משנה תורה -
ספר הקרבנות -
הלכות בכורות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
א מִצְוַת עֲשֵׂה לְהַפְרִישׁ כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים, בֵּין בָּאָדָם בֵּין בִּבְהֵמָה טְהוֹרָה בֵּין בְּמִין הַחֲמוֹר, בֵּין שֶׁהָיוּ שְׁלֵמִים בֵּין שֶׁהָיוּ טְרֵפוֹת--שֶׁנֶּאֱמָר "קַדֶּשׁ-לִי כָל-בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל-רֶחֶם, בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל--בָּאָדָם, וּבַבְּהֵמָה" (שמות יג,ב); וְכֻלָּן לַכּוֹהֲנִים. [ב] בְּכוֹר אָדָם וּבְכוֹר חֲמוֹר--נִפְדִּין, וּפִדְיוֹנָן לַכּוֹהֵן; וּבְכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה--נִשְׁחָט בָּעֲזָרָה כִּשְׁאָר קֳדָשִׁים קַלִּים, זוֹרְקִין דָּמוֹ וּמַקְטִירִין אֵמוּרָיו, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּמַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת, וּשְׁאָר הַבָּשָׂר נֶאֱכָל לַכּוֹהֲנִים: שֶׁנֶּאֱמָר "אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה . . . אַךְ בְּכוֹר-שׁוֹר . . . לֹא תִפְדֶּה--קֹדֶשׁ הֵם . . . וּבְשָׂרָם, יִהְיֶה-לָּךְ . . ." (במדבר יח,טו-יח).
ב [ג] בְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה שְׁהוּא בַּעַל מוּם, בֵּין שֶׁנֻּלַּד בְּמוּמוֹ בֵּין שֶׁנָּפַל בּוֹ מוּם אַחַר שֶׁהָיָה תָּמִים--הֲרֵי הוּא לַכּוֹהֵן. אִם רָצָה--אוֹכְלוֹ בְּכָל מָקוֹם, אוֹ מוֹכְרוֹ, אוֹ מַאֲכִילוֹ לְמִי שֶׁיִּרְצֶה, אַפִלּוּ לַגּוֹי: מִפְּנֵי שְׁהוּא חֻלִּין, שֶׁנֶּאֱמָר "וְכִי-יִהְיֶה בוֹ מוּם, פִּסֵּחַ אוֹ עִוֵּר . . . הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יַחְדָּו, כַּצְּבִי וְכָאַיָּל" (דברים טו,כא-כב); וַהֲרֵי הוּא נִכְסֵי כּוֹהֵן.
ג [ד] מִצְוָה לְהַקְדִּישׁ בְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה, וְיֹאמַר הֲרֵי זֶה קֹדֶשׁ--שֶׁנֶּאֱמָר "תַּקְדִּישׁ, לַה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים טו,יט); וְאִם לֹא הִקְדִּישׁוֹ--הֲרֵי זֶה מִתְקַדֵּשׁ מֵאֵלָיו, וּקְדֻשָּׁתוֹ מֵרֶחֶם הִיא.
ד [ה] מִצְוַת בְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה נוֹהֶגֶת בָּאָרֶץ, וּבְחוּצָה לָאָרֶץ. וְאֵין מְבִיאִין בְּכוֹרוֹת מֵחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמָר "וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ . . . מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ" (דברים יד,כג): מִמְּקוֹם שֶׁאַתָּה מֵבִיא מַעְשַׂר דָּגָן, אַתָּה מֵבִיא בְּכוֹר בָּקָר וָצֹאן; וּמִמְּקוֹם שְׁאֵין אַתָּה מֵבִיא מַעְשַׂר דָּגָן--אֵין אַתָּה מֵבִיא בְּכוֹר בָּקָר וָצֹאן, אֵלָא יֵאָכֵל בְּמוּמוֹ. וְאִם הֵבִיא--אֵין מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ, וְלֹא יִקָּרֵב; אֵלָא יֵאָכֵל בְּמוּמוֹ.
ה מִצְוָה זוֹ נוֹהֶגֶת בֵּין בִּפְנֵי הַבַּיִת, בֵּין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת, כְּמוֹ מַעְשַׂר דָּגָן; וְאֵינָהּ נוֹהֶגֶת בְּמֻקְדָּשִׁין, כִּשְׁהֶן בִּקְדֻשָּׁתָן קֹדֶם שֶׁיִּפָּדוּ, בֵּין קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ, בֵּין קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת.
ו [ו-ז] הַכֹּל חַיָּבִין בִּבְכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה, כּוֹהֲנִים לְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִיִּים. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַבְּכוֹר לַכּוֹהֵן--אִם נֻלַּד לוֹ בְּכוֹר--מַקְרִיב דָּמוֹ וְאֵמוּרָיו כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְאוֹכֵל שְׁאָר הַבָּשָׂר בְּתוֹרַת בְּכוֹר: שֶׁנֶּאֱמָר "כָּל-הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִוָּלֵד בִּבְקָרְךָ וּבְצֹאנְךָ . . ." (דברים טו,יט). אֲבָל בְּכוֹר אָדָם וּבְכוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה--כּוֹהֲנִים וּלְוִיִּים פְּטוּרִין, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה.
ז [ח] הַבְּכוֹר נֶאֱכָל בְּתוֹךְ שְׁנָתוֹ, בֵּין תָּמִים בֵּין בַּעַל מוּם--שֶׁנֶּאֱמָר "לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ תֹאכְלֶנּוּ שָׁנָה בְשָׁנָה . . . וְכִי-יִהְיֶה בוֹ מוּם . . . בִּשְׁעָרֶיךָ, תֹּאכְלֶנּוּ" (דברים טו,כ-כב). וּמֵאֵימָתַי מוֹנֶה לוֹ: אִם תָּם הוּא--מוֹנֶה לוֹ מִיּוֹם שְׁמִינִי, שְׁהוּא רָאוּי לְהַקְרָבָה. וְאִם נֻלַּד בַּעַל מוּם, מוֹנֶה לוֹ מִיּוֹם שֶׁנֻּלַּד--וְהוּא שֶׁכָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו, שֶׁהֲרֵי נִרְאֶה לַאֲכִילָה בְּיוֹם לִידָתוֹ; אֲבָל אִם לֹא יָדַע בַּוַּדַּאי שֶׁכָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו, מוֹנֶה לוֹ מִיּוֹם שְׁמִינִי.
ח [ט] נֻלַּד לוֹ מוּם בְּתוֹךְ שְׁנָתוֹ, רַשָּׁאי לְקַיְּמוֹ כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ; נֻלַּד לוֹ מוּם בְּסוֹף שְׁנָתוֹ--מֻתָּר לְקַיְּמוֹ שְׁלוֹשִׁים יוֹם מִיּוֹם שֶׁנָּפַל הַמּוּם, וְאַף עַל פִּי שְׁהוּא מִתְאַחֵר לְאַחַר שְׁנָתוֹ. כֵּיצַד--כְּגוֹן שֶׁנָּפַל בּוֹ מוּם בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לִפְנֵי גְּמָר שְׁנָתוֹ, מַשְׁלִימִין לוֹ חֲמִשָּׁה עָשָׂר אַחַר שְׁנָתוֹ. נֻלַּד לוֹ מוּם אַחַר שְׁנָתוֹ--אֵינוּ רַשָּׁאי לְקַיְּמוֹ אֵלָא עַד שְׁלוֹשִׁים יוֹם, וְיֵאָכֵל.
ט [י] הַבְּכוֹר בַּזְּמָן הַזֶּה--מַנִּיחוֹ עַד שֶׁיִּפֹּל בּוֹ מוּם, וְיֵאָכֵל. [יא] וְעַד שֶׁלֹּא נִרְאָה לְהַרְאוֹתוֹ לֶחָכָם, רַשָּׁאי לְקַיְּמוֹ שְׁתַּיִם וְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים. וּמַה שֶׁנִּרְאֶה לְהַרְאוֹתוֹ לֶחָכָם--אִם נֻלַּד בּוֹ מוּם בְּתוֹךְ שְׁנָתוֹ, רַשָּׁאי לְקַיְּמוֹ כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ; נֻלַּד אַחַר שְׁנָתוֹ, מְקַיְּמוֹ שְׁלוֹשִׁים יוֹם.
י [יב] שָׁנָה שֶׁלַּבְּכוֹר--הִיא שְׁנַת לְבָנָה תְּמִימָה, שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מִיּוֹם לְיוֹם; וְאִם הָיְתָה שָׁנָה מְעֻבֶּרֶת--נִתְעַבְּרָה לוֹ, וּמוֹנֶה שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר חֹדֶשׁ. נֻלְּדוּ לוֹ שְׁנֵי טְלָאִים, אֶחָד בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר שֶׁלַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן, וְאֶחָד בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר שֵׁנִי--זֶה שֶׁנֻּלַּד בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר שֵׁנִי--כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ יוֹם רִאשׁוֹן בַּאֲדָר שֶׁלַּשָּׁנָה הַבָּאָה, עָלְתָה לוֹ שָׁנָה. וְזֶה שֶׁנֻּלַּד בַּחֲצִי אֲדָר רִאשׁוֹן--לֹא עָלְתָה לוֹ שָׁנָה, עַד חֲצִי אֲדָר שֶׁלַּשָּׁנָה הַבָּאָה: הוֹאִיל וְנֻלַּד בְּחֹדֶשׁ הָעִבּוּר, מוֹנִין אוֹתוֹ לוֹ.
יא [יג] עָבַר וְאֵחַר הַבְּכוֹר לְאַחַר שְׁנָתוֹ--אַף עַל פִּי שְׁהוּא עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, אִם הָיָה תָּם--הֲרֵי זֶה לֹא נִפְסַל, אֵלָא מַקְרִיבוֹ; וְאִם הָיָה בַּעַל מוּם, שׁוֹחֲטוֹ בְּכָל מָקוֹם: שֶׁנֶּאֱמָר "מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ" (דברים יד,כג), מַקִּישׁ בְּכוֹר לְמַעֲשֵׂר--מַה מַעֲשֵׂר אֵינוּ נִפְסָל מִשָּׁנָה לַחֲבִרְתָּהּ, אַף בְּכוֹר אֵינוּ נִפְסָל מִשָּׁנָה לַחֲבִרְתָּהּ.
יב [יד] אֵין נוֹתְנִין אֶת הַבְּכוֹר לַכּוֹהֵן כְּשֶׁיִּוָּלֵד, שְׁאֵין זוֹ גְּדֻלָּה לַכּוֹהֵן, אֵלָא יִטַּפַּל בּוֹ בְּעָלָיו עַד שֶׁיַּגְדִּיל מְעַט, וְיִתְּנֶנּוּ לַכּוֹהֵן. וְעַד כַּמָּה יִשְׂרָאֵל חַיָּבִין לְהִטַּפַּל בַּבְּכוֹר--בְּהֵמָּה דַּקָּה, שְׁלוֹשִׁים יוֹם; וּבְגַסָּה, חֲמִשִּׁים יוֹם. וְאִם אָמַר לוֹ הַכּוֹהֵן, תְּנֵהוּ לִי בְּתוֹךְ זְמָן זֶה, וַאֲנִי אִטַּפַּל לְעַצְמִי--אֵינוּ רַשָּׁאי לִתְּנוֹ לוֹ: שֶׁזֶּה כְּמוֹ מְסַיֵּעַ עַל מַתְּנוֹתָיו; וּכְבָר בֵּאַרְנוּ בַּתְּרוּמוֹת, שֶׁהַכּוֹהֵנִים הַמְּסַיְּעִין בְּבֵית הַגְּרָנוֹת וּבְבֵית הַמִּטְבָּחַיִם וּבְתוֹךְ הָרוֹעִים--אֵין נוֹתְנִין לָהֶם מַתְּנוֹתֵיהֶן בִּשְׂכָרָן.
יג [טו] הָיָה הַבְּכוֹר בַּעַל מוּם, וְאָמַר לוֹ בְּתוֹךְ זְמָן זֶה, תְּנֵהוּ לִי שֶׁאֹכְלֶנּוּ, אוֹ שֶׁהָיָה תָּמִים, וְאָמַר לוֹ תְּנֵהוּ לִי, בְּתוֹךְ זְמָן זֶה, שֶׁאַקְרִיבֶנּוּ עַתָּה--הֲרֵי זֶה נוֹתְנוֹ לוֹ. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁהַבְּכוֹר, נִתַּן לְכָל כּוֹהֵן שֶׁיִּרְצֶה.
יד [טז] כּוֹהֵן שֶׁאָכַל כַּזַּיִת מִבְּכוֹר תָּמִים חוּץ לִירוּשָׁלַיִם--לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ, מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ, וְצֹאנֶךָ" (דברים יב,יז). וְכֵן זָר שֶׁאָכַל כַּזַּיִת מִבְּכוֹר, בֵּין לִפְנֵי זְרִיקָה בֵּין לְאַחַר זְרִיקָה--לוֹקֶה: מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה אַף לְזָר שֶׁאָכַל בְּכוֹר, בֵּין לִפְנֵי זְרִיקָה בֵּין לְאַחַר זְרִיקָה.
טו [יז] הַבְּכוֹר--אֵין פּוֹדִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר "אַךְ בְּכוֹר-שׁוֹר אוֹ-בְכוֹר כֶּשֶׂב אוֹ-בְכוֹר עֵז, לֹא תִפְדֶּה" (במדבר יח,יז). וְכֵן אֵין מוֹכְרִין אוֹתוֹ כִּשְׁהוּא תָּם--שֶׁכֵּיוָן שְׁהוּא עוֹמֵד לְקָרְבָּן, אֵין לַכּוֹהֵן בּוֹ זְכוּת כְּדֵי לְמָכְרוֹ; וּבַזְּמָן הַזֶּה שְׁאֵין בַּיִת, הוֹאִיל וְלַאֲכִילָה עוֹמֵד, הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְמָכְרוֹ, וְאַף עַל פִּי שְׁהוּא תָּמִים--בֵּין לַכּוֹהֵן, בֵּין לְיִשְׂרָאֵל.
טז [יח] בְּכוֹר בַּעַל מוּם--יֵשׁ לַכּוֹהֵן לְמָכְרוֹ בְּכָל זְמָן, בֵּין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת בֵּין בִּפְנֵי הַבַּיִת, בֵּין חַי בֵּין שָׁחוּט; וְכִשְׁהוּא מוֹכֵר בְּשַׂר בְּכוֹר בַּעַל מוּם--מוֹכְרוֹ בַּבַּיִת אֲבָל לֹא בַּשּׁוּק, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת אִסּוּרֵי מִזְבֵּחַ. אֲבָל בְּשַׂר בְּכוֹר תָּמִים אֵינוּ נִמְכָּר, מִפְּנֵי שְׁהוּא בְּשַׂר קֹדֶשׁ; וְכוֹהֲנִים שֶׁנִּמְנוּ עַל הַבְּכוֹר, מֻתָּרִין לִשְׁקֹל מָנָה כְּנֶגֶד מָנָה.
יז [יט] הַמַּפְשִׁיט בְּכוֹר בַּעַל מוּם, הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְהַפְשִׁיטוֹ בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ שֶׁיִּרְצֶה: אִם רָצָה לְהַרְגִּיל, מַרְגִּיל. וְכֵן שְׁאָר פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין--אִם רָצָה לְהַפְשִׁיטָן מִן הָרֶגֶל, מַפְשִׁיט.
משנה תורה -
ספר הקרבנות -
הלכות בכורות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח