משנה תורה -
ספר קניין -
הלכות עבדים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
א הַכּוֹתֵב גֶּט שִׁחְרוּר לְעַבְדוֹ, וְזִכָּה לוֹ בּוֹ עַל יְדֵי אַחֵר, וְאָמַר זְכֵה בְּגֶט זֶה לִפְלוֹנִי עַבְדִּי--יָצָא בֶּן חוֹרִין, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ הַגֶּט לְיָדוֹ: שֶׁזָּכִין לָאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו. אֲבָל אִם אָמַר תְּנוּ גֶּט זֶה לְעַבְדִּי--אֵינוּ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ, וְלֹא יָצָא הָעֶבֶד לְחֵרוּת עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַגֶּט לְיָדוֹ; לְפִיכָּךְ הָאוֹמֵר תְּנוּ גֶּט זֶה לְעַבְדִּי וּמֵת, לֹא יִתְּנוּ לְאַחַר מִיתָה.
ב הַכּוֹתֵב בַּשְּׁטָר עָשִׂיתִי פְּלוֹנִי עַבְדִּי בֶּן חוֹרִין, אוֹ נַעֲשָׂה פְּלוֹנִי עַבְדִּי בֶּן חוֹרִין, אוֹ הֲרֵי הוּא בֶּן חוֹרִין--הֲרֵי זֶה יָצָא לְחֵרוּת; כָּתַב בַּשְּׁטָר אֶעֱשֶׂנּוּ בֶּן חוֹרִין, לֹא יָצָא לְחֵרוּת.
ג הָאוֹמֵר עָשִׂיתִי פְּלוֹנִי עַבְדִּי בֶּן חוֹרִין, וְהוּא אוֹמֵר לֹא עֲשָׂאַנִי--חוֹשְׁשִׁין שֶׁמֶּא זִכָּה לוֹ עַל יְדֵי אַחֵר. אָמַר כָּתַבְתִּי גֶּט שִׁחְרוּר וְנָתַתִּי לוֹ, וְהוּא אוֹמֵר לֹא כָתַב וְלֹא נָתַן לִי--הוֹדָאַת בַּעַל דִּין כְּמֵאָה עֵד, וַהֲרֵי זֶה עֶבֶד עַד שֶׁיְּשַׁחְרְרֶנּוּ בְּפָנֵינוּ.
ד מִי שֶׁצִּוָּה בְּשָׁעַת מִיתָתוֹ וְאָמַר, פְּלוֹנִית שִׁפְחָתִי אַל יִשְׁתַּעְבְּדוּ בָּהּ יוֹרְשִׁים--הֲרֵי זוֹ שִׁפְחָה כְּשֶׁהָיְתָה; וְאָסוּר לַיּוֹרְשִׁים לְהִשְׁתַּעְבַּד בָּהּ, מִפְּנֵי שֶׁמִּצְוָה לְקַיַּם דִּבְרֵי הַמֵּת.
ה וְכֵן אִם אָמַר עֲשׂוּ לָהּ קוֹרַת רוּחַ--כּוֹפִין אֶת הַיּוֹרְשִׁין, וְאֵין מִשְׁתַּעְבְּדִין בָּהּ אֵלָא בִּמְלָאכָה שְׁהִיא רוֹצָה בָּהּ. צִוָּה וְאָמַר שַׁחְרְרוּהָ, כּוֹפִין אֶת הַיּוֹרְשִׁין לְשַׁחְרַר אוֹתָהּ.
ו [ה] בְּשִׁשָּׁה דְּבָרִים, שׁוֹוִין שִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים לְגִטֵּי נָשִׁים; וּבִשְׁאָר הַדְּבָרִים, הֲרֵי הֶן כִּשְׁאָר הַשְּׁטָרוֹת. וְאֵלּוּ הֶן הַשִּׁשָּׁה--פְּסוּלִים בָּעַרְכָּאוֹת שֶׁלַּגּוֹיִים, וּכְשֵׁרִין בְּעֵד כּוּתִי, וּצְרִיכִין כְּתִיבָה לְשֵׁם הַמְּשֻׁחְרָר עַצְמוֹ, וְאֵין נִכְתָּבִין בַּמְּחֻבָּר, וְאֵין עֵדֵיהֶם חוֹתְמִין אֵלָא זֶה בִּפְנֵי זֶה; וְאֶחָד גִּטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים, שׁוֹוִין בַּמּוֹלִיךְ וּבַמֵּבִיא.
ז כֵּיצַד: כָּל הַשְּׁטָרוֹת הָעוֹלִים בָּעַרְכָּאוֹת שֶׁלַּגּוֹיִים, כְּשֵׁרִים בְּכָל הַתְּנָאִים שֶׁאָנוּ מְבָאֲרִים בְּהִלְכּוֹת הַלְוָאָה--חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים, וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים. [ו] וְכָל שְׁטָר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו אַפִלּוּ עֵד אֶחָד כּוּתִי, פָּסוּל--חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים, וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים, שְׁהֶן כְּשֵׁרִין בְּעֵד אֶחָד יִשְׂרָאֵל, וְעֵד אֶחָד כּוּתִי: וְהוּא, שֶׁיִּהְיֶה כּוּתִי חָבֵר. וּבַזְּמָן הַזֶּה, שֶׁהַכּוּתִים כַּגּוֹיִים לְכָל דִּבְרֵיהֶם, אָנוּ לְמֵדִין מֵהֶן לַצַּדּוּקִיִּין: שֶׁהַצַּדּוּקִיִּין בַּזְּמָן הַזֶּה כְּמוֹ הַכּוּתִי בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן, קֹדֶם שֶׁיִּגְזְרוּ עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ כַּגּוֹיִים לְכָל דִּבְרֵיהֶם.
ח בְּגֶט אִשָּׁה הוּא אוֹמֵר "וְכָתַב לָהּ" (דברים כד,א; דברים כד,ג), לִשְׁמָהּ; וּבְגֶט שִׁחְרוּר הוּא אוֹמֵר "אוֹ חֻפְשָׁה לֹא נִתַּן-לָהּ" (ויקרא יט,כ), עַד שֶׁיִּכְתֹּב לִשְׁמָהּ. בְּגֶט אִשָּׁה הוּא אוֹמֵר "וְכָתַב . . . וְנָתַן" (דברים כד,א; דברים כד,ג), מִי שְׁאֵינוּ מְחֻסָּר אֵלָא נְתִינָה--יָצָא הַכָּתוּב בַּמְּחֻבָּר וְאַחַר כָּךְ קֻצַּץ, שֶׁהֲרֵי הוּא מְחֻסָּר קְצִיצָה וּנְתִינָה; וּבְגֶט שִׁחְרוּר הוּא אוֹמֵר "נִתַּן-לָהּ", לֹא יִהְיֶה מְחֻסָּר אֵלָא נְתִינָה.
ט אֶחָד גִּטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים, אֵין חוֹתְמִין עֵדֵיהֶם אֵלָא זֶה בִּפְנֵי זֶה. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ טַעַם הַדָּבָר בְּהִלְכּוֹת גֵּרוּשִׁין.
י [ז] וְכֵיצַד הֶן שׁוֹוִין בַּמּוֹלִיךְ וּבַמֵּבִיא: שֶׁהַמֵּבִיא גֶּט שִׁחְרוּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֵינוּ צָרִיךְ לוֹמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם. וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, אִם אֵין עֵדִים לְקַיְּמוֹ, וְאָמַר הַשָּׁלִיחַ בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם--זֶה הוּא קִיּוּמוֹ; וְאִם בָּא הָאָדוֹן וְעִרְעַר אַחַר כָּךְ, אֵין מַשְׁגִּיחִין בּוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּגִטֵּי נָשִׁים.
יא כְּשֵׁם שֶׁהָאִשָּׁה עַצְמָהּ מְבִיאָה גִּטָּהּ, וְאֵינָהּ צְרִיכָה לְקַיְּמוֹ, הוֹאִיל וְהַגֶּט יוֹצֶא מִתַּחַת יָדָהּ--כָּךְ הָעֶבֶד שֶׁשְּׁטָר שִׁחְרוּרוֹ יוֹצֶא מִתַּחַת יָדוֹ, אֵינוּ צָרִיךְ לְקַיְּמוֹ. וּכְשֵׁם שֶׁהָאִשָּׁה אוֹמֶרֶת בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם, אִם הִתְנָה עָלֶיהָ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּמְקוֹמוֹ--כָּךְ הָעֶבֶד שֶׁהֵבִיא גֶּט וְאָמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם, נֶאֱמָן עַל אוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ וְאֵינוּ צָרִיךְ קִיּוּם.
יב [ח] כָּל הַכָּשֵׁר לְהָבִיא גֶּט אִשָּׁה, מֵבִיא גֶּט הָעֶבֶד; וְהָעֶבֶד מְקַבֵּל גֶּט לַחֲבֵרוֹ מִיַּד רִבּוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ, אֲבָל לֹא מִיַּד רִבּוֹ שֶׁלַּמְּקַבֵּל.
יג הַכּוֹתֵב שְׁטָר אֵרוּסִין לְשִׁפְחָתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לָהּ צְאִי בּוֹ לְחֵרוּת, וְהִתְקַדְּשִׁי בּוֹ--אֵין בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה לְשׁוֹן שִׁחְרוּר, וְאֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת וְלֹא מְשֻׁחְרֶרֶת.
משנה תורה -
ספר קניין -
הלכות עבדים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט