משנה תורה -
ספר הקרבנות -
הלכות בכורות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
יֵשׁ בִּכְלָלָן חָמֵשׁ מִצְווֹת--שְׁתֵּי מִצְווֹת עֲשֵׂה, וְשָׁלוֹשׁ מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה; וְזֶה הוּא פְּרָטָן: (א) לְהַפְרִישׁ בְּכוֹרוֹת; (ב) שֶׁלֹּא יֵאָכֵל בְּכוֹר תָּמִים חוּץ לִירוּשָׁלַיִם; (ג) שֶׁלֹּא יִפָּדֶה הַבְּכוֹר; (ד) לְהַפְרִישׁ מַעְשַׂר בְּהֵמָה; (ה) שֶׁלֹּא יִגָּאֵל מַעְשַׂר בְּהֵמָה. וְכָלַלְתִּי הַמַּעֲשֵׂר עִם הַבְּכוֹר--לְפִי שֶׁמַּעֲשֵׂה שְׁנֵיהֶם אֶחָד, וְהַכָּתוּב כְּלָלוֹ עִמּוֹ: שֶׁנֶּאֱמָר "אֶת-דָּמָם תִּזְרֹק" (במדבר יח,יז)--כָּךְ לָמְדוּ מִפִּי הַשְּׁמוּעָה, שֶׁזֶּה דַּם מַעֲשֵׂר וְדַם בְּכוֹר. וּבֵאוּר מִצְווֹת אֵלּוּ בִּפְרָקִים אֵלּוּ.