משנה תורה - ספר קניין - הלכות עבדים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט


הִלְכּוֹת עֲבָדִים פֵּרֶק ט

א  יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּא עַל שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית--אַף עַל פִּי שְׁהִיא שִׁפְחָתוֹ, הֲרֵי זֶה הַוֶּלֶד עֶבֶד כְּנַעֲנִי לְכָל דָּבָר, וְנִמְכָּר וְנִקְנֶה וּמִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ לְעוֹלָם, כִּשְׁאָר הָעֲבָדִים.

ב  אֶחָד הַקּוֹנֶה עֶבֶד כְּנַעֲנִי מִיִּשְׂרָאֵל, אוֹ מִגֵּר תּוֹשָׁב, אוֹ מִן הַגּוֹי שְׁהוּא כָּבוּשׁ תַּחַת יָדֵינוּ, אוֹ מֵאֶחָד מִשְּׁאָר הָאֻמּוֹת.  וְכֵן גֵּר תּוֹשָׁב אוֹ הַגּוֹי שְׁהוּא כָּבוּשׁ תַּחַת יָדֵינוּ, אוֹ אֶחָד מִשְּׁאָר הָאֻמּוֹת--יֵשׁ לוֹ לִמְכֹּר אֶת עַצְמוֹ לְיִשְׂרָאֵל לְעֶבֶד, וַהֲרֵי הוּא עֶבֶד כְּנַעֲנִי לְכָל דָּבָר; וְכֵן מוֹכֵר בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמָר "מֵהֶם תִּקְנוּ, וּמִמִּשְׁפַּחְתָּם אֲשֶׁר עִמָּכֶם, אֲשֶׁר הוֹלִידוּ בְּאַרְצְכֶם" (ויקרא כה,מה).  וְכָל אֶחָד מֵאֵלּוּ, הֲרֵי הוּא עֶבֶד כְּנַעֲנִי לְכָל דָּבָר.

ג  אֶחָד מִן הָאֻמּוֹת שֶׁבָּא עַל שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית שֶׁלָּנוּ--הֲרֵי הַבֵּן עֶבֶד כְּנַעֲנִי, שֶׁנֶּאֱמָר "אֲשֶׁר הוֹלִידוּ בְּאַרְצְכֶם" (ויקרא כה,מה).  אֲבָל עֶבֶד שֶׁלָּנוּ שֶׁבָּא עַל אַחַת מִן הָאֻמּוֹת, אֵין הַבֵּן עֶבֶד, לְפִי שֶׁנֶּאֱמָר "אֲשֶׁר הוֹלִידוּ בְּאַרְצְכֶם", וְעֶבֶד אֵין לוֹ יַחַס.

ד  מֶלֶךְ גּוֹי שֶׁעָשָׂה מִלְחָמָה, וְהֵבִיא שִׁבְיָה וּמְכָרָם, וְכֵן אִם הִרְשָׁה לְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה שֶׁיֵּלֵךְ וְיִגְנֹב מֵאֻמָּה שְׁהִיא עוֹשָׂה עִמּוֹ מִלְחָמָה, יָבִיא וְיִמְכֹּר לְעַצְמוֹ, וְכֵן אִם הָיוּ דִּינָיו שֶׁכָּל מִי שֶׁלֹּא יִתֵּן הַמַּס, יִמָּכֵר, אוֹ מִי שֶׁעָשָׂה כָּךְ וְכָּךְ אוֹ לֹא יַעֲשֶׂה כָּךְ וְכָּךְ, יִמָּכֵר--הֲרֵי דִּינָיו דִּין; וְעֶבֶד הַנִּלְקָח בְּדִינִין אֵלּוּ, הֲרֵי הוּא עֶבֶד כְּנַעֲנִי לְכָל דָּבָר.

ה  גּוֹי שֶׁקָּנָה גּוֹי לְעַבְדוּת--לֹא קָנָה גּוּפוֹ, וְאֵין לוֹ בּוֹ אֵלָא מַעֲשֵׂה יָדָיו; אַף עַל פִּי כֵן אִם מְכָרוֹ לְיִשְׂרָאֵל, הֲרֵי גּוּפוֹ קָנוּי לְיִשְׂרָאֵל.

ו  הָאִשָּׁה קוֹנָה שְׁפָחוֹת; וְאֵינָהּ קוֹנָה עֲבָדִים, אַפִלּוּ קְטַנִּים, מִפְּנֵי הַחֲשָׁד.  וְאִם קָנָת אוֹתָם, הֲרֵי זוֹ קָנָת גּוּפָן כְּאִישׁ.  וְיֵרָאֶה לִי שְׁאֵינָהּ אֲסוּרָה אֵלָא לִקְנוֹת עֶבֶד בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים, וּמִתֵּשַׁע וּלְמַעְלָה.

ז  וְכֵן אָסוּר לָאָדָם לְשַׁחְרַר עֶבֶד כְּנַעֲנִי; וְכָל הַמְּשַׁחְרְרוֹ--עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "לְעֹלָם, בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ" (ויקרא כה,מו).  וְאִם שִׁחְרְרוֹ, מְשֻׁחְרָר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְכוֹפִין אוֹתוֹ לִכְתֹּב גֶּט שִׁחְרוּר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, בְּכָל אוֹתָן הַדְּרָכִים שֶׁבֵּאַרְנוּ.

ח  וּמֻתָּר לְשַׁחְרְרוֹ לִדְבַר מִצְוָה, אַפִלּוּ לְמִצְוָה שֶׁלְּדִבְרֵיהֶם:  כְּגוֹן שֶׁלֹּא הָיוּ שָׁם עֲשָׂרָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת--הֲרֵי זֶה מְשַׁחְרֵר עַבְדּוֹ, וּמַשְׁלִים בּוֹ הַמִּנְיָן; וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

ט  וְכֵן שִׁפְחָה שֶׁהָיוּ הָעָם נוֹהֲגִין בָּהּ מִנְהַג הֶפְקֵר, וַהֲרֵי הִיא מִכְשׁוֹל לַחַטָּאִים--כּוֹפִין אֶת רִבָּהּ, וּמְשַׁחְרְרָהּ כְּדֵי שֶׁתִּנָּשֵׂא וְיָסוּר הַמִּכְשׁוֹל.  וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

י  [ז] יָכוֹל הָרָב לוֹמַר לְעַבְדּוֹ הַכְּנַעֲנִי, עֲשֵׂה עִמִּי וְאֵינִי זָנָךְ, אֵלָא יֵלֵךְ וְיִשְׁאַל לוֹ עַל הַפְּתָחִים, אוֹ יִתְפַּרְנַס מִן הַצְּדָקָה:  שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְצֻוִּין לְהַחֲיוֹת עֲבָדִים שֶׁבֵּינֵיהֶם.

יא  בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בַּעֲבָדָיו:  שְׁאֵין בֵּית דִּין נִזְקָקִין לִגְדוֹלִים לִשְׁמֹר מְמוֹנָם; וְאִם לֹא יַאֲכִיל עֲבָדָיו וְיַשְׁקֵם כָּרָאוּי, הֶם יִבְרְחוּ אוֹ יָמוּתוּ, וְאָדָם חָס עַל מְמוֹן עַצְמוֹ, יָתֵר מִכָּל אָדָם.  אֲבָל עֲבָדִים שֶׁהִכְנִיסָה לוֹ אִשְׁתּוֹ בְּתוֹרַת נִכְסֵי מְלוֹג, חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶן בְּבֵית דִּין, שֶׁעַל מְנָת כֵּן הִכְנִיסָה אוֹתָם:  שְׁאִם לֹא יָזוּן אוֹתָם--יָמוּתוּ אוֹ יִבְרְחוּ, וַהֲרֵי אֵינוּ חַיָּב בְּאַחְרָיוּתָן.

יב  [ח] מֻתָּר לַעֲבֹד בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי בְּפֶרֶךְ.  וְאַף עַל פִּי שֶׁהַדִּין כָּךְ, מִדַּת חֲסִידוּת וְדַרְכֵי הַחָכְמָה שֶׁיִּהְיֶה אָדָם רַחְמָן וְרוֹדֵף צֶדֶק, וְלֹא יַכְבִּיד עֻלּוֹ עַל עַבְדּוֹ וְלֹא יֵצַר לוֹ, וְיַאֲכִילֵהוּ וְיַשְׁקֵהוּ מִכָּל מַאֲכָלוֹ וּמִכָּל מַשְׁקֵהוּ.  חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ נוֹתְנִין לָעֶבֶד מִכָּל תַּבְשִׁיל וְתַבְשִׁיל שֶׁהָיוּ אוֹכְלִין, וּמַקְדִּימִין מְזוֹן הַבְּהֵמוֹת וְהָעֲבָדִים עַל סְעוֹדַת עַצְמָן.  הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "כְּעֵינֵי עֲבָדִים, אֶל-יַד אֲדוֹנֵיהֶם--כְּעֵינֵי שִׁפְחָה, אֶל-יַד גְּבִרְתָּהּ" (תהילים קכג,ב).  וְכֵן לֹא יְבַזֵּהוּ, לֹא בַּיָּד וְלֹא בִּדְבָרִים:  לְעַבְדוּת מְסָרָן הַכָּתוּב, לֹא לְבוּשָׁה.  וְלֹא יַרְבֶּה עָלָיו צְעָקָה וְכַעַס, אֵלָא יְדַבַּר עִמּוֹ בְּנַחַת, וְיִשְׁמַע טְעָנוֹתָיו.  וְכֵן מְפֹרָשׁ בְּדַרְכֵי אִיּוֹב הַטּוֹבִים שֶׁהִשְׁתַּבַּח בָּהֶן "אִם-אֶמְאַס--מִשְׁפַּט עַבְדִּי, וַאֲמָתִי:  בְּרִבָם, עִמָּדִי.  . . . הֲלֹא-בַבֶּטֶן, עֹשֵׂנִי עָשָׂהוּ; וַיְכֻנֶנּוּ, בָּרֶחֶם אֶחָד" (איוב לא,יג-טו).

יג  וְאֵין הָאַכְזָרִיּוּת וְהָעַזּוּת מְצוּיָה אֵלָא בַּגּוֹיִים הָעֲרֵלִים.  אֲבָל זַרְעוֹ שֶׁלְּאַבְרָהָם אָבִינוּ, וְהֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁהִשְׁפִּיעַ לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טוֹבַת הַתּוֹרָה וְצִוָּם בְּחֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִים--רַחְמָנִים הֶם עַל הַכֹּל.  וְכֵן בְּמִדּוֹתָיו שֶׁלְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁצִּוָּנוּ לְהִדָּמוֹת בָּהֶם, הוּא אוֹמֵר "וְרַחֲמָיו, עַל-כָּל-מַעֲשָׂיו" (תהילים קמה,ט).  וְכָל הַמְּרַחֵם--מְרַחֲמִין עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמָר "וְנָתַן-לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ" (דברים יג,יח).
 

בְּרִיךְ רַחְמָנָא דְּסַיְּעַן.  נִגְמַר סֵפֶר שְׁנֵים עָשָׂר, בְּעֶזְרַת שַׁדַּי.  וּמִנְיַן פְּרָקִים שֶׁלְּסֵפֶר זֶה, שִׁבְעִים וַחֲמִשָּׁה:  הִלְכּוֹת מְכִירָה, שְׁלוֹשִׁים פְּרָקִים; הִלְכּוֹת זְכִיָּה וּמַתָּנָה, שְׁנֵים עָשָׂר פְּרָקִים; הִלְכּוֹת שְׁכֵנִים, אַרְבָּעָה עָשָׂר פְּרָקִים; הִלְכּוֹת שְׁלוּחִין וְשֻׁתָּפִין, עֲשָׂרָה פְּרָקִים; הִלְכּוֹת עֲבָדִים, תִּשְׁעָה פְּרָקִים.


משנה תורה - ספר קניין - הלכות עבדים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט