משנה תורה -
ספר עבודה -
הלכות מעילה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
א יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהָאָדָם נִהְנֶה בָּהֶן, וְלֹא יִפָּגְמוּ--כְּגוֹן הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלִי זָהָב טָהוֹר; וְיֵשׁ דְּבָרִים שֶׁיִּפָּגְמוּ--כְּגוֹן בְּגָדִים, וּכְלֵי כֶּסֶף וּנְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן. וְהַנִּהְנֶה בְּשׁוֹוֶה פְּרוּטָה מִן הַהֶקְדֵּשׁ שְׁאֵינוּ מְחֻבָּר בַּקַּרְקָע--אִם נִהְנָה בְּדָבָר שְׁאֵין בּוֹ פְּגָם, כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁתַּמַּשׁ בִּכְלִי זָהָב שֶׁלַּהֶקְדֵּשׁ--מָעַל.
ב נִהְנָה בְּדָבָר שֶׁיִּפָּגֵם--כְּגוֹן שֶׁלָּבַשׁ בִּגְדֵי הֶקְדֵּשׁ, אוֹ בָּקַע בְּקֻרְדֹּם--לֹא מָעַל, עַד שֶׁיִּפְגֹּם בַּהֶקְדֵּשׁ בְּשׁוֹוֶה פְּרוּטָה בְּאוֹתוֹ דָּבָר עַצְמוֹ שֶׁנִּהְנָה בּוֹ, וְיִתְכַּוַּן לֵהָנוֹת וְיִפְגֹּם וְיֵהָנֶה כְּאַחַת.
ג נִהְנָה בְּכַחֲצִי פְּרוּטָה וּפָגַם בְּכַחֲצִי פְּרוּטָה, אוֹ שֶׁנִּהְנָה בְּשׁוֹוֶה פְּרוּטָה וּפָגַם בְּשׁוֹוֶה פְּרוּטָה בְּדָבָר אַחֵר, וְלֹא נִהְנָה בְּמַה שֶׁפָּגַם וְלֹא פָגַם בְּמַה שֶׁנִּהְנָה--הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל: עַד שֶׁיֵּהָנֶה בְּשׁוֹוֶה פְּרוּטָה, וְיִפְגֹּם בְּאוֹתָהּ הֲנָיָה בְּשׁוֹוֶה פְּרוּטָה בַּדָּבָר עַצְמוֹ.
ד כֵּיצַד: הֲרֵי שֶׁהִתִּיר מַטְלִית מִבֶּגֶד הֶקְדֵּשׁ, וּתְפָרָהּ בְּבִגְדוֹ וּלְבָשָׁהּ וְנִהְנָה בָּהּ בְּשׁוֹוֶה פְּרוּטָה, וְהִפְסִיד בַּבֶּגֶד שֶׁהִתִּירָהּ מִמֶּנּוּ בְּשׁוֹוֶה פְּרוּטָה, וְלֹא הִפְסִיד בַּמַּטְלִית כְּלוּם--הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל: מִפְּנֵי שֶׁנִּהְנָה בְּדָבָר, וּפָגַם בְּדָבָר אַחֵר. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהַנִּהְנֶה וּמְהַנֶּה חֲבֵרוֹ--מִצְטָרֵף, וְאַפִלּוּ לִזְמָן מְרֻבֶּה.
ה [ב] קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים הַתְּמִימִים, שֶׁתָּלַשׁ מִצַּמְרָן--כֵּיוָן שֶׁנִּהְנָה בִּפְרוּטָה--מָעַל, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פָגַם: שֶׁהֲרֵי הֶן דּוֹמִין לְכוֹס שֶׁלְּזָהָב, שְׁאֵינוּ נִפְגָם--שְׁאֵין תְּלִישַׁת הַצֶּמֶר פּוֹסֶלֶת אוֹתָן מִלִּקָּרֵב. אֲבָל אִם נָפַל בָּהֶן מוּם--הוֹאִיל וְלַמְּכִירָה עוֹמְדִין, וְהַגִּזָּה פּוֹגֶמֶת דְּמֵיהֶן--לֹא מָעַל, עַד שֶׁיֵּהָנֶה וְיִפְגֹּם בִּפְרוּטָה. תָּלַשׁ מֵהֶן אַחֵר שֶׁמֵּתוּ--כֵּיוָן שֶׁנִּהְנָה, מָעַל: שְׁאֵין פְּגָם לַמֵּתָה; וּמְעִילָה זוֹ מִדִּבְרֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ו [ג] הַמּוֹעֵל בְּקָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת--כֵּיוָן שֶׁמָּעַל בִּשְׁגָגָה--נִתְחַלַּל הַקֹּדֶשׁ, וְזֶה שֶׁיֵּהָנֶה אַחֲרָיו פָּטוּר. מָעַל בְּזָדוֹן--הוֹאִיל וְאֵינוּ חַיָּב בְּקָרְבַּן מְעִילָה--לֹא נִתְחַלַּל הַקֹּדֶשׁ, אֵלָא הֲרֵי הוּא בַּהֲוִיָּתוֹ, וְאִם בָּא אַחֵר וְנִהְנָה בּוֹ בִּשְׁגָגָה, מָעַל.
ז בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁמָּעַל בַּקֹּדֶשׁ, וְהוֹצִיאוֹ בְּתוֹרַת חֻלִּין, וְהִקְנָהוּ לְאַחֵר; אֲבָל אִם נִהְנָה בּוֹ, וּפְגָמוֹ, וְלֹא הִקְנָהוּ לְאַחֵר--יֵשׁ בּוֹ מוֹעֵל אַחַר מוֹעֵל. [ד] וְאֵין מוֹעֵל אַחַר מוֹעֵל בַּמֻּקְדָּשִׁין, אֵלָא בַּבְּהֵמָה וּכְלֵי תַּשְׁמִישׁ בִּלְבָד.
ח כֵּיצַד: בָּקַע בְּקֻרְדֹּם שֶׁלַּהֶקְדֵּשׁ, וְנִהְנָה בִּפְרוּטָה וּפָגַם, וּבָא חֲבֵרוֹ וּבָקַע בּוֹ, וְנִהְנָה וּפָגַם, וּבָא חֲבֵרוֹ וּבָקַע בּוֹ, וְנִהְנָה וּפָגַם--כֻּלָּם מָעֲלוּ; נָטַל הַקֻּרְדֹּם, וּנְתָנוֹ לַחֲבֵרוֹ--הוּא מָעַל, אֲבָל חֲבֵרוֹ לֹא מָעַל.
ט שָׁתָה בְּכוֹס שֶׁלְּזָהָב, וְנִהְנָה בִּפְרוּטָה, וּבָא חֲבֵרוֹ וְשָׁתָה, וְנִהְנָה, וּבָא חֲבֵרוֹ וְשָׁתָה, וְנִהְנָה--כֻּלָּם מָעֲלוּ; נָטַל הַכּוֹס, וּנְתָנוֹ לַחֲבֵרוֹ מַתָּנָה, אוֹ מְכָרוֹ--הוּא מָעַל, וַחֲבֵרוֹ לֹא מָעַל.
י רָכַב עַל גַּבֵּי הַחֲמוֹר, וְנִהְנָה בִּפְרוּטָה וּפָגַם, וּבָא חֲבֵרוֹ וְרָכַב עָלָיו, וְנִהְנָה וּפָגַם, וּבָא חֲבֵרוֹ וְרָכַב עָלָיו, וְנִהְנָה וּפָגַם--כֻּלָּם מָעֲלוּ; נָתַן הַחֲמוֹר לַחֲבֵרוֹ מַתָּנָה, אוֹ מְכָרוֹ, אוֹ שְׂכָרוֹ--הוּא מָעַל, וַחֲבֵרוֹ לֹא מָעַל. וְכֵן הַמַּשְׁאִיל קֻרְדֹּם שֶׁלַּהֶקְדֵּשׁ--הוּא מָעַל לְפִי טוֹבַת הֲנָיָה שֶׁבּוֹ, וַחֲבֵרוֹ מֻתָּר לְבַקַּע בּוֹ לְכַתְּחִלָּה; וְהוּא הַדִּין, לַבְּהֵמָה.
יא [ה] בֶּהֱמַת קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ אֵינָהּ כֵּן--אֵלָא יֵשׁ בָּהּ מוֹעֵל אַחַר מוֹעֵל, עַל כָּל פָּנִים. כֵּיצַד: תָּלַשׁ מִן הַחַטָּאת, וּבָא חֲבֵרוֹ וְתָלַשׁ, וּבָא חֲבֵרוֹ וְתָלַשׁ--כֻּלָּן מָעֲלוּ; וְכֵן אִם נְתָנָהּ לַחֲבֵרוֹ, וַחֲבֵרוֹ לַחֲבֵרוֹ--כֻּלָּן מָעֲלוּ. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁדִּין הַמְּנָחוֹת, וְהָעוֹפוֹת, וְהַנְּסָכִים, וּכְלֵי שָׁרֵת--כְּדִין הַבְּהֵמָה: שֶׁכֻּלָּן קְדֻשַּׁת הַגּוּף הֶן.
יב [ו] בֶּהֱמַת קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים שֶׁנָּפַל בָּהּ מוּם--הוֹאִיל וְהִיא עוֹמֶדֶת לְפִדְיוֹן--הֲרֵי הִיא כְּקָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, שְׁהִיא קְדֻשַּׁת דָּמִים; וְאִם נְתָנָהּ לַחֲבֵרוֹ, וַחֲבֵרוֹ לַחֲבֵרוֹ--הָרִאשׁוֹן בִּלְבָד מָעַל.
יג [ז] אָמְרוּ חֲכָמִים, שֶׁהַנּוֹטֵל אֶבֶן אוֹ קוֹרָה שֶׁלַּהֶקְדֵּשׁ, וּנְתָנָהּ לַחֲבֵרוֹ--שְׁנֵיהֶם מָעֲלוּ; וְאִם נְתָנָהּ לְזֶה הַגִּזְבָּר שֶׁהָיְתָה תַּחַת יָדוֹ--הוּא מָעַל, וְהַגִּזְבָּר לֹא מָעַל. וְיֵרָאֶה לִי שְׁאֵין אֵלּוּ הַדְּבָרִים אֲמוּרִים, אֵלָא בַּמּוֹעֵל בְּזָדוֹן--שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְחַלַּל הֶקְדֵּשׁ.
יד הַנּוֹטֵל פְּרוּטָה שֶׁלַּהֶקְדֵּשׁ, עַל דַּעַת שְׁהִיא שֶׁלּוֹ--לֹא מָעַל עַד שֶׁיּוֹצִיא אוֹתָהּ בַּחֲפָצָיו, אוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן אוֹתָהּ בְּמַתָּנָה. נְתָנָהּ לַחֲבֵרוֹ--הוּא מָעַל, וַחֲבֵרוֹ לֹא מָעַל: שְׁאֵין מוֹעֵל אַחַר מוֹעֵל בִּשְׁאָר הֶקְדֵּשׁוֹת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.
טו [ח] נָטַל אֶבֶן אוֹ קוֹרָה שֶׁלַּהֶקְדֵּשׁ--לֹא מָעַל, שֶׁהֲרֵי לֹא נִהְנָה עֲדַיִן. בָּנָה אוֹתָהּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, מָעַל; נְתָנָהּ עַל גַּבֵּי חַלּוֹן שֶׁבַּתַּקְרָה, וְלֹא חִבְּרָהּ--לֹא מָעַל, עַד שֶׁיָּדוּר תַּחְתֶּיהָ בְּשׁוֹוֶה פְּרוּטָה: שְׁאֵין זוֹ הֲנָיָה הַנִּכֶּרֶת.
טז [ט] נָטַל פְּרוּטָה שֶׁלַּהֶקְדֵּשׁ, וּנְתָנָהּ לַבַּלָּן--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָחַץ--מָעַל, שֶׁהֲרֵי נִהְנָה בִּהְיוֹתוֹ רוֹחֵץ בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה. וְכֵן אִם נְתָנָהּ לְאֶחָד מִבַּעֲלֵי אֻמָּנִיּוֹת--מָעַל, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא עָשׂוּ מְלַאכְתּוֹ. [י] קָנָה בָּהּ חֵפֶץ, וְלֹא מָשַׁךְ--אִם מִן הַגּוֹי, מָעַל; וְאִם מִיִּשְׂרָאֵל, לֹא מָעַל.
יז [יא] הַמּוֹצִיא מְעוֹת הֶקְדֵּשׁ בִּצְרָכָיו, עַל דַּעַת שְׁהֶן חֻלִּין--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הוֹצִיאָן בְּדִבְרֵי חֹל, מָעַל. כֵּיצַד: הַמֵּבִיא חַטָּאתוֹ וַאֲשָׁמוֹ וּפִסְחוֹ מִן הַהֶקְדֵּשׁ, וְכֵן מְחֻסַּר כַּפָּרָה שֶׁהֵבִיא כַּפָּרָתוֹ מִן הַהֶקְדֵּשׁ--מָעַל; וְכֻלָּם, אֵין מוֹעֲלִין עַד שֶׁיִּזָּרֵק הַדָּם.
יח לְפִיכָּךְ הַמֵּבִיא מְנָחוֹת וּנְסָכִים וְלֶחֶם תּוֹדָה מִן הַהֶקְדֵּשׁ--אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר עֲבֵרָה--לֹא מָעַל, שְׁאֵין כָּאן זְרִיקַת דָּם לְכַפַּר עָלָיו. [יב] נָתַן שִׁקְלוֹ מִמְּעוֹת הֶקְדֵּשׁ--כְּשֶׁיִּתְרְמוּ הַתְּרוּמָה, וְיִקְנוּ מִמֶּנָּה אַפִלּוּ בְּהֵמָה אַחַת, וְיִזָּרֵק דָּמָהּ--יִמְעֹל הַשּׁוֹקֵל, שֶׁהֲרֵי חֶלְקוֹ בְּאוֹתָהּ הַבְּהֵמָה שֶׁנִּזְרַק דָּמָהּ.
יט [יג] הִפְרִישׁ שִׁקְלוֹ, וְהוֹצִיאוֹ בִּשְׁאָר צְרָכָיו--בֵּין הוּא, בֵּין חֲבֵרוֹ--מָעַל. נְתָנוֹ לַחֲבֵרוֹ לְשָׁקְלוֹ עַל יָדוֹ, הָלַךְ וּשְׁקָלוֹ עַל יְדֵי עַצְמוֹ--אִם כְּבָר נִתְרְמָה הַתְּרוּמָה, מָעַל הַשּׁוֹקֵל: שֶׁהַתּוֹרֵם תּוֹרֵם עַל הָעֲתִיד לְהִגָּבוֹת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּשְׁקָלִים, וּכְאִלּוּ הִגִּיעַ שֶׁקֶל זֶה לַלִּשְׁכָּה; וּלְפִיכָּךְ מָעַל. וְאִם עֲדַיִן לֹא נִתְרְמָה תְּרוּמָה, לֹא מָעַל. וּלְעוֹלָם אֵין מוֹעֲלִין בִּשְׁיַרֵי הַלִּשְׁכָּה.
משנה תורה -
ספר עבודה -
הלכות מעילה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח