משנה תורה -
ספר עבודה -
הלכות מעשה הקרבנות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
א כל האוכל כזית מבשר העולה--בין לפני זריקת דמה, בין לאחר זריקת דמה--לוקה, שנאמר "לא תוכל לאכול בשעריך, מעשר דגנך . . . ונדריך אשר תידור" (ראה דברים יב,יז): מפי השמועה למדו, שזו אזהרה לאוכל בשר העולה. [ב] והחלב של עולה, ובשרה, והסולת והיין והשמן של נסכיה--חמשתן מצטרפין לכזית.
ב [ג] וכן האוכל כזית מכל האימורין--בין לפני זריקה בין לאחר זריקה, בין כוהן בין ישראל--לוקה, שהאימורין כליל למזבח ככל העולה, והרי נאמר במנחת כוהנים "כליל תהיה, לא תיאכל" (ויקרא ו,טז): כל שהוא כליל למזבח--אכילתו בלא תעשה, ולוקין עליו בכזית.
ג וכן כל האוכל כזית מבשר חטאות הנשרפות--לוקה, שנאמר "וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אוהל מועד . . . לא תיאכל; באש, תישרף" (ויקרא ו,כג).
ד כל האוכל כזית מבשר הקודשים, אפילו קודשים קלים, קודם זריקת דמים--לוקה: שנאמר "לא תוכל לאכול בשעריך, מעשר דגנך . . . ונדבותיך" (דברים יב,יז)--כלומר לא תוכל לאכול נדבותיך בשעריך, קודם שזורקין דמם בשערי המקום. מפי השמועה למדו שזו אזהרה לאוכל תודה או שלמים, קודם זריקת דמים; והוא הדין לשאר הקודשים, בין קלים בין חמורים. ושישה דברים שבתודה, שהם החלב והבשר והסולת והשמן והיין והלחם--כולן מצטרפין לכזית.
ה כל האוכל כזית מבשר קודשי קודשים חוץ לעזרה--לוקה, שנאמר "לא תוכל לאכול בשעריך, מעשר דגנך . . . בקרך, וצאנך" (דברים יב,יז): מפי השמועה למדו, שזו אזהרה לאוכל מבשר חטאות ואשמות חוץ לעזרה; והוא הדין לאוכל קודשים קלים חוץ לירושלים שהוא לוקה--שחומת ירושלים לקודשים קלים, כחומת העזרה לקודשי קודשים. ואחד בשר חטאת ואשם, או שיירי מנחות.
ו בשר קודשי קודשים שיצא חוץ לחומת העזרה, ובשר קודשים קלים שיצא חוץ לחומת ירושלים--נפסל, ונאסר לעולם. ואף על פי שחזר למקומו, אסור לאוכלו; והאוכל ממנו כזית--לוקה, שנאמר "ובשר בשדה טריפה לא תאכלו" (שמות כב,ל): כיון שיצא בשר חוץ למחיצתו--נעשה כטריפה, כמו שביארנו בהלכות מאכלות אסורות. [ז] נכנס בשר קודשים קלים להיכל, הרי זה כשר.
ז [ח] זר שאכל כזית מבשר קודשי קודשים בעזרה אחר זריקת דמים--לוקה, שנאמר "ואכלו אותם אשר כופר בהם . . . וזר לא יאכל, כי קודש הם" (שמות כט,לג): במקום שהכוהן אוכל, ובעת שראוי לאכול--אם אכלו שם הזר, לוקה. אבל אם אכל הזר בשר קודשי קודשים בחוץ--לוקה משום אוכלן בחוץ, לא משום זר שאכל קודש: שהרי אינם ראויין שם לכוהנים. וכן אם אכלן בעזרה קודם זריקה--לוקה משום אוכל קודם זריקה בלבד, לא משום זרות.
ח [ט] זר שאכל כזית מחטאת העוף, לוקה שתיים: אחת משום זר שאכל את הקודש. ואחת משום אוכל נבילה, שכל מלוקה נבילה היא; וכשהותרה--לכוהנים הותרה, לא לזרים. והרי הן שני איסורין הבאין כאחד, כמו שביארנו.
משנה תורה -
ספר עבודה -
הלכות מעשה הקרבנות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט