אין כתיב כאן אלא (שם) והיה כל מבקש ה' מיכן שכל המקבל פני רבו כאילו מקבל פני שכינה. רבי חלבו ר' חונה בשם רב כתיב (מלכים ב ה) ויאמר אליהו התשבי וגו' והלא אליהו טירונין לנביאים היה אלא מלמד שכל עמידות שעמד לפני אחיה השילוני רבו כילו עמד לפני השכינה. ר' חלבו בשם אילן דבית שילה אפילו אליהו מבקש מים לפניו היה אלישע נותן על ידיו מה טעמא (מלכים ב ג) פה אלישע בן שפט אשר למד תורה אין כתיב כאן אלא אשר יצק מים על ידי אליהו. כתיב (שמואל א ב) והנער שמואל משרת את ה' לפני עלי והלא לא משרת אלא לפני עלי אלא מלמד שכל שירות ששרה לפני עלי רבו כילו שרת לפני שכינה. תני רבי ישמעאל (שמות יח) ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חותן משה לפני האלהים וכי לפני האלהים אכלו אלא מיכן שהמקבל פני חבירו כילו מקבל פני שכינה. ר' יעקב בר אחא רבי יסא בשם רבי יוחנן מאיכן מעברין כנגד השקוף עד אלפין אמה. אמר רבי יוסה לרבי יסא בר אחא לא מסתברא אלא כנגד הפגום אבל מכנגד העיר אפילו כמה א"ל אוף אנא סבר כן. א"ל ומה חמית מימר פגום או נאמר ההן גו פגום אמר רב נחמן
דף לא,ב פרק ה הלכה א גמרא עד ראשה דמדינתא מילתיה דרבי שמעון אמר כן דמר רבי שמעון בן יוחי יכול אני לעשות שיהו מהלכין מצור לצידון מטבריה לציפורין על ידי מערות וע"י בורגנין. מהו ליתן פגום לפגום מילתא דרבי שמעון בן לקיש אמרה כן נותנין פגום לפגום דמר רבי שמעון בן לקיש יכול אני לעשות שתהא בית מעון מתעברת עם טיבריא ואת רואה את האיצטדין כילו היא מליאה בתים. והקצרין נתון בתוך שבעים ושיריים לאצטדין ובית מעון נתון בתוך שבעים ושיריים לקצרים ואין תמשח מן פיגמא לית נפשה דסיריקין בתוך שבעים ושיריים ואין תימשך מן פחורתה נפשה דסיריקין בתוך שבעים ושיריים. מהו ליתן עיבור לעיבור מילתא דר"ש בן יוחי אמרה כן נותנין עיבור לעיבור דמר ר' שמעון בן יוחי יכול אני לעשות שיהו מהלכין מצור לצידון מטיבריה לציפורין על ידי מערות ועל ידי בורגנין. כאן להילוך וכאן לעיבור. רבי אחא אמר איתפלגון רבי חייה רובה ובר קפרא חד אמר הדא דאת מר בעיר גדולה אבל בעיר קטנה לא תהא התוספת יתירה על העיקר וחורנה אמר בין גדולה בין קטנה דו ואלפים. א"ר פינחס מעשה בתלמיד וותיק למד עיבורו בשלשה שנים ומחצה לפני רבו ובא ועיבר את הגליל ולא הספיק לעבור את הדרום עד שנטרפה השעה. רבי בא רב יהודה בשם רב
דף לב,א פרק ה הלכה א גמרא עיר שהיא בנויה כמין קשת אם יש בין זו לזו ארבעת אלפים חסר אחת מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה ארבעת אלפים אין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה. אמר רבי אחא סבר רבי שמואל אין יתן סנדלוי הכא הוא אתי ברא ונסי לון ואין יתן סנדלוי הכא הוא אתי ברא ונסי לון מן כאן אתא ברא ומן כאן אתא ברא מרוח אחת אסור משתי רוחות מותר. רבי בא בשם רב יהודה היתה עיר אחת גדולה ויש בה חריץ עמוק עשרה ורחב ארבעה את רואה אותו כילו מלא עפר וצרורות ואם לאו רואה אותו כמפולש. רבי בא אמי בר יחזקאל בשם רב עיר שהיא בנויה על שפת הנחל אם יש בינה לנחל ארבע טפחים מודד מן החומה. שלשה מודד משפת הנחל החיצונה ובלבד שלא יהא בנחל יותר משבעים ושיריים. מה נן קיימין אם במתלקטת עשרה טפחים מתוך שלש מודד משפת הנחלת החיצונה אם מתוך ארבע מודד מן החומה אלא אם כן אנן קיימין משלש ועד ארבע. רב אמר
דף לב,ב פרק ה הלכה א גמרא עיר שהיא בנויה אוהלים כל אחד ואחד מודד מאהלו. היו שם שלשה צריפין ושלשה בורגנין מודד מן החיצון התיב אסי והכתיב (דברים כג) ויד תהיה לך מחוץ למחנה היאך היו נפנין לחוץ. רבי חייה בריה דרבי שיבתיי מקשי היאך היו יוצאין לבית מדרשו של משה. משה עשה להן שלשה צריפין ושלשה בורגנין. אמר רבי יוסה מכיון שהיו חונין ונוסעין על פי הדיבור כמי שהיו חונין לשעה. אמר רבי יוסי בי רבי בון מכיון שהבטיחן הקדוש ברוך הוא שהוא מכניסן לארץ כמי שהוא לעולם. עליה אמר רבי אבין משה עשה להן שלשה צריפין ושלשה בורגנין. מרבעה ריבוע עולם כדי שיהא מערבה למערבו של עולם ודרומה לדרומו של עולם. אמר רבי יוסה אם אין יודע לכוין את הרוחות צא ולמד מן התקופה ממקום שהחמה זורחת באחד בתקופת תמוז עד מקום שהיא זורחת באחד בתקופת טבת אלו פני מזרח ממקום שהחמה שוקעת באחד בתקופת טבת עד מקום שהיא שוקעת באחד בתקופת תמוז אלו פני המערב והשאר צפון ודרום הדא הוא דכתיב (קוהלת א) הולך אל דרום וסובב אל צפון הולך אל דרום ביום וסובב אל צפון בלילה. סובב סובב הולך הרוח ועל סביבותיו שב הרוח אלו פני המזרח והמערב.
דף לג,א פרק ה הלכה א גמרא ניחא בשילה ובבית העולמים דמר ר' אחא בשם שמואל בר רב יצחק כמה יגעו נביאים הראשונים לעשות שער המזרחי שתהא החמה מצמצמת בו באחד בתקופת טבת ובאחד בתקופת תמוז. שבעה שמות נקראו לו שער סור שער היסוד שער חריסית שער איתון שער התווך שער חדש שער העליון. שער סור ששם היו טמאים פורשין הדא הוא דכתיב (איכה ד) סורו טמא קראו למו. שער היסוד ששם היו מייסדין את ההלכה. שער חריסית שהוא מכוין כנגד זריחת החמה היך מה דאת אמר (איוב ט) האומר לחרם ולא יזרח. שער האיתון שהוא משמש כניסה ויציאה. שער התווך שהוא מיוסד בין שני שערים. שער חדש ששם חידשו סופרים את ההלכה שער העליון שהוא למעלה מעזרת ישראל החול ועזרת הנשים. ומעלה יתירה היתה בבית העולמים. ובמדבר מי היה מכוין להן את הרוחות א"ר אחא ארון היה מכוין להם את הרוחות הדא הוא דכתיב (במדבר י) ונסעו הקהתים נושאי המקדש זה הארון (במדבר ב) והקימו בני מררי את המזכן עד בואם בני קהת שעליהן היה הארון נתון. כיצד היו ישראל מהלכין במדבר רבי חמא בר חנינה ורבי הושעיה חד אמר כתיבה וחרנה אמר כקורה מאן דמר כתיבה (שם) כאשר יחנו כן יסעו מאן דמר כקורה (במדבר י) מאסף לכל המחנות לצבאותם. מאן דמר כקורה ומה מקיים כתיבה כאשר יחנו כן יסעו
דף לג,ב פרק ה הלכה א גמרא מה בחנייתן על פי הדיבור אף בנסיעתן על פי הדיבור ומאן דמר כתיבה מה מקיים כקורה מאסף לכל המחנות לצבאותם לפי שהיה שבטו של דן מרובה באוכלוסין היה נוסע באחרונה. וכל מי שהיה מאבד דבר היה מחזירו לו הה"ד (במדבר י) מאסף לכל המחנות לצבאותם. תני בשם רבי יודה אף זיזיה וכתליה היו נמדדין עמה. בעי רב הושעיה אויר חצר מהו שימוד עמה נישמעינה מן הדא בית שנפרץ מרוח אחד נמדד עמה משתי רוחות אין נמדד עמה. ר' אבין בשם רב יהודה כשניטלה קורתו אבל אם לא ניטלה קורתו נמדד עמהם. אם כשניטלה קורתו לא כאויר חצר הוא. תמן הוקף לבית דירה ברם הכא לא הוקף לדירה. וכשהוא מודד לא יהא מודד מן האמצעי מפני שהוא מפסיד אלא מן הקרנות:
דף לג,ב פרק ה הלכה ב משנה נותנין קרפף לעיר דברי ר' מאיר וחכמים אומרים לא אמרו בקרפף אלא בבין שתי עיירות אם יש לזו שבעים אמה ושיריים ולזו שבעים אמה ושיריים עשה קרפף לשתיהן להיות כאחת וכן ג' כפרים המשולשין אם יש בין שניהן החיצונים
דף לד,א פרק ה הלכה ב משנה מאה וארבעים ואחת ושליש עשה האמצעי את שלשתן להיות אחד:
דף לד,א פרק ה הלכה ב גמרא רב חונה בשם רבי מאיר ורבנן מקרא אחד דורשין ר' מאיר דרש (במדבר לה) מקיר העיר מה תלמוד לומר וחוצה מיכן שנותנין קרפף לעיר רבנין דורשין וחוצה מה ת"ל מקיר העיר אלא מיכן שנותנין קרפף לעיר הדא אמרה שנותנין קרפף לעיר. רבי יעקב בר אחא ר' אבונה רבי נחום בשם שמואל בר אבא סלקת מתניתא: וכן שלשה כפרים המשולשין כו'. שמואל אמר בעשויים שורה בר קפרא אמר בעשויים צובה. היידני אמצע ניחא מאן דמר בעשויים שורה ההנו אמצעי מאן דאמר בעשויים צובה היידנו אמצעי. א"ר שמואל אחוי דר' ברכיה אין תמשך מן ההן ההנו אמצעי אין תמשח מן ההן ההנו אמצעי. רבי יעקב בר אחא ר' יוסא בשם ר' חנניה ובלבד שלא יהא האמצעי מופלג יותר מאלפיים אמה. אמר יוסה קשייתה קומי ר' יעקב בר אחא תנינן אם יש בין שני החיצונים מאה וארבעים ואחת ושליש עשה האמצעי שלשתן להתיר שני החיצונים היו שנים האמצעי מהו שידון לכאן ולכאן.
דף לד,ב פרק ה הלכה ב גמרא מה צריכה לה כשהיו שנים מהלכין אבל אם היה א' מהלך נידון לכאן ולכאן:
דף לד,ב פרק ה הלכה ג משנה אין מודדין אלא בחבל של חמשים אמה לא פחות ולא יתר ולא ימוד אלא כנגד לבו. היה מודד הגיע לגיא או לגדר מבליע וחוזר למידתו ובלבד שלא יוציא חוץ לתחום אם אינו יכול להבליעו בזו אמר רבי דוסתי בי ר' ינאי משום ר' מאיר שמעתי שמקדרין בהרים:
דף לד,ב פרק ה הלכה ג גמרא כמה הוא מידת התחום ארבעים חבלים. לא פחות שהוא נמתח ונשכר ולא יתר שהוא נקמז ומפסיד. אית תניי תני מודד בחבל של פשתן ואית תניי תני בחבל של שלש לח ואית תניי תני בחבל של ארבע אמות. א"ר יושוע אין לך מידה של אמת אלא שלש אבל מה אעשה וכתיב בנביאים (יחזקאל מ) חבלים ופתיל פשתים בידו וקנה המדה. היה ממנו לנחל שבעים וחמש אמה תרין אמורין חד אמר מודד בחבל של חמשים אמה וחוזר לאחוריו עשרים וחמש אמה וחורנה אמר מודד בחבל של חמשים אמה והשאר מודד בחבל של ארבע אמות. היה הנחל צר מלמעלן ורחב מלמטה עד חמשים אמה את רואה אותו
דף לה,א פרק ה הלכה ג גמרא כילו מלא עפר וצרורות ואם לאו את רואה אותו כי מתרפס ועולה מתרפס ויורד. היה הנחל מעוקם רבי חסדיי אמר מצופות ומשער בה בעיניו במישור וחוזר ועושה כן בהר רבי אחא רבי חיננא ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק והוא שתהא מידה יוצאה בהר ארבעה טפחים כדי מקום. ר' יוסה ר' אבונה בשם רב יהודה ר' יודן מטי בה בשם רב העליון כנגד ראשו והתחתון כנגד רגליו. כל עמה מודיי שמקדימין העליון כנגד ראשו והתחתון כנגד מתניו כל עמא מודיי שמקדרין. מה פליגין כנגד לבו ר' מאיר אומר מקדרין וחכמים אומרים אין מקדרין. ר' בא בשם רב יהודה ר' זעירא בשם מר עוקבן אין מקדרין אלא בחבל של חמשים אמה רבי זעירא בשם רב חסדאי אין מקדרין אלא בהרים ולא במקום עגלה ערופה. ניחא כמאן דאמר אלף מגרש ואלפיים תחום שבת ברם כמאן דמר אלף אמה מגרש ואלפיים שדות וכרמים כלום למדו לתחום שבת ולא מתחום ערי הלוים. לעיקר אין מקדרין לטפילה מקדרין. ומניין שלא היו קוברין בתחום ערי הלוים ר' אבהו בשם ר' יוסי בן חנינה ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולכל חייתם לחיים ניתנו לא ניתנו לקברות:
דף לה,א פרק ה הלכה ד משנה אין מודדין אלא מן המומחה ריבה למקום אחד ומיעט למקום אחד שומעים למרבה אפילו עבד אפילו שפחה נאמנין לומר עד כאן תחום שבת שלא אמרו חכמים בדבר להחמיר אלא להקל:
דף לה,ב פרק ה הלכה ד גמרא ההדיוט שריבה אין שומעין לו א"ר הושעיה הגיעוך סוף תחומי שבת שאינן מחוורין מדבר תורה. ר' מנא בעי ניחא אלפים אמה אינו מחוור ארבעת אלפים אמה מחוור הוא ר' שמעון בר כרסנא בשם ר' אחא אין לך מחוור מכולם אלא תחום שנים עשר מיל כמחנה ישראל:
דף לה,ב פרק ה הלכה ה משנה עיר של יחיד שנעשית של רבים מערבים את כולה ושל רבים שנעשית של יחיד אין מערבין את כולה אלא אם כן עשה <חוצה> לה כעיר חדשה שביהודה שיש בה חמשים דיורין דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר שלש חצירות של שני שני בתים:
דף לה,ב פרק ה הלכה ה גמרא תני בשם ר' יודה אין מערבין אותה חציין. מחלפה שיטתיה דר' יודה דתני ר' חייה כיצד מתירין ר"ה ר' יודה אומר לחי מיכן ולחי מיכן קורה מיכן וקורה מיכן וחכמים אומרים לחי וקורי מיכן ועושה צורת פתח מיכן והכא אמר הכן. לא על הדא איתאמרת אלא על הדא אפילו עיר גדולה כאנטוכיא ואין בה אלא דלת אחת בלבד מערבין עליה. תני בשם ר' יודה אין מערבין אותה חצין אמר ר' יוסה הדא אמרה בני המבוי שנתנו קורתן על פתח המבוי אלו מותרין ואלו אסורין נתנו אלו ואלו אלו ואלו אסורין. כיצד הוא עושה נותן את הקורה על פתח המבוי ומתיר את המבוי. חמשה מבואות למבוי נתנו קורתן באמצע המבוי אלו מותרין ואלו אסורין נתנו אלו ואלו אלו ואלו אסורין. כיצד הוא עושה נותן את הקורה על פתח המבוי ומתיר את המבוי.
דף לו,א פרק ה הלכה ה גמרא חד ר' פינחס סלק להכא חזא בפתח דשקתא דגזוראי אמר להן חלקתם עירובכם אמר ליה רבי יודה בר שלום לחיזוק בתים נעשית: אלא אם כן עשה חוצה לה כעיר חדשה שביהודה. כגון צנן וחדשה ומגדל גד שיש בה חמשה דיורין אפילו אנשים נשים וטף אסי אמר ובלבד ישראל. ר' בא בר ממל שמעון בר חייה בשם רב בפתוחין לתוכה א"ר מנא מכיון שהן פתוחין לתוכה נעשה כולן רשות אחת:
דף לו,א פרק ה הלכה ו משנה מי שהיה במזרח ואמר לבנו לערב לו במערב. במערב ואמר לבנו לערב לו במזרח אם יש ממנו ולביתו אלפים אמה ולעירובו יותר מיכן מותר לביתו ואסור לעירובו לעירובו אלפים אמה ולביתו יותר מיכן מותר לעירובו ואסור לביתו. הנותן את עירובו בעיבורה של עיר לא עשה כלום נתנו חוץ לתחום מה שנשכר הוא מפסיד:
דף לו,א פרק ה הלכה ו גמרא מן קשויי מקשי לה בר קפרא למזרח בנו ולמערב בנו. ניחא אם יש ממנו ולביתו אלפים אמה ולעירובו יותר מיכן מותר לביתו ואסור לעירובו. לעירובו אלפים אמה ולביתו יותר מיכן מותר לעירובו ולביתו אסור:
דף לו,א פרק ה הלכה ז משנה אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה כיצד מי
דף לו,ב פרק ה הלכה ז משנה שהיה בעיר גדולה ונתן את עירובו בעיר קטנה או בעיר קטנה ונתן את עירובו בעיר גדולה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. רבי עקיבה אומר אין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה:
דף לו,ב פרק ה הלכה ז גמרא כיני מתניתא אנשי עיר גדולה מהלכין את כל העיר קטנה אנשי העיר קטנה אינן מהלכין את כל עיר גדולה. כיצד. לית כאן כיצד. עיר מהו שתעלה ממידת אלפיים אמר ר' חזקיה רבי סימון בשם רבי יוחנן אין עיר עולה ממידת אלפיים אמר ר' אלעזר עיר עולה ממידת אלפיים. בראשונה היו בני טיבריא מהלכין את כל חמתה ובני חמתה אינן מגיעין אלא עד הכיפה ועכשיו בני חמתה ובני טיבריא עיר אחת היא. אמר ר' ירמיה מעשה ברועה אחד זקן שבא ואמר לפני רבי זכור אני שהיו בני מגדל עולין לחמתה ומהלכין את כל חמתה ומגיעין לחצר החיצונה הסמוכה לגשר והתיר רבי שיהו בני מגדל עולין לחמתה ומהלכין את כל חמתה ומגיעין לחצר החיצונה עד הנשר. ועוד התיר רבי שיהו בני גדר יורדין לחמתה ועולין לגדר ובני חמתה אין עולין לגדר אמר ר' מנא מפני הרשויות. א"ר יוסי בי רבי בון לא מן הטעם הזה אלא בגין דתנינן אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה. רבי יצחק בר נחמן בשם רבי חנינה מה פליגי בשנתנו עירובן בפלטיא אבל אם נתנו עירובן בבתים אף ר' עקיבה מודה. ר' בא בריה דר' פפי בעי היתה עיר שעירבה ונתנו עירובן בפלטי'
דף לז,א פרק ה הלכה ז גמרא לא כמי שנתנו עירובן בבתים עיר שחרבה רבי לעזר אומר מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה שמואל אמר אין לו מקום עירובו אלא אלפיים אמה. רבי בא בר כהנא רב חייה בר אשי בשם רב הנותן עירובו בדיר או בסהר מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה. ודיר וסהר לא כמי שחרבו בתים ודיורין. עיר חדשה מודד מן הבתים וישנה מודד מן החומה אי זו היא חדשה ואי זו היא ישנה רבי זעירא בשם רב חסדא בנה בתים ואחר כך בנה חומה זו היא חדשה בנה חומה ואחר כך בנה בתים זו היא ישנה. ר' זעירא אמר בין זו ובין זו חדשה ואי זו היא ישנה כל שהיו בה דיורין וחרבו ר' זעירא כדעתיה דאיתפלגון בנה תשעה לשם קרפף ואחד לשם דייר אמר ר' לעזר ואפילו בנה את העשירי לשם דייר הרי הוא כדייר:
דף לז,א פרק ה הלכה ח משנה אמר להן ר' עקיבה אי אתם מודין לי בנותן את עירובו על פי המערה שאין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה אמרו לו אימתי בזמן שאין בה דיורין אבל בזמן שיש בה דיורין מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה נמצא קל בתוכה מעל גבה ולמודד שאמרו נותנין לו אלפים אמה שאפילו סוף מידתו כלה במערה:
דף לז,א פרק ה הלכה ח גמרא יעקב בר אחא בשם ר' אליעזר קל הוא הקונה שביתה בקרפף מן הנותן עירובו בקרפף הקונה שביתה בקרפף מהלך את כולו וחוצה לו אלפים אמה הנותן עירובו בקרפף אין לו מקום עירובו אלא אלפים אמה. רבי זעירא בעי אמר תקנה לי שביתה בקרפף. אמר רבי חנניה בריה דרבי הילל מחלוקת רבי מאיר ורבי יודא ר' מאיר אומר
דף לז,ב פרק ה הלכה ח גמרא עיקר עירוב בככר בנותן עירובו בקרפף אין לו מקום עירובו אלא אלפיים אמה ר' יודה אומר עיקר עירוב ברגליו באומר תקנה לי שביתה בקרפף מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה. גג המגדל נידון כעיר גג המערה נידון כשדות. מה דיורין ממש או אפי' ראויה לדיורין. מן מה דמר ר' יצחק בר נחמן בשם ר' חנינה את רואה אותו כילו מליאה מים וטיט הדא אמרה אפי' ראויה לדיורין. א"ר יצחק בי ר"א הדא אמרה עיר שיש לה שני פתחים אם יש בין זה לזה ארבעת אלפים אמה חסר אחת מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה. ארבעת אלפים אמה אין לו ממקום עירובו אלא אלפיים אמה. אמר ר' בא אסברי ר' זעירא אין יתן סנדלוי הכא הוא אתי ברא ונסי לון אין יתן סנדלוי הכא הוא אתי ברא ונסי לון. מה בין אתי ברא ומה בין אתי ברא מרוח אחת אסור משתי רוחות מותר. רבי אחא בשם רבי חיננא אם היתה גגה של מערה ארבעת אלפים אמה מהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה על גבי חומה דאפילו כמה מותר. אם היה גגה של מערה ששת אלפים אמה מהלך את כולה וחוצה לה על ידי גיבריות. אחרי הגגין מהן ר' יוסה בשם ר' יעקב בר אחא ר' אייניא בר פזי בשם רבי יהודה ר' אחא מטי בה בשם שמואל אחורי הגגים מטלטלין בהן עד בית סאתיים. א"ר יוסי בי ר' בון מילתיה דרב פליגא עלוי דתנינן תמן כל גגות העיר רשות אחת שמואל אמר עד בית סאתיים רב אמר מטלטלין בהן אפי' כור ואפי' כוריים. היא אחורי הגגים היא אחורי הספינה:
תלמוד ירושלמי -
מסכת עירובין - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י