משנה תורה -
ספר משפטים -
הלכות נחלות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
א מָעוֹת שֶׁלַּיְּתוֹמִים שֶׁהִנִּיחַ לָהֶן אֲבִיהֶן--אֵינָן צְרִיכִין אַפְטְרוּפוֹס, אֵלָא כֵּיצַד עוֹשִׂין בָּהֶן: בּוֹדְקִין עַל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אַחְרָיוּת, וְיִהְיוּ עִדִּית, וְיִהְיֶה אִישׁ נֶאֱמָן וְשׁוֹמֵעַ דִּינֵי תּוֹרָה, וּמֵעוֹלָם לֹא קִבַּל עָלָיו נִדּוּי; וְנוֹתְנִין לוֹ הַמָּעוֹת בְּבֵית דִּין, קָרוֹב לְשָׂכָר וְרָחוֹק לְהֶפְסֵד, וְנִמְצְאוּ הַיְּתוֹמִים נִהְנִין מִשְּׂכַר הַמָּעוֹת.
ב וְכֵן אִם אֵין לוֹ קַרְקָע, וְנָתַן לָהֶן מַשְׁכּוֹן זָהָב מִשּׁוֹבָר שְׁאֵין בּוֹ סִימָן--נוֹטְלִין בֵּית דִּין הַמַּשְׁכּוֹן, וְנוֹתְנִין לוֹ הַמָּעוֹת קָרוֹב לְשָׂכָר וְרָחוֹק לְהֶפְסֵד. וְלָמָּה לֹא יִקְּחוּ מַשְׁכּוֹן כֵּלִים שֶׁלְּזָהָב אוֹ חֲלִי שֶׁלְּזָהָב--שֶׁמֶּא שֶׁלַּאֲחֵרִים הוּא, וְיִתְּנוּ סִימָן, וְיִטְּלוּהוּ אַחַר מוֹתוֹ, אִם יָדַע הַדַּיָּן שְׁאֵין זֶה אָמוּד.
ג וְכַמָּה יִפְסְקוּ בַּשָּׂכָר: כְּפִי מַה שֶׁיִּרְאוּ הַדַּיָּנִין--אוֹ שְׁלִישׁ הַשָּׂכָר, אוֹ חֶצְיוֹ; אַפִלּוּ רְבִיעַ הַשָּׂכָר לַיְּתוֹמִים--אִם רָאוּ שֶׁזּוֹ תַּקָּנָה לָהֶם, עוֹשִׂין.
ד לֹא מָצְאוּ אָדָם שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ הַמָּעוֹת, רָחוֹק לְהֶפְסֵד וְקָרוֹב לְשָׂכָר--הֲרֵי אֵלּוּ מוֹצִיאִין מֵהֶן מְזוֹנוֹת מְעַט מְעַט, עַד שֶׁיִּקְנוּ לָהֶן בְּמָעוֹת קַרְקָע, וְיִמְסְרוּ אוֹתָהּ בְּיַד אַפְטְרוּפוֹס שֶׁיַּעְמִידוּ לָהֶן.
ה [ב] כָּל הַמִּטַּלְטְלִין שֶׁלַּיְּתוֹמִים--שָׁמִין אוֹתָן, וּמוֹכְרִין אוֹתָן מִיָּד בְּבֵית דִּין. וְאִם הָיָה הַשּׁוּק קָרוֹב לַמְּדִינָה--מוֹלִיכִין אוֹתָן לַשּׁוּק וּמוֹכְרִין אוֹתָן, וְיִצְטָרְפוּ דְּמֵיהֶן עִם הַמָּעוֹת שֶׁלַּיְּתוֹמִים.
ו [ג] מִי שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ שֵׁכָר שֶׁלַּיְּתוֹמִים--אִם יַנִּיחוֹ כָּאן עַד שֶׁיִּמָּכֵר, שֶׁמֶּא יַחְמִיץ, וְאִם יוֹלִיכוֹ לַשּׁוּק, שֶׁמֶּא יֵארְעוֹ אֹנֶס בַּדֶּרֶךְ--הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה בּוֹ כְּדֶרֶךְ שְׁהוּא עוֹשֶׂה בְּשֶׁלּוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.
ז [ד] כְּשֶׁמַּעְמִידִין בֵּית דִּין הָאַפְטְרוּפוֹס, מוֹסְרִין לוֹ כָּל נִכְסֵי הַקָּטָן, הַקַּרְקָעוֹת וְהַמִּטַּלְטְלִין שֶׁלֹּא נִמְכְּרוּ; וְהוּא מוֹצִיא וּמַכְנִיס, וּבוֹנֶה וְסוֹתֵר, וְשׂוֹכֵר וְנוֹטֵעַ וְזוֹרֵעַ, וְעוֹשֶׂה כְּפִי מַה שֶׁיִּרְאֶה שֶׁזֶּה טוֹב לַיְּתוֹמִים. וּמַאֲכִילָן וּמַשְׁקָן וְנוֹתֵן לָהֶן כָּל הוֹצָאָתָן, כְּפִי הַמָּמוֹן וּכְפִי הָרָאוּי לָהֶן; וְלֹא יַרְוִיחַ לָהֶן יָתֵר מִדַּי, וְלֹא יְצַמְצַם עֲלֵיהֶם יָתֵר מִדַּי.
ח [ה] כְּשֶׁיִּגְדְּלוּ הַיְּתוֹמִים, נוֹתֵן לָהֶם מְמוֹן מוֹרִישָׁן; וְאֵינוּ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹנוֹת מַה הִכְנִיס וּמַה הוֹצִיא, אֵלָא אוֹמֵר לָהֶן זֶה הַנִּשְׁאָר, וְנִשְׁבָּע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ, שֶׁלֹּא גְזָלָן כְּלוּם.
ט בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁמִּנּוּהוּ בֵּית דִּין. אֲבָל אַפְטְרוּפוֹס שֶׁמִּנָּהוּ אֲבִי יְתוֹמִים, וְכֵן שְׁאָר הַמּוֹרִישִׁין--אֵינוּ נִשְׁבָּע עַל טְעָנַת הַסָּפֵק.
י יֵשׁ לְאַפְטְרוּפוֹס לִלְבֹּשׁ וּלְהִתְכַּסּוֹת מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מְכֻבָּד וְיִהְיוּ דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין: וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה לַיְּתוֹמִים הֲנָאָה בְּנִכְסֵיהֶן, בְּהִיּוֹת דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין.
יא [ו] יֵשׁ לְאַפְטְרוּפוֹס לִמְכֹּר בְּהֵמָה וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת שָׂדוֹת וּכְרָמִים, לְהַאֲכִיל לַיְּתוֹמִים, אֲבָל אֵין מוֹכְרִין, וּמַנִּיחִין הַמָּעוֹת. וְאֵין מוֹכְרִין שָׂדוֹת לִקַּח עֲבָדִים, וְלֹא עֲבָדִים לִקַּח שָׂדוֹת, שֶׁמֶּא לֹא יַצְלִיחוּ; אֲבָל מוֹכְרִין שָׂדֶה לִקַּח שְׁוָרִים לַעֲבוֹדַת שָׂדוֹת אֲחֵרוֹת, שֶׁהַשְּׁוָרִים הֶן עִיקַר כָּל נִכְסֵי שָׂדוֹת.
יב [ז] אֵין הָאַפְטְרוּפִין רַשָּׁאִין לִמְכֹּר בָּרָחוֹק וְלִגְאֹל בַּקָּרוֹב, לִמְכֹּר בָּרָעָה וְלִגְאֹל בַּיָּפָה, שֶׁמֶּא לֹא יַצְלִיחַ זֶה שֶׁקָּנוּ. וְאֵין רַשָּׁאִין לָדוּן וְלָחוּב עַל מְנַת לִזְכּוֹת לַיְּתוֹמִים, שֶׁמֶּא לֹא יִזְכּוּ וְנִמְצָא הַחוֹב קַיָּם.
יג [ח] אֵין הָאַפְטְרוּפִין רַשָּׁאִין לְהוֹצִיא עֲבָדִים לְחֵרוּת, אַפִלּוּ לִקַּח מִן הָעֶבֶד דָּמָיו שֶׁיֵּצֵא לְחֵרוּת. אֲבָל מוֹכְרִין לַאֲחֵרִים; וְלוֹקְחִין מֵהֶן הַדָּמִים, עַל מְנַת שֶׁיּוֹצִיאוּהוּ לְחֵרוּת, וְאוֹתָן הָאֲחֵרִים, הֶן שֶׁמְּשַׁחְרְרִין.
יד [ט] הָאַפְטְרוּפִין תּוֹרְמִין וּמְעַשְּׂרִין נִכְסֵי יְתוֹמִים כְּדֵי לְהַאֲכִילָן, שְׁאֵין מַאֲכִילִין אֶת הַיְּתוֹמִים דָּבָר הָאָסוּר; אֲבָל לֹא יְעַשְּׂרוּ וְלֹא יִתְרֹמוּ, כְּדֵי שֶׁיַּנִּיחוּ הַפֵּרוֹת מְתֻקָּנִין, אֵלָא יִמְכְּרוּ אוֹתָן טֶבֶל, וְהָרוֹצֶה לְתַקַּן יְתַקַּן.
טו [י] הָאַפְטְרוּפִין עוֹשִׂין לַקְּטַנִּים סֻכָּה וְלוֹלָב, וְצִיצִית, וְשׁוֹפָר, וְסֵפֶר תּוֹרָה תְּפִלִּין וּמְזוּזָה, וּמְגִלָּה. כְּלָלוֹ שֶׁלַּדָּבָר: כָּל מִצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁיֵּשׁ לָהּ קִצְבָּה, בֵּין שְׁהִיא מִדִּבְרֵי תּוֹרָה בֵּין שְׁהִיא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים--עוֹשִׂין לָהֶם, אַף עַל פִּי שְׁאֵינָן חַיָּבִין בְּמִצְוָה מִכָּל הַמִּצְווֹת אֵלָא כְּדֵי לְחַנְּכָן. אֲבָל אֵין פּוֹסְקִין עֲלֵיהֶן צְדָקָה, וְאַפִלּוּ לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים, מִפְּנֵי שֶׁמִּצְווֹת אֵלּוּ, אֵין לָהֶן קִצְבָּה. [יא] וּמִי שֶׁנִּשְׁתַּטָּה אוֹ שֶׁנִּתְחָרַשׁ--בֵּית דִּין פּוֹסְקִין עָלָיו צְדָקָה, אִם הָיָה רָאוּי.
טז [יב] אַף עַל פִּי שְׁאֵין הָאַפְטְרוּפוֹס צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, צָרִיךְ לְחַשַּׁב בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ וּלְדַקְדַּק, וּלְהִזָּהֵר הַרְבֵּה מֵאֲבִיהֶן שֶׁלְּאֵלּוּ הַיְּתוֹמִים שְׁהוּא רוֹכֵב עֲרָבוֹת: שֶׁנֶּאֱמָר "סֹלּוּ, לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת--בְּיָהּ שְׁמוֹ . . . אֲבִי יְתוֹמִים, וְדַיַּן אַלְמָנוֹת--אֱלֹהִים, בִּמְעוֹן קָדְשׁוֹ" (תהילים סח,ה-ו).
בְּרִיךְ רַחְמָנָא דְּסַיְּעַן. נִגְמַר סֵפֶר שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר, בְּעֶזְרַת שַׁדַּי. וּמִנְיַן פְּרָקִים שֶׁלְּסֵפֶר זֶה, חֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים: הִלְכּוֹת שְׂכִירוּת, שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר פְּרָקִים; הִלְכּוֹת שְׁאֵלָה וּפִקָּדוֹן, שְׁמוֹנָה פְּרָקִים; הִלְכּוֹת מַלְוֶה וְלוֹוֶה, שִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים פְּרָקִים; הִלְכּוֹת טוֹעֵן וְנִטְעָן, שִׁשָּׁה עָשָׂר פְּרָקִים; הִלְכּוֹת נְחָלוֹת, אֶחָד עָשָׂר פְּרָקִים.
משנה תורה -
ספר משפטים -
הלכות נחלות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא