משנה תורה -
ספר נזקים -
הלכות גניבה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
יֵשׁ בִּכְלָלָן שֶׁבַע מִצְווֹת--שְׁתֵּי מִצְווֹת עֲשֵׂה, וְחָמֵשׁ מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה; וְזֶה הוּא פְּרָטָן: (א) שֶׁלֹּא לִגְנֹב מָמוֹן; (ב) דִּין הַגַּנָּב; (ג) לְצַדַּק הַמֹּאזְנַיִם עִם הַמִּשְׁקָלוֹת; (ד) שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה עָוֶל בַּמִּדּוֹת וּבַמִּשְׁקָלוֹת; (ה) שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָאָדָם אֶבֶן וְאֶבֶן אֵיפָה וְאֵיפָה, אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ לוֹקֵחַ וְנוֹתֵן בָּהֶן; (ו) שֶׁלֹּא יַסִּיג גְּבוּל; (ז) שֶׁלֹּא לִגְנֹב נְפָשׁוֹת. וּבֵאוּר מִצְווֹת אֵלּוּ בִּפְרָקִים אֵלּוּ.