משנה תורה - ספר זרעים - הלכות שמיטה ויובל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

הִלְכּוֹת שְׁמִטָּה וְיוֹבֵל פֵּרֶק ג

א  עֲבוֹדַת הָאָרֶץ בְּשָׁנָה שִׁשִּׁית, שְׁלוֹשִׁים יוֹם סָמוּךְ לַשְּׁבִיעִית--אֲסוּרָה הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, מִפְּנֵי שְׁהוּא מְתַקְּנָהּ לַשְּׁבִיעִית; וְדָבָר זֶה בִּזְמָן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, הוּא שֶׁנֶּאֱסָר מִפִּי הַשְּׁמוּעָה.  וְגָזְרוּ חֲכָמִים שֶׁלֹּא יִהְיוּ חוֹרְשִׁים שְׂדֵה הָאִילָן עֶרֶב שְׁבִיעִית בִּזְמָן הַמִּקְדָּשׁ, אֵלָא עַד הָעֲצֶרֶת; וּשְׂדֵה הַלָּבָן, עַד הַפֶּסַח.  וּבִזְמָן שְׁאֵין הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, מֻתָּרִין בַּעֲבוֹדַת הָאָרֶץ עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה כְּדִין תּוֹרָה.

ב  אֵיזוֹ הִיא שְׂדֵה הָאִילָן, כָּל שְׁלוֹשָׁה אִילָנוֹת לְבֵית סְאָה.  אֶחָד אִילָן סְרָק, וְאֶחָד אִילָן מַאֲכָל, וְאַפִלּוּ הֶן שֶׁלִּשְׁלוֹשָׁה אֲנָשִׁים--רוֹאִין אוֹתָן כְּאִלּוּ הֶם תְּאֵנִים:  אִם רְאוּיִין לַעֲשׂוֹת כִּכָּר דְּבֵלָה שֶׁלְּשִׁשִּׁים מָנֶה, חוֹרְשִׁין כָּל בֵּית סְאָה בִּשְׁבִילָם--וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה רִחוּק בֵּין כָּל אֶחָד וְאֶחָד, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַבָּקָר יָכוֹל לַעֲבֹר בְּכֵלָיו.

ג  הָיוּ פָּחוּת מִשְּׁלוֹשָׁה לְבֵית סְאָה, אוֹ שֶׁהָיוּ שְׁלוֹשָׁה וְאֶחָד רָאוּי לַעֲשׂוֹת שִׁשִּׁים מָנֶה אוֹ יָתֵר, וְהַשְּׁנַיִם אֵינָן רְאוּיִין לַעֲשׂוֹת, אוֹ שְׁנַיִם רְאוּיִין לַעֲשׂוֹת אַפִלּוּ מֵאָה מָנֶה, וְאֶחָד אֵינוּ עוֹשֶׂה--אֵין חוֹרְשִׁין לָהֶן אֵלָא צָרְכָּן, וְהוּא מְלוֹא הָאוֹרֶה וְסַלּוֹ חוּצָה לוֹ.

ד  הָיוּ מִשְּׁלוֹשָׁה וְעַד תִּשְׁעָה, וּרְאוּיִין לַעֲשׂוֹת שִׁשִּׁים מָנֶה--חוֹרְשִׁין כָּל בֵּית סְאָה בִּשְׁבִילָן, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מַה שְׁאֵינוּ רָאוּי לַעֲשׂוֹת.  [ה] הָיוּ עֲשָׂרָה אִילָנוֹת לְתוֹךְ בֵּית סְאָה אוֹ יָתֵר, בֵּין עוֹשִׂין בֵּין שְׁאֵינָן עוֹשִׂין--חוֹרְשִׁין כָּל בֵּית סְאָה בִּשְׁבִילָן.

ה  עֶשֶׂר נְטִיעוֹת מְפֻזָּרוֹת לְתוֹךְ בֵּית סְאָה, חוֹרְשִׁין כָּל בֵּית סְאָה בִּשְׁבִילָן עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה; וְדָבָר זֶה, הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי.  [ו] הָיוּ עֲשׂוּיוֹת שׁוּרָה אַחַת, אוֹ מֻקָּפוֹת עֲטָרָה--אֵין חוֹרְשִׁין לָהֶן אֵלָא צָרְכָּן לְכָל אַחַת וְאַחַת.  וְהַדַּלּוּעִין עִם הַנְּטִיעוֹת, מִצְטָרְפִין לַעֲשָׂרָה.

ו  [ז] אֵיזוֹ הִיא נְטִיעָה--זֶה הָאִילָן הַקָּטָן, כָּל זְמָן שֶׁקּוֹרְאִין לוֹ נְטִיעָה.  [ח] אִילָן שֶׁנִּקְצַץ וְהוֹצִיא חֲלִיפִין--אִם נִקְצַץ מִטֶּפַח וּלְמַעְלָה, הֲרֵי הוּא כְּאִילָן; מִטֶּפַח וּלְמַטָּה, הֲרֵי הוּא כִּנְטִיעָה.  [ט] וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ בִּזְמָן הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ; אֲבָל בַּזְּמָן הַזֶּה, מֻתָּרִין בַּעֲבוֹדַת הָאָרֶץ עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה.

ז  אַף בִּזְמָן הַמִּקְדָּשׁ, מֻתָּר לְסַקַּל הַשָּׂדוֹת, וּלְזַבַּל וְלַעְדֹּר הַמִּקְשָׁאוֹת וְהַמִּדְלָעוֹת וּבֵית הַשְּׁלָהִין--עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה.  וּמְזַבְּלִין וּמְפָרְקִין וּמְאַבְּקִין וּמְעַשְּׁנִין וּמְקַרְסְמִין וּמְזָרְדִין וּמְפַסְּלִין וּמְזַהֲמִין אֶת הַנְּטִיעוֹת, וְכוֹרְכִין אוֹתָן וְקוֹטְמִין אוֹתָן, וְעוֹשִׂין לָהֶם בָּתִּים, וּמַשְׁקִין אוֹתָן, וְסָכִין אֶת הַפַּגִּין, וּמְנַקְּבִין אוֹתָן:  כָּל עֲבוֹדוֹת אֵלּוּ מֻתָּרוֹת בְּעֶרֶב שְׁבִיעִית עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלַּשְּׁבִיעִית, וְאַפִלּוּ בִּזְמָן הַמִּקְדָּשׁ.

ח  [י] פַּגֵּי עֶרֶב שְׁבִיעִית שֶׁנִּכְנְסוּ לַשְּׁבִיעִית, וְשֶׁלַּשְּׁבִיעִית שֶׁיָּצְאוּ לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית--לֹא סָכִין וְלֹא מְנַקְּבִין.  וּבִזְמָן הַמִּקְדָּשׁ, אֵין בּוֹנִין מַדְרֵגוֹת עַל פִּי הַגֵּיאָיוֹת עֶרֶב שְׁבִיעִית, מִשֶּׁיִּפְסְקוּ הַגְּשָׁמִים--מִפְּנֵי שְׁהוּא מְתַקְּנָן לַשְּׁבִיעִית.

ט  [יא] אַף בַּזְּמָן הַזֶּה, אֵין נוֹטְעִין אִילָנוֹת, וְאֵין מַרְכִּיבִין, וְאֵין מַבְרִיכִין עֶרֶב שְׁבִיעִית--אֵלָא כְּדֵי שֶׁתִּקְלֹט הַנְּטִיעָה, וְתִשְׁהֶה אַחַר הַקְּלִיטָה שְׁלוֹשִׁים יוֹם קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלַּשְּׁבִיעִית; וּסְתָם קְלִיטָה שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת.  וְדָבָר זֶה אָסוּר לְעוֹלָם, מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן--שֶׁמֶּא יֹאמַר הָרוֹאֶה, בַּשְּׁבִיעִית נָטְעוּ.

י  נִמְצֵאתָ אוֹמֵר, שֶׁהַנּוֹטֵעַ אוֹ הַמַּבְרִיךְ אוֹ הַמַּרְכִּיב עֶרֶב שְׁבִיעִית קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּאַרְבָּעָה וְאַרְבָּעִים יוֹם, יְקַיַּם; פָּחוּת מִכָּאן, יַעְקֹר.  וְאִם לֹא עָקַר, הַפֵּרוֹת מֻתָּרִין.  וְאִם מֵת קֹדֶם שֶׁיַּעְקֹר, מְחַיְּבִין אֶת הַיּוֹרֵשׁ לַעְקֹר.

משנה תורה - ספר זרעים - הלכות שמיטה ויובל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג