משנה תורה - ספר זרעים - הלכות מעשר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

הִלְכּוֹת מַעֲשֵׂר פֵּרֶק י

א  הַמְּקַבֵּל עָלָיו לִהְיוֹת נֶאֱמָן עַל הַמַּעַשְׂרוֹת, וְלֹא יִהְיוּ פֵּרוֹתָיו דֳּמַאי--צָרִיךְ לִהְיוֹת מְעַשֵּׂר אֶת שְׁהוּא אוֹכֵל, וְאֶת שְׁהוּא מוֹכֵר, וְאֶת שְׁהוּא לוֹקֵחַ; וְאֵינוּ מִתְאָרֵחַ אֵצֶל עַם הָאָרֶץ.  וְצָרִיךְ שֶׁיְּקַבַּל עָלָיו דְּבָרִים אֵלּוּ בָּרַבִּים; וּכְשֶׁיָּבוֹאוּ עֵדִים נֶאֱמָנִין שֶׁקִּבַּל דְּבָרִים אֵלּוּ בָּרַבִּים, וּשְׁהוּא רָגִיל בָּהֶם תָּמִיד--הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן עַל פֵּרוֹתָיו לוֹמַר מְעֻשָּׂרִין.

ב  כָּל תַּלְמִיד חֲכָמִים--נֶאֱמָן לְעוֹלָם, וְאֵינוּ צָרִיךְ בְּדִיקָה אַחֲרָיו; וּבָנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ וַעֲבָדָיו וְאִשְׁתּוֹ שֶׁלְּתַלְמִיד חֲכָמִים, הֲרֵי הֶן כְּתַלְמִיד חֲכָמִים וְנֶאֱמָנִין.

ג  תַּלְמִיד חֲכָמִים שֶׁמֵּת, וְהִנִּיחַ פֵּרוֹת--אַפִלּוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם כִּנָּסָן, הֲרֵי הֶן בְּחֶזְקַת מְתֻקָּנִין.

ד  [ג] בַּת עַם הָאָרֶץ אוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁנִּשֵּׂאת לְחָבֵר, וְעַבְדּוֹ שֶׁנִּמְכַּר לְחָבֵר--צְרִיכִין לְקַבַּל עֲלֵיהֶם בַּתְּחִלָּה; וּבַת חָבֵר אוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁנִּשֵּׂאת לְעַם הָאָרֶץ, וְעַבְדּוֹ שֶׁנִּמְכַּר לְעַם הָאָרֶץ--הֲרֵי אֵלּוּ בְּחֶזְקָתָן וְנֶאֱמָנִין, עַד שֶׁיֵּחָשְׁדוּ.

ה  בְּנוֹ אוֹ עַבְדוֹ שֶׁלְּחָבֵר שֶׁהָיוּ לְמוּדִין אֵצֶל עַם הָאָרֶץ, צְרִיכִין לְקַבַּל.  בְּנוֹ אוֹ עַבְדוֹ שֶׁלְּעַם הָאָרֶץ שְׁהֶן לְמוּדִין אֵצֶל חָבֵר--כָּל זְמָן שְׁהֶן אֵצֶל הֶחָבֵר, הֲרֵי הֶן כֶּחָבֵר; יָצְאוּ, הֲרֵי הֶן כְּעַם הָאָרֶץ.

ו  [ד] מִי שְׁאֵינוּ נֶאֱמָן, וְהָיָה אֶחָד מִבָּנָיו אוֹ מֵעֲבָדָיו נֶאֱמָן, אוֹ אֶחָד מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ--לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ וְאוֹכְלִין עַל פִּיהֶן, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לַדָּבָר.  [ה] הָיָה הוּא נֶאֱמָן, וְאִשְׁתּוֹ אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת--לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ, וְאֵין מִתְאָרְחִין אֶצְלוֹ.  הָיְתָה אִשְׁתּוֹ נֶאֱמֶנֶת, וְהוּא אֵינוּ נֶאֱמָן--מִתְאָרְחִין אֶצְלוֹ, וְאֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ.  וְתָבוֹא מְאֵרָה לְמִי שֶׁאִשְׁתּוֹ נֶאֱמֶנֶת, וְהוּא אֵינוּ נֶאֱמָן.

ז  [ו] לֹא יְשַׁמַּשׁ חָבֵר, לֹא בְּמִשְׁתֶּה עַם הָאָרֶץ וְלֹא בִּסְעוֹדָתוֹ--אֵלָא אִם כֵּן הָיָה הַכֹּל מְעֻשָּׂר וּמְתֻקָּן מִתַּחַת יָדוֹ; לְפִיכָּךְ הָרוֹאֶה חָבֵר מְשַׁמֵּשׁ בְּמִשְׁתֶּה עַם הָאָרֶץ אוֹ בִּסְעוֹדָתוֹ, הֲרֵי הַכֹּל בְּחֶזְקַת מְעֻשָּׂר.  רָאוּהוּ מֵסֶב עִם עַמֵּי הָאָרֶץ--אֵין הַסְּעוֹדָה בְּחֶזְקַת מְעֻשֶּׂרֶת, שֶׁמֶּא הֶחָבֵר עַל תְּנָאִין שֶׁבְּלִבּוֹ הוּא סוֹמֵךְ.

ח  [ז] כְּשֵׁם שֶׁאָדָם סוֹעֵד אֵצֶל עַם הָאָרֶץ, וְסוֹמֵךְ עַל תְּנָאוֹ--כָּךְ הוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת מַתְנֶה עַל בְּנוֹ, וְאַפִלּוּ הָיָה בְּנוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר; אֲבָל אֵינוּ צָרִיךְ לִהְיוֹת מַתְנֶה עַל אַחֵר חוּץ מִבְנוֹ, וְאַפִלּוּ הָיָה עִמּוֹ בַּמִּשְׁתֶּה.  לְפִיכָּךְ בֶּן חָבֵר שֶׁהָיָה מֵסֶב בְּמִשְׁתֶּה עַם הָאָרֶץ--אֵין הַסְּעוֹדָה בְּחֶזְקַת מְעֻשֶּׂרֶת, שֶׁמֶּא אָבִיו הִתְנָה עָלָיו.

ט  [ח] עַם הָאָרֶץ שֶׁנָּתַן מָעָה לְחָבֵר, וְאָמַר לוֹ, קַח לִי אֲגֻדַּת יָרָק אַחַת, אוֹ גְּלֻסְקָה אַחַת--לוֹקֵחַ לוֹ סְתָם, וּפָטוּר מִלְּעַשַּׂר; וְאִם הִחְלִיף אֶת הַמָּעָה, חַיָּב לְעַשַּׂר וְאַחַר כָּךְ יָבִיא לוֹ.  וְאִם פֵּרַשׁ הֶחָבֵר, וְלֹא לָקַח סְתָם אֵלָא אָמַר לַחֶנְוָנִי, אֲגֻדָּה זוֹ שֶׁאֲנִי לוֹקֵחַ מִמָּךְ לַחֲבֵרִי אֲנִי קוֹנֶה אוֹתָהּ, וְזוֹ לְעַצְמִי אֲנִי קוֹנֶה אוֹתָהּ--זוֹ שֶׁלָּקַח לְעַצְמוֹ, חַיָּב לְעַשַּׂר אוֹתָהּ; וְזוֹ שֶׁלָּקַח לַחֲבֵרוֹ, אֵינוּ חַיָּב לְעַשַּׂר אוֹתָהּ.  וְאִם נִתְעָרְבוּ, אַפִלּוּ נִתְעָרְבָה אַחַת שֶׁלּוֹ בְּמֵאָה שֶׁלַּחֲבֵרוֹ--מְתַקֵּן הַכֹּל דֳּמַאי, וְאַחַר כָּךְ יִתֵּן לַחֲבֵרוֹ שֶׁשְּׁלָחוֹ לִקַּח לוֹ.

י  [ט] חֲמִשָּׁה שֶׁאָמְרוּ לְאֶחָד, צֵא וְהָבֵא לָנוּ חָמֵשׁ אֲגֻדּוֹת שֶׁלְּיָרָק, וְהֵבִיא לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ--חֲבֵרִים שֶׁבָּהֶן, אֵין צְרִיכִין לְעַשַּׂר אֵלָא עַל חֶלְקוֹ בִּלְבָד; הֵבִיא לָהֶן בְּעִרְבּוּב--חֲבֵרִים שֶׁבָּהֶם, צְרִיכִין לְעַשַּׂר עַל הַכֹּל.

יא  [י] עַם הָאָרֶץ שֶׁאָמַר לְחָבֵר, צֵא וְלַקַּט לִי תְּאֵנִים מִתְּאֵנָתִי--אוֹכֵל מֵהֶן הֶחָבֵר עֲרַאי, וּמְעַשְּׂרָן דֳּמַאי.  וְאִם אָמַר הֶחָבֵר לְעַם הָאָרֶץ לְלַקַּט לוֹ, וְשָׁמַע חָבֵר אַחֵר--הֲרֵי הֶחָבֵר הָאַחֵר אוֹכֵל, וְאֵינוּ צָרִיךְ לְעַשַּׂר:  שְׁאֵין הֶחָבֵר מוֹצִיא דָּבָר שְׁאֵינוּ מְתֻקָּן מִתַּחַת יָדוֹ, וְחֶזְקָתוֹ שֶׁהִפְרִישׁ עֲלֵיהֶן מִמָּקוֹם אַחֵר.  אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ חֲבֵרִים לִתְרֹם שֶׁלֹּא מִן הַמֻּקָּף--כְּדֵי לְסַלַּק הַמִּכְשׁוֹל מִלִּפְנֵי עַם הָאָרֶץ, תּוֹרְמִין.

יב  [יא] מֻתָּר לְהַאֲכִיל אֶת הָעֲנִיִּים וְאֶת הָאוֹרְחִים דֳּמַאי, וְצָרִיךְ לְהוֹדִיעָן; וְהֶעָנִי עַצְמוֹ, וְהָאוֹרֵחַ--אִם רָצָה לְתַקַּן, מְתַקֵּן.  [יב] גַּבָּאֵי צְדָקָה גּוֹבִין סְתָם מִכָּל אָדָם, וּמְחַלְּקִים סְתָם; וְהָרוֹצֶה לְתַקַּן, יְתַקַּן.

יג  רוֹפֵא חָבֵר שֶׁהָיָה מַאֲכִיל לְחוֹלֶה עַם הָאָרֶץ מִפֵּרוֹת עַם הָאָרֶץ--נוֹתֵן לְתוֹךְ יָדוֹ, אֲבָל לֹא לְתוֹךְ פִּיו; וְאִם הָיָה הַדֳּמַאי שֶׁלָּרוֹפֵא, וְאַפִלּוּ לְתוֹךְ יָדוֹ לֹא יִתֵּן.  וְכֵן אִם יָדַע שְׁהוּא טֶבֶל וַדַּאי, אַפִלּוּ לְתוֹךְ יָדוֹ אָסוּר.

משנה תורה - ספר זרעים - הלכות מעשר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד