משנה תורה -
ספר עבודה -
הלכות מעשה הקרבנות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
א מצות עשה לעשות החטאות, כמצותן האמורה בתורה. וכיצד מעשה חטאת הנאכלת: שוחט ונותן הדם, כמו שביארנו. ומפשיטה, ומפריש האימורין, ומולחן, וזורקן על גבי האישים; ואם רצה ליתן את האימורין בכלי כשמוליכן למזבח, נותן. ושאר בשרה, נאכל לזכרי כהונה.
ב וכיצד מעשה חטאות הנשרפות: שוחט וזורק הדם שלהם, כמו שביארנו; ואחר כך קורען, ומוציא האימורין, ונותן אותן בכלי, ומולחן, וזורקן על גבי האישים. ומוציא שאריתן חוץ לעיר, ומנתחין אותן שם כנתחי העולה בעורן; ושורפין אותן שם, בבית הדשן.
ג שלושה מקומות לשריפה--אחד, בתוך העזרה; ובו שורפין פסולי המוקדשין, ואימורי קודשים קלים שנפסלו, ופרים ושעירים של חטאות הנשרפות אם אירע בהם פסול, בין לפני זריקה בין לאחר זריקה--כגון שנטמאו, או שיצאו חוץ לעזרה עד שלא הגיע זמנן לצאת, או שלן הבשר, או לנו האימורין שלהן.
ד והמקום השני--בהר הבית, ושמו בירה; ובו שורפין חטאות הנשרפות אם אירע בהן פסול, אחר שיצאו מן העזרה.
ה והמקום השלישי--חוץ לירושלים, והוא הנקרא בית הדשן; ושם שורפין חטאות הנשרפות, בזמן שהן נשרפות כמצותן. [ה] ושריפת כל הנשרפין--כשרה בזר, ובלילה. וכל הנשרפין חוץ לעזרה--כל העצים כשרין לשריפתן, אפילו בקש ובגבבה: שנאמר "על עצים, באש" (ויקרא ד,יב), אש מכל מקום; ולמה נאמר עצים, להוציא את הסיד ואת הרמץ.
ו חטאת העוף כיצד הייתה נעשית: מולק אותה בקרן דרומית מערבית, כמו שביארנו; ויורד בציפורנו עד שיחתוך הסימנין, או רובו של אחד מהן. ואינו מבדיל הראש מן הגוף; ואם הבדיל--פסל ולוקה, שנאמר "ומלק את ראשו ממול עורפו, ולא יבדיל" (ויקרא ה,ח).
ז ומזה מדמה על קיר המזבח, למטה מאמצעו; ושיירי הדם--מתמצים על היסוד, שנאמר "והנשאר בדם, יימצה אל יסוד המזבח" (ויקרא ה,ט): מכלל שהנתינה על קיר, שהשיירין שלו מתמצין אל היסוד; וזה הוא קיר התחתון. [ז] ומיצוי דם חטאת העוף, מעכב. ואין למזבח בה, אלא דמה; והשאר--נאכל לזכרי כהונה, כבשר חטאת הבהמה.
ח כיצד אוחז חטאת העוף בשעת מליקה: אוחז שתי רגליה בין שתי אצבעותיו, ושני גפיה בין שתי אצבעותיו; ומותח צווארה אל רוחב שתי אצבעותיו, ומולק. וזו מעבודות קשות שבמקדש. ואם שינה, ואחז מכל מקום--כשרה. [ט] וכל מקום מן המזבח, כשר למליקתה--ובלבד שיזה דמה, למטה מאמצע המזבח; ואם הזה בכל מקום, כשרה--והוא שייתן למטה, מעט מדם הנפש.
ט [י] שלושה דברים הייתה קרן דרומית מערבית משמשת למעלה, ושלושה למטה: מלמטה--חטאת העוף, והגשת המנחות, ושיירי הדם של עולות וחטאות הנאכלות ואשמות ושלמים ששופכין עליה.
י והשלושה שמלמעלה--ניסוך המים שמנסכין בחג, וניסוך היין של נסכים, ועולת העוף: בזמן שהיא רבה ואין קרן דרומית מזרחית מכילה אותה--נפנין לקרן דרומית מערבית, ועושין אותה שם.
יא כל העולין למזבח--עולין דרך ימין, ומקיפין, ויורדין דרך שמאל: חוץ מן העולה לאחד משלושה דברים אלו שלמעלה בקרן זו, שהן עולין ונפנין על השמאל לקרן, ועושין מלאכתן, וחוזרין לעקב.
יב ומפני מה נפנין לשמאל: כדי שיפגעו בקרן מערבית דרומית תחילה; שאם נפנין על ימין, ומקיפין את כל המזבח עד שיגיעו לקרן דרומית מערבית--שמא יתעשן המים והיין, או שמא ימות העוף בעשן המזבח.
יג [יב] לפיכך המנסך מים או יין--כשהוא מקיף את המזבח, לא יהיה בידו כלום; ומתחיל ומקיף מקרן דרומית מזרחית למזרחית צפונית, לצפונית מערבית, למערבית דרומית, ולא יהיה בידו כלום. וכשמגיע למערבית דרומית, נותנין לו המים או היין בידו, ומנסך שם; ואם לא הקיף--עולה ופונה על שמאלו, ועושה מלאכתו ויורד.
משנה תורה -
ספר עבודה -
הלכות מעשה הקרבנות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט