משנה תורה -
ספר קניין -
הלכות עבדים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
א "עֶבֶד עִבְרִי" (שמות כא,ב) הָאָמוּר בַּתּוֹרָה--זֶה הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁמָּכְרוּ אוֹתוֹ בֵּית דִּין עַל כָּרְחוֹ, אוֹ הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ לִרְצוֹנוֹ. כֵּיצַד: גָּנַב, וְאֵין לוֹ לְשַׁלַּם אֶת הַקֶּרֶן--בֵּית דִּין מוֹכְרִין אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת גְּנֵבָה.
ב וְאֵין לָךְ אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁמּוֹכְרִין אוֹתוֹ בֵּית דִּין אֵלָא הַגַּנָּב בִּלְבָד, וְעַל זֶה שֶׁמְּכָרוּהוּ בֵּית דִּין הוּא אוֹמֵר "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי" (שמות כא,ב); וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה "כִּי-יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי" (דברים טו,יב).
ג מוֹכֵר עַצְמוֹ כֵּיצַד: יִשְׂרָאֵל שֶׁהִעְנִי בְּיוֹתֵר--נָתְנָה לוֹ תּוֹרָה רְשׁוּת לִמְכֹּר אֶת עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר "וְכִי-יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ, וְנִמְכַּר-לָךְ" (ויקרא כה,לט). וְאֵינוּ רַשָּׁאי לִמְכֹּר אֶת עַצְמוֹ וּלְהַצְנִיעַ דָּמָיו, אוֹ לִקְנוֹת בָּהֶם סְחוֹרָה אוֹ כֵּלִים, אוֹ לִתְּנָם לְבַעַל חוֹבוֹ, אֵלָא אִם כֵּן צָרִיךְ לְאָכְלָן בִּלְבָד. וְאֵין אָדָם רַשָּׁאי לִמְכֹּר אֶת עַצְמוֹ עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר לוֹ כְּלוּם, וְאַפִלּוּ כְּסוּת לֹא תִשָּׁאֵר לוֹ; וְאַחַר כָּךְ יִמְכֹּר עַצְמוֹ.
ד [ב] כְּבָר בֵּאַרְנוּ שְׁאֵין הָאִשָּׁה נִמְכֶּרֶת בִּגְנֵבָתָהּ, וְכֵן אֵינָהּ מוֹכֶרֶת אֶת עַצְמָהּ; וְאֵינָהּ קוֹנָה עֶבֶד לֹא עִבְרִי וְלֹא כְּנַעֲנִי, מִפְּנֵי הַחֲשָׁד. וְאֵין הַגֵּר נִקְנֶה בְּעֶבֶד עִבְרִי--שֶׁנֶּאֱמָר "וְשָׁב, אֶל-מִשְׁפַּחְתּוֹ" (ויקרא כה,מא), מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִשְׁפָּחָה.
ה [ג] עֶבֶד עִבְרִי שֶׁמְּכָרוּהוּ בֵּית דִּין--אֵין מוֹכְרִין אוֹתוֹ אֵלָא לְיִשְׂרָאֵל, אוֹ לְגֵר צֶדֶק. וְכֵן הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ--אֵינוּ רַשָּׁאי לִמְכֹּר עַצְמוֹ לַגּוֹי, וְאַפִלּוּ לְגֵר תּוֹשָׁב; וְאִם עָבַר וּמָכַר עַצְמוֹ אַפִלּוּ לְעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, וְאַפִלּוּ לַעֲבוֹדָה זָרָה עַצְמָהּ--הֲרֵי זֶה מָכוּר: שֶׁנֶּאֱמָר "אוֹ לְעֵקֶר, מִשְׁפַּחַת גֵּר" (ויקרא כה,מז)--"לְעֵקֶר", זֶה הַנִּמְכָּר לַעֲבוֹדָה זָרָה.
ו [ד] בָּא וְאָמַר לָךְ הֲרֵינִי מוֹכֵר עַצְמִי לַגּוֹיִים--אֵין אַתָּה זָקוּק לוֹ, עַד שֶׁיִּמָּכֵר. אֲבָל אַחַר שֶׁנִּמְכַּר לַגּוֹי--אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר וְעָשָׂה שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, מִצְוָה לִפְדּוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִטָּמַע בָּהֶם: שֶׁנֶּאֱמָר "אַחֲרֵי נִמְכַּר, גְּאֻלָּה תִּהְיֶה-לּוֹ" (ויקרא כה,מח).
ז [ה] אֶחָד הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ, אוֹ שֶׁמְּכָרוּהוּ בֵּית דִּין--אֵינוּ נִמְכָּר בְּפַרְהֶסְיָה עַל אֶבֶן הַמֶּקָּח, וְלֹא בְּסִמְטָה כְּדֶרֶךְ שֶׁהָעֲבָדִים נִמְכָּרִין: שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא יִמָּכְרוּ, מִמְכֶּרֶת עָבֶד" (ויקרא כה,מב), אֵינוּ נִמְכָּר אֵלָא בְּצִנְעָה וְדֶרֶךְ כָּבוֹד.
ח [ו] כָּל עֶבֶד עִבְרִי, אָסוּר לַעֲבֹד בּוֹ בְּפֶרֶךְ. וְאֵיזוֹ הִיא עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ--זוֹ עֲבוֹדָה שְׁאֵין לָהּ קִצְבָּה, אוֹ עֲבוֹדָה שְׁאֵינוּ צָרִיךְ לָהּ, אֵלָא תִּהְיֶה מַחְשַׁבְתּוֹ לְהַעֲבִידוֹ בִּלְבָד, שֶׁלֹּא יִבָּטֵל.
ט מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁלֹּא יֹאמַר לוֹ עֲדֹר תַּחַת הַגְּפָנִים עַד שֶׁאָבוֹא, שֶׁהֲרֵי לֹא נָתַן קִצְבָּה; אֵלָא יֹאמַר לוֹ עֲדֹר עַד שָׁעָה פְּלוֹנִית, אוֹ עַד מָקוֹם פְּלוֹנִי.
י וְכֵן לֹא יֹאמַר לוֹ חֲפֹר מָקוֹם זֶה, וְהוּא אֵינוּ צָרִיךְ לוֹ. וְאַפִלּוּ לְהָחֵם לוֹ כּוֹס שֶׁלְּחַמִּין, אוֹ לְהָצֵן לוֹ, וְהוּא אֵינוּ צָרִיךְ לוֹ--אָסוּר, וְעוֹבֵר עָלָיו בְּלֹא תַעֲשֶׂה: שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-תִרְדֶּה בוֹ, בְּפָרֶךְ" (ויקרא כה,מג; ויקרא כה,מו), הַא אֵינוּ עוֹשֶׂה לוֹ אֵלָא דָּבָר קָצוּב שְׁהוּא צָרִיךְ לוֹ.
יא וְכֵן הַגּוֹי שֶׁנִּמְכַּר לוֹ--אִם רָדָה בּוֹ בְּפֶרֶךְ, הֲרֵי יִשְׂרָאֵל מְצֻוִּין לְמָנְעוֹ. וְאִם הִנִּיחוּהוּ--עוֹבְרִים בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ, לְעֵינֶיךָ" (ויקרא כה,נג). וְאֵין אָנוּ נִזְקָקִין לְהִכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ שֶׁלַּגּוֹי, וְלִבְדֹּק אַחֲרָיו שֶׁלֹּא יַעֲבִידֶנּוּ בְּפֶרֶךְ: שֶׁנֶּאֱמָר "לְעֵינֶיךָ", בִּזְמָן שֶׁאַתָּה רוֹאֶה.
יב [ז] כָּל עֶבֶד עִבְרִי--אָסוּר לְיִשְׂרָאֵל שֶׁקָּנָהוּ לְהַעֲבִידוֹ בִּדְבָרִים בְּזוּיִים שְׁהֶם מְיֻחָדִים לַעֲשִׂיַּת הָעֲבָדִים, כְּגוֹן שֶׁיּוֹלִיךְ אַחֲרָיו כֵּלָיו לְבֵית הַמֶּרְחֵץ, אוֹ יַחְלֹץ לוֹ מַנְעָלָיו: שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-תַעֲבֹד בּוֹ, עֲבֹדַת עָבֶד" (ויקרא כה,לט). אֵינוּ נוֹהֵג בּוֹ אֵלָא כְּשָׂכִיר, שֶׁנֶּאֱמָר "כְּשָׂכִיר כְּתוֹשָׁב, יִהְיֶה עִמָּךְ" (ויקרא כה,מ).
יג וּמֻתָּר לְסַפַּר לוֹ שְׂעָרוֹ, וּלְכַבַּס לוֹ כְּסוּתוֹ, וְלֶאֱפוֹת לוֹ עִיסָתוֹ. אֲבָל לֹא יַעֲשֶׂה אוֹתוֹ בַּלָּן לָרַבִּים, אוֹ סַפָּר לָרַבִּים, אוֹ נַחְתּוֹם לָרַבִּים; וְאִם הָיְתָה אֻמָּנוּתוֹ זֹאת קֹדֶם שֶׁיִּמָּכֵר, הֲרֵי זֶה יַעֲשֶׂה. אֲבָל רִבּוֹ לֹא יְלַמְּדֶנּוּ כַּתְּחִלָּה מְלָאכָה כְּלָל; אֵלָא אֻמָּנוּת שֶׁהָיָה בָּהּ, הִיא שֶׁעוֹשֶׂה כְּשֶׁהָיָה עוֹשֶׂה מִקֹּדֶם.
יד בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּעֶבֶד עִבְרִי, מִפְּנֵי שֶׁנַּפְשׁוֹ שְׁפָלָה בַּמְּכִירָה. אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא נִמְכַּר--מֻתָּר לְהִשְׁתַּמַּשׁ בּוֹ כְּעֶבֶד, שֶׁהֲרֵי אֵינוּ עוֹשֶׂה מְלָאכָה זוֹ אֵלָא בִּרְצוֹנוֹ וּמִדַּעַת עַצְמוֹ.
טו [ח] אֲנָשִׁים שְׁאֵינָן נוֹהֲגִין כַּשּׁוּרָה, מֻתָּר לִרְדּוֹתָן בְּחָזְקָה וּלְהִשְׁתַּעְבַּד בָּהֶן. מֶלֶךְ שֶׁגָּזַר שֶׁכָּל מִי שֶׁלֹּא יִתֵּן הַמַּס הַקָּצוּב עַל כָּל אִישׁ וְאִישׁ, יִשְׁתַּעְבַּד לְזֶה שֶׁנָּתַן הַמַּס עַל יָדוֹ--הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְהִשְׁתַּמַּשׁ בּוֹ יוֹתֵר מִדַּי, אֲבָל לֹא כְּעֶבֶד; וְאִם אֵינוּ נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה, מֻתָּר לְהִשְׁתַּמַּשׁ בּוֹ כְּעֶבֶד.
טז [ט] כָּל עֶבֶד עִבְרִי אוֹ אָמָה עִבְרִיָּה--חַיָּב הָאָדוֹן לְהַשְׁווֹתָן אֵלָיו בְּמַאֲכָל וּבְמַשְׁקֶה בִּכְסוּת וּבְמָדוֹר, שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי-טוֹב לוֹ עִמָּךְ" (דברים טו,טז): שֶׁלֹּא תִהְיֶה אַתָּה אוֹכֵל פַּת נְקִיָּה וְהוּא אוֹכֵל פַּת קֵיבָר, אַתָּה שׁוֹתֶה יַיִן יָשָׁן וְהוּא שׁוֹתֶה יַיִן חָדָשׁ, אַתָּה יָשֵׁן עַל גַּבֵּי מוֹכִין וְהוּא יָשֵׁן עַל גַּבֵּי הַתֶּבֶן, אַתָּה דָּר בַּכְּרָךְ וְהוּא דָּר בַּכְּפָר אוֹ אַתָּה בַּכְּפָר וְהוּא בַּכְּרָךְ--שֶׁנֶּאֱמָר "וְיָצָא, מֵעִמָּךְ" (ויקרא כה,מא). מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים כָּל הַקּוֹנֶה עֶבֶד עִבְרִי, כְּקוֹנֶה אָדוֹן לְעַצְמוֹ.
יז וְחַיָּב לִנְהֹג בּוֹ מִנְהַג אַחְוָה, שֶׁנֶּאֱמָר "וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אִישׁ בְּאָחִיו" (ויקרא כה,מו). וְאַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ הָעֶבֶד לִנְהֹג בְּעַצְמוֹ מִנְהַג עַבְדוּת, בְּאוֹתָן הָעֲבוֹדוֹת שְׁהוּא עוֹשֶׂה לוֹ.
יח [י] אֵין אָמָה עִבְרִיָּה נוֹהֶגֶת וְלֹא עֶבֶד עִבְרִי נוֹהֵג, אֵלָא בִּזְמָן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג, בֵּין עֶבֶד עִבְרִי שֶׁמּוֹכֵר עַצְמוֹ, בֵּין זֶה שֶׁמְּכָרוּהוּ בֵּית דִּין; וּכְבָר בֵּאַרְנוּ מָתַי בָּטְלוּ הַיּוֹבְלוֹת.
משנה תורה -
ספר קניין -
הלכות עבדים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט