משנה תורה -
ספר משפטים -
הלכות נחלות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
א אֵין הַיּוֹרְשִׁין נוֹחֲלִין, עַד שֶׁיָּבִיאוּ רְאָיָה בְּרוּרָה שֶׁמֵּת מוֹרִישָׁן. אֲבָל אִם שָׁמְעוּ בּוֹ שֶׁמֵּת, אוֹ שֶׁבָּאוּ גּוֹיִים מְשִׂיחִין לְפִי תֻּמָן--אַף עַל פִּי שֶׁמַּשִּׂיאִין אֶת אִשְׁתּוֹ עַל פִּיהֶם, וְנוֹטֶלֶת כְּתֻבָּתָהּ--אֵין הַיּוֹרְשִׁין נוֹחֲלִין עַל פִּיהֶן.
ב הָאִשָּׁה שֶׁבָּאת וְאָמְרָה מֵת בַּעְלִי--אַף עַל פִּי שְׁהִיא נֶאֱמֶנֶת, וְתִנָּשֵׂא וְתִטֹּל כְּתֻבָּתָהּ--אֵין הַיּוֹרְשִׁין נִכְנָסִין לַנַּחֲלָה עַל פִּיהָ. אָמְרָה מֵת בַּעְלִי, וְנִתְיַבְּמָה--הֲרֵי יְבָמָהּ נִכְנָס לַנַּחֲלָה עַל פִּיהָ: שֶׁנֶּאֱמָר "יָקוּם, עַל-שֵׁם אָחִיו הַמֵּת" (דברים כה,ו), וַהֲרֵי קָם.
ג מִי שֶׁטָּבַע בְּמַיִם שְׁאֵין לָהֶם סוֹף, וּבָאוּ עֵדִים שֶׁטָּבַע בִּפְנֵיהֶם, וְאָבַד זִכְרוֹ--אַף עַל פִּי שְׁאֵין מַשִּׂיאִין אֶת אִשְׁתּוֹ לְכַתְּחִלָּה, הֲרֵי הַיּוֹרְשִׁין נוֹחֲלִין עַל פִּיהֶם.
ד וְכֵן אִם בָּאוּ עֵדִים שֶׁרָאוּהוּ שֶׁנָּפַל לְגֹב אֲרָיוֹת וּנְמֵרִים, אוֹ שֶׁרָאוּהוּ צָלוּב וְהָעוֹף אוֹכֵל בּוֹ, אוֹ שֶׁנִּדְקַר בַּמִּלְחָמָה וּמֵת, אוֹ שֶׁנֶּהְרַג וְלֹא הִכִּירוּ פָּנָיו אֲבָל הָיוּ לוֹ סִימָנִים מֻבְהָקִין בְּגוּפוֹ וְהִכִּירוּ אוֹתָם--בְּכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--אִם אָבַד זִכְרוֹ אַחַר כָּךְ, יוֹרְדִין לַנַּחֲלָה בְּעֵדוּת זוֹ, אַף עַל פִּי שְׁאֵין מַשִּׂיאִין אֶת אִשְׁתּוֹ: שֶׁאֲנִי אוֹמֵר שֶׁלֹּא הִחְמִירוּ בִּדְבָרִים אֵלּוּ, אֵלָא מִפְּנֵי אִסּוּר כָּרֵת. אֲבָל לְעִנְיַן מָמוֹן--אִם הֵעִידוּ הָעֵדִים בִּדְבָרִים שֶׁחֶזְקָתָן לְמִיתָה, וְהֵעִידוּ שֶׁרָאוּ אוֹתָן הַדְּבָרִים וְשֶׁאָבַד זִכְרוֹ אַחַר כָּךְ וְנִשְׁמַע שֶׁמֵּת--הֲרֵי אֵלּוּ נוֹחֲלִין עַל פִּיהֶן. וּכְזֶה מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם בְּכָל בָּתֵּי דִּינִין, וְלֹא שָׁמַעְנוּ בְּמִי שֶׁחוֹלֵק בְּדָבָר זֶה.
ה [ד] שָׁבוּי שֶׁנִּשְׁבָּה, וְשָׁמְעוּ בּוֹ שֶׁמֵּת, וְיָרְדוּ יוֹרְשָׁיו לַנַּחֲלָה, וְחָלְקוּ אוֹתָהּ בֵּינֵיהֶם--אֵין מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִיָּדָן. וְכֵן הַבּוֹרֵחַ מֵחֲמַת סַכָּנָה. אֲבָל הַיּוֹצֶא לַדַּעַת, שֶׁשָּׁמְעוּ בּוֹ שֶׁמֵּת, וְיָרְדוּ יוֹרְשָׁיו לִנְכָסָיו, וַחֲלָקוּם--מוֹצִיאִין מִיָּדָן, עַד שֶׁיָּבִיאוּ רְאָיָה שֶׁמֵּת מוֹרִישָׁן.
ו [ה] שָׁבוּי שֶׁנִּשְׁבָּה, וּבוֹרֵחַ מֵחֲמַת סַכָּנַת נְפָשׁוֹת--חַיָּבִין בֵּית דִּין לְהִתְעַסַּק בְּנִכְסֵיהֶן. כֵּיצַד עוֹשִׂין: כָּל הַמִּטַּלְטְלִין יִהְיוּ מֻפְקָדִין בְּיַד נֶאֱמָן עַל פִּי בֵּית דִּין, וּמוֹרִידִין לְתוֹךְ הַקַּרְקָעוֹת קְרוֹבִין הָרְאוּיִין לַיְּרֻשָּׁה כְּדֵי לַעֲבֹד אֶת הַקַּרְקָע וּלְהִתְעַסַּק בָּהּ, עַד שֶׁיִּוָּדַע שֶׁמֵּתוּ, אוֹ עַד שֶׁיָּבוֹאוּ. וְלִכְשֶׁיָּבוֹאוּ הַשָּׁבוּי וְהַבּוֹרֵחַ--שָׁמִין לְאֵלּוּ הַקְּרוֹבִים שֶׁהוּרְדוּ מַה שֶׁעָשׂוּ וּמַה שֶׁאָכְלוּ, כְּמִנְהַג כָּל הָאֲרִיסִין שֶׁלְּאוֹתָהּ הַמְּדִינָה.
ז וְלָמָּה לֹא יַעְמִידוּ בֵּית דִּין אַפְטְרוּפוֹס לְעוֹלָם עַל הַכֹּל, בֵּין בַּמִּטַּלְטְלִים בֵּין בַּקַּרְקָע, עַד שֶׁיָּבוֹאוּ הַבְּעָלִים, אוֹ עַד שֶׁיִּוָּדַע בַּוַּדַּאי שֶׁמֵּתוּ--לְפִי שְׁאֵין בֵּית דִּין חַיָּבִין לְהַעְמִיד אַפְטְרוּפוֹס, לִגְדוֹלִים שְׁהֶן בְּנֵי דַּעַת.
ח [ו] נִשְׁבָּה הַשָּׁבוּי, וּבָרַח הַמְּסֻכָּן, וְהִנִּיחַ קָמָה לִקְצֹר, עֲנָבִים לִבְצֹר, תְּמָרִים לִגְדֹּר, זֵיתִים לִמְסֹק--בֵּית דִּין יוֹרְדִים לִנְכָסָיו וּמַעְמִידִין לָהֶן אַפְטְרוּפוֹס, וְקוֹצֵר וּבוֹצֵר וּמוֹסֵק וְגוֹדֵר וּמוֹכֵר הַפֵּרוֹת; וּמַנִּיחִין דְּמֵיהֶן עִם שְׁאָר הַמִּטַּלְטְלִין בְּבֵית דִּין, וְאַחַר כָּךְ מוֹרִידִין הַקָּרוֹב לִנְכָסָיו: שְׁאִם יֵרֵד תְּחִלָּה--שֶׁמֶּא יִתְלֹשׁ אֵלּוּ הַפֵּרוֹת שְׁהֶן כִּתְלוּשִׁין, וְיֹאכַל אוֹתָן.
ט וְהוּא הַדִּין בַּחֲצֵרוֹת וּפֻנְדְּקָיוֹת וַחֲנִיּוֹת הָעֲשׂוּיוֹת לְשָׂכָר, וְאֵינָן צְרִיכִין עֲבוֹדָה וְלֹא טֹרַח, וְאֵין אָדָם נוֹתֵן אוֹתָן בַּאֲרִיסוּת--אֵין מוֹרִידִין לָהֶם יוֹרֵשׁ, שֶׁהֲרֵי גּוֹבֶה הַשָּׂכָר וְאוֹכֵל.
י אֵלָא כֵּיצַד עוֹשִׂין: בֵּית דִּין מַעְמִידִין לָהֶן גַּבָּאי, וְיִהְיֶה הַשָּׂכָר מֻנָּח בְּבֵית דִּין, עַד שֶׁתָּבוֹא רְאָיָה שֶׁמֵּת, אוֹ עַד שֶׁיָּבוֹא וְיִטֹּל שֶׁלּוֹ. [ז] וְאֵין מוֹרִידִין הַקָּרוֹב לְעוֹלָם אֵלָא לַשָּׂדוֹת וְגִנּוֹת וּכְרָמִים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶן כְּאָרִיס, כְּדֵי שֶׁלֹּא יפְסְדוּ, וְנִמְצְאוּ בּוּרִים וּנְשַׁמִּים.
יא [ח] מִי שֶׁיָּצָא לַדַּעַת וְהִנִּיחַ נְכָסָיו, וְאֵין יָדוּעַ לְהֵיכָן הָלַךְ וְלֹא מַה אֵרַע לוֹ--אֵין מוֹרִידִין קָרוֹב לִנְכָסָיו; וְאִם יָרַד, מְסַלְּקִין אוֹתוֹ. וְאֵין בֵּית דִּין צְרִיכִין לְהִטַּפַּל בּוֹ וּלְהַעְמִיד לוֹ אַפְטְרוּפוֹס, לֹא לַקַּרְקָע וְלֹא לַמִּטַּלְטְלִין, שֶׁהֲרֵי לְדַעְתּוֹ יָצָא וְהִנִּיחַ נְכָסָיו.
יב וְכֵיצַד יִהְיֶה דִּין נִכְסֵי זֶה: הַמִּטַּלְטְלִין--בַּיָּד שְׁהֶן תַּחַת יָדוֹ עַד שֶׁיָּבוֹא וְיִתְבַּע, אוֹ עַד שֶׁיָּמוּת וְיִתְבְּעוּ הַיּוֹרְשִׁין. [ט] וְהַקַּרְקָעוֹת--מִי שֶׁהִנִּיחוֹ שָׁכֵן, אֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ שָׂכָר, וְשָׂדֶה אוֹ כֶּרֶם שֶׁהָיָה בָּהֶן אָרִיס, יִשָּׁאֲרוּ כְּשֶׁהִנִּיחָן עַד שֶׁיָּבוֹא, וְשָׂדֶה אוֹ כֶּרֶם שֶׁהִנִּיחָם בּוּרִים, יִשָּׁאֲרוּ בּוּרִים: שֶׁהֲרֵי הוּא בִּרְצוֹנוֹ אִבַּד מְמוֹנוֹ; וַאֲבֵדָה לַדַּעַת, אֵין אָנוּ מְצֻוִּין לְהַחְזִירָהּ.
יג [י] שָׁמְעוּ בּוֹ שֶׁמֵּת--הֲרֵי בֵּית דִּין מוֹצִיאִין כָּל הַמִּטַּלְטְלִין, וּמַנִּיחִין אוֹתָן אֵצֶל נֶאֱמָן עַל פִּיהֶן, וּמוֹרִידִין הַקָּרוֹב לַשָּׂדוֹת וְלַכְּרָמִים, וְיִהְיֶה בָּהֶן כְּאָרִיס, עַד שֶׁתָּבוֹא רְאָיָה בְּרוּרָה שֶׁמֵּת, אוֹ עַד שֶׁיָּבוֹא.
משנה תורה -
ספר משפטים -
הלכות נחלות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא