משנה תורה -
ספר הקרבנות -
הלכות בכורות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
א רָחֵל שֶׁלֹּא בִכְּרָה, וְיָלְדָה שְׁנֵי זְכָרִים--אַפִלּוּ יָצְאוּ שְׁנֵי רָאשֵׁיהֶם כְּאֶחָד, אֵי אִפְשָׁר שֶׁלֹּא קָדַם אֶחָד: וְהוֹאִיל וְאֵין יָדוּעַ אֵיזֶה יָצָא רִאשׁוֹן--הַכּוֹהֵן נוֹטֵל אֶת הַכָּחוּשׁ, וְהַשֵּׁנִי סְפֵק בְּכוֹר. מֵת אֶחָד מֵהֶן, אֵין לַכּוֹהֵן כְּלוּם: שֶׁזֶּה הַחַי, סָפֵק הוּא; וְהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ, עָלָיו הָרְאָיָה.
ב וְכֵן אִם יָלְדָה זָכָר וּנְקֵבָה--הֲרֵי הַזָּכָר סָפֵק, שֶׁמֶּא הַנְּקֵבָה יָצַאת תְּחִלָּה; לְפִיכָּךְ אֵין לַכּוֹהֵן כְּלוּם--שֶׁהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ, עָלָיו הָרְאָיָה.
ג [ב] שְׁתֵּי רְחֵלָיו שֶׁלֹּא בִכְּרוּ, וְיָלְדוּ שְׁנֵי זְכָרִים--שְׁנֵיהֶן לַכּוֹהֵן; זָכָר וּנְקֵבָה, הַזָּכָר לַכּוֹהֵן. שְׁנֵי זְכָרִים וּנְקֵבָה--הַכּוֹהֵן נוֹטֵל אֶת הַכָּחוּשׁ, וְהַשֵּׁנִי סְפֵק בְּכוֹר; וְאִם מֵת אֶחָד מֵהֶן, אֵין לַכּוֹהֵן כְּלוּם: שֶׁזֶּה הַזָּכָר הַחַי, סְפֵק בְּכוֹר הוּא; וְהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ, עָלָיו הָרְאָיָה.
ד יָלְדוּ שְׁתֵּי נְקֵבוֹת וְזָכָר, אוֹ שְׁנֵי זְכָרִים וּשְׁתֵּי נְקֵבוֹת--הֲרֵי הַזְּכָרִים סְפֵק בְּכוֹר: שֶׁאֲנִי אוֹמֵר שֶׁמֶּא הַנְּקֵבָה נֻלְּדָה תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ הַזָּכָר; לְפִיכָּךְ אֵין כָּאן לַכּוֹהֵן כְּלוּם--שֶׁהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ, עָלָיו הָרְאָיָה.
ה אַחַת בִּכְּרָה וְאַחַת שֶׁלֹּא בִכְּרָה, וְיָלְדוּ שְׁנֵי זְכָרִים--אֶחָד לוֹ וְאֶחָד לַכּוֹהֵן, וְכָל אֶחָד מֵהֶן סְפֵק בְּכוֹר; וְהַכּוֹהֵן נוֹטֵל אֶת הַכָּחוּשׁ. מֵת אֶחָד מֵהֶן, אֵין כָּאן לַכּוֹהֵן כְּלוּם: שֶׁזֶּה הַחַי, סָפֵק הוּא. וְכֵן אִם יָלְדוּ זָכָר וּנְקֵבָה, אֵין כָּאן לַכּוֹהֵן כְּלוּם: שֶׁזֶּה הַזָּכָר, סְפֵק בְּכוֹר הוּא.
ו [ג] כָּל בְּכוֹר שְׁהוּא סָפֵק--דִּינוֹ שֶׁיִּרְעֶה עַד שֶׁיִּפֹּל בּוֹ מוּם, וְיֵאָכֵל לִבְעָלָיו. וְאִם תָּפַס אוֹתוֹ הַכּוֹהֵן, אֵין מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִיָּדוֹ; וְאוֹכֵל אוֹתוֹ בְּמוּמוֹ, אֲבָל אֵינוּ מַקְרִיבוֹ--שְׁאֵין מַקְרִיב לְעוֹלָם אֵלָא בְּכוֹר וַדַּאי, שֶׁמֶּא יִשְׁחֹט חֻלִּין בָּעֲזָרָה.
ז [ד] מִי שֶׁהָיָה בְּעֶדְּרוֹ מְבַכְּרוֹת וּשְׁאֵינָן מְבַכְּרוֹת, וְיָלְדוּ וְאֵין שָׁם אָדָם, וְנִכְנַס וּמָצָא אֶת הַמְּבַכְּרוֹת מְנִיקוֹת נְקֵבוֹת, וְאֶת שְׁאֵינָן מְבַכְּרוֹת מְנִיקוֹת זְכָרִים--אֵינוּ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמֶּא בְּנָהּ שֶׁלְּזוֹ בָּא לוֹ אֵצֶל זוֹ, וּבְנָהּ שֶׁלְּזוֹ בָּא לוֹ אֵצֶל זוֹ; אֵלָא הֲרֵי הַדָּבָר בְּחֶזְקָתוֹ, שֶׁכָּל אַחַת מְנִיקָה בְּנָהּ.
ח [ה] שְׁנַיִם שֶׁהִפְקִידוּ שְׁנֵי זְכָרִים אֵצֶל רוֹעֶה, הָאֶחָד בְּכוֹר וְהַשֵּׁנִי פָּשׁוּט, וּמֵת אֶחָד מֵהֶן--מַנִּיחַ הָרוֹעֶה הַשֵּׁנִי בֵּינֵיהֶן וּמִסְתַּלֵּק; וַהֲרֵי הוּא סְפֵק בְּכוֹר, וּשְׁנֵיהֶן חוֹלְקִין אוֹתוֹ: שְׁאֵין אֶחָד מֵהֶן מַכִּיר אֶת שֶׁלּוֹ.
ט [ו] הִפְקִיד בְּכוֹר אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת, וְהִנִּיחוֹ בַּעַל הַבַּיִת עִם פָּשׁוּט שֶׁלּוֹ, וּמֵת אֶחָד מֵהֶן, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזֶה הוּא--הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ, עָלָיו הָרְאָיָה; וַהֲרֵי הוּא סְפֵק בְּכוֹר. וְאַפִלּוּ רוֹעֵה כּוֹהֵן שֶׁהִנִּיחַ בְּכוֹרוֹ בֶּחָצֵר בַּעַל הַבַּיִת, עִם פָּשׁוּט שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת, וּמֵת אֶחָד מֵהֶן--הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ, עָלָיו הָרְאָיָה; וְאֵין מוֹצִיאִין מֵחָצֵר בַּעַל הַבַּיִת, אֵלָא בִּרְאָיָה: שֶׁהֲרֵי מִדַּעַת בַּעַל הַבְּכוֹר, הִנִּיחוֹ עִם הַפָּשׁוּט שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת.
י [ז] לֹא נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַבְּכוֹרוֹת; לְפִיכָּךְ נֶאֱמָן הַיִּשְׂרְאֵלִי לוֹמַר, זֶה סְפֵק בְּכוֹר הוּא, וְרוֹאִין לוֹ מוּמוֹ, וְאוֹכֵל אוֹתוֹ בְּמוּמוֹ.
יא [ח] כָּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁקָּדַם בָּהֶן מוּם קָבוּעַ לְהֶקְדֵּשָׁן, וְנִפְדּוּ--חַיָּבִין בַּבְּכוֹרָה; וְאִם קָדַם מוּם עוֹבֵר לְהֶקְדֵּשָׁן, אוֹ שֶׁהִקְדִּישָׁן תְּמִימִים וְאַחַר כָּךְ נֻלַּד לָהֶן מוּם קָבוּעַ, וְנִפְדּוּ--פְּטוּרִין מִן הַבְּכוֹרָה: שֶׁהֲרֵי לֹא יָצְאוּ לְחֻלִּין לְכָל דָּבָר--מִפְּנֵי שְׁהֶן אֲסוּרִין בְּגִזָּה וַעֲבוֹדָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת מְעִילָה.
יב [ט] הַלּוֹקֵחַ בְּהֵמָה מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם, חַיֶּבֶת בַּבְּכוֹרָה. אֲבָל הַלּוֹקֵחַ בְּהֵמָה מִפֵּרוֹת שְׁבִיעִית, הֲרֵי זוֹ פְּטוּרָה מִן הַבְּכוֹרָה: לְפִי שְׁאֵינוּ רַשָּׁאי לִסְחֹר בְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית--שֶׁהֲרֵי נֶאֱמָר בָּהּ "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם, לְאָכְלָה" (ויקרא כה,ו), "לְאָכְלָה" וְלֹא לִסְחוֹרָה; וְאִם תִּהְיֶה חַיֶּבֶת בַּבְּכוֹרָה--הֲרֵי זֶה מִשְׂתַּכֵּר בַּבְּכוֹר, שֶׁהֲרֵי יָצָא מִתּוֹרַת פֵּרוֹת שְׁבִיעִית.
יג כְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת אִסּוּרֵי מַאֲכָלוֹת, שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה בַּדְּבָרִים הָאֲסוּרִים בַּאֲכִילָה; וּכְבָר בֵּאַרְנוּ בִּתְרוּמוֹת, שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה בַּתְּרוּמוֹת. וְכֵן אָסוּר לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה בַּבְּכוֹרוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לְמָכְרָן עַל דֶּרֶךְ שֶׁבֵּאַרְנוּ. [י] לָקַח בְּכוֹר לְמִשְׁתֶּה בְּנוֹ, אוֹ לָרֶגֶל, וְלֹא צָרַךְ לָרֶגֶל--מֻתָּר לְמָכְרוֹ.
יד [יא] אֵין שָׁמִין בְּכוֹרוֹת תְּמִימִים לְיִשְׂרָאֵל, אֲבָל שָׁמִין לָהֶן בְּכוֹרוֹת בַּעֲלֵי מוּמִין. וְשָׁמִין בְּכוֹרוֹת תְּמִימִים לַכּוֹהֲנִים בַּזְּמָן הַזֶּה, שְׁהֶן עוֹמְדִין לְהֵאָכֵל בְּמוּמָן; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, שֶׁשָּׁמִין לָהֶן בַּעֲלֵי מוּמִין.
משנה תורה -
ספר הקרבנות -
הלכות בכורות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח