תלמוד ירושלמי - מסכת עירובין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י


מסכת עירובין פרק א

דף א,א פרק א הלכה א משנה  מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה ימעט רבי יהודה אומר אינו צריך והרחב מעשר אמות ימעט אם יש לו צורת פתח אף ע"פ שהוא רחב מעשר אמות אינו צריך למעט:

דף א,א פרק א הלכה א גמרא  ר' יוסה אמר לה סתם רבי אחא בשם רב רבנן ילפין לה מפתחו של היכל ורבי יודה יליף לה מפתח

דף א,ב פרק א הלכה א גמרא  האולם אם מפתח האולם דייו ארבעים אמה דתנינן תמן פתח האולם גבוה ארבעים אמה ורוחב עשרים אמר תני רבי חייה אפילו ארבעים חמשים אמה תני בר קפרא אפילו מאה אמה א"ר אבין ר' יודה כדעתיה ורבנן כדעתהון דתנינן תמן וכן גשרים המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת דברי רבי יודה וחכמים אוסרין היך מה דתימר תמן את רואה את המלתירה כולו יורדת וסותמת אוף הכא את רואה את התיקרה כולו יורדת וסותמת הוא דעתיה דר' יודה בסוכה הוא דעתיה במבוי הוא דעתהון דרבנן בסוכה הוא דעתהון במבוי ולא דמייא יש דברים כשירים בסוכה ופסולין במבוי כשירין במבוי ופסולין בסוכה דוקרנין כשירין בסוכה ופסולין במבוי ותני כן הביא ארבעה דוקרנין וסיכך על גביהן סוכה כשירה מבוי פסול הדא דתימר בגבוהין ג' למעלה מכותלי המבוי אבל אם אינן גבוהין ג' מכותלי המבוי כשר בשאין בהן רוחב ארבעה אבל אם יש בהן רוחב ארבעה אפילו גבוהין כמה כשר דפנות כשירות בסוכה ופסולות במבוי ותני כן שתים כהילכתן ושלישית אפי' טפח כשר רבי חייה בשם ר' יוחנן שתים של ארבעה ארבעה טפחים ושלישית אפילו טפח כשר ובמבוי עד שיהא מגופף מארבע רוחותיו רחב מעשר אמות סוכה כשרה ומבוי פסול הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת הדא דתימר על בית סאתיים אבל יתיר מבית סאתיים נעשית כמחיצה שהוקפה זרעים שאין מטלטל בה אלא בארבע אמות

דף ב,א פרק א הלכה א גמרא  חמתה מרובה מצילתה בסוכה פסולה ובמבוי כשר סוכה מקורה פסולה מבוי מקורה כשר רבי אמי בשם רב הושעיא לא סוף דבר מקורה אלא נתן מלתרא יש בו רחב ארבעה טפחים מתרת את המבוי רבי אחא רבי חיננא בשם כהנא הלכה כרבי יודה דלא כן מה אנן אמרינן רבי יודה וחכמים תהא הלכה כרבי יודה אלא בגין דא"ר יעקב בר אידי בשם ר' יהושע בן לוי הלכה כדברי המיקל בהלכות עירובין ואמר רב נחמן בר יצחק בשם רבי יהושע בן לוי הלכה כרבי יוחנן בן נורי ומקשינן עליה לא כן אמר רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי הלכה כדברי המיקל בהילכות עירובין לא כן א"ר יצחק בר נחמן בשם ריב"ל הלכה כרבי יוחנן בן נורי וקשיינן עלה סברין מימר יחיד אצל יחיד הא יחיד אצל חכמים לא אתא רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אידי בשם ר' יהושע בן לוי הלכה כרבי יוחנן בן נורי ואפילו חכמים החלוקין עליו וכא תהא הלכה כרבי יודה ואפילו חכמים החלוקים עליו שמואל אמר הלכה כדברי המיקל בעירובין א"ל רב חייה בר אשי כגון ההוא דתנינן תמן וכן גשרים המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת דברי רבי יודה וחכמים אוסרין א"ל לא עירובין אמרתי אלא מחיצות סבר כהנא כהדא דשמואל לפום כן צריך מימר אין הלכה כרבי יודה לא אמר אלא למעשה מעשרים הא בסוף עשרים כשר ותייא כרב דרב אמר

דף ב,ב פרק א הלכה א גמרא  סוף שיעורן להקל רבי יוחנן סוף שיעורן להחמיר רבי חייא בשם רבי יוחנן מבוי שקורתו למעלה מעשרים נותן קורה בתוך עשרים וממעט בתוך עשרים אמר רבי יוסה והוא שיהא כל הכשר קורה בתוך עשרים רבי חלקיה אמר בשם רבי אחא ואפילו כרב אתיא היא דרב אמר שחיטה מחצה למחצה כשירה ולמה אמר פסולה מפני מראית העין שאם תימר שיתן בתוך עשרים אף הוא נותן למעלה מעשרים:  ימעט:  כיצד ימעט עושה איסטבא על פתח המבוי ומתיר המבוי כמה יהא בה רבי אחא בשם רבי הושעיה ארבעה טפחים כדי מבוי רבי יוסה אומר טפח כדי קורה חברייא אמרין כל שהוא הרי אין כאן גובה עשרים אמה על רוחב טפח לא היה גובה עשרה טפחים צריך לחוק כמה יחוק רבי אחא אמר ד' אמות כדי מבוי רבי יוסה אמר ד' טפחים כדי מקום ר' יעקב בר אחא ר' יוסה בשם ר' יוחנן עושה חריץ על פתח המבוי עמוקר י' ורחב ד' ומתיר המבוי בין מבפנים בין מבחוץ והוא שיהא בתוך ג' לכותלי המבוי ואפילו כמאן דמר תמן ארבעה מודי הכא בג' תמן חוץ למבוי ברם הכא בתוך המבוי.  עשה גדר בפתח המבוי גבוה עשרה ורחב ארבעה ומתיר המבוי בין מבפנים בין מבחוץ היה שם גדר אם מתלקט הוא עשרה טפחים מתוך ג' צריך קורה ואם לאו אין צריך אית תניי תני מתוך ארבע מאן דמר

דף ג,א פרק א הלכה א גמרא  מתוך שלש רבנן מאן דמר מתוך ארבע ר"מ היה מונדרן באמצע המבוי לעליונים נידון משום חריץ לתחתונים משום גדר:  הרחב מעשר אמות ימעט:  כיצד ממעט נותן מלתרה בפתח המבוי ומתיר המבוי לרוחב איתמרת ורבנן עבדין לה אפילו בגבוה ולא כפרוץ למלואו הוא נעשית כאכסדרה רבי מתיר אכסדרה בבית שריי כמה עמודין היה בה רבי יעקב בר אחא אמר ר' חייא ר' יוסה חד אמר ששה וחד אמר שמונה א"ר יעקב בר אחא ולא פליגי מאן דמר ששה לא מחשב אילין תרין ברייא מאן דמר שמונה מחשב אילין תרין ברייא רבי יעקב בר אחא בשם ר"א לא סוף דבר ששה לא סוף דבר שמונה אלא אם היו רבים בוקעין בה אפי' שנים יהו אסורין אם אין הרבים בוקעין בה אפי' כמה יהו מותרין מה דהוא עבדא הויא עבדה ואכסדרא שנפרצה למלואה לר"ה רבי לא ורבי יוחנן תריהון אמרין מטלטלין בכולה שמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות אמר רבי יוסי ולא מודי שמואל במבוי שהוא מקורה למעלה מעשרים אמה שהוא כשר אלא מיסבור סבר שמואל והוא שיהא כל הכשר קורה בתוך עשרים אתא רבי אחא רבי חיננא בשם רבי הושעיה והוא שיהא הכשר הקורה בתוך עשרים אמר רבי יוסי ואפילו דסבר שמואל במבוי המקורה למעלה מעשרים אמה כשר לא דמי מבוי לאכסדרא מבוי נעשה לתשמיש בתים אכסדרא לא נעשית אלא לתשמיש דבר אילו מבוי שאינו מקורה ונתן הקורה בתוך עשרים שמא אינו כשר אילו אכסדרה שאינה מקורה ונתן הקורה

דף ג,ב פרק א הלכה א גמרא  בתוך עשרים שמא כלום היא היה רחב בתוך חמש עשרה אמה ר' בא ורב הונא בשם רב עושה פס של ג' אמות וכל שהוא מרחיקו מן הכותל שתי אמות אותו וכל שהוא נידון לשם לחי והשאר והוא שיהא העומד רבה על החלל ויעשה פס ארבעה טפחים ולא כן תני עושה פס של ארבעה טפחים א"ר בא בר פפי כדי להתיר שניהן בלא קורה אית תניי תני מעמיד קנה ודוקרן אית תניי תני עושה פס של ארבעה טפחים א"ר יוסה הלכה כאומר עושה פס ארבעה טפחים תני רשב"ג אומר מבוי שיש לו שני פתחים נותן קורה באחד מהן ומתיר רבי אחא בשם רבי לוי אין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל א"ר בא והוא שהעמיד קנה ודוקרן אבל אם עשה פס ארבעה טפחים הלכה כרשב"ג.  ותני כן מבוי שיש לו ארבעה פתחים נותן קורה באחד מהן ומתיר א"ר יוסי והוא שנתן על האמצעי אבל אם נתן על החיצון ניחא עומד שכאן מתיר פירצה שכאן ומי מתיר פירצה של הלן א"ר שמי תיפתר כרבן שמעון בן גמליאל ולית את שמע מינה כלום מבוי עקום ומפולש רבי יוחנן אומר נותן לחי וקורה מיכן ועושה צורת פתח מיכן ריש לקיש אמר נותן לחי או קורה ומתיר

דף ד,א פרק א הלכה א גמרא  על דעתיה דריש לקיש בקשו לעשות להן תקנה אלו משתמשין עד מקום הכותל ואלו משתמשין עד מקום הכותל ולא נמצאו שתי רשויות משתמשות ברשות אחת אלא אלו משתמשות דרך עקמומיות ואלו משתמשות דרך עקמומיות ולא נמצא שתי רשויות משתמשות ברשות האסורה להן רב ושמואל רב כר"י ושמואל כר"ל ר"י וריש לקיש הוון שריין בשקקה דר' יצחק ריש לקיש טיטל כדעתיה ר"י לא אסר ולא טילטל א"ר יוחנן הניחו לבני מבוי שיהו שוגגין ואל יהו מזידין מה טילטל לא טילטל אין תימר טילטל מחלפה שיטה ר' יוחנן אין תימר לא טילטל יואסר לבני המבוי ר' יוחנן ביטל רשותו א"ר אחא כף ריש לקיש לר' יוחנן וטלטל א"ר מתניה ויאות

דף ד,ב פרק א הלכה א גמרא  מה טעמא דרבי מאיר עשו אותו כשוגג אצל מזיד מה טעמא דרבנן מכיון שחשודין הן לטלטל כמזידין הן אמרין ליה אין כיני יעשה שונאין של רבי יוחנן כצדוקי אצל בני המבוי ויואסר לבני המבוי אמר רבי יוסי בי רבי בון צדוקי חשוד לטלטלו וכא מה אית לך מה נפק מביניהון היה עשוי כמין כי ר' יוחנן אמר נותן לחי וקורה מיכן ועושה צורת פתח מיכן ריש לקיש אמר אפילו כמה קורות אינן מתירין אותו רב ירמיה בשם רבי בון מבוי שנפרץ מכנגדו ארבעה מן הצד יותר מעשר חברייא בשם רב לא שנייא בין שכנגדו בין מן הצד ארבעה הוון בעיי מימר מאן דמר מן הצד יותר מעשר הא עשר מותר בשיש שם רוחב ארבעה מאן דמר בין מכנגדו בין מן הצד ארבעה בשאין שם רוחב ארבעה ולא כן סברנן מימר רב כרבי יוחנן וא"ר יוסי בי רבי בון כדי לעשות כל

דף ה,א פרק א הלכה א גמרא  הרשות כאחת.  מבוי שנפרץ מצידו כלפי ראשו רבנן דקיסרין א"ר חייה ר' יוסה אם יש שם עומד ארבעה צריך קורה ואי לא לא צריך מה בינו למבוי שיש לו שני פתחים אילו מבוי שיש לו שני פתחים שמא אינו נותן קורה על אחד מהן ומתיר אמר רב נחמן בר יעקב ומבוי שיש לו שני פתחים אין דרך בני אדם ליכנס בפתח הזה ולצאת בזה ברם הכא דרך בני אדם ליכנס בפתח זה ולצאת בפירצה קורה אחת מהו שתתיר שני מבואות ר' ירמיה אמר רבי זירא ורבי אבהו חד אמר אסור וחד אמר מותר מאן דמר אסור בניתנין למעלה מג' לכותלי המבוי מאן דמר מותר בניתנין למטה מג' בכותלי המבוי רבי זעירה בעי חצר במה היא ניתרת אשכח תני רבי אומר בפסח אחד וחכמים אומרים בשני פסין רבי ירמיה בשם רבי חייה הלכה כדברי האומר בשני פסין ובלבד פס של ארבעה טפחים מיכן ופס של ארבעה טפחים מיכן ור' יוסה בשם רבי יוחנן הלכה כדברי האומר בשני פסין ואני אומר בפס אחד ובלבד פס של ארבעה טפחים מיכן ופס של ארבעה טפחים מיכן ואין כאן אלא פס ג' טפחים מיכן וג' טפחים מיכן הוי דו אמר בשם רבי יוחנן פס וכל שהוא מיכן ופס וכל שהוא מיכן רבי זעירא רב חונא בשם רב מבוי שארכו ורחבו שוין אינן ניתרות בלחי וקורה אלא בפסים כחצר שמעה שמואל מיניה ולעתה בתריה ארבעין זימנין רבנן דקיסרין לא אמרין כן אלא שמואל שאיל לרב כמה יהא אורכו יותר על רחבן אגיב וא"ל

דף ה,ב פרק א הלכה א גמרא  כל שהוא ולעתה בתריה ארבעין זימנין דאת מבעי רב ולא משכח יתיה תמן תנינן שהמבוי לחצירות כחצר לבתים כמה חצירות יהו במבוי רב ושמואל תרויהון אמרין אין להן פחות משתים ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן אפי' חצר אחת מיכן וחצר אחת מיכן רבי אחא ר' חיננא בשם ר"י אמר אפי' חצר מיכן ובית מיכן בית מיכן וחנות מיכן רב נחמן בר יעקב בשם רבי יוחנן מבוי אין פחות משני חצירות חצר אינה פחותה משני בתים מבוי שאורכו ורחבו שוין אינו ניתר בלחי וקורה אלא בפסים כחצר שמואל שאל לרב כמה יהא ארכו יתר על רחבו והוא א"ל כל שהוא ההין דר"א דארעא דישראל מה בעו חמשה מבואות פתוחין למבוי עומד מרובה על הפרוץ ופרוץ מרובה על העומד א"צ קורה אם יש ביניהן ד"א הופלג תני רבי הושעיה פתחים פתוחין לרשות הרבים נפתחים נעשה מקומם ר"ה ננעלים נעשה מקומם רשות היחיד מבואות המפולשים לים כמפולשים לבקעה וההן שקקה דר' חנין לא צריך צורת פתח שהוא כמתלקט עשרה טפחים מתוך שלש תקנה תיקנו בו כדי להתיר בתים שלמטן:  אם יש לו צורת פתח אע"פ שהוא רחב מעשר אמות אינו צריך למעט:  חנניה בר שילמיא הוה יתיב מיתנא לחייה בריה דרב אפיק רב רישיה מן כוותא א"ל לית כן א"ל ולא ניתנייה כן א"ל דתניתיה ואודעיה דלית כן אבא בר הונא אמר צורת פתח שאמרו קנה מיכן וקנה מיכן וגמייא על גביהן רבי ינאי בי רבי ישמעאל בשם רשב"ל

דף ו,א פרק א הלכה א גמרא  ציר וכן ציר לא יהא מחוסר אלא דלת.  תני ר' חייה כיצד מתירין רה"ר רבי יהודה אומר לחי מיכן ולחי מיכן קורה מיכן וקורה מיכן וחכמים אומרים לחי וקורה מיכן ועושה צורת פתח מיכן רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק ציר וכן ציר לא יהא מחוסר אלא דלת אמרה רבי ירמיה קומי רבי זעירה א"ל ומה בידך ר' אילא בשם רבי יוחנן צורת הפתח שאמרו קנה מיכן וקנה מיכן וגמי על גביהן א"ר יוסה רבנן דהכא כדעתון ורבנין דתמן כדעתון רבנן דתמן דאינון אמרין צורת הפתח שאמרו קנה מיכן וקנה מיכן וגמייא על גביהן ואינון אמרין לית כן ורבנן דהכא דאינון אמרין ציר וכן ציר לא יהא מחוסר אלא דלת ואינון אמרין דאית כן חנניה בן אחי ר' יהושע אומר בית שמאי אומרים דלת מיכן ודלת מיכן וכשהוא מכניס מוציא ונועל ובית הלל אומרין דלת מיכן וצורת פתח מיכן.  אמר שמואל הלכה כחנניה בן אחי ר' יהושע ולא דא היא קדמייתא א"ר בא על ידי דלת הוא ננעול הורי רבי אחא בההן דעבד צורת פתח שהוא צריך להיכנס לפנים מארבע אמות רבי אייבון הורי כההן.  רבי זעירה בשם רב חסדא יתידות היוצאות מכותלי המבוי אדם נותן עליהן את הקורה ומתיר את המבוי והן שיהו בתוך ג' לכותלי המבוי תרין אמורין חד אמר והן שיהיו בריאות כדי לקבל את הקורה ואריחיה וחרנה אמר אפילו אינן בריאות לקבל את הקורה ואריחיה ר' זעירא בעי תחת הקורה אסור ומתיר את המבוי א"ר אחא בר עילה ולמה לא א"ל ולא אשכחנן כן על דשמואל דאמר שמואל תחת הקורה אסור ומתיר את המבוי ר' זעירא בשם שמואל תחת הקורה ובין לחיים נידון כאסקופה רבי זעירא בעי כהיידא אסקופה כאיסקופה מותרת או כאיסקופה אסורה אמר רבי זירא עד דאנא תמן איצטרכא לי וכד סליקת להכא שמעית רבי יסא בשם רבי יוחנן איסקופה הגבוהה י' ואין רחבה ד' מותר לכאן ומותר לכאן ובלבד שלא

דף ו,ב פרק א הלכה א גמרא  יחליף א"ר מנא קומי רבי יוסי חמי מה אמר לא אמר אלא בשאין שם רוחב ארבעה אבל יש שם רוחב ארבעה אסורה א"ל והדא היא אמלתרה אילו מלתרה שמא אינה מותרת רבי זעירא אמר שמואל ורבי יוחנן שמואל אמר תחת הקורה אסור ורבי יוחנן אמר מותר הכל מודין על בין לחיים שאסור ותני כן מבוי העשוי לחיים לחיים אם יש בין זו לזו ד' טפחים מטלטלין עד החיצון ואם לאו מטלטלין עד הפנימי רבנן דקיסרין בשם ר' עוקבא בשאין החיצון עודף אבל אם היה חיצון עודף מטלטלין עד החיצון:

דף ו,ב פרק א הלכה ב משנה  הכשר המבוי בית שמאי אומרין לחי וקורה ובית הלל אומרין או לחי או קורה ר"א אומר לחיים משום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד לפני רבי עקיבה לא נחלקו ב"ש וב"ה על מבוי שהוא פחות מארבע אמות שהוא או בלחי או בקורה ועל מה נחלקו על רוחב מארבע אמות ועד עשר שב"ש אומרים לחי וקורה וב"ה אומרים או לחי או קורה א"ר עקיבה על זה ועל זה נחלקו:

דף ו,ב פרק א הלכה ב גמרא  מה לחיים לחיים וקורה כבית שמאי לחיים ולא קורה כבית הלל ג' כר' יוסי כל שהוא כרבנין נישמעינה מן הדא מעשה שהלך ר"א אצל רבי יוסי בן יוסי בן פרורה תלמידו לאובלין והראהו מבוי אחד ולא היה בו אלא לחי אחד בלבד אמר לו עשה לו לחיים אמר לו מה את אמר לי לסותמו אמר לו יסתם וכי מה ראייה רשות לשבת לבוא לכאן הדא אמרה ג' כר' יוסי אין תימר כל שהוא כרבנן כל שהוא סותם תני והלכה כדברי התלמיד

דף ז,א פרק א הלכה ב גמרא  דלכן מה נן אמרין כב"ש ויש הלכה כב"ש ולא כב"ה אלא בגין דתני רבן שמעון בן גמליאל אומר מבוי שאין בו ארבעה טפחים אינו צריך קורה דברי חכמים רב הונא בשם רב מבוי שהיא פחות מארבע אמות אינו צריך כלום:

דף ז,א פרק א הלכה ג משנה  קורה שאמרו רחבה כדי לקבל אריח והאריח חצי לבינה של ג' טפחים דייה לקורה שתהא רחבה טפח כדי לקבל אריח לאורכו:

דף ז,א פרק א הלכה ג גמרא  אמר ר' בא כדי לקבל עליו דימוס של ארחין לאורכו תני רבן שמעון בן גמליאל אומר כדי לקבל עליו דימוס של ארחין לרוחבו מה ביניהן א"ר שין ברויות ביניהן על דעתיהן דרבנן ארבעין ארחין על דעתיה דרבן שמעון בן גמליאל עשרה ארחין שתי קורות בזו חצי טפח ובזו חצי טפח כמה יהא ביניהן ר' זעירא אמר חצי טפח מה בין חצי טפח מיכן וחצי טפח מיכן וחצי טפח באמצע תני רבי הושעיה טפח שתי קורות בזו שליש וכל שהוא ובזו שליש וכל שהוא וביניהן פחות משליש ייבא כיי דמר רבי יוחנן העומד והחלל מצטרפין בארבעה והוא שיהא עומד רבה על החלל קורה שהיא יוצאה מכותל זה ואינה נוגעת בכותל השני או שהיו שתים זו כנגד זו אם יש בין זו לזו ג' טפחים צריך קורה ואם לאו אין צריך קורה.

דף ז,ב פרק א הלכה ג גמרא  אית תניי תני ארבעה מאן דמר שלשה כדי עבירת אדם מאן דמר ארבעה כדי מקום.  קורה שראשה אחד למעלה מעשרים אמה וראשה אחד למטה מעשרים אמה רואין שאילו יגוד בתוך ג' טפחים והיא נראית בתוך עשרים אמה מותר ואם לאו אסור קורה שראשה אחד למעלה מעשרה טפחים וראשה אחד למטה מעשרה טפחים רואין שאילו יגוד בתוך ג' והיא נראית בתוך עשרה טפחים מותר ואם לאו אסור שתי קורות זו למעלה מזו רבי יוסי בי רבי יודה אומר רואין את התחתונה כאילו היא למעלן והעליונה כאילו היא למטה ובלבד שלא תהא העליונה למעלה מעשרים אמה והתחתונה למטה מעשרה טפחים אשכח תני רבי יוסה בי רבי יודה בשיטת אביו וחלוק על אביו בשיטת אביו דו אמר רואין את התחתונה כילו היא למעלן והעליונה כילו היא למטן וחלוק על אביו דו אמר ובלבד שלא תהא העליונה למעלה מעשרים אמה והתחתונה למטה מעשרה טפחים.  אין תימר בשיטת אביו הוא אפילו למעלה מכמה רבי יוסה חיננא בר שלמיא רבי יודן חיננא בר שילמיא בשם רב והוא שתהא העליונה בתוך שלשה טפחים לתחתונה:

דף ז,ב פרק א הלכה ד משנה  רחבה כדי לקבל אריח ובריאה כדי לקבל אריח ר' יהודה אומר רחבה אע"פ שאינה בריאה:

דף ז,ב פרק א הלכה ד גמרא  תני ר"ש אומר ברייה אע"פ שאינה רחבה רב הונא בשם רב הלכה כר"מ שמואל אמר הלכה כרבי יודה ורבי יוהשע בן לוי אמר הלכה כר"ש אמר ר"ש בר כרנסא מכיון דתימר הלכה כהדין והלכה כהדין מאן דעבד הכין לא חשש ומאן דעבד הכין לא חשש.  א"ר מנא מכיון דאיתמר הלכה כרבנן שבקין ליחיד ועבדין כרבנן רב אזל לחד אתר חמא חד מבוי שריתיה בליחיא יהב לה בחוטרא ואפלה א"ל רב חונא דיקלא קאים א"ל רב עינוי דרב חונא גבה ועינוי דרב לית אינון גבה אלא הריני אוסר להן משם קורה ולשבת הבאה אני מתיר להן משום לחי שיהיו יודעין שאם ינטל הדקל שהוא אסור לטלטל ואית בעי מימר דלא יהוון סברין כרבי יודה דרבי יודה אמר רחבה אע"פ שאינה ברייה דרבי חיננא

דף ח,א פרק א הלכה ד גמרא  לא אמר כן אלא רב אזל לחד אתר חמא חד מבוי שניטל קורתו ואסר לה א"ל רב חונה דיקלא קאים א"ל רב עינוי דרב חונה גבה ועינוי דרב לית אינון גבה אלא הריני אוסר להן משום קורה ולשבת הבאה אני מתיר להן משום לחי שיהיו יודעין שאם ינטל הדקל שהוא אסור לטלטל אית דבעי מימר דלא יהוון סברין כרבי יודה דתנינן תמן אי זהו קרפף כל שהוא סמוך לעיר דברי רבי יודה והכא הוא אומר הכן א"ר מנא כבית דירה עבד לה רבי יודה:

דף ח,א פרק א הלכה ה משנה  היתה של קש או של קנים רואין אותה כאילו היא של מתכת עקומה רואין אותה כאילו פשוטה עגולה רואין אותה כאילו היא מרובעת אם יש בהקיפה ג' טפחים יש בה רוחב טפח:

דף ח,א פרק א הלכה ה גמרא  למי נצרכה לר' יודה דר' יודה אמר רחבה אע"פ שאינה בריאה:  עקומה רואין אותה כאילו היא פשוטה:  רבי אחא בשם ר' זעירא רבי יודה היא ר' יוסה בשם ר' יוסה בשם ר' זעירא דברי הכל היא והוא שתהא עקמומית מן הצד עקמומית שאינה מעכבת את המבוי אבל עקמומית שהיא מעבת את המבוי הרי זו אסורה ואי זהו עקמומית שהיא מעכבת את המבוי כל שאילו יגוד ואין בין זו לזו ג':  עגולה רואין אותה כאילו היא מרובעת עוד היא דר' יודה מן הים למדו (מלכים א ו) ויעש את הים מוצק עשר באמה וגו' איפשר לומר עגול שכבר נאמר מרובע איפשר לומר מרובע שכבר נאמר עגול

דף ח,ב פרק א הלכה ה גמרא  אין תימר עגול נמצאת אומר ק"ס ידות טהרה הוא מחזיק אין תימר מרובע נמצאת אומר ק"ב ושתי ידות טהרה היה מחזיק אמור מעתה שתי אמות העליונות עגולות היו שלש אמות התחתונות מרובעות היו נמצאת אומר מאה וחמשים ידות טהרה היה מחזיק כתוב אחד אומר (מלכים א ז) אלפיים בת יכיל וכתוב אחד אומר (דברי הימים ב ד) מחזיק בתים שלשת אלפים יכיל איפשר לומר אלפיים שכבר נאמר שלשת אלפים איפשר לומר שלשת אלפים שכבר נאמר אלפיים בת נמצאת אומר אלפיים בלח שהן שלשת אלפים ביבש מיכן למדו חכמים ארבעים סאה בלח שהן כורייס ביבש:

דף ח,ב פרק א הלכה ו משנה  לחיים שאמרו גובהן עשרה טפחים רוחב ועוביין כל שהן רבי יוסי אומר רחבן שלשה טפחים:

דף ח,ב פרק א הלכה ו גמרא  מתני' במשוכין מן הכותל אבל אם היו סמוכין לכותל אוף רבי יוסי מודה ותני כן עשה לחיים למבוי אם גבוהין מן הארץ פתוח מג' או שהיו סמוכין לכותל פחות מג' מותר:  ג':  והוא שיהא העומד רב על החלל אבני הבניין היוצאות מן הבניין אם אין בין אחת לחבירתה ג' טפחים נידון כלחיים קרן זוית יוצא מיכן וקרן זוית יוצא מיכן נידון כלחיים כותל הנכנס ונראה כפס מבפנים ושוה מבחוץ או שנראה כפס מבחוץ ושוה מבפנים נידון כלחיים

דף ט,א פרק א הלכה ו גמרא  היה משוך אבא בר רב חונה אומר רואין אותו כילו הוא כנוס התיב רב חסדאי והתנינן חצר גדולה שנפרצה לקטנה הגדולה מותרת והקטנה אסורה ויעשו כותלי גדולה כלחיים אצל כותלי קטנה והותרה קטנה א"ל אבא בר רב חונה תיפתר במשוכין יותר מעשר תני רבי שיין קומי רבי אחא בגדולה אחת עשרה ובקטנה עשר איתבעת מתני' ולא אישתכחא א"ל אחא כן אמר רשב"ל כל משנה שלא נכנס לחבורה אין סומכין עליה א"ר יוסה אתייא כמן דמר חצר ניתרת בשני פסין ובלבד פס של ארבעה טפחים מיכן ופס של ארבעה טפחים מיכן א"ר יוסה בי רבי בון ואפילו תימא כן אתיא כמאן דמר חצר ניתרת בב' פסים ובלבד פס של ד"ט מיכן ופס של ד"ט מיכן רב עוקבה בשם רבנן דתמן לגדולה הן נידונות ואינן נידונות לקטנה כותל שצידו א' יוצא וצידו א' כנוס כהנא אמר נותן את הקורה לוכסן ומשתמש לוכסן רבי אחא בשם כהנא נותן הקורה לוכסן ומשתמש לוכסן ובלבד שלא תהא הקורה משוכה יותר מעשר ומדר' יוסי קיימא רב אבדימי נחיתה ובלבד שלא תהא הקורה משוכה יותר מעשר רבי אחא בשם רשב"ל ובלבד שלא יהא הכותל משוך יותר מארבע אשכחת אמר מה דצריכא להן פשיטא להן אמר רבי עולא משלשה ועד ארבעה היא מתני'

דף ט,ב פרק א הלכה ו גמרא  פחות משלשה אפילו יותר מעשר מותר ארבעה אפילו פחות מעשר אסור אלא אם כן אנן קיימין משלשה ועד ארבעה:

דף ט,ב פרק א הלכה ז משנה  בכל עושין לחיים אפילו בדבר שיש בו רוח חיים ר"מ אוסר ומטמא משום גולל ור"מ מטהר כותבין עליו גיטי נשים רבי יוסי הגלילי פוסל:

דף ט,ב פרק א הלכה ז גמרא  תני כל דבר שיש בו רוח חיים עושין אותו דופן ואין עושין אותו לחי דברי ר"מ וחכ"א אין עושין אותו דופן אבל עושין אותו לחי א"ר אחא חד תנא הוא מאן דמר עושין אותו דופן עושין אותו לחי ומאן דמר אין עושין אותו דופן אין עושין אותו לחי.  אמר ר' יוסה תרין תנאין אינון ולמה עושין אותו דופן שאילו ישמט אינו מרגיש ואין עושין אותו לחי שאילו ישמט הוא מרגיש קם ר' יושוע דרומיא עם תלמידוי דר' אחא אמרו לו אמרין דבתריה דהיא פליגא על רבכון וחכ"א אין עושין אותו דופן אבל עושין אותו לחי.  מה אם בשעה שאילו ישמט אינו מרגיש את אמר מותר כאן שאילו ישמט הוא מרגיש לא כל שכן הוי תרין תניין אינון על דרבי אחא היכמה דתימר תמן תרין תניין אינון על דרבי יוסי כן את אמר אוף הכא תרין תניין אינון על דרבי אחא ר"ש בר כרסנא בשם רבי אחא ר"מ ורבי יוסי ורבי אלעזר בן עזריה שלשתן אמרו דבר אחד ר"מ דלחיים מטמא משום גולל ר"מ מטהר רבי יוסה דאהילות רבי יוסה אומר הבית שבספינה אינו מביא את הטומאה ר"א בן עזריה דתני מעשה בי רבי אלעזר בן עזריה ור"ע שהיו באין בספינה ועשה ר"ע סוכה בראש הספינה ובאת הרוח והפריחתה אמר לו ראב"ע עקיבה היכן סוכתך מה טעמא דר' יוסי הגלילי ספר מה ספר מיוחד שאין בו רוח חיים אף כל דבר שאין בו רוח חיים מה ספר דבר מיוחד שאינו אוכל אף כל שאינו אוכל מה טעמא דרבנן מה ספר מיוחד שהוא בתלוש אף כל דבר שהוא

דף י,א פרק א הלכה ז גמרא  בתלוש על דעתיה דר"י הגלילי ידות אוכלין כאוכלין.  נישמעינה מן הדא כתבו על קרן הצבי וגדרו וחתמו ונתנו לה כשר מפני שגדדו ואח"כ חתמו הא אם חתמו ואח"כ גדדו לא ר' אחא בשם ר' מיישא והוא שכתב על זכרותו של קרן אבל אם כתב על נרתיקו כפרוש הוא וכשר ר' יונה בעי אף לענין הכשר זרעים כן היך עבידא חישב עליהן שירדו על הבהמה ומן הבהמה על האוכלין תמן א"ר יוסי הגלילי ספר מה ספר מיוחד שאין בו רוח חיים אף כל דבר שאין בו רוח חיים אוף הכא כן או שנייא היא דכתיב (ויקרא יא) וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא מעתה אפילו חישב שירדו לבורות לשיחין ומערות שנייא היא הכא דכתי' כלי:

דף י,א פרק א הלכה ח משנה  שיירה שחנתה בבקעה והקיפוה כלי בהמה מטלטלין בתוכה ובלבד שיהא גדר גבוה י' טפחים ולא יהו פרצות יתירות על הבנין כל פירצה שהיא כעשר אמות מותרת מפני שהיא כפתח יותר מיכן אסור:

דף י,א פרק א הלכה ח גמרא  רב אדא בשם ר' חסדייא למי נצרכה לר' יוסה בי ר' יודה דר"י בי ר' יודה אומר כל מחיצה שאינה של שתי ושל ערב אינה מחיצה ומודה הוא הכא ותני כן בכל עושין מחיצות אפילו אוכפין אפילו עביטין אפילו גמלים ובלבד שלא יהא בין איכוף לאיכוף מלוא איכוף בין עביט לעביד מלוא עביט בין גמל לגמל כמלוא גמל ובלבד שלא יהא עומד כנגד עומד ופרוץ כנגד פרוץ אלא עומד כנגד פרוץ ופרוץ כנגד עומד נמצאת אומר לענין כלאים כל הפחות מג' כסתום מג' ועד ארבעה

דף י,ב פרק א הלכה ח גמרא  אם העומד רבה על הפרוץ מותר ואם הפרוץ רבה על העומד אסור מארבע ועד עשר אם העומד רבה על הפרוץ מותר אם הפרוץ רבה על העומד כנגד העומד מותר כנגד הפרוץ אסור יותר מעשר אע"פ שהעומד רבה על הפרוץ כנגד העומד מותר כנגד הפרוץ אסור אבל לענין שבת כל הפחות מג' כסתום מגמ' ועד ארבעה מארבעה ועד עשר אם העומד רבה על הפרוץ מותר אם הפרוץ רבה על העומד אסור.  יותר מעשר אע"פ שהעומד רבה על הפרוץ אסור רבי חנניה רבי יודה בן פזי בשם ר' יוחנן לית כאן מג' ועד ארבעה יש כאן פרצה ג' אין כאן מקום ארבעה התיב ר' מנא והתנינן מקיפין בקנה וקנה יש לו מקום א"ל לא תתיביני פחות משלשה שכל הפחות מג' כסתום רבי יוסי בי ר' בון בשם רב מכל מקום מכיון שהעומד רבה על הפרוץ מותר:

דף י,ב פרק א הלכה ט משנה  מקיפין ג' חבלים זו למעלה מזו וזו למעלה מזו ובלבד שלא יהא בין חבל לחבירו ג' טפחים שעור חבלים עוביין יותר על טפח שיהא הכל עשר טפחים:

דף י,ב פרק א הלכה ט גמרא  א"ר זעירא לא אמרו אלא בעשר וביותר מעשר הא פחות מיכן לא.  ותני כן הביא דופן של ז' טפחים והגביהו מן הארץ פחות מג' מותר.  תמן את אמר כל פחות מג' כסתום.  וכא את אמר כל פחות משלשה כסתום אין את בעי מקשייא הכין קשי הביא דופן של שבעה טפחים וכל שהו והגביהו מן הארץ שני טפחים חסר כל שהוא ייבא כיי דמר ר' יוחנן העומד והחלל מצטרפין בארבעה והוא שיהא העומד רבה על החלל.  רשב"ל בשם רבי יודה בן חנניה נעץ ארבעה קנים בארבע זויות הכרם וקשר גמי מלמעלה מציל

דף יא,א פרק א הלכה ט גמרא  משום פיאה א"ר יוחנן כמחיצות שבת כן מחיצת כלאים אמר רבי יוחנן מעשה שהלך רבי יהושע בן קרחה אצל רבי יוחנן בן נורי לנגנגד והראהו שדה אחת ובית חבירתה היתה נקראת והיו שם פרצות יותר מעשר והיה נוטל אעים וסותם דוקרנין וסותם עד שמיעטן פחות מעשר אמר כזו כן מחיצת שבת.  א"ר זעירא מודה רשב"ל לענין שבת שאין פיאה מצלת יותר מעשר א"ר חגיי מתני' אמרה כן מקיפין ג' חבלים זה למעלה מזה אם אומר את שהפיאה מצלת יותר מעשר כמו כן חבל אחד רבי יונה אמר רב הושעיה בעי הדא פיאה אמה איתאמר מלמעלן מן הצד.  אין תימר מלמעלן כל שכן מן הצד אין תימר מן הצד הא מלמעלה לא אין תימר מלמעלן יאות א"ר חגיי אין תימר מן הצד לא א"ר חגיי כלום מה נפשך אם מלמעלן הרי מלמעלן אם מן הצד הא מלמעלה לא אין תימר מלמעלן יאות א"ר חגיי אין תימר מן הצד לא א"ר חגיי כלום מה נפשך אם מלמעלן הרי מלמעלן אם מן הצד הרי מן הצד רבנן דקסרין בשם רבי ירמיה תיפתר בשעשויין כמין דקרן רבי זעירא ר' אבדימי דחיפה בשם רשב"ל לגובה אפילו עד מאה אמה א"ר יודן הדא דתימר לענין כלאים אבל לענין שבת לא תהא פיאה גבוהה מן הקורה א"ר יוסה א"ר היא כלאים היא שבת על דעתיה דר' מה בין קורה ומה בין פיאה קורה מצלת מרוח אחת פיאה אינה מצלת עד שתהא מגופפת

דף יא,ב פרק א הלכה ט גמרא  מד' רוחותיה.  ותייא כייא דמר רבי זעירא בשם רב המנונא פיאה אינה מצלת עד שתהא מגופפת מד' רוחותיה א"ר בא בר ממל מטרפליות שבכרמים אסור לטלטל תחתיהן מפני שהן סוף תקרה ואין סוף תקרה מציל משום פיאה א"ר פינחס אתא עובדא קומי ר' ירמיה בארבעה עמודים ועליהם ארבע פצטליות והתיר לטלטל משום פיאה.  רבי בון ורבי בון בעון קומי רבי זעירה פיאה מהו שתציל בסוכה אמר לון פיאה מצלת בסוכה סוף סכך מהו שיציל בסוכה אמר לון אין סוף סכך מציל בסוכה מה בין זה לזה זה נעשה לכאן וזה נעשה לכאן אמר ר' אבהו כל אילין מיליא לענין מיסב ומיתן הא להורות אסור להורות מה אם סוכה קלה את אמר אסור שבת החמורה לא כל שכן רבי בון בר חייא בעא קומי רבי זעירא מאן תנא פיאה מצלת לא ר' יוחנן בן נורי א"ל הדא תנה:

דף יא,ב פרק א הלכה י משנה  מקיפין בקנים ובלבד שלא יהא בין קנה לחבירו שלשה טפחים בשיירא דיברו רבי יהודה וחכמים אומרים לא דיברו חכמים בשיירא אלא בהווה.  כל מחיצה שאינה של שתי ושל ערב אינה מחיצה דברי רבי יוסי בי ר' יהודה וחכמים אומרים אחד משני דברים.  ארבעה דברים פטרו במחנה מביאין עצים מ"מ.  ופטורין מרחיצת ידים.  ומדמאי.  ומלערב:

דף יב,א פרק א הלכה י גמרא  מקיפין בקנים בשיירא דברי ר' יודה הא יחיד צריך שתי וערב והא רבי יודה מאי שנא בין יחיד לשיירא ורבנן לא מהשניי בין יחיד לשיירא נישמעינה מן הדא שיירא שחנת בתל שהוא גבוהה עשרה בנקע שהוא עמוק עשרה בגינה שהיא מוקפת גדר מטלטלין בה אפילו כור אפילו כוריים מטלטלין בה עד בית סאתים ובלבד שלא ישיירו בה בית סאתים פנוי ר' אחא בשם ר' חיננה אפי' אוכפות אפי' עביטין מילתיה דרב הונא אמרה ובלבד אדם דמר רבי בא בשם רב חונה אחד או שנים נותנין להן בית סאתים ג' נותנין להן בית ששת סאין מיכן והילך לפי חשבון אין שיירה פחות משלשה אין העכו"ם משלים בשיירה קטן מהו שישלים בשיירא.  היך עבידא היו שנים ועירבו עירוב אחד ובא העכו"ם והוסיף כבר נכנסה שבת באיסור היו ג' ועירבו שנים עירובין ובא העכו"ם ופחת כבר נכנסה שבת

דף יב,ב פרק א הלכה י גמרא  בהיתר ר' דריפה אמר ר' ניסא שאל מהו ליתן להן ג' ראשי תורין שיהא זה מטלטל בתוך סאתים של זה וזה מטלטל בתוך סאתים של זה.  ר' אחא בשם רב חסדיי אתייא דר' יוסי בי ר' יודה בשיטת אביו וחלוק על אביו בשיטת אביו ביחיד יתר מבית סאתים וחלוק על אביו בשיירא פחות מבית סאתים והן אשכחנן דר' יודה אמר ביחיד יותר מבית סאתים צריך שתי וערב נישמעינה מן הדא דמר ר' אחא תנא ר' חנין ר' יוסה בשם רב ששת כשם שחלוקין כאן כך חלוקים בכלאים וכלאים לא אפי' היא בית רובע כמה הוא מחנה רבי חנניה אמר מאה (שופטים ו) ויבא גדעון ומאה איש אשר אתו בקצה המחנה ר' אבינה בעי אילו אמר מחנה ואנשים אשר אתו מאה יאות רבי יוחנן אמר עשרה (שמואל א כה) ויבאו נערי דוד וידברו אל נבל וגו' מהו וינוחו ר' יוסטא בר שונה אמר נעשו מחנה רבי יודה בן פזי אמר עשרה (דברי הימים א יב) עד למחנה גדול כמחנה אלהים וכמה מחנה אלהים עשרה.  תני בשם רבי יודה שנים עשר אלף כמחנה ישראל.  היוצאים למלחמת הרשות מותרין בגזל עצים לחים ואסורין בגזל עצים יבישין היוצאים למלחמת חובה מותרין בגזל עצים יבישין ולחין ר' דניאל בריה דרב קטינה בשם רב חונא אם היו עשויין

דף יג,א פרק א הלכה י גמרא  חבילה אסור עד כדון בשאינן סמוכין לחורש ואפי' סומכין לחורש עד כדון בשאינן סמוכין למעיין ואפי' סמוכין למעיין נכנסו עמהן לעיר כבר נפטרו יצאו עמהן מעיר כבר נתחייבו בדמאי.  ר' יוסה בשם ר' אבהו א"ר חזקיה בשם רבי יודה בן פזי דמיי תקן לא תקן:  ומלערב:  רב חיה בר אשי אמר הדא דאת אמר בעירובי חצרות אבל בעירובי תחומין דבר תורה הן.  ויש חצירות במחנה לסתור אהלים שבמחנה כהדה דתני אהלים שבמחנה צריכין עירוב אהלים שבשיירה אינן צריכין עירוב.  יהודה בן תימא אומר אף חונים בכל מקום ובמקום שהן נהרגין שם נקברין שלא תאמר יעשו כהרוגי פלמוסיות אית תניי תני אסור לפנותן ואית תניי תני מותר לפנותן אמר רב חסדיי מאן דמר מותר לפנותן במכונסין ומאן דמר אסור לפנותן במפוזרין כשם שבהליכתן פטורין מארבעה דברים כך בחזירתן פטורין מארבעה דברים רבי יוסה בי ר' בון שמע לה מן הדא (שופטים ז) מי ירא וחרד ישוב ויצפור מהר הגלעד ולמה הן חוזרין בצפירה מפני השונאין.  רבי יוסי בי רבי בון בשם רב כשם שבהליכתן פטורין מארבעה דברים כך בחזירתן פטורין מד' דברים:


תלמוד ירושלמי - מסכת עירובין - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י