משנה תורה - ספר קניין - הלכות עבדים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט


הִלְכּוֹת עֲבָדִים פֵּרֶק ג

א  כָּל עֶבֶד עִבְרִי--הֲרֵי הָאָדוֹן חַיָּב בִּמְזוֹנוֹת אִשְׁתּוֹ הַנְּשׂוּאָה, לֹא אֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם:  וְהוּא, שֶׁתִּהְיֶה מֻתֶּרֶת לוֹ.  אֲבָל אִם הָיְתָה מֵאִסּוּרֵי לָאוִין, אַפִלּוּ שְׁנִיָּה--אֵינוּ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ:  שֶׁנֶּאֱמָר "אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ" (שמות כא,ג), אִשָּׁה הָרְאוּיָה לַעֲמֹד עִמּוֹ.  וְכֵן חַיָּב בִּמְזוֹן בָּנָיו וּבְנוֹתָיו.

ב  בִּמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין נֶאֱמָר "אִם-בַּעַל אִשָּׁה הוּא, וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ" (שמות כא,ג).  וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתָּךְ שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּקְנָה זֶה, נִשְׁתַּעְבְּדָה אִשְׁתּוֹ; אֵלָא לֹא בָא לְלַמַּד אֵלָא שֶׁהָאָדוֹן חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ.  וּבַמּוֹכֵר עַצְמוֹ נֶאֱמָר "וְיָצָא, מֵעִמָּךְ--הוּא, וּבָנָיו עִמּוֹ" (ויקרא כה,מא); וּבַנִּמְכָּר לַגּוֹי נֶאֱמָר "וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל, הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ" (ויקרא כה,נד).

ג  אֶחָד אִשָּׁה וּבָנִים שֶׁהָיוּ לוֹ בְּשָׁעַת מְכִירָה, אוֹ אִשָּׁה וּבָנִים שֶׁהָיוּ לוֹ אַחַר מְכִירָתוֹ:  וְהוּא, שֶׁיִּקָּחֶנָּה מִדַּעַת הָאָדוֹן; אֲבָל אִם לְקָחָהּ שֶׁלֹּא מִדַּעַת רִבּוֹ, אֵינוּ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ.

ד  [ב] אַף עַל פִּי שֶׁהָאָדוֹן חַיָּב בִּמְזוֹנוֹת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, אֵין לוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם כְּלוּם, אֵלָא הֲרֵי מַעֲשֶׂה יְדֵי הָאִשָּׁה וּמְצִיאָתָהּ, לְבַעְלָהּ.  וְכָל שֶׁזּוֹכֶה הַבַּעַל בְּאִשְׁתּוֹ--זוֹכֶה זֶה, אַף עַל פִּי שְׁהוּא עֶבֶד עִבְרִי.

ה  [ג] מִי שֶׁמְּכָרוּהוּ בֵּית דִּין, יֵשׁ לְרִבּוֹ לִתֵּן לוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית:  בֵּין הָאָדוֹן, בֵּין בְּנוֹ שֶׁלָּאָדוֹן אִם מֵת אָבִיו--הֲרֵי זֶה נוֹתֵן לוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית, וְכוֹפֵהוּ עַל זֶה כְּדֵי שֶׁיּוֹלִיד לוֹ מִמֶּנָּה עֲבָדִים.  וַהֲרֵי הִיא מֻתֶּרֶת לוֹ כָּל יְמֵי עַבְדוּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר "אִם-אֲדֹנָיו יִתֶּן-לוֹ אִשָּׁה . . ." (שמות כא,ד).  וְהַמּוֹכֵר עַצְמוֹ, אָסוּר בְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית כִּשְׁאָר כָּל יִשְׂרָאֵל.

ו  [ד] אֵין עֶבֶד עִבְרִי מֻתָּר בְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית, עַד שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וּבָנִים, אֲבָל אִם אֵין לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים, אֵין רִבּוֹ מוֹסֵר לוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית; וְדָבָר זֶה, קַבָּלָה הוּא.  אַפִלּוּ הָיָה הַנִּמְכָּר כּוֹהֵן--הֲרֵי זֶה מֻתָּר בְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית כָּל יְמֵי עַבְדוּתוֹ, [ה] אִם הָיוּ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים.

ז  אַף עַל פִּי שֶׁמָּסַר לוֹ רִבּוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית, אֵינוּ יָכוֹל לְהַפְרִישׁוֹ מֵאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו--שֶׁנֶּאֱמָר "אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ" (שמות כא,ג).  וְאֵינוּ יָכוֹל לִתֵּן לוֹ שְׁתֵּי שְׁפָחוֹת; וְלֹא לִתֵּן שִׁפְחָה אַחַת לִשְׁנֵי עֲבָדָיו הָעִבְרִיִּים כְּדֶרֶךְ שֶׁנּוֹתֵן לַכְּנַעֲנִיִּים, שֶׁנֶּאֱמָר "יִתֶּן-לוֹ אִשָּׁה" (שמות כא,ד).

ח  נִרְצָע שֶׁמָּסַר לוֹ רִבּוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית, וְהִגִּיעַ יוֹבֵל, וְהָיָה רִבּוֹ מְסָרֵב בּוֹ לָצֵאת וְאֵינוּ רוֹצֶה לָצֵאת, וְחָבַל בּוֹ--פָּטוּר, שֶׁהֲרֵי נֶאֱסַר בַּשִּׁפְחָה.

ט  [ו] הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ, אֵינוּ נִרְצָע.  אֲבָל מְכָרוּהוּ בֵּית דִּין, וְעָבַד שֵׁשׁ, וְלֹא רָצָה לָצֵאת--הֲרֵי זֶה נִרְצָע; וְעוֹבֵד עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל, אוֹ עַד שֶׁיָּמוּת הָאָדוֹן.

י  [ז] אַף עַל פִּי שֶׁהִנִּיחַ בֵּן, אֵין הַנִּרְצָע עוֹבֵד אֶת הַבֵּן:  מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ "וַעֲבָדוֹ" (שמות כא,ו), וְלֹא לִבְנוֹ; "לְעֹלָם" (שם), לְעוֹלָמוֹ שֶׁלַּיּוֹבֵל.  נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁהַנִּרְצָע, אֵינוּ קוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ אֵלָא בַּיּוֹבֵל אוֹ בְּמִיתַת הָאָדוֹן.

יא  [ח] עֶבֶד עִבְרִי כּוֹהֵן--אֵינוּ נִרְצָע, מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשֶׂה בַּעַל מוּם.  וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר "וְשָׁב, אֶל-מִשְׁפַּחְתּוֹ" (ויקרא כה,מא), לַחֲזָקָה שֶׁהָיָה בָּהּ; וְאֵינוּ שָׁב לַשְּׂרָרָה שֶׁהָיָה בָּהּ.

יב  [ט] כֵּיצַד רוֹצְעִין:  מְבִיאוֹ לְבֵית דִּין שֶׁלִּשְׁלוֹשָׁה, וְאוֹמֵר דְּבָרָיו בִּפְנֵיהֶם; וּמַגִּישׁוֹ בְּסוֹף שֵׁשׁ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה, כִּשְׁהֶן עוֹמְדִין, בֵּין דֶּלֶת וּמְזוּזָה שֶׁלָּאָדוֹן, בֵּין שֶׁלְּכָל אָדָם; וְנוֹקֵב אֶת אָזְנוֹ הַיְּמָנִית בְּגֹבַהּ שֶׁלָּאֹזֶן בְּמַרְצֵעַ שֶׁלְּמַתֶּכֶת, עַד שֶׁיַּגִּיעַ לַדֶּלֶת--שֶׁנֶּאֱמָר "וְנָתַתָּה בְאָזְנוֹ וּבַדֶּלֶת" (דברים טו,יז).  וְלֹא נֶאֱמָר "מְזוּזָה" (שמות כא,ו) אֵלָא שֶׁיִּהְיֶה עוֹמֵד, בֵּין אֵצֶל דֶּלֶת בֵּין אֵצֶל מְזוּזָה.  וּמַה מְזוּזָה כִּשְׁהִיא עוֹמֶדֶת, אַף דֶּלֶת כִּשְׁהִיא עוֹמֶדֶת; אֲבָל הָרְצִיעָה בַּדֶּלֶת, אַף עַל פִּי שְׁאֵין שָׁם מְזוּזָה.

יג  הָאָדוֹן הוּא שֶׁרוֹצֵעַ בְּעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר "וְרָצַע אֲדֹנָיו" (שמות כא,ו)--לֹא בְּנוֹ, וְלֹא שְׁלוּחוֹ, וְלֹא שְׁלוּחַ בֵּית דִּין.  וְאֵין רוֹצְעִין שְׁנֵי עֲבָדִים כְּאֶחָד, שְׁאֵין עוֹשִׂין מִצְווֹת חֲבִלּוֹת חֲבִלּוֹת.

יד  [י] "וְאִם-אָמֹר יֹאמַר" (שמות כא,ה)--עַד שֶׁיֹּאמַר, וְיִשְׁנֶה.  "הָעֶבֶד" (שם)--עַד שֶׁיֹּאמַר, כִּשְׁהוּא עֶבֶד; אֲבָל אִם אָמַר אַחַר שֵׁשׁ, אֵינוּ נִרְצָע:  עַד שֶׁיֹּאמַר וְיִשְׁנֶה בְּסוֹף שֵׁשׁ, בִּתְחִלַּת פְּרוּטָה אַחֲרוֹנָה.  כֵּיצַד:  כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁאָר מִן הַיּוֹם כְּדֵי שׁוֹוֶה פְּרוּטָה מִדְּמֵי מְכִירָתוֹ, אוֹ יָתֵר מְעַט; אֲבָל אִם נִשְׁאָר פָּחוּת מִפְּרוּטָה, הֲרֵי זֶה כְּאוֹמֵר אַחַר שֵׁשׁ.

טו  [יא] הָיְתָה לָעֶבֶד אִשָּׁה שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית, וְלוֹ מִמֶּנָּה בָּנִים, וּלְרִבּוֹ אֵין אִשָּׁה וּבָנִים--אֵינוּ נִרְצָע, שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי אֲהֵבְךָ וְאֶת-בֵּיתֶךָ" (דברים טו,טז).  לְרִבּוֹ אִשָּׁה וּבָנִים, וְלוֹ אֵין אִשָּׁה וּבָנִים--אֵינוּ נִרְצָע, שֶׁנֶּאֱמָר "אָהַבְתִּי אֶת-אֲדֹנִי, אֶת-אִשְׁתִּי וְאֶת-בָּנָי" (שמות כא,ה).  הוּא אוֹהֵב אֶת רִבּוֹ, וְרִבּוֹ אֵינוּ אוֹהֲבוֹ--אֵינוּ נִרְצָע, שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי-טוֹב לוֹ עִמָּךְ" (דברים טו,טז).  רִבּוֹ אוֹהֲבוֹ, וְהוּא אֵינוּ אוֹהֵב אֶת רִבּוֹ--אֵינוּ נִרְצָע, שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי אֲהֵבְךָ".  הוּא חוֹלֶה וְרִבּוֹ אֵינוּ חוֹלֶה, רִבּוֹ חוֹלֶה וְהוּא אֵינוּ חוֹלֶה, אוֹ שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם חוֹלִים--אֵינוּ נִרְצָע:  שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי-טוֹב לוֹ עִמָּךְ", עַד שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם בְּטוֹבָה.

טז  [יב] מַה בֵּין מוֹכֵר עַצְמוֹ, לִמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין:  מוֹכֵר עַצְמוֹ, אֵינוּ נִרְצָע; וּמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין, נִרְצָע.  מוֹכֵר עַצְמוֹ, אָסוּר בְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית; וּמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין, רִבּוֹ מוֹסֵר לוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית.  מוֹכֵר עַצְמוֹ, נִמְכָּר לַגּוֹי; וּמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין, אֵינוּ נִמְכָּר אֵלָא לְיִשְׂרָאֵל--שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי-יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ" (דברים טו,יב), אֵין בֵּית דִּין מוֹכְרִין אוֹתוֹ אֵלָא לָךְ.  מוֹכֵר עַצְמוֹ, נִמְכָּר לְשֵׁשׁ וְיָתֵר עַל שֵׁשׁ; מְכָרוּהוּ בֵּית דִּין, אֵינוּ נִמְכָּר אֵלָא לְשֵׁשׁ.  מוֹכֵר עַצְמוֹ, אֵין מַעְנִיקִין לוֹ; מְכָרוּהוּ בֵּית דִּין, מַעְנִיקִין לוֹ.

יז  [יג] מִפִּי הַשְּׁמוּעָה, לָמְדוּ שְׁאֵין הָאִשָּׁה נִרְצַעַת; וְכֵן יֵרָאֶה מֵעִנְיַן הַכָּתוּב, שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר בַּנִּרְצָע "אָהַבְתִּי אֶת-אֲדֹנִי, אֶת-אִשְׁתִּי וְאֶת-בָּנָי" (שמות כא,ה).  וּמַה הוּא זֶה שֶׁנֶּאֱמָר "וְאַף לַאֲמָתְךָ, תַּעֲשֶׂה-כֵּן" (דברים טו,יז), לְהַעְנִיק--שֶׁכְּשֵׁם שֶׁמִּצְוַת עֲשֵׂה לְהַעְנִיק עֶבֶד עִבְרִי, כָּךְ מַעְנִיק אָמָה עִבְרִיָּה.

יח  [יד] כָּל הַמְּשַׁלֵּחַ עַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ רֵיקָם--עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא תְשַׁלְּחֶנּוּ, רֵיקָם" (דברים טו,יג); וַהֲרֵי הַכָּתוּב נִתְּקוֹ לַעֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק, לוֹ" (דברים טו,יד).  אֶחָד הַיּוֹצֶא בְּסוֹף שֵׁשׁ, אוֹ שֶׁיָּצָא בַּיּוֹבֵל, אוֹ בְּמִיתַת אָדוֹן, וְכֵן אָמָה עִבְרִיָּה שֶׁיָּצַאת בְּאֶחָד מִכָּל אֵלּוּ, אוֹ בְּסִימָנִין--הֲרֵי אֵלּוּ מַעְנִיקִין לָהֶם.  אֲבָל הַיּוֹצְאִין בְּגִרְעוֹן כֶּסֶף, אֵין מַעְנִיקִין לָהֶם:  שֶׁנֶּאֱמָר "וְכִי-תְשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי, מֵעִמָּךְ" (דברים טו,יג), וְזֶה לֹא שִׁלְּחוֹ חָפְשִׁי, אֵלָא הָעֶבֶד נָתַן שְׁאָר הַדָּמִים שֶׁנִּשְׁאָר לוֹ לַעֲבֹד בָּהֶן, וְאַחַר כָּךְ יָצָא.

יט  "הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק, לוֹ, מִצֹּאנְךָ, מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ" (ראה דברים טו,יד)--כְּעִנְיַן צֹאן גֹּרֶן וְיֶקֶב, דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם בְּרָכָה מֵחֲמַת עַצְמָן הוּא שֶׁחַיָּב לְהַעְנִיק לוֹ מֵהֶם; אֲבָל הַכְּסָפִים וְהַבְּגָדִים, אֵינוּ חַיָּב לִתֵּן לוֹ מֵהֶם.

כ  וְכַמָּה נוֹתֵן לוֹ--אֵין פָּחוּת מִשּׁוֹוֶה שְׁלוֹשִׁים סֶלַע, בֵּין מִמִּין אֶחָד בֵּין מִמִּינִין הַרְבֵּה, כִּשְׁלוֹשִׁים שֶׁלִּקְנַס הָעֶבֶד, שֶׁנֶּאֱמָר בּוֹ "יִתֵּן לַאדֹנָיו" (שמות כא,לב).  בֵּין שֶׁנִּתְבָּרַךְ הַבַּיִת בִּגְלָלוֹ, בֵּין שֶׁלֹּא נִתְבָּרַךְ--שֶׁנֶּאֱמָר "הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק, לוֹ" (דברים טו,יד), מִכָּל מָקוֹם.  אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמָר "אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ" (שם), הַכֹּל לְפִי הַבְּרָכָה תֶּן לוֹ.  [טו] בָּרַח וּפָגַע בּוֹ יוֹבֵל כִּשְׁהוּא בּוֹרֵחַ, וְיָצָא לְחֵרוּת--אֵינוּ חַיָּב לְהַעְנִיקוֹ:  שֶׁנֶּאֱמָר "וְכִי-תְשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי, מֵעִמָּךְ" (דברים טו,יג).

כא  עֲנָק עֶבֶד עִבְרִי--לְעַצְמוֹ, וְאֵין בַּעַל חוֹבוֹ גּוֹבֶה מִמֶּנּוּ.  וַעֲנָק אָמָה עִבְרִיָּה, וְכֵן מְצִיאָתָהּ--שֶׁלְּאָבִיהָ; וְאִם מֵת אָבִיהָ קֹדֶם שֶׁיָּבוֹאוּ לְיָדוֹ--הֲרֵי הֶן שֶׁלְּעַצְמָהּ, וְאֵין לְאַחֶיהָ בָּהֶם כְּלוּם:  שְׁאֵין אָדָם מוֹרִישׁ זְכוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּבִתּוֹ לִבְנוֹ.


משנה תורה - ספר קניין - הלכות עבדים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט