משנה תורה - ספר נזקים - הלכות גניבה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט

הִלְכּוֹת גְּנֵבָה פֵּרֶק ו

א  כָּל דָּבָר שֶׁחֶזְקָתוֹ שְׁהוּא גָּנוּב, אָסוּר לִקַּח אוֹתוֹ; וְכֵן אִם רֹב אוֹתוֹ הַדָּבָר שְׁהוּא גָּנוּב, אֵין לוֹקְחִין אוֹתוֹ.  לְפִיכָּךְ אֵין לוֹקְחִים מִן הָרוֹעִים צֶמֶר אוֹ חָלָב אוֹ גְּדָיִים; אֲבָל לוֹקְחִין מֵהֶן חָלָב וּגְבִנָּה בַּמִּדְבָּר, אֲבָל לֹא בַּיִּשּׁוּב.  וּמֻתָּר לִקַּח מִן הָרוֹעִים אַרְבַּע צֹאן, אוֹ אַרְבַּע גִּזּוֹת שֶׁלְּצֶמֶר מֵעֵדֶר קָטָן, אוֹ חָמֵשׁ מֵעֵדֶר גָּדוֹל--שְׁאֵין חֶזְקָתוֹ שְׁהוּא גּוֹנֵב דָּבָר רַב.  [ב] כְּלָלוֹ שֶׁלַּדָּבָר:  כָּל שֶׁהָרוֹעֶה מוֹכְרוֹ--אִם הָיָה בַּעַל הַבַּיִת מַרְגִּישׁ בּוֹ, מֻתָּר לִקַּח אוֹתוֹ מִן הָרוֹעֶה; וְאִם אֵין בַּעַל הַבַּיִת מַרְגִּישׁ בּוֹ, אָסוּר לִקַּח אוֹתוֹ.

ב  [ג] אֵין לוֹקְחִין מִשּׁוֹמְרֵי פֵּרוֹת עֵצִים אוֹ פֵּרוֹת, אֵלָא בִּזְמָן שְׁהֶן יוֹשְׁבִין וּמוֹכְרִים וְהַסַּלִּים לִפְנֵיהֶם וְהַפֶּלֶס לִפְנֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי הַדָּבָר גָּלוּי וְיֵשׁ לוֹ קוֹל, וְאֵין זֶה גְּנֵבָה.  וְלוֹקְחִין מִפֶּתַח הַגִּנָּה, אֲבָל לֹא מֵאֲחוֹרֵי הַגִּנָּה.  וְכֻלָּן שֶׁאָמְרוּ הַטְמֵן, אָסוּר לִקַּח מֵהֶן.  וּמֻתָּר לִקַּח מִן הָאָרִיס, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בַּפֵּרוֹת וּבָעֵצִים.

ג  [ד] אֵין לוֹקְחִין מִן הַנָּשִׁים וּמִן הָעֲבָדִים וּמִן הַקְּטַנִּים, אֵלָא דְּבָרִים שֶׁחֶזְקָתָן שְׁהֶן שֶׁלָּהֶן מִדַּעַת הַבְּעָלִים, כְּגוֹן נָשִׁים שֶׁמָּכְרוּ כְּלֵי פִּשְׁתָּן בַּגָּלִיל, אוֹ עֲגָלִים בַּשָּׁרוֹן; וְכֻלָּן שֶׁאָמְרוּ הַטְמֵן--אָסוּר לִקַּח מֵהֶן, מִפְּנֵי שְׁהֶן בְּחֶזְקַת גְּנֵבָה.  וְלוֹקְחִין בֵּיצִים וְתֻרְנְגוֹלִים בְּכָל מָקוֹם מִכָּל אָדָם; וְאִם אָמַר הַטְמֵן, אָסוּר.

ד  [ה] לוֹקְחִין מִן הַבַּדָּדִין זֵיתִים בְּמִדָּה, וְשֶׁמֶן בְּמִדָּה; אֲבָל לֹא זֵיתִים מוּעָטִים, וְלֹא שֶׁמֶן מוּעָט--שֶׁחֶזְקָתָן, גְּנֵבָה הֶם.  וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בָּהֶם.

ה  [ו] מוֹכִין שֶׁהַכּוֹבֵס מוֹצִיא, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ; וְשֶׁהַסּוֹרֵק מוֹצִיא, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת.  הַכּוֹבֵס נוֹטֵל שְׁלוֹשָׁה חוּטִין, וְהֶן שֶׁלּוֹ; יָתֵר מִכָּאן, שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת.  אִם הָיָה שָׁחוֹר עַל גַּבֵּי לָבָן--נוֹטֵל אֶת הַכֹּל, וְהֶם שֶׁלּוֹ.

ו  [ז] הַחַיָּט שֶׁשִּׁיַּר מִן הַחוּט כְּדֵי מְשִׁיכַת מַחַט, וְשִׁיַּר מִן הַבֶּגֶד מַטְלִית שְׁהִיא שָׁלוֹשׁ אֶצְבָּעוֹת עַל שָׁלוֹשׁ אֶצְבָּעוֹת--חַיָּב לְהַחְזִירָן לַבְּעָלִים; פָּחוּת מִכָּאן, שֶׁלּוֹ.

ז  [ח] נְסֹרֶת שֶׁהֶחָרָשׁ מוֹצִיא בַּמַּעֲצָד, שֶׁלּוֹ; וּבַכַּשִּׁיל, שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת.  וְאִם הָיָה עוֹשֶׂה אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת, אַף הַנְּסֹרֶת שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת.  וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, הוֹלְכִין בָּהֶן אַחַר מִנְהַג הַמְּדִינָה.

ח  [ט] כָּל אֻמָּן שֶׁמָּכַר דָּבָר מִן הַדְּבָרִים שְׁאֵינָן שֶׁלּוֹ בְּהִלְכַּת מְדִינָה, כְּגוֹן מוֹכִין שֶׁמְּכָרָן הַסּוֹרֵק בִּמְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁיִּהְיוּ לְבַעַל הַבַּיִת--אָסוּר לִקַּח מִמֶּנּוּ, מִפְּנֵי שְׁהֶן בְּחֶזְקַת גְּנֵבָה.  אֲבָל לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ כַּר מָלֵא מוֹכִין.  וְאִם מָכַר הָאֻמָּן דְּבָרִים שְׁהֶן שֶׁלּוֹ בְּהִלְכַּת מְדִינָה, לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ; וְאִם אָמַר הַטְמֵן, אָסוּר.

משנה תורה - ספר נזקים - הלכות גניבה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט