משנה תורה -
ספר שופטים -
הלכות ממרים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
א "בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה" (דברים כא,יח) הָאָמוּר בַּתּוֹרָה--הֲרֵי נִתְפָּרְשָׁה בּוֹ סְקֵלָה, וְלֹא עָנַשׁ הַכָּתוּב אֵלָא אִם כֵּן הִזְהִיר. וְהֵיכָן הִזְהִיר--"לֹא תֹאכְלוּ, עַל-הַדָּם" (ויקרא יט,כו), לֹא תֹּאכְלוּ אֲכִילָה הַמְּבִיאָה לִידֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים: הֲרֵי זוֹ אֲכִילַת בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה--שְׁאֵינוּ נֶהְרָג אֵלָא עַל אֲכִילָה מְכֹעֶרֶת שֶׁאָכַל, שֶׁנֶּאֱמָר "זוֹלֵל, וְסֹבֵא" (דברים כא,כ); מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁהַזּוֹלֵל הוּא הָאוֹכֵל בָּשָׂר בְּרַעַבְתָנוּת, וְסוֹבֵא הַשּׁוֹתֶה יַיִן בְּרַעַבְתָנוּת.
ב אֲכִילָה זוֹ שְׁהוּא חַיָּב עָלֶיהָ--דְּבָרִים הַרְבֵּה יֵשׁ בָּהּ, וְהֶן כֻּלָּן הֲלָכָה מִפִּי הַקַּבָּלָה. אֵינוּ חַיָּב סְקֵלָה, עַד שֶׁיִּגְנֹב מִשֶּׁלְּאָבִיו, וְיִקְנֶה בָּשָׂר בְּזוֹל וְיַיִן בְּזוֹל, וְיֹאכַל אוֹתָם חוּץ מֵרְשׁוּת אָבִיו, בַּחֲבוּרָה שֶׁכֻּלָּהּ רֵיקָנִין פְּחוּתִין. וְיֹאכַל הַבָּשָׂר חַי וְאֵינוּ חַי, בָּשֵׁל וְאֵינוּ בָּשֵׁל, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַגַּנָּבִים אוֹכְלִים; וְיִשְׁתֶּה הַיַּיִן מָזוּג וְאֵינוּ מָזוּג, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַגַּרְגְּרָנִין שׁוֹתִים. וְהוּא שֶׁיֹּאכַל מִשְׁקַל חֲמִשִּׁים דֵּינָר מִבָּשָׂר זֶה בִּמְלֻגְמָה אַחַת, וְיִשְׁתֶּה חֲצִי לוֹג מִיַּיִן זֶה בְּבַת אַחַת.
ג גָּנַב מִשֶּׁלְּאָבִיו, וְאָכַל אֲכִילָה זוֹ בִּרְשׁוּת אָבִיו, אוֹ שֶׁגָּנַב מִשֶּׁלַּאֲחֵרִים, וְאָכַל אֲכִילָה זוֹ הַמְּכֹעֶרֶת בֵּין בִּרְשׁוּת אָבִיו בֵּין בִּרְשׁוּת אֲחֵרִים--הֲרֵי זֶה פָּטוּר.
ד וְכֵן אִם גָּנַב מִשֶּׁלְּאָבִיו, וְאָכַל אֲכִילָה מְכֹעֶרֶת כְּזוֹ בִּרְשׁוּת אֲחֵרִים, וְהָיְתָה אֲכִילַת מִצְוָה אַפִלּוּ מִדִּבְרֵיהֶם, אוֹ אֲכִילַת עֲבֵרָה אַפִלּוּ מִדִּבְרֵיהֶם--הֲרֵי זֶה פָּטוּר: שֶׁנֶּאֱמָר "אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ, בְּקֹלֵנוּ" (דברים כא,כ)--שְׁאֵינוּ עוֹבֵר בַּאֲכִילָה זוֹ, אֵלָא עַל קוֹלָם; יָצָא זֶה שֶׁעָבַר בָּהּ עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה, אוֹ שֶׁאֲכָלָהּ בִּדְבַר מִצְוָה.
ה כֵּיצַד: אָכַל אֲכִילָה זוֹ הַמְּכֹעֶרֶת עִם הַחֲבוּרָה הָרָעָה שֶׁאוֹכֵל עִמָּהֶם, בִּדְבַר מִצְוָה, אוֹ שֶׁאָכְלוּ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם, אַפִלּוּ אָכְלוּ בְּתַנְחוּמֵי אֲבֵלִים שְׁהִיא מִצְוָה מִדִּבְרֵיהֶם--הֲרֵי זֶה פָּטוּר. וְכֵן אִם אֲכָלָהּ מִנְּבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, אַפִלּוּ אָכַל בְּתַעְנִית צִבּוּר שְׁהִיא עֲבֵרָה מִדִּבְרֵיהֶם--הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִן הַמִּיתָה.
ו [ג] אָכַל כָּל מַאֲכָל, וְלֹא אָכַל בְּשַׂר בְּהֵמָה--אַף עַל פִּי שֶׁאָכַל אֲכִילָה זוֹ מִבְּשַׂר הָעוֹף, פָּטוּר. וְאִם אָכַל אֲכִילָה זוֹ מִבְּשַׂר בְּהֵמָה, וְהִשְׁלִים שֵׁעוּר הַחֲמִשִּׁים דֵּינָר מִבְּשַׂר הָעוֹף--חַיָּב.
ז שָׁתָה כָּל מַשְׁקֶה, וְלֹא שָׁתָה יַיִן--פָּטוּר. [ד] אָכַל בָּשָׂר חַי, וְשָׁתָה יַיִן חַי--פָּטוּר: שֶׁזֶּה קֶרִי הוּא, וְאֵין אָדָם יָכוֹל לְהִמָּשֵׁךְ בְּזֶה. וְכֵן אִם אָכַל בָּשָׂר מָלִיחַ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לִמְלִיחָתוֹ, אוֹ שֶׁשָּׁתָה יַיִן מִגִּתּוֹ--פָּטוּר, שְׁאֵין אָדָם יָכוֹל לְהִמָּשֵׁךְ בְּזֶה.
ח [ה] לֹא עָנַשׁ הַכָּתוּב קָטָן שֶׁלֹּא בָא לִכְלַל הַמִּצְווֹת. וְכֵן אִישׁ שֶׁגָּדַל וַהֲרֵי הוּא בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ, אֵינוּ נִסְקָל מִפְּנֵי שֶׁגָּנַב וְאָכַל וְשָׁתָה אֲכִילָה זוֹ הַמְּכֹעֶרֶת. הַא כֵּיצַד: מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שְׁאֵין דִּין זֶה אֵלָא בְּבֶן שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, שֶׁהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, וּמִשֶּׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, עַד שֶׁיַּקִּיף הַשֵּׂעָר אֶת כָּל הַגִּיד. וְאַחַר שֶׁהִקִּיף הַשֵּׂעָר אֶת כָּל הַגִּיד--הֲרֵי הוּא בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ, וְאֵינוּ נִסְקָל.
ט [ו] כָּל יָמָיו שֶׁלְּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, אֵינָן אֵלָא שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים מֵאַחַר שֶׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. לְפִי שֶׁאִפְשָׁר שֶׁתִּתְעַבַּר אִשְׁתּוֹ, וְיִהְיֶה עֻבְרָהּ נִכָּר בִּשְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים; וְנֶאֱמָר "כִּי-יִהְיֶה לְאִישׁ, בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה" (דברים כא,יח), וְלֹא אָב סוֹרֵר וּמוֹרֶה. הַא לָמַדְתָּ שְׁאִם הִקִּיף הַשֵּׂעָר אֶת כָּל הַגִּיד, קֹדֶם שֶׁיַּשְׁלִים שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים--הֲרֵי זֶה פָּטוּר.
י [ז] כֵּיצַד דָּנִין בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה: מְבִיאִין אוֹתוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ תְּחִלָּה לְבֵית דִּין שֶׁלִּשְׁלוֹשָׁה, וְאוֹמְרִין לָהֶן "בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה" (דברים כא,כ). וּמְבִיאִין שְׁנֵי עֵדִים שֶׁגָּנַב מִשֶּׁלְּאָבִיו, וְקָנָה בָּשָׂר וְיַיִן בְּמַה שֶׁגָּנַב, וְאָכַל אוֹתָם אֲכִילָה הָאֲמוּרָה, אַחַר הַהַתְרָאָה; וְזוֹ הִיא עֵדוּת הָרִאשׁוֹנָה. וּמַלְקִין אוֹתוֹ, כִּשְׁאָר מְחֻיְּבֵי מַלְקוּת--שֶׁנֶּאֱמָר "וְיִסְּרוּ אֹתוֹ, וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם" (דברים כא,יח).
יא חָזַר וְגָנַב מִשֶּׁלְּאָבִיו, וְאָכַל אֲכִילָה זוֹ--אָבִיו וְאִמּוֹ מְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין שֶׁלְּעֶשְׂרִים וּשְׁלוֹשָׁה, וּמְבִיאִין שְׁנַיִם וּמְעִידִין עָלָיו שֶׁגָּנַב, וְאָכַל אֲכִילָה זוֹ הָאֲמוּרָה, אַחַר שֶׁהִתְרוּ בּוֹ; וְזוֹ הִיא עֵדוּת אַחֲרוֹנָה--אַפִלּוּ הָיוּ הַשְּׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים, הֶם הָאַחֲרוֹנִים. וְאַחַר שֶׁמְּקַבְּלִין עֵדוּתָן, בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, שֶׁמֶּא הִקִּיף הַשֵּׂעָר אֶת כָּל הַגִּיד. אִם לֹא הִקִּיף, וְלֹא שָׁלְמוּ לוֹ שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים--גּוֹמְרִין דִּינוֹ כְּדֶרֶךְ כָּל הֲרוּגֵי בֵּית דִּין, וְסוֹקְלִין אוֹתוֹ. וְאֵינוּ נִסְקָל עַד שֶׁיִּהְיוּ שָׁם שְׁלוֹשָׁה הָרִאשׁוֹנִים--שֶׁנֶּאֱמָר "בְּנֵנוּ זֶה" (דברים כא,כ), זֶה הוּא שֶׁלָּקָה בִּפְנֵיכֶם. [ח] וְאִם מָחֲלוּ לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ, קֹדֶם שֶׁיִּגָּמֵר דִּינוֹ--פָּטוּר.
יב [ט] בָּרַח עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ, וְאַחַר כָּךְ הִקִּיף הַשֵּׂעָר מִלְּמַטָּה--פָּטוּר. וְאִם מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ בָּרַח--אַפִלּוּ הִזְקִין--כָּל עֵת שֶׁיִּמָּצֵא, יִסָּקֵל: שֶׁכָּל מִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ--הֲרֵי הוּא כְּהָרוּג, וְאֵין לוֹ דָּם.
יג [י] הָיָה אָבִיו רוֹצֶה, וְאִמּוֹ אֵינָהּ רוֹצָה, אִמּוֹ רוֹצָה, וְאָבִיו אֵינוּ רוֹצֶה--אֵינוּ נַעֲשֶׂה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְתָפְשׂוּ בוֹ, אָבִיו וְאִמּוֹ" (דברים כא,יט). הָיָה אֶחָד מֵהֶן גִּדֵּם, אוֹ חִגֵּר, אוֹ אִלֵּם, אוֹ סוֹמֶה, אוֹ חֵרֵשׁ--אֵינוּ נַעֲשֶׂה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה: שֶׁנֶּאֱמָר "וְתָפְשׂוּ בוֹ", וְלֹא גִּדְּמִים; "וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ" (שם), וְלֹא חִגְּרִים; "וְאָמְרוּ" (דברים כא,כ), וְלֹא אִלְּמִים; "בְּנֵנוּ זֶה" (שם), וְלֹא סוֹמִים; "אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ, בְּקֹלֵנוּ" (שם), וְלֹא חֵרְשִׁים.
יד [יא] גְּזֵרַת הַכָּתוּב הִיא, שֶׁלֹּא יִסָּקֵל אֵלָא בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה; אֲבָל הַבַּת אֵינָהּ נִדֹּנֶת בְּדִין זֶה, שְׁאֵין דַּרְכָּהּ לְהִמָּשֵׁךְ בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה כְּאִישׁ: שֶׁנֶּאֱמָר "בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה" (דברים כא,יח)--וְלֹא בַּת, וְלֹא טֻמְטוֹם, וְאַנְדְּרֻגִּינוֹס.
טו [יב] טֻמְטוֹם שֶׁנִּקְרַע, וְנִמְצָא זָכַר--אֵינוּ נַעֲשֶׂה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה: שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי-יִהְיֶה לְאִישׁ, בֵּן" (דברים כא,יח), עַד שֶׁיִּהְיֶה בֵּן מִשָּׁעַת הֲוִיָּה.
טז [יג] בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, צָרִיךְ הַכְרָזָה. וְכֵיצַד מַכְרִיזִין עָלָיו: כּוֹתְבִין לְכָל יִשְׂרָאֵל, בְּבֵית דִּין שֶׁלִּפְלוֹנִי סָקַלְנוּ פְּלוֹנִי מִפְּנֵי שֶׁהָיָה סוֹרֵר וּמוֹרֶה.
יז [יד] בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה--הֲרֵי הוּא כְּכָל הֲרוּגֵי בֵּית דִּין, שֶׁמְּמוֹנָם לְיוֹרְשֵׁיהֶן: שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאָבִיו גָּרַם לוֹ סְקֵלָה, הֲרֵי הוּא יוֹרֵשׁ כָּל נְכָסָיו.
משנה תורה -
ספר שופטים -
הלכות ממרים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז