משנה תורה - ספר משפטים - הלכות נחלות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא


הִלְכּוֹת נְחָלוֹת פֵּרֶק י

א  שְׁנֵי אַחִים שֶׁחָלְקוּ, וּבָא לָהֶן אָח מִמְּדִינַת הַיָּם, וְכֵן שְׁלוֹשָׁה אַחִין שֶׁחָלְקוּ, וּבָא בַּעַל חוֹב וְנָטַל חֶלְקוֹ שֶׁלְּאַחַד מֵהֶן--אַפִלּוּ נָטַל זֶה קַרְקָע וְזֶה כְּסָפִים--בָּטְלָה מַחְלֹקֶת, וְחוֹזְרִין וְחוֹלְקִין הַשְּׁאָר בְּשׁוֹוֶה.

ב  מִי שֶׁצִּוָּה בְּשָׁעַת מִיתָתוֹ שֶׁיִּתְּנוּ לִפְלוֹנִי דֶּקֶל אוֹ שָׂדֶה מִנְּכָסָיו, וְחָלְקוּ הָאַחִין וְלֹא נָתְנוּ לוֹ כְּלוּם--הֲרֵי הַמַּחְלֹקֶת בְּטֵלָה.  וְכֵיצַד עוֹשִׂין--נוֹתְנִין מַה שֶׁצִּוָּה מוֹרִישָׁן, וְאַחַר כָּךְ חוֹזְרִין וְחוֹלְקִין כַּתְּחִלָּה.

ג  הָאַחִין שֶׁחָלְקוּ, שָׁמִין מַה שֶׁעֲלֵיהֶן.  אֲבָל מַה שֶׁעַל בְּנֵיהֶן וּבְנוֹתֵיהֶן, שֶׁקָּנוּ לָהֶן מִתְּפוּסַת הַבַּיִת--אֵין שָׁמִין; וְכֵן מַה שֶׁעַל נְשׁוֹתֵיהֶן, שֶׁכְּבָר זָכוּ בָּהֶן לְעַצְמָן.  בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּבִגְדֵי חֹל.  אֲבָל בְּבִגְדֵי שַׁבָּת וּמוֹעֵד, שָׁמִין מַה שֶׁעֲלֵיהֶן.

ד  מִי שֶׁהִנִּיחַ יְתוֹמִים, מִקְצָתָן גְּדוֹלִים וּמִקְצָתָן קְטַנִּים, וְרָצוּ לַחְלֹק בְּנִכְסֵי אֲבִיהֶן, כְּדֵי שֶׁיִּטְּלוּ הַגְּדוֹלִים חֶלְקָן--מַעְמִידִין בֵּית דִּין אַפְטְרוּפוֹס לַקְּטַנִּים, וּבוֹרֵר לָהֶן הַחֵלֶק הַיָּפֶה.  וְאִם הִגְדִּילוּ--אֵינָן יְכוּלִין לְמַחוֹת, שֶׁהֲרֵי עַל פִּי בֵּית דִּין חָלְקוּ לָהֶם.  וְאִם טָעוּ בֵּית דִּין בַּשּׁוּמָה, וּפָחֲתוּ שְׁתוּת--יְכוּלִין לְמַחוֹת, וְחוֹזְרִין וְחוֹלְקִין חֲלֻקָּה אַחֶרֶת אַחַר שֶׁהִגְדִּילוּ.

ה  מִי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ יוֹרְשִׁין גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים--צָרִיךְ לְמַנּוֹת אַפְטְרוּפוֹס שֶׁיִּהְיֶה מִתְעַסֵּק בְּחֵלֶק הַקָּטָן, עַד שֶׁיַּגְדִּיל.  וְאִם לֹא מִנָּה--חַיָּבִין בֵּית דִּין לְהַעְמִיד לָהֶן אַפְטְרוּפוֹס, עַד שֶׁיַּגְדִּילוּ:  שֶׁבֵּית דִּין הוּא אֲבִיהֶן שֶׁלַּיְּתוֹמִים.

ו  צִוָּה הַמּוֹרִישׁ וְאָמַר, יִנָּתֵן חֵלֶק הַקָּטָן לַקָּטָן, וּמַה שֶׁיִּרְצֶה יַעֲשֶׂה בּוֹ--הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ.  וְכֵן אִם מִנָּה הַמּוֹרִישׁ אַפְטְרוּפוֹס עַל הַקְּטַנִּים, קָטָן אוֹ אִשָּׁה אוֹ עֶבֶד--הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ.

ז  אֲבָל אֵין בֵּית דִּין מְמַנִּין אַפְטְרוּפוֹס לֹא אִשָּׁה, וְלֹא עֶבֶד, וְלֹא קָטָן; וְלֹא עַם הָאָרֶץ, שְׁהוּא בְּחֶזְקַת חָשׁוּד עַל עֲבֵרוֹת.  אֵלָא בּוֹדְקִין עַל אָדָם נֶאֱמָן, וְאִישׁ חַיִל, וְיוֹדֵעַ לְהַפַּךְ בִּזְכוּת הַיְּתוֹמִים, וְטוֹעֵן טְעָנוֹתָם, וְיֵשׁ לוֹ כּוֹחַ בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם, כְּדֵי לִשְׁמֹר נִכְסֵיהֶן וּלְהַרְוִיחַ שְׁבָחָן; וּמַעְמִידִין אוֹתוֹ עַל הַקְּטַנִּים, בֵּין שֶׁהָיָה רָחוֹק בֵּין שֶׁהָיָה קָרוֹב לַקָּטָן, אֵלָא שְׁאִם הָיָה קָרוֹב, לֹא יֵרֵד לַקַּרְקָעוֹת.

ח  [ז] בֵּית דִּין שֶׁהִעְמִידוּ אַפְטְרוּפוֹס, וְשָׁמְעוּ עָלָיו שְׁהוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמוֹצִיא הוֹצָאוֹת יָתֵר מִדָּבָר שְׁהוּא אָמוּד בּוֹ--יֵשׁ לָהֶן לָחוּשׁ לוֹ, שֶׁמֶּא מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים הוּא אוֹכֵל; וּמְסַלְּקִין אוֹתוֹ, וּמַעְמִידִין אַחֵר.

ט  אֲבָל אִם מִנָּהוּ אֲבִי יְתוֹמִים--אֵין מְסַלְּקִין אוֹתוֹ, שֶׁמֶּא מְצִיאָה מָצָא:  אֵלָא אִם בָּאוּ עֵדִים שְׁהוּא מַפְסִיד נִכְסֵי יְתוֹמִים, מְסַלְּקִין אוֹתוֹ.  וּכְבָר הִסְכִּימוּ הַגְּאוֹנִים שֶׁמַּשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ, הוֹאִיל וּמַפְסִיד.

י  וְהוּא הַדִּין לְאַפְטְרוּפוֹס שֶׁמִּנָּהוּ אֲבִי יְתוֹמִים, וְהָיְתָה שְׁמוּעָתוֹ טוֹבָה, וְהָיָה יָשָׁר וְרוֹדֵף מִצְווֹת, וְחָזַר לִהְיוֹת זוֹלֵל וְסוֹבֵא וְהוֹלֵךְ בְּדַרְכֵּי הַחֲשָׁד, אוֹ שֶׁפָּרַץ בַּנְּדָרִים, וּבַאֲבַק גָּזֵל--בֵּית דִּין חַיָּבִים לְסַלַּק אוֹתוֹ וּלְהַשְׁבִּיעוֹ, וּלְמַנּוֹת לָהֶן אַפְטְרוּפוֹס כָּשֵׁר.  וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ, כְּפִי מַה שֶׁיֵּרָאֶה לַדַּיָּן, שֶׁכָּל בֵּית דִּין וּבֵית דִּין, הוּא אֲבִיהֶן שֶׁלַּיְּתוֹמִים.

יא  [ח] קָטָן שֶׁהִגְדִּיל, אַפִלּוּ הָיָה אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה יוֹתֵר מִדַּי וּמַפְסִיד וְהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ רָעָה--אֵין בֵּית דִּין מוֹנְעִין מִמֶּנּוּ מְמוֹנוֹ, וְאֵין מַעְמִידִין לוֹ אַפְטְרוּפוֹס, אֵלָא אִם כֵּן צִוָּה אָבִיו אוֹ מוֹרִישׁוֹ, שֶׁלֹּא יִתְּנוּ לוֹ אֵלָא אִם כֵּן הָיָה כָּשֵׁר וּמַצְלִיחַ, אוֹ שֶׁלֹּא יִתְּנוּ לוֹ, עַד זְמָן פְּלוֹנִי.  וְהַשּׁוֹטֶה וְהַחֵרֵשׁ--הֲרֵי הֶן כִּקְטַנִּים, וּמַעְמִידִין לָהֶן אַפְטְרוּפוֹס.


משנה תורה - ספר משפטים - הלכות נחלות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא