משנה תורה -
ספר נזקים -
הלכות גניבה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
א הַטּוֹעֵן שֶׁנִּגְנַב הַפִּקָּדוֹן מִבֵּיתוֹ--אִם נִשְׁבַּע וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים שֶׁשֶּׁקֶר טָעַן, וְשֶׁהַפִּקָּדוֹן הָיָה אֶצְלוֹ--הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֵּפֶל, שֶׁהֲרֵי הוּא עַצְמוֹ כְּגַנָּב; וְאִם טָבַח וּמָכַר אַחַר שֶׁנִּשְׁבַּע, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. וְאֵינוּ מֵבִיא אָשָׁם עַל פִּי עֵדִים עַל שְׁבוּעָתוֹ; וְאֵינוּ מֵבִיא חֹמֶשׁ, שְׁאֵין הַחֹמֶשׁ מִשְׁתַּלֵּם עִם הַכֵּפֶל. וְאִם בָּאוּ עֵדִים קֹדֶם שֶׁיִּשָּׁבַע, אֵינוּ מְשַׁלֵּם אֵלָא הַקֶּרֶן בִּלְבָד.
ב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁנִּשְׁבַּע קֹדֶם שֶׁיִּשְׁלַח יָד בַּפִּקָּדוֹן. אֲבָל אִם שָׁלַח בּוֹ יָד, וְטָעַן טְעָנַת גַּנָּב וְנִשְׁבַּע, וּבָאוּ עֵדִים--פָּטוּר מִן הַכֵּפֶל: שֶׁכֵּיוָן שֶׁשָּׁלַח יָד, נִתְחַיַּב בּוֹ וְקָנָהוּ. [ג] וְכֵן הַטּוֹעֵן טְעָנַת אֲבֵדָה בַּפִּקָּדוֹן וְנִשְׁבַּע, וְחָזַר וְטָעַן טְעָנַת גַּנָּב וְנִשְׁבַּע, וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים--פָּטוּר מִן הַכֵּפֶל, שֶׁכְּבָר יָצָא הַפִּקָּדוֹן מִידֵי הַבְּעָלִים מִשְּׁבוּעָה רִאשׁוֹנָה.
ג [ד] הַטּוֹעֵן טְעָנַת גַּנָּב בַּאֲבֵדָה וְנִשְׁבַּע, וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים שֶׁהָאֲבֵדָה בִּרְשׁוּתוֹ וְשֶׁקֶר טָעַן--מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֵּפֶל, שֶׁנֶּאֱמָר "עַל-כָּל-אֲבֵדָה" (שמות כב,ח): וְהוּא, שֶׁיִּטְעֹן שֶׁנִּגְנְבָה בְּלִסְטִיס מְזֻיָּן, שְׁהוּא אָנוּס, וּפָטוּר; אֲבָל אִם טָעַן שֶׁנִּגְנְבָה בְּלֹא אֹנֶס, פָּטוּר מִן הַכֵּפֶל, מִפְּנֵי שְׁהוּא חַיָּב לְשַׁלַּם עַל פִּי טְעָנָתוֹ, שֶׁשּׁוֹמֵר אֲבֵדָה כְּשׁוֹמֵר שָׂכָר הוּא כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר.
ד [ה] הַטּוֹעֵן טְעָנַת גַּנָּב בַּפִּקָּדוֹן וְנִשְׁבַּע, וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים שְׁהוּא בִּרְשׁוּתוֹ, וְחָזַר וְטָעַן בּוֹ טְעָנַת גַּנָּב וְנִשְׁבַּע, וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים שֶׁעֲדַיִן הוּא בִּרְשׁוּתוֹ--אַפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים--חַיָּב כֵּפֶל עַל כָּל טְעָנָה וּטְעָנָה; וְאִם נִשְׁבַּע חֲמִשָּׁה פְּעָמִים, נִמְצָא מְשַׁלֵּם שִׁשָּׁה--הַקֶּרֶן שֶׁהֻפְקַד אֶצְלוֹ, וַחֲמִשָּׁה בַּקֶּרֶן מִשּׁוֹם חֲמִשָּׁה כְּפִילוֹת שֶׁלְּחָמֵשׁ שְׁבוּעוֹת.
ה [ו] טָעַן טְעָנַת גַּנָּב וְנִשְׁבַּע, וְחָזַר וְטָעַן טְעָנַת אֲבֵדָה וְנִשְׁבַּע, וּבָאוּ עֵדִים שֶׁלֹּא נִגְנַב, וְהוֹדָה הוּא שֶׁלֹּא אָבַד--הוֹאִיל וּמְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֵּפֶל עַל פִּי עֵדִים, אֵינוּ מְשַׁלֵּם חֹמֶשׁ עַל שְׁבוּעָה אַחֲרוֹנָה אַף עַל פִּי שֶׁהוֹדָה, שֶׁהַמָּמוֹן הַמְּחַיְּבוֹ בַּכֵּפֶל, פּוֹטְרוֹ מִן הַחֹמֶשׁ.
ו [ז] מָסַר שׁוֹרוֹ לִשְׁנַיִם, וְטָעֲנוּ טְעָנַת גַּנָּב וְנִשְׁבְּעוּ, וְהוֹדָה אֶחָד מֵהֶן, וְהַשֵּׁנִי בָּאוּ עָלָיו עֵדִים--שְׁנֵיהֶן מְשַׁלְּמִין אֶת הַקֶּרֶן; וְאִם תָּפַס בַּעַל הַפִּקָּדוֹן אֶת הַכֵּפֶל, אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ. וְזֶה שֶׁהוֹדָה--מְשַׁלֵם חֹמֶשׁ, כִּשְׁאָר הַנִּשְׁבָּעִין שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן שֶׁהוֹדוּ מֵעַצְמָן.
ז [ח] בַּעַל הַפִּקָּדוֹן שֶׁתָּבַע אֶת הַשּׁוֹמֵר, וְנִשְׁבַּע שֶׁנִּגְנַב, וְאַחַר כָּךְ הֻכַּר הַגַּנָּב, וְתָבַע הַשּׁוֹמֵר אֶת הַגַּנָּב, וְהוֹדָה לוֹ הַגַּנָּב שֶׁגָּנַב, וְתָבַע בַּעַל הַפִּקָּדוֹן אֶת הַגַּנָּב וְכָפַר, וּבָאוּ עֵדִים שֶׁגָּנַב--אִם בֶּאֱמֶת נִשְׁבַּע הַשּׁוֹמֵר כְּשֶׁטָּעַן שֶׁנִּגְנַב, נִפְטַר הַגַּנָּב מִן הַכֵּפֶל בְּהוֹדָיָתוֹ לַשּׁוֹמֵר. וְאִם בְּשֶׁקֶר נִשְׁבַּע, אֵין מוֹצִיאִין הַכֵּפֶל מִן הַגַּנָּב; וְאִם תָּפְסוּ הַבְּעָלִים הַכֵּפֶל, אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדָן.
ח תָּבְעוּ הַבְּעָלִים אֶת הַשּׁוֹמֵר וְשִׁלַּם, וְאַחַר כָּךְ הֻכַּר הַגַּנָּב וּתְבָעוּהוּ הַבְּעָלִים וְהוֹדָה לָהֶן שֶׁגָּנַב, וְאַחַר כָּךְ תְּבָעוֹ הַשּׁוֹמֵר וְכָפַר בּוֹ, וּבָאוּ עֵדִים שֶׁגָּנַב--אֵין מוֹצִיאִין הַכֵּפֶל מִן הַגַּנָּב; וְאִם תָּפַס הַשּׁוֹמֵר אֶת הַכֵּפֶל, אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ. וְכֵן הַדִּין בְּתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, אִם טָבַח הַגַּנָּב אוֹ מָכַר.
ט הַטּוֹעֵן טְעָנַת גַּנָּב בַּפִּקָּדוֹן שֶׁלַּקָּטָן--אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן לוֹ כִּשְׁהוּא קָטָן, וּתְבָעוֹ כִּשְׁהוּא גָּדוֹל, וְנִשְׁבַּע, וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים--הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִן הַכֵּפֶל: שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי-יִתֵּן אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ" (שמות כב,ו; שמות כב,ט)--וְאֵין נְתִינַת קָטָן כְּלוּם, וְצָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה נְתִינָה וּתְבִיעָה שׁוֹוִין בְּגָדוֹל.
י שׁוֹמֵר שֶׁגָּנַב מֵרְשׁוּתוֹ--כְּגוֹן שֶׁגָּנַב טָלֶה מֵעֵדֶר שֶׁהֻפְקַד אֶצְלוֹ, וְסֶלַע מִכִּיס שֶׁהֻפְקַד אֶצְלוֹ--אִם יֵשׁ עָלָיו עֵדִים, חַיָּב בַּכֵּפֶל. וְאַף עַל פִּי שֶׁהִחְזִיר הַסֶּלַע לִמְקוֹמוֹ, וְהַטָּלֶה לְעֶדְרוֹ--הֲרֵי זֶה חַיָּב בְּאַחְרָיוּתוֹ, עַד שֶׁיּוֹדִיעַ הַבְּעָלִים: שֶׁהֲרֵי כָּלְתָה שְׁמִירָתוֹ; וּכְאִלּוּ לֹא הִחְזִיר כְּלוּם, עַד שֶׁיּוֹדִיעַ בְּעָלָיו.
יא אֲבָל הַגּוֹנֵב סֶלַע מִכִּיס חֲבֵרוֹ אוֹ כְּלִי מִבֵּיתוֹ, וְהִחְזִיר דָּבָר הַגָּנוּב לִמְקוֹמוֹ--אִם יָדְעוּ הַבְּעָלִים בִּגְנֵבָתוֹ, וְלֹא יָדְעוּ בַּחֲזִירָתוֹ--עֲדַיִן הַגַּנָּב חַיָּב בְּאַחְרָיוּתוֹ, עַד שֶׁיִּמְנֶה אֶת מָעוֹתָיו. [יא] מָנָה אֶת כִּיסוֹ, וּמְצָאוֹ שָׁלֵם הַמִּנְיָן--פָּטוּר. וְאִם לֹא יָדְעוּ הַבְּעָלִים, לֹא בִּגְנֵבָתוֹ וְלֹא בַּחֲזִירָתוֹ--אַפִלּוּ מִנְיָן אֵינוּ צָרִיךְ; אֵלָא כֵּיוָן שֶׁהִחְזִירוֹ לִמְקוֹמוֹ, נִפְטַר מֵאַחְרָיוּתוֹ.
יב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּדָבָר שְׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים. אֲבָל הַגּוֹנֵב טָלֶה מֵעֵדֶר חֲבֵרוֹ, וְיָדְעוּ בּוֹ הַבְּעָלִים, וְהִחְזִירוֹ לָעֵדֶר שֶׁלֹּא מִדַּעַת הַבְּעָלִים, וּמֵת אוֹ נִגְנַב--חַיָּב בְּאַחְרָיוּתוֹ; וְאִם מָנוּ אֶת הַצֹּאן, וְהִיא שְׁלֵמָה--פָּטוּר. וְאִם לֹא יָדְעוּ הַבְּעָלִים, לֹא בִּגְנֵבָתוֹ וְלֹא בַּחֲזִירָתוֹ--אַף עַל פִּי שֶׁמָּנוּ אֶת הַצֹּאן, וְהִיא שְׁלֵמָה--חַיָּב בְּאַחְרָיוּתוֹ עַד שֶׁיּוֹדִיעַ אֶת הַבְּעָלִים, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְרוּ אֶת הַטָּלֶה הַגָּנוּב: שֶׁהֲרֵי לִמְּדוֹ דֶּרֶךְ אַחֶרֶת, חוּץ מִדֶּרֶךְ שְׁאָר הַצֹּאן שֶׁבְּעֵדֶר זֶה.
משנה תורה -
ספר נזקים -
הלכות גניבה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט