משנה תורה - ספר שופטים - הלכות ממרים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז


הִלְכּוֹת מַמְרִים פֵּרֶק ב

א  בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁדָּרְשׁוּ בְּאַחַת מִן הַמִּדּוֹת כְּפִי מַה שֶׁנִּרְאָה בְּעֵינֵיהֶם שֶׁהַדִּין כָּךְ, וְדָנוּ דִּין, וְעָמַד אַחֲרֵיהֶם בֵּית דִּין אַחֵר, וְנִרְאָה לוֹ טַעַם אַחֵר לִסְתֹּר אוֹתוֹ הַדִּין--הֲרֵי זֶה סוֹתֵר, וְדָן כְּפִי מַה שֶׁיֵּרָאֶה בְּעֵינָיו:  שֶׁנֶּאֱמָר "אֶל-הַשֹּׁפֵט, אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם" (דברים יז,ט)--אֵין אַתָּה חַיָּב לָלֶכֶת, אֵלָא אַחַר בֵּית דִּין שֶׁבְּדוֹרָךְ.

ב  בֵּית דִּין שֶׁגָּזְרוּ גְּזֵרָה, אוֹ הִתְקִינוּ תַּקָּנָה, וְהִנְהִיגוּ מִנְהָג, וּפָשַׁט כָּל הַדָּבָר בְּכָל יִשְׂרָאֵל, וְעָמַד אַחֲרֵיהֶם בֵּית דִּין אַחֵר, וּבִקַּשׁ לְבַטַּל דִּבְרֵי הָרִאשׁוֹנִים וְלַעְקֹר אוֹתָהּ הַתַּקָּנָה וְאוֹתָהּ הַגְּזֵרָה וְאוֹתוֹ הַמִּנְהָג--אֵינוּ יָכוֹל, עַד שֶׁיִּהְיֶה גָּדוֹל מִן הָרִאשׁוֹנִים בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן.

ג  הָיָה גָּדוֹל בְּחָכְמָה אֲבָל לֹא בְּמִנְיָן, בְּמִנְיָן אֲבָל לֹא בְּחָכְמָה--אֵינוּ יָכוֹל לְבַטַּל אֶת דְּבָרָיו; אַפִלּוּ בָּטַל טַעַם שֶׁבִּגְלָלוֹ גָּזְרוּ הָרִאשׁוֹנִים אוֹ הִתְקִינוּ--אֵין הָאַחֲרוֹנִים יְכוּלִין לְבַטַּל, עַד שֶׁיִּהְיוּ גְּדוֹלִים מֵהֶם.

ד  וְהֵיאַךְ יִהְיוּ גְּדוֹלִים בְּמִנְיָן, הוֹאִיל וְכָל בֵּית דִּין וּבֵית דִּין שֶׁלְּשִׁבְעִים וְאֶחָד הוּא--זֶה מִנְיָן חַכְמֵי הַדּוֹר שֶׁהִסְכִּימוּ וְקִבְּלוּ הַדָּבָר שֶׁאָמְרוּ בֵּית דִּין הַגָּדוֹל, וְלֹא חָלְקוּ בּוֹ.

ה  [ג] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּדְבָרִים שֶׁלֹּא אָסְרוּ אוֹתָן כְּדֵי לַעֲשׂוֹת סְיָג, אֵלָא בִּשְׁאָר דִּינֵי תּוֹרָה.  אֲבָל דְּבָרִים שֶׁרָאוּ בֵּית דִּין לִגְזֹר אוֹ לֶאֱסֹר אוֹתָן, לַעֲשׂוֹת סְיָג--אִם פָּשַׁט אִסּוּרָן בְּכָל יִשְׂרָאֵל--אֵין בֵּית דִּין הַגָּדוֹל אַחֵר יָכוֹל לְעָקְרָן וּלְהַתִּירָן, אַפִלּוּ הָיָה גָּדוֹל מִן הָרִאשׁוֹנִים.

ו  [ד] וְיֵשׁ לְבֵית דִּין לַעְקֹר אַף דְּבָרִים אֵלּוּ לְפִי שָׁעָה, אַף עַל פִּי שְׁהוּא קָטָן מִן הָרִאשׁוֹנִים--שֶׁלֹּא יִהְיוּ גְּזֵרוֹת אֵלּוּ חֲמוּרִין מִדִּבְרֵי תּוֹרָה עַצְמָהּ:  שֶׁאַפִלּוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה--יֵשׁ לְכָל בֵּית דִּין לַעְקֹר אוֹתָן, הוֹרָאַת שָׁעָה.

ז  כֵּיצַד:  בֵּית דִּין שֶׁרָאוּ לְחַזַּק הַדָּת וְלַעֲשׂוֹת סְיָג, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ הָעָם עַל הַתּוֹרָה--מַכִּין שֶׁלֹּא כַּדִּין, וְעוֹנְשִׁין שֶׁלֹּא כַּדִּין; אֲבָל אֵין קוֹבְעִין הַדָּבָר לַדּוֹרוֹת, וְאוֹמְרִין שֶׁהֲלָכָה כָּךְ הִיא.

ח  וְכֵן אִם רָאוּ לְפִי שָׁעָה לְבַטַּל מִצְוַת עֲשֵׂה, אוֹ לַעֲבֹר עַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, כְּדֵי לְהַחְזִיר רַבִּים לַדָּת, אוֹ לְהַצִּיל רַבִּים מִיִּשְׂרָאֵל מִלְּהִכָּשֵׁל בִּדְבָרִים אֲחֵרִים--עוֹשִׂין לְפִי מַה שֶׁהַשָּׁעָה צְרִיכָה.

ט  כְּשֵׁם שֶׁהָרוֹפֵא חוֹתֵךְ יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ שֶׁלְּזֶה, כְּדֵי שֶׁיִּחְיֶה כֻּלּוֹ:  כָּךְ בֵּית דִּין מוֹרִין בִּזְמָן מִן הַזְּמַנִּים לַעֲבֹר עַל מִקְצַת מִצְווֹת לְפִי שָׁעָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ כֻּלָּן--כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים, חַלַּל עָלָיו שַׁבָּת אַחַת כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמֹר שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה.

י  [ה] בֵּית דִּין שֶׁנִּרְאָה לָהֶם לִגְזֹר גְּזֵרָה, אוֹ לְתַקַּן תַּקָּנָה, אוֹ לְהַנְהִיג מִנְהָג--צְרִיכִין לְהִתְיַשַּׁב בַּדָּבָר, וְלֵידַע תְּחִלָּה, אִם רֹב הַצִּבּוּר יְכוּלִין לַעֲמֹד בָּהּ, אוֹ אֵין רֹב הַצִּבּוּר יְכוּלִין לַעֲמֹד בְּדָבָר זֶה.  וּלְעוֹלָם אֵין גּוֹזְרִין גְּזֵרָה עַל הַצִּבּוּר, אֵלָא אִם כֵּן רֹב הַצִּבּוּר יְכוּלִין לַעֲמֹד בָּהּ.

יא  [ו] הֲרֵי שֶׁגָּזְרוּ בֵּית דִּין גְּזֵרָה, וְדִמּוּ שֶׁרֹב הַצִּבּוּר יְכוּלִין לַעֲמֹד בָּהּ, וְאַחַר שֶׁגָּזְרוּ אוֹתָהּ, פִּקְפְּקוּ הָעָם בָּהּ וְלֹא פָשְׁטָה בְּרֹב הַצִּבּוּר--הֲרֵי זוֹ בְּטֵלָה, וְאֵינָן רַשָּׁאִין לָכֹף אֶת הָעָם לָלֶכֶת בָּהּ.

יב  [ז] גָּזְרוּ וְדִמּוּ שֶׁפָּשְׁטָה בְּכָל יִשְׂרָאֵל, וְעָמַד הַדָּבָר כֵּן שָׁנִים רַבּוֹת, וּלְאַחַר זְמָן מְרֻבֶּה עָמַד בֵּית דִּין אַחֵר, וּבָדַק בְּכָל יִשְׂרָאֵל וְרָאָה שְׁאֵין אוֹתָהּ הַגְּזֵרָה פּוֹשֶׁטֶת בְּכָל יִשְׂרָאֵל--יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְבַטְּלָהּ; וְאַפִלּוּ הָיָה פָּחוּת מֵאוֹתוֹ בֵּית דִּין הָרִאשׁוֹן בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן, יֵשׁ לוֹ לְבַטַּל.  [ח] וְכָל בֵּית דִּין שֶׁהִתִּיר שְׁנֵי דְּבָרִים, אַל יְמַהַר לְהַתִּיר דָּבָר שְׁלִישִׁי.

יג  [ט] הוֹאִיל וְיֵשׁ לְבֵית דִּין לִגְזֹר וְלֶאֱסֹר דָּבָר הַמֻּתָּר, וְיַעֲמֹד אִסּוּרוֹ לְדוֹרוֹת, וְכֵן יֵשׁ לָהֶן לְהַתִּיר אִסּוּרֵי תּוֹרָה, לְפִי שָׁעָה--מַה הוּא זֶה שֶׁהִזְהִירָה תּוֹרָה "לֹא-תֹסֵף עָלָיו, וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ" (דברים יג,א):  שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה וְלֹא לִגְרֹעַ מֵהֶן, וְלִקְבֹּעַ הַדָּבָר לְעוֹלָם שְׁהוּא מִן הַתּוֹרָה, בֵּין בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, בֵּין בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה.

יד  כֵּיצַד:  הֲרֵי כָּתוּב בַּתּוֹרָה "לֹא-תְבַשֵּׁל גְּדִי, בַּחֲלֵב אִמּוֹ" (שמות כג,יט; שמות לד,כו; דברים יד,כא).  וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזֶּה הַכָּתוּב, אָסַר לְבַשַּׁל וְלֶאֱכֹל בָּשָׂר בֶּחָלָב--בֵּין בְּשַׂר בְּהֵמָה, בֵּין בְּשַׂר חַיָּה; אֲבָל בְּשַׂר עוֹף, מֻתָּר בֶּחָלָב מִן הַתּוֹרָה.

טו  אִם יָבוֹא בֵּית דִּין וְיַתִּיר בְּשַׂר חַיָּה בֶּחָלָב, הֲרֵי זֶה גּוֹרֵעַ; וְאִם יֶאֱסֹר בְּשַׂר הָעוֹף, וְיֹאמַר שְׁהוּא בִּכְלַל הַגְּדִי, וְהוּא אָסוּר מִן הַתּוֹרָה--הֲרֵי זֶה מוֹסִיף.

טז  אֲבָל אִם אָמַר בְּשַׂר הָעוֹף מֻתָּר מִן הַתּוֹרָה, וְאָנוּ נֶאֱסֹר אוֹתוֹ, וְנוֹדִיעַ לָעָם שְׁהוּא גְּזֵרָה:  שֶׁלֹּא יָבוֹא מִן הַדָּבָר חֻרְבָה, וְיֹאמְרוּ בְּשַׂר הָעוֹף מֻתָּר מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִתְפָּרַשׁ בַּתּוֹרָה, כָּךְ הַחַיָּה מֻתֶּרֶת שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְפָּרְשָׁה; וְיָבוֹא אַחֵר לוֹמַר אַף בְּשַׂר בְּהֵמָה מֻתָּר, חוּץ מִן הָעֵז; וְיָבוֹא אַחֵר לוֹמַר אַף בְּשַׂר הָעֵז מֻתָּר בַּחֲלֵב הַפָּרָה אוֹ הַכִּבְשָׂה, שֶׁלֹּא נֶאֱמָר אֵלָא "אִמּוֹ" (שמות כג,יט; שמות לד,כו; דברים יד,כא) שְׁהִיא מִינוֹ; וְיָבוֹא אַחֵר לוֹמַר אַף בַּחֲלֵב הָעֵז שְׁאֵינָהּ אִמּוֹ מֻתָּר, שֶׁלֹּא נֶאֱמָר אֵלָא "אִמּוֹ".  לְפִיכָּךְ נֶאֱסֹר כָּל בָּשָׂר בֶּחָלָב, וְאַפִלּוּ בְּשַׂר עוֹף.  אֵין זֶה מוֹסִיף, אֵלָא עוֹשֶׂה סְיָג לַתּוֹרָה.  וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.


משנה תורה - ספר שופטים - הלכות ממרים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז