משנה תורה -
ספר נזקים -
הלכות גניבה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
א מִצְוַת עֲשֵׂה לְצַדַּק הַמֹּאזְנַיִם וְהַמִּשְׁקָלוֹת וְהַמִּדּוֹת יָפֶה יָפֶה וּלְדַקְדַּק בְּחֶשְׁבּוֹנָן בְּשָׁעַת עֲשִׂיָּתָן, שֶׁנֶּאֱמָר "מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי-צֶדֶק, אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק--יִהְיֶה לָכֶם" (ויקרא יט,לו).
ב וְכֵן בְּמִדַּת הַקַּרְקָע, צָרִיךְ לְדַקְדַּק בְּחֶשְׁבּוֹן מְשִׁיחַת הַקַּרְקָע עַל פִּי הָעִיקָרִים הַמִּתְבָּאֲרִים בְּכִתְבֵי הַגֵּימְטַרְיוֹת, שֶׁאַפִלּוּ מְלוֹא אֶצְבָּע מִן הַקַּרְקָע, רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִלּוּ הִיא מְלֵאָה כַּרְכֹּם.
ג [ב] אַרְבַּע אַמּוֹת הַסְּמוּכִין לְחָרִיץ, מְזַלְזְלִין בִּמְשִׁיחָתָן; וְהַסְּמוּכִים לִשְׂפַת הַנָּהָר--אֵין מוֹשְׁחִין אוֹתָן כְּלָל, מִפְּנֵי שְׁהֶן שֶׁלִּבְנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים. [ג] וְהַמּוֹדֵד אֶת הַקַּרְקָע--לֹא יָמֹד לְאֶחָד בִּימוֹת הַחַמָּה וּלְאֶחָד בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, מִפְּנֵי שֶׁהַחֶבֶל מִתְקַצֵּר בִּימוֹת הַחַמָּה; לְפִיכָּךְ אִם מָדַד בְּקָנֶה אוֹ בְּשַׁלְשֶׁלֶת בַּרְזֶל וְכַיּוֹצֶא בָּהּ, אֵין בְּכָּךְ כְּלוּם.
ד אֵין עוֹשִׂין מִשְׁקָלוֹת לֹא שֶׁלִּבְדִיל, וְלֹא שֶׁלְּעוֹפֶרֶת, וְלֹא שֶׁלִּשְׁאָר מִינֵי מַתְּכוֹת כְּאֵלּוּ, מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲלִין חֲלוּדָה וּמִתְחַסְּרִין; אֲבָל עוֹשִׂין שֶׁלִּצְחִיחַ סֶלַע, וְשֶׁלִּזְכוֹכִית, וְשֶׁלְּאֶבֶן שֹׁהַם, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן.
ה אֵין עוֹשִׂין אֶת הַמְּחָק לֹא שֶׁלְּדַלַּעַת, מִפְּנֵי שְׁהוּא מֵקַל, וְלֹא שֶׁלְּמַתֶּכֶת, מִפְּנֵי שְׁהוּא מַכְבִּיד; אֲבָל עוֹשֵׂהוּ שֶׁלְּזַיִת, וְשֶׁלֶּאֱגוֹזִים, וְשֶׁלְּשִׁקְמָה, וְשֶׁלְּאֶשְׁכְּרוֹעַ, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן.
ו אֵין עוֹשִׂין אֶת הַמְּחָק, צִדּוֹ אֶחָד קָצֵר וְצִדּוֹ אֶחָד עָבֶה. וְלֹא יִמְחֹק מְעַט מְעַט, מִפְּנֵי שֶׁמַּפְחִיתוֹ לַמּוֹכֵר; וְלֹא יִמְחֹק בְּבַת אַחַת, מִפְּנֵי שֶׁמַּפְחִיתוֹ לַלּוֹקֵחַ.
ז אֵין טוֹמְנִין אֶת הַמִּשְׁקָלוֹת בַּמֶּלַח כְּדֵי שֶׁיִּפְחֲתוּ, וְלֹא יַרְתִּיחַ בְּמִדַּת הַלַּח בְּעֵת שֶׁמּוֹדֵד, וְאַפִלּוּ הָיְתָה הַמִּדָּה קְטַנָּה בְּיוֹתֵר: שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה הִקְפִּידָה עַל הַמִּדּוֹת בְּכָל שְׁהוּא--שֶׁנֶּאֱמָר "וּבַמְּשׂוּרָה" (ויקרא יט,לה), וְהִיא מִדָּה קְטַנָּה אֶחָד מִשְּׁלוֹשָׁה וּשְׁלוֹשִׁים בַּלּוֹג.
ח מוֹכְרֵי עֲשָׁשִׁיּוֹת שֶׁלְּבַרְזֶל וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--צָרִיךְ לִהְיוֹת חוּט הַמֹּאזְנַיִם שֶׁאוֹחֵז הַשּׁוֹקֵל בְּיָדוֹ תָּלוּי בָּאַוֵּיר שְׁלוֹשָׁה טְפָחִים, וּגְבוֹהִין מִן הָאָרֶץ שְׁלוֹשָׁה טְפָחִים, וְאֹרֶךְ קָנֶה הַמֹּאזְנַיִם וְאֹרֶךְ הַחוּטִים שְׁנֵים עָשָׂר טֶפַח.
ט מֹאזְנַיִם שֶׁלְּמוֹכְרֵי צֶמֶר וְשֶׁלְּמוֹכְרֵי זְכוֹכִית--יִהְיֶה אֹרֶךְ הַחוּט שְׁהֶן תְּלוּיִין בּוֹ שְׁנֵי טְפָחִים, וּגְבוֹהִין מִן הָאָרֶץ שְׁנֵי טְפָחִים, וְהַקָּנֶה וְהַחוּטִין אָרְכָּן תִּשְׁעָה טְפָחִים.
י מֹאזְנַיִם שֶׁלַּחֶנְוָנִי וְשֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת--יִהְיֶה אֹרֶךְ הַחוּט שְׁהֶן תְּלוּיִים בּוֹ טֶפַח, וּגְבוֹהִין מִן הָאָרֶץ טֶפַח, וְאֹרֶךְ הַקָּנֶה וְאֹרֶךְ הַחוּטִין שִׁשָּׁה טְפָחִים.
יא הַחוּט שֶׁתּוֹלִין בּוֹ הַפֶּלֶס, וְכֵן חוּט מֹאזְנַיִם שֶׁלְּזָהָב וְשֶׁלְּמוֹכְרֵי אַרְגָּמָן טוֹב--אָרְכּוֹ שָׁלוֹשׁ אֶצְבָּעוֹת, וּגְבוֹהִין מִן הָאָרֶץ שָׁלוֹשׁ אֶצְבָּעוֹת, וְאֹרֶךְ הַפֶּלֶס וְאֹרֶךְ הַשַּׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁלּוֹ כְּפִי מַה שְׁהוּא רוֹצֶה.
יב מְנַיִן שֶׁחַיָּב הַמּוֹכֵר לְהַכְרִיעַ לַלּוֹקֵחַ בְּעֵת שֶׁשּׁוֹקֵל לוֹ--שֶׁנֶּאֱמָר "אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק" (דברים כה,טו), אָמְרָה תּוֹרָה צַדַּק מִשֶּׁלָּךְ וְתֶן לוֹ. [יג] וְכַמָּה--בַּלַּח, אֶחָד לְמֵאָה; וּבַיָּבֵשׁ, אֶחָד לְאַרְבַּע מֵאוֹת.
יג כֵּיצַד: מָכַר לוֹ עֶשֶׂר לִיטְרִין לַח, נוֹתֵן לוֹ גֵרוּמִין אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בַּלִּיטְרָה; וְאִם מָכַר לוֹ עֶשְׂרִים לִיטְרִין יָבֵשׁ, נוֹתֵן לוֹ גֵרוּמִין אֶחָד מֵעֶשְׂרִים בַּלִּיטְרָה. וְכֵן לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה, בֵּין רַב בֵּין מְעַט.
יד בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּמְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִמְכֹּר עַיִן בְּעַיִן; אֲבָל בִּמְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהַכְרִיעַ, חַיָּב לְהַכְרִיעַ לוֹ טֶפַח. [טו] הָיָה שׁוֹקֵל לוֹ עֶשֶׂר לִיטְרִין--לֹא יֹאמַר לוֹ שְׁקֹל אַחַת אַחַת וְהַכְרַע, אֵלָא שׁוֹקֵל לוֹ עֲשָׂרָה בְּבַת אַחַת וְהֶכְרֵעַ אֶחָד לְכֻלָּן.
טו [טז] מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לָמֹד בַּדַּקָּה, לֹא יָמֹד בַּגַּסָּה; בַּגַּסָּה, לֹא יָמֹד בַּדַּקָּה; לִמְחֹק, לֹא יִגְדֹּשׁ וְיוֹסִיף בְּדָמִים; וְכֵן אִם נָהֲגוּ לִגְדֹּשׁ, לֹא יִמְחֹק וְיִפְחֹת מִן הַדָּמִים: אֵלָא מוֹדֵד כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה.
טז [יז] בְּנֵי מְדִינָה שֶׁרָצוּ לְהוֹסִיף עַל הַמִּדּוֹת אוֹ עַל הַמִּשְׁקָלוֹת, לֹא יוֹסִיפוּ יָתֵר עַל שְׁתוּת: שְׁאִם הָיָה הַקַּב מִשְׁקָל חֲמִשָּׁה, וַעֲשָׂאוּהוּ מֵכִיל שִׁשָּׁה--הָרְשׁוּת בְּיָדָן; יָתֵר עַל שִׁשָּׁה, לֹא יַעֲשׂוּ.
יז [יח] הַסִּיטוֹן מְקַנֵּחַ אֶת מִדּוֹתָיו, אַחַת לִשְׁלוֹשִׁים יוֹם. וּבַעַל הַבַּיִת, אַחַת לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. וְהַחֶנְוָנִי מְקַנֵּחַ מִדּוֹתָיו, פַּעֲמַיִם בַּשַּׁבָּת; וּמְמַחֶה מִשְׁקְלוֹתָיו, פַּעַם אַחַת בַּשַּׁבָּת; וּמְקַנֵּחַ מֹאזְנַיִם עַל כָּל מִשְׁקָל וּמִשְׁקָל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְלִידוּ.
יח [יט] הַמְּבַקֵּשׁ לִשְׁקֹל שְׁלוֹשָׁה רְבִיעֵי לִיטְרָה--נוֹתֵן לִיטְרָה בְּכַף מֹאזְנַיִם, וְהַבָּשָׂר וּרְבִיעַ לִיטְרָה בְּכַף שְׁנִיָּה: שְׁאִם אַתָּה אוֹמֵר נוֹתֵן חֲצִי לִיטְרָה וּרְבִיעַ לִיטְרָה בְּכַף אַחַת--שֶׁמֶּא יִפֹּל רְבִיעַ הַלִּיטְרָה, וְאֵין הַלּוֹקֵחַ רוֹאֵהוּ.
יט [כ] חַיָּבִין בֵּית דִּין לְהַעְמִיד שׁוֹטְרִים בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה וּבְכָל פֶּלֶךְ וּפֶלֶךְ, שֶׁיִּהְיוּ מְחַזְּרִין עַל הַחֲנִיּוֹת, וּמְצַדְּקִין אֶת הַמֹּאזְנַיִם וְאֶת הַמִּדּוֹת, וּפוֹסְקִין אֶת הַשְּׁעָרִים. וְכָל מִי שֶׁנִּמְצָא עִמּוֹ מִשְׁקָל חָסֵר, אוֹ מִדָּה חֲסֵרָה, אוֹ מֹאזְנַיִם מְקֻלְקָלִין--רְשׁוּת יֵשׁ לָהֶן לְהַכּוֹתוֹ כְּפִי כּוֹחוֹ, וּלְקָנְסוֹ כַּמָּה שֶׁיִּרְאֶה בֵּית דִּין לְחַזַּק הַדָּבָר. וְכָל מִי שֶׁמַּפְקִיעַ אֶת הַשַּׁעַר וּמוֹכֵר בְּיֹקֶר--מַכִּין אוֹתוֹ, וְכוֹפִין אוֹתוֹ וּמוֹכֵר כְּשַׁעַר הַשּׁוּק.
משנה תורה -
ספר נזקים -
הלכות גניבה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט