משנה תורה -
ספר זרעים -
הלכות שמיטה ויובל - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
א הַמּוֹכֵר בַּיִת בְּתוֹךְ עִיר הַמֻּקֶּפֶת חוֹמָה--הֲרֵי זֶה גּוֹאֵל אוֹתָהּ כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מִיּוֹם שֶׁמָּכַר בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה, וְאַפִלּוּ בַּיּוֹם שֶׁמָּכַר; וּכְשֶׁרוֹצֶה לִפְדּוֹת--נוֹתֵן כָּל הַדָּמִים שֶׁלָּקַח, וְאֵינוּ גּוֹרֵעַ לַלּוֹקֵחַ כְּלוּם. [ב] וְאֵין הַקְּרוֹבִים פּוֹדִין אוֹתָהּ, אֵלָא הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ אִם הִשִּׂיגָה יָדוֹ. וְיֵשׁ לוֹ לִמְכֹּר מִנְּכָסָיו וְלִפְדּוֹת; אֲבָל לֹא יִלְוֶה וְיִגְאַל, וְלֹא יִגְאַל לַחֲצָיִין.
ב [ג] מֵת הַלּוֹקֵחַ, יִפְדֶּה מִיַּד בְּנוֹ; וְכֵן אִם מֵת הַמּוֹכֵר, יֵשׁ לִבְנוֹ לִפְדּוֹתָהּ כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. [ד] מָכַר לְרִאשׁוֹן, וּמָכַר רִאשׁוֹן לְשֵׁנִי בְּתוֹךְ הַשָּׁנָה--מוֹנִין לָרִאשׁוֹן: כֵּיוָן שֶׁשָּׁלְמָה שָׁנָה לָרִאשׁוֹן, הֻחְלַט הַבַּיִת בְּיַד הַשֵּׁנִי--שֶׁהַמּוֹכֵר מָכַר לַשֵּׁנִי, כָּל זְכוּת שֶׁתָּבוֹא לְיָדוֹ.
ג הִגִּיעַ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְלֹא גְאָלָהּ, הֲרֵי זוֹ נֶחְלְטָה בְּיַד הַלּוֹקֵחַ; וְכֵן אִם נָתַן הַבַּיִת מַתָּנָה וְלֹא גְאָלוֹ כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, הֲרֵי זֶה נֶחְלַט בְּיַד זֶה שֶׁנִּתָּן לוֹ מַתָּנָה.
ד [ה] הָיְתָה שָׁנָה מְעֻבֶּרֶת, אֵינוּ נֶחְלָט עַד סוֹפָהּ--שֶׁנֶּאֱמָר "עַד-מְלֹאת לוֹ שָׁנָה תְמִימָה" (ויקרא כה,ל), לְהָבִיא חֹדֶשׁ הָעִבּוּר. [ו] מָכַר שְׁנֵי בָּתִּים, אֶחָד בַּחֲצִי אֲדָר רִאשׁוֹן וְאֶחָד בְּרֹאשׁ אֲדָר שֵׁנִי--זֶה שֶׁמָּכַר בְּרֹאשׁ אֲדָר שֵׁנִי, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ אֶחָד בַּאֲדָר שֶׁלַּשָּׁנָה הַבָּאָה עָלְתָה לוֹ שָׁנָה; וְזֶה שֶׁמָּכַר בַּחֲצִי אֲדָר רִאשׁוֹן, לֹא עָלְתָה לוֹ שָׁנָה עַד חֲצִי אֲדָר שֶׁלַּשָּׁנָה הַבָּאָה--מִפְּנֵי שֶׁיָּרַד הַלּוֹקֵחַ בְּחֹדֶשׁ הָעִבּוּר.
ה [ז] הִגִּיעַ יוֹם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וְלֹא נִמְצָא הַלּוֹקֵחַ לִפְדּוֹת מִמֶּנּוּ--הֲרֵי זֶה מַנִּיחַ מָעוֹתָיו בְּבֵית דִּין, וְשׁוֹבֵר אֶת הַדֶּלֶת וְנִכְנָס לְבֵיתוֹ; וְאֵימָתַי שֶׁיָּבוֹא הַלּוֹקֵחַ, יָבוֹא וְיִטֹּל אֶת מָעוֹתָיו.
ו [ח] הַמַּקְדִּישׁ בֵּית עִיר חוֹמָה, וּגְאָלוֹ אַחֵר מִיַּד הַהֶקְדֵּשׁ--כֵּיוָן שֶׁעָלְתָה לוֹ שָׁנָה מִשָּׁעָה שֶׁנִּגְאַל מִיַּד הַהֶקְדֵּשׁ וְלֹא גְאָלוֹ בְּעָלָיו, נֶחְלַט בְּיַד הַגּוֹאֵל: שְׁאֵין הַהֶקְדֵּשׁ חוֹלֵט אֵלָא הַלֶּקַח, שֶׁנֶּאֱמָר "לַקֹּנֶה אֹתוֹ, לְדֹרֹתָיו" (ויקרא כה,ל).
ז [ט] מָכַר בֵּית עִיר חוֹמָה, וְהִגִּיעַ יוֹבֵל בְּתוֹךְ שְׁנַת הַמְּכָר--אֵינוּ חוֹזֵר בַּיּוֹבֵל: אֵלָא יִהְיֶה בְּיַד הַלּוֹקֵחַ, עַד שֶׁיִּרְצֶה הַמּוֹכֵר לִגְאֹל כָּל שְׁנַת הַמְּכָר; אוֹ תִּמָּלֵא שָׁנָה, וְיַחְלֹט.
ח [י] הַמּוֹכֵר בַּיִת בְּבָתֵּי הַחֲצֵרִים, אוֹ בָּעִיר שְׁאֵינָהּ מֻקֶּפֶת חוֹמָה כָּרָאוּי--הֲרֵי זֶה נִגְאָל בְּכוֹחַ יָפֶה שֶׁבְּדִין הַשָּׂדוֹת וְשֶׁבְּדִין הַבָּתִּים הַמֻּקָּפִין חוֹמָה. כֵּיצַד: אִם רָצָה לִגְאֹל מִיָּד--גּוֹאֵל, כְּדִין הַבָּתִּים. הִגִּיעַ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְלֹא גָאַל--הֲרֵי זֶה גּוֹאֵל עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל, כְּדִין הַשָּׂדוֹת; וּבְעֵת שֶׁגּוֹאֵל מְחַשֵּׁב עִם הַמּוֹכֵר, וְגוֹרֵעַ לוֹ מַה שֶׁאָכַל. הִגִּיעַ יוֹבֵל וְלֹא גָאַל--חוֹזֵר הַבַּיִת בְּלֹא דָּמִים, כְּדִין הַשָּׂדוֹת.
ט [יא] כָּל שְׁהוּא לִפְנִים מִן הַחוֹמָה, כְּגוֹן הַגִּנּוֹת וְהַמֶּרְחֲצָאוֹת וְהַשּׁוֹבָכוֹת--הֲרֵי הוּא כַּבָּתִּים, שֶׁנֶּאֱמָר "אֲשֶׁר-בָּעִיר" (ויקרא כה,ל). אֲבָל הַשָּׂדוֹת שֶׁבְּתוֹךְ הָעִיר, נִגְאָלִין כְּדִין הַשָּׂדוֹת שֶׁחוּץ לָעִיר: שֶׁנֶּאֱמָר "וְקָם הַבַּיִת אֲשֶׁר-בָּעִיר" (שם)--"הַבַּיִת" וְכָל הַדּוֹמֶה לַבַּיִת, לֹא הַשָּׂדוֹת.
י [יב] בַּיִת שְׁאֵין בּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת, אֵינוּ נֶחְלָט בְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה; וִירוּשָׁלַיִם, אֵין הַבַּיִת נֶחְלָט בָּהּ; וּבַיִת הַבָּנוּי בַּחוֹמָה, אֵינוּ כְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה. [יג] עִיר שֶׁגַּגּוֹתֶיהָ חוֹמָתָהּ, אוֹ שֶׁהַיָּם חוֹמָתָהּ--אֵינָהּ כְּמֻקֶּפֶת חוֹמָה.
יא [יד] אֵין הַמָּקוֹם נִקְרָא "עִיר חוֹמָה" (ויקרא כה,כט)--עַד שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ שָׁלוֹשׁ חֲצֵרוֹת אוֹ יָתֵר, וּבְכָל חָצֵר מֵהֶן שְׁנֵי בָּתִּים אוֹ יָתֵר, וְיַקִּיפוּ אוֹתָן חוֹמָה תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ יִבְנוּ הַחֲצֵרוֹת בְּתוֹכוֹ; אֲבָל מְקוֹם שֶׁיֻּשַּׁב וְאַחַר כָּךְ הֻקַּף, אוֹ שֶׁלֹּא הָיוּ בּוֹ שָׁלוֹשׁ חֲצֵרוֹת שֶׁלִּשְׁנֵי שְׁנֵי בָּתִּים--אֵינוּ "עִיר חוֹמָה", אֵלָא בָּתִּים שֶׁבּוֹ כְּבָתֵּי הַחֲצֵרִים.
יב [טו] אֵין סוֹמְכִין אֵלָא עַל חוֹמָה הַמֻּקֶּפֶת, בְּשָׁעַת כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ. כֵּיצַד: עִיר שֶׁלֹּא הָיְתָה מֻקֶּפֶת חוֹמָה בְּשָׁעָה שֶׁכָּבַשׁ יְהוֹשׁוּעַ אֶת הָאָרֶץ--אַף עַל פִּי שְׁהִיא מֻקֶּפֶת עַתָּה, הֲרֵי הִיא כְּבָתֵּי הַחֲצֵרִים; וְעִיר שֶׁהָיְתָה מֻקֶּפֶת חוֹמָה בִּימֵי יְהוֹשׁוּעַ--אַף עַל פִּי שְׁאֵינָהּ מֻקֶּפֶת עַתָּה, הֲרֵי הִיא כְּמֻקֶּפֶת. וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ בְּחָרְבָּן רִאשׁוֹן, בָּטְלָה קְדֻשַּׁת עָרֵי חוֹמָה שֶׁהָיוּ בִּימֵי יְהוֹשׁוּעַ.
יג כֵּיוָן שֶׁעָלָה עֶזְרָא בְּבִיאָה שְׁנִיָּה, נִתְקַדְּשׁוּ כָּל הֶעָרִים הַמֻּקָּפוֹת חוֹמָה בְּאוֹתָהּ הָעֵת--מִפְּנֵי שֶׁבִּיאָתָן בִּימֵי עֶזְרָא שְׁהִיא בִּיאָה שְׁנִיָּה, כְּבִיאָתָן בִּימֵי יְהוֹשׁוּעַ: מַה בִּיאָתָן בִּימֵי יְהוֹשׁוּעַ, מָנוּ שְׁמִטִּין וְיוֹבֵלוֹת, וְקִדְּשׁוּ בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה, וְנִתְחַיְּבוּ בְּמַעֲשֵׂר--אַף בִּיאָתָן בִּימֵי עֶזְרָא, מָנוּ שְׁמִטִּין וְיוֹבֵלוֹת, וְקִדְּשׁוּ בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה, וְנִתְחַיְּבוּ בְּמַעֲשֵׂר.
יד [טז] וְכֵן לָעֲתִיד לָבוֹא בְּבִיאָה שְׁלִישִׁית, בְּעֵת שֶׁיִּכָּנְסוּ לָאָרֶץ--יַתְחִילוּ לִמְנוֹת שְׁמִטִּין וְיוֹבֵלוֹת, וִיקַדְּשׁוּ בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה, וְיִתְחַיַּב כָּל מָקוֹם שֶׁיִּכְבְּשׁוּהוּ בְּמַעַשְׂרוֹת: שֶׁנֶּאֱמָר "וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ--וִירִשְׁתָּהּ" (דברים ל,ה), מַקִּישׁ יְרֻשָּׁתָךְ לִירֻשַּׁת אֲבוֹתֶיךָ--מַה יְרֻשַּׁת אֲבוֹתֶיךָ, אַתָּה נוֹהֵג בְּחִדּוּשׁ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ; אַף יְרֻשָּׁתָךְ, אַתָּה נוֹהֵג בָּהּ בְּחִדּוּשׁ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ.
משנה תורה -
ספר זרעים -
הלכות שמיטה ויובל - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג