משנה תורה - ספר עבודה - הלכות מעילה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח


הִלְכּוֹת מְעִילָה פֵּרֶק א

א  אָסוּר לְהִדְיוֹט לֵהָנוֹת מִקָּדְשֵׁי ה'--בֵּין מִדְּבָרִים הַקְּרֵבִין עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, בֵּין מִקָּדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת; וְכָל הַנִּהְנֶה בְּשׁוֹוֶה פְּרוּטָה מִקָּדְשֵׁי ה', מָעַל.

ב  דְּבָרִים שֶׁהֻתְּרוּ בַּאֲכִילָה מִן הַקָּרְבָּנוֹת--כְּגוֹן בְּשַׂר חַטָּאת וְאָשָׁם אַחַר זְרִיקַת דָּמָן, אוֹ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם אַחַר זְרִיקַת דַּם שְׁנֵי הַכְּבָשִׂים--אֵין בָּהֶן מְעִילָה:  אַפִלּוּ אָכַל הַזָּר מֵאֵלּוּ וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--הוֹאִיל וְהֶן מֻתָּרִין לְמִקְצַת בְּנֵי אָדָם לֵהָנוֹת בָּהֶן, כָּל הַנִּהְנֶה מֵהֶן לֹא מָעַל; וְאַפִלּוּ נִפְסְלוּ וְנֶאֶסְרוּ בַּאֲכִילָה--הוֹאִיל וְהָיְתָה לָהֶן שָׁעַת הֶתֵּר, אֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מְעִילָה.

ג  הַמּוֹעֵל בְּזָדוֹן--לוֹקֶה, וּמְשַׁלֵּם מַה שֶׁפָּגַם מִן הַקֹּדֶשׁ בְּרֹאשׁוֹ.  וְאַזְהָרָה שֶׁלַּמְּעִילָה, מִזֶּה שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ, מַעְשַׂר דְּגָנְךָ . . . וּנְדָרֶיךָ" (ראה דברים יב,יז)--מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לָאוֹכֵל מִבְּשַׂר עוֹלָה, הוֹאִיל וְכֻלָּהּ לַה'; וְהוּא הַדִּין, לִשְׁאָר כָּל קֹדֶשׁ שְׁהוּא לַה' לְבַדּוֹ--בֵּין מִקָּדְשֵׁי מִזְבֵּחַ, בֵּין מִקָּדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת--אִם נִהְנָה מֵהֶן בְּשׁוֹוֶה פְּרוּטָה, לוֹקֶה.

ד  מָעַל בִּשְׁגָגָה--מְשַׁלֵּם מַה שֶׁנִּהְנָה, וְתוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ, וּמֵבִיא אַיִל בִּשְׁנֵי סְלָעִים וּמַקְרִיבוֹ אָשָׁם, וּמִתְכַּפֵּר לוֹ; וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא אֲשַׁם מְעִילוֹת, שֶׁנֶּאֱמָר "וְחָטְאָה בִּשְׁגָגָה, מִקָּדְשֵׁי ה':  וְהֵבִיא אֶת-אֲשָׁמוֹ . . . וְאֵת אֲשֶׁר חָטָא מִן-הַקֹּדֶשׁ יְשַׁלֵּם, וְאֶת-חֲמִישִׁתוֹ . . ." (ויקרא ה,טו-טז).  וְשִׁלּוּם הַקֶּרֶן בְּתוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ, עִם הֲבָאַת הַקָּרְבָּן--מִצְוַת עֲשֵׂה.

ה  [ד] תַּשְׁלוּם הַקֶּרֶן וַהֲבָאַת הָאָשָׁם, מְעַכְּבִין הַכַּפָּרָה; וְאֵין הַחֹמֶשׁ מְעַכֵּב:  שֶׁנֶּאֱמָר "בְּאֵיל הָאָשָׁם" (ויקרא ה,טז)--אַיִל וְאָשָׁם מְעַכְּבִין, וְאֵין הַחֹמֶשׁ מְעַכֵּב.  [ה] הֵבִיא מְעִילָתוֹ, עַד שֶׁלֹּא הֵבִיא אֲשָׁמוֹ--לֹא יָצָא.  נִסְתַּפַּק לוֹ אִם מָעַל אוֹ לֹא מָעַל, פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין וּמִן הַקָּרְבָּן וְהַחֹמֶשׁ.  וַהֲרֵי הוּא כִּתְחִלַּת הַהֶקְדֵּשׁ; וְאִם נִהְנָה בּוֹ, מוֹסִיף חֹמֶשׁ עַל הַחֹמֶשׁ.  וּכְבָר בֵּאַרְנוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהַחֹמֶשׁ--אֶחָד מֵאַרְבָּעָה מִן הַקֶּרֶן, עַד שֶׁיִּהְיֶה הוּא וְחֻמְשׁוֹ חֲמִשָּׁה.

ו  יֵשׁ דְּבָרִים שְׁאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מְעִילָה מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, אֲבָל אָסוּר לֵהָנוֹת בָּהֶן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים; וְהַנִּהְנֶה בָּהֶן, מְשַׁלֵּם קֶרֶן בִּלְבָד, וְאֵינוּ מוֹסִיף חֹמֶשׁ, וְאֵינוּ מֵבִיא אָשָׁם.

ז  כָּל קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ, בֵּין קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים בֵּין קֳדָשִׁים קַלִּים--אֲסוּרִין בְּגִזָּה וַעֲבוֹדָה:  שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא תַעֲבֹד בִּבְכֹר שׁוֹרֶךָ, וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאנֶךָ" (דברים טו,יט); וְהוּא הַדִּין, לִשְׁאָר קֳדָשִׁים.  וְהַגּוֹזֵז אֶת הַשּׁוֹר, אוֹ הָעוֹבֵד בַּצֹּאן--לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה; וְתוֹלֵשׁ, אֵינוּ כְּגוֹזֵז.  וְיֵרָאֶה לִי שְׁאֵינוּ לוֹקֶה, עַד שֶׁיִּגְזֹז כְּדֵי רֹחַב הַסִּיט כָּפוּל--לֹא יִהְיֶה זֶה חָמוּר מִשַּׁבָּת.

ח  סְפֵק קֳדָשִׁים, כְּגוֹן בְּהֵמָה שְׁהִיא סְפֵק בְּכוֹר וְכַיּוֹצֶא בָּהּ--הֲרֵי הֶן אֲסוּרִין בְּגִזָּה וַעֲבוֹדָה; וְהַגּוֹזֵז אוֹ הָעוֹבֵד בָּהֶן, אֵינוּ לוֹקֶה.

ט  בֶּהֱמַת הֶקְדֵּשׁ שֶׁנָּפַל בָּהּ מוּם, וְנִפְדָּת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ--אֵינָהּ מֻתֶּרֶת בְּגִזָּה וַעֲבוֹדָה, וַהֲרֵי הִיא בְּאִסּוּרָהּ עַד שֶׁתִּשָּׁחֵט; נִשְׁחֲטָה אַחַר פִּדְיוֹנָהּ, הֻתְּרָה בַּאֲכִילָה.  בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁקָּדַם הֶקְדֵּשָׁן אֶת מוּמָן, אוֹ קָדַם מוּם עוֹבֵר לְהֶקְדֵּשָׁן; אֲבָל הַמַּקְדִּישׁ בַּעֲלַת מוּם קָבוּעַ לַמִּזְבֵּחַ, אֵינָהּ אֲסוּרָה בְּגִזָּה וַעֲבוֹדָה אֵלָא מִדִּבְרֵיהֶם.

י  נִפְדָּת--הֲרֵי זוֹ כַּחֻלִּין לְכָל דָּבָר, וְתֵצֵא לְחֻלִּין לְהִגָּזֵז וּלְהֵעָבֵד:  חוּץ מִן הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר--שֶׁהַקְּדֻשָּׁה חָלָה עַל גּוּפָן, אַף עַל פִּי שְׁהֶן בַּעֲלֵי מוּמִין קְבוּעִין מִתְּחִלָּתָן, וְאֵינָן יוֹצְאִין לְחֻלִּין לְהִגָּזֵז וּלְהֵעָבֵד, לְעוֹלָם.  וְאָסוּר לְהַרְבִּיעַ בַּבְּכוֹר, וּבִפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין.

יא  [י] מֻתָּר לִתְלֹשׁ אֶת הַשֵּׂעָר לְכַתְּחִלָּה מִן הַקֳּדָשִׁים, כְּדֵי לְהַרְאוֹת הַמּוּם לַמֻּמְחֶה; וְאוֹתוֹ הַשֵּׂעָר שֶׁתָּלַשׁ אוֹ שֶׁנָּשַׁר מִן הַבְּהֵמָה, אוֹ מִן הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר--הֲרֵי זֶה אָסוּר בַּהֲנָיָה, אַפִלּוּ לְאַחַר שֶׁיִּשָּׁחֲטוּ מִפְּנֵי מוּמָן:  גְּזֵרָה--שֶׁמֶּא יַשְׁהֶה אוֹתָן, הוֹאִיל וְאֵינָן בָּאִין לְכַפָּרָה.

יב  אֲבָל צֶמֶר הַנּוֹשֵׁר מִן הַחַטָּאת וְהָאָשָׁם, מֻתָּר בַּהֲנָיָה לְאַחַר שְׁחִיטָתָן מִפְּנֵי מוּמָן--הוֹאִיל וּלְכַפָּרָה הֶן בָּאִין, אֵינוּ מַשְׁהֶה אוֹתָן.  וְאִם נִתְלַשׁ מִן הָעוֹלָה, הֲרֵי זֶה סָפֵק.  וְכָל שֶׁיִּתָּלֵשׁ מִכָּל הַקֳּדָשִׁים אַחַר שֶׁנָּפַל בָּהֶן מוּם--הֲרֵי הוּא מֻתָּר בַּהֲנָיָה, שֶׁהֲרֵי לֹא תָלַשׁ בְּיָדוֹ:  חוּץ מִן הַבְּכוֹר--שֶׁאַף הַנִּתְלָשׁ מִמֶּנּוּ אַחַר שֶׁנָּפַל בּוֹ מוּם, אָסוּר בַּהֲנָיָה.

יג  [יא] הַשּׁוֹחֵט בְּכוֹר אוֹ שְׁאָר מֻקְדָּשִׁין, תּוֹלֵשׁ אֶת הַשֵּׂעָר מִכָּאן וּמִכָּאן לַעֲשׂוֹת מָקוֹם לַסַּכִּין--וּבִלְבָד, שֶׁלֹּא יְזִיזֶנּוּ מִמְּקוֹמוֹ.

יד  [יב] קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, אֲסוּרִין בְּגִזָּה וַעֲבוֹדָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים; אֲבָל מִן הַתּוֹרָה, אֵינָן אֲסוּרִין.  לְפִיכָּךְ הַגּוֹזֵז אוֹתָן, אוֹ הָעוֹבֵד בָּהֶן--אֵינוּ לוֹקֶה, אֲבָל מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.

טו  [יג] הַמַּקְדִּישׁ עֹבֶר לַמִּזְבֵּחַ--אִמּוֹ אֲסוּרָה בָּעֲבוֹדָה, מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים:  מִפְּנֵי שֶׁעֲבוֹדָתָהּ מַכְחֶשֶׁת אֶת הָעֹבֶר, גָּזְרוּ בָּהּ.  וַהֲרֵי הִיא מֻתֶּרֶת בְּגִזָּה, שְׁאֵין בְּזֶה הֶפְסֵד לַוֶּלֶד.

טז  הִקְדִּישׁ אֵבֶר אֶחָד מִן הַבְּהֵמָה, בֵּין לְבֶדֶק הַבַּיִת בֵּין לַמִּזְבֵּחַ--הֲרֵי הַדָּבָר סְפֵק אִם אֲסוּרָה כֻּלָּהּ בְּגִזָּה וַעֲבוֹדָה, אוֹ אֵינָהּ אֲסוּרָה; לְפִיכָּךְ אֵין לוֹקִין עָלֶיהָ.


משנה תורה - ספר עבודה - הלכות מעילה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח