משנה תורה -
ספר עבודה -
הלכות מעילה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
א קֳדָשִׁים קַלִּים--אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן, עַד שֶׁיִּזָּרֵק הַדָּם. נִזְרַק הַדָּם--מוֹעֲלִין בְּאֵמוּרֵיהֶן, עַד שֶׁיֵּצְאוּ לְבֵית הַדֶּשֶׁן: שֶׁהֲרֵי הֶן לָאִשִּׁים, וְאֵין מוֹעֲלִין בְּדָבָר הַנֶּאֱכָל כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. אַפִלּוּ הֶעֱלָה הָאֵמוּרִין שֶׁלָּהֶן לַמִּזְבֵּחַ, קֹדֶם זְרִיקָה--אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן, עַד שֶׁיִּזָּרֵק הַדָּם.
ב הוֹצִיא אֵמוּרֵיהֶן לַחוּץ, קֹדֶם זְרִיקָה--אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן, עַד שֶׁיִּזָּרֵק הַדָּם. נִזְרַק הַדָּם--אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן הֶן בַּחוּץ וְלֹא הִחְזִירָן, מוֹעֲלִין בָּהֶן: שֶׁהַזְּרִיקָה מוֹעֶלֶת לַיּוֹצֶא, בֵּין לְהָקֶל בֵּין לְהַחְמִיר.
ג [ב] כָּל קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים--מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשֶּׁהֻקְדְּשׁוּ, עַד שֶׁיִּזָּרֵק הַדָּם. נִזְרַק הַדָּם--מוֹעֲלִין בָּהֶן בְּדָבָר שֶׁכֻּלּוֹ לָאִשִּׁים, עַד שֶׁיִּשָּׂרֵף וְיֵצֵא לְבֵית הַדֶּשֶׁן; וְאֵין מוֹעֲלִין בְּדָבָר הַנֶּאֱכָל, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ד [ג] כֵּיצַד: הָעוֹלָה אֶחָד עוֹלַת הָעוֹף וְאֶחָד עוֹלַת בְּהֵמָה, וְהַקֹּמֶץ, וְהַלְּבוֹנָה, וּמִנְחַת כּוֹהֲנִים, וְהַחֲבִתִּין, וּמִנְחַת נְסָכִים--מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשָּׁעַת הֶקְדֵּשָׁן, עַד שֶׁיֵּצְאוּ אַחַר שְׂרֵפָתָן עַל הַמִּזְבֵּחַ לְבֵית הַדֶּשֶׁן.
ה [ד] וְכֵן פָּרִים הַנִּשְׂרָפִין, וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִין--מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשָּׁעַת הֶקְדֵּשָׁן, עַד שֶׁיִּשָּׂרְפוּ וְתִגָּמֵר שְׂרֵפָתָן בְּבֵית הַדֶּשֶׁן וְיִתֹּךְ הַבָּשָׂר; אֲבָל קֹדֶם שֶׁיִּתֹּךְ--מוֹעֲלִין בּוֹ, וְהוּא בְּבֵית הַדֶּשֶׁן. [ה] וְכֵן פָּרָה אֲדֻמָּה--מוֹעֲלִין בָּהּ מִשֶּׁהֻקְדְּשָׁה, עַד שֶׁתֵּעָשֵׂה אֵפֶר: אַף עַל פִּי שְׁהִיא כְּקָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, הֲרֵי נֶאֱמָר בָּהּ "חַטָּאת הִיא" (במדבר יט,ט). וּתְנָאי בֵּית דִּין הוּא, שֶׁלֹּא יִמְעֹל אָדָם בְּאֵפֶר הַפָּרָה.
ו חַטַּאת בְּהֵמָה, וְאָשָׁם, וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר--מוֹעֲלִין בְּכֻלָּן מִשֶּׁהֻקְדְּשׁוּ, עַד שֶׁיִּזָּרֵק הַדָּם. נִזְרַק הַדָּם--מוֹעֲלִין בְּאֵמוּרֵיהֶן, עַד שֶׁיֵּצְאוּ לְבֵית הַדֶּשֶׁן; וְאֵין מוֹעֲלִין בַּבָּשָׂר. וְכֵן חַטַּאת הָעוֹף--מוֹעֲלִין בָּהּ מִשֶּׁהֻקְדְּשָׁה, עַד שֶׁיַּזֶּה דָּמָהּ. הֻזָּה דָּמָהּ--אֵין בָּהּ מְעִילָה, אֲבָל אָסוּר לֵהָנוֹת בְּמֻרְאָתָהּ וְנוֹצָתָהּ; וְהַנִּהְנֶה בָּהֶן אַחַר הַזָּיָה, לֹא מָעַל.
ז הַמְּנָחוֹת--מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשֶּׁהֻקְדְּשׁוּ, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְקַדְּשׁוּ בִּכְלִי שָׁרֵת, עַד שֶׁיַּקְטִיר הַקֹּמֶץ; קָרַב הַקֹּמֶץ, הֻתְּרוּ הַשְּׁיָרַיִם בַּאֲכִילָה. וְאִם נִפְסְלוּ הַשְּׁיָרַיִם אוֹ חָסְרוּ, וְאַחַר כָּךְ הִקְטִיר הַקֹּמֶץ--הוֹאִיל וְהַקְטָרָה זוֹ אֵינָהּ מַתֶּרֶת הַשְּׁיָרַיִם בַּאֲכִילָה, הֲרֵי הַדָּבָר סְפֵק אִם יָצְאוּ יְדֵי מְעִילָה אוֹ לֹא יָצְאוּ.
ח לֶחֶם הַפָּנִים--מוֹעֲלִין בּוֹ מִשֶּׁהֻקְדַּשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נֶאֱפָה, עַד שֶׁיַּקְטִיר הַבָּזִכִּין; הִקְטִיר הַבָּזִכִּין, הֻתַּר בַּאֲכִילָה. וְכֵן שְׁתֵּי הַלֶּחֶם--מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשֶּׁהֻקְדְּשׁוּ, קֹדֶם שֶׁיֵּאָפוּ, עַד שֶׁיִּזָּרֵק דַּם הַכְּבָשִׂים; נִזְרַק דַּם הַכְּבָשִׂים, הֻתְּרוּ בַּאֲכִילָה.
ט הַנְּסָכִים, מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשֶּׁהֻקְדְּשׁוּ; יָרְדוּ לַשִּׁיתִין, אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן. מַיִם שֶׁמְּנַסְּכִים בְּחַג הַסֻּכּוֹת--כָּל זְמָן שְׁהֶן בַּכַּד שֶׁלְּזָהָב, אֵין נִהְנִין בָּהֶן; וְהַנִּהְנֶה, לֹא מָעַל. נָתְנוּ אוֹתָן בַּצְּלוֹחִית--מוֹעֲלִין בְּכֻלָּן, שֶׁהֲרֵי הֶן מִכְּלַל הַנְּסָכִים.
י לוֹג שֶׁמֶן שֶׁלַּמְּצֹרָע--מוֹעֲלִין בּוֹ מִשֶּׁהֻקְדָּשׁ בַּכְּלִי, עַד שֶׁיִּזָּרֵק דַּם הָאָשָׁם; נִזְרַק דַּם הָאָשָׁם--לֹא נִהְנִין וְלֹא מוֹעֲלִין, עַד שֶׁיִּתְּנוּ מִמֶּנּוּ מַתְּנוֹתָיו; נָתְנוּ מִמֶּנּוּ הַמַּתָּנוֹת--הֻתְּרוּ הַשְּׁיָרַיִם בַּאֲכִילָה, כִּבְשַׂר חַטָּאת וְאָשָׁם.
יא כָּל דְּמֵי שְׁחִיטַת הַקֳּדָשִׁים--אֵין מוֹעֲלִין בּוֹ, בֵּין לִפְנֵי כַּפָּרָה בֵּין לְאַחַר כַּפָּרָה, עַד שֶׁיֵּצֵא לְנַחַל קִדְרוֹן; יָצָא לְנַחַל קִדְרוֹן, מוֹעֲלִין בּוֹ--מִפְּנֵי שֶׁהָיָה נִמְכָּר לְגִנּוֹת, וְדָמָיו הֶקְדֵּשׁ. אֲבָל הַמַּקִּיז דָּם לְבֶהֱמַת קֳדָשִׁים--הֲרֵי הוּא אָסוּר בַּהֲנָיָה, וּמוֹעֲלִין בּוֹ: הוֹאִיל וְאֵינָהּ יְכוּלָה לִחְיוֹת בְּלֹא דָּם, הֲרֵי הוּא כְּגוּפָהּ.
יב הָעֲצָמוֹת, וְהַגִּידִים, וְהַקְּרָנַיִם, וְהַטְּלַפַּיִם--שֶׁפֵּרְשׁוּ מִקָּדְשֵׁי קֳדָשִׁים לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים, מוֹעֲלִין בָּהֶן; פֵּרְשׁוּ לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים, אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן. עַצְמוֹת הָעוֹלָה--שֶׁפֵּרְשׁוּ לִפְנֵי זְרִיקָה, אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן לְאַחַר זְרִיקָה: שֶׁהַזְּרִיקָה מַתֶּרֶת אוֹתָן. וְאִם פֵּרְשׁוּ אַחַר זְרִיקָה, מוֹעֲלִין בָּהֶן לְעוֹלָם.
יג עַצְמוֹת הָעוֹלָה שֶׁפָּקְעוּ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ--קֹדֶם חֲצוֹת הַלַּיְלָה, מוֹעֲלִין בָּהֶן; לְאַחַר חֲצוֹת, אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן אַף עַל פִּי שֶׁפָּקְעוּ קֹדֶם חֲצוֹת--כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת הַלַּיְלָה, נַעֲשׂוּ כָּל הָאֵבָרִים כְּמִי שֶׁנִּתְאַכְּלוּ וְנַעֲשׂוּ אֵפֶר. [יג] גַּחֶלֶת שֶׁפָּקְעָה מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ, בֵּין לִפְנֵי חֲצוֹת בֵּין לְאַחַר חֲצוֹת--לֹא נִהְנִין, וְלֹא מוֹעֲלִין; אֲבָל גַּחֶלֶת שֶׁלְּקָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, מוֹעֲלִין בָּהּ. וְהַשַּׁלְהֶבֶת--לֹא נִהְנִין, וְלֹא מוֹעֲלִין.
יד דֶּשֶׁן הַמִּזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, בֵּין קֹדֶם הֲרָמַת הַדֶּשֶׁן בֵּין אַחַר הֲרָמָה--מוֹעֲלִין בּוֹ. [טו] דִּשּׁוּן הַמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, וְדִשּׁוּן הַמְּנוֹרָה--לֹא נִהְנִין, וְלֹא מוֹעֲלִין.
טו [טז] כָּל בֶּהֱמַת קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים שְׁהִיא בַּעֲלַת מוּם--בֵּין שֶׁקָּדַם מוּם קָבוּעַ לְהֶקְדֵּשָׁהּ, בֵּין שֶׁקָּדַם הֶקְדֵּשָׁהּ לְמוּם קָבוּעַ, וְאַפִלּוּ הָיְתָה מְחֻסַּר זְמָן--מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשֶּׁהֻקְדְּשׁוּ, עַד שֶׁיִּפָּדוּ. אֲבָל תּוֹרִין שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן, וּבְנֵי יוֹנָה שֶׁעָבַר זְמַנָּן, וְהֶן קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ--אַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר לֵהָנוֹת בָּהֶן, הַנִּהְנֶה לֹא מָעַל: הוֹאִיל וְאֵינָן רְאוּיִין לְפִדְיוֹן, הֲרֵי הֶן כְּחַטָּאוֹת הַמֵּתוֹת; לְפִיכָּךְ אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן.
משנה תורה -
ספר עבודה -
הלכות מעילה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח