משנה תורה -
ספר זרעים -
הלכות מעשר - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
א אֵין הַטֶּבֶל נִקְבָּע לְמַעֲשֵׂר מִן הַתּוֹרָה--עַד שֶׁיַּכְנִיסֶנּוּ לְבֵיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר "בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן-הַבַּיִת" (דברים כו,יג): וְהוּא, שֶׁיַּכְנִיסֶנּוּ דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר--שֶׁנֶּאֱמָר "וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ" (דברים כו,יב); אֲבָל אִם הִכְנִיס תְּבוּאָתוֹ דֶּרֶךְ גַּגִּין וְקַרְפֵּפוֹת--פָּטוּר מִן הַתְּרוּמָה, וּמִן הַמַּעַשְׂרוֹת.
ב יֵרָאֶה לִי שְׁאֵין לוֹקִין מִן הַתּוֹרָה עַל אֲכִילַת הַטֶּבֶל, עַד שֶׁיִּקָּבַע בִּכְנִיסָתוֹ לְבֵיתוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ מִפִּי הַשְּׁמוּעָה; אֲבָל אִם נִקְבַּע בִּשְׁאָר הַשִּׁשָּׁה דְּבָרִים שֶׁמָּנִינוּ, אֵין לוֹקִין עָלָיו אֵלָא מַכַּת מַרְדּוּת מִדִּבְרֵיהֶן. וְכֵן הָאוֹכֵל מִפֵּרוֹת שֶׁדַּעְתּוֹ לְהוֹלִיכָן לַשּׁוּק, אַחַר שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּן--אֵינוּ לוֹקֶה אֵלָא מַכַּת מַרְדּוּת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, שְׁאֵין הַגּוֹמֵר לִמְכֹּר חַיָּב בְּמַעֲשֵׂר אֵלָא מִדִּבְרֵיהֶם.
ג בַּיִת שְׁאֵין בּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת, אֵינוּ קוֹבֵעַ. וְכֵן הַגַּגִּין אֵינָן קוֹבְעִין, אַף עַל פִּי שֶׁהַבַּיִת שֶׁלְּמַטָּה קוֹבֵעַ; וְאִם לֹא הָיָה בַּגָּג אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת, כְּגוֹן שֶׁהָיָה הַבַּיִת מְשֻׁפָּע וְעוֹלֶה--אֵינוּ פּוֹטֵר מִן הַמַּעֲשֵׂר, אֵלָא הֲרֵי גָּג זֶה כְּמִקְצַת אַוֵּיר הַבַּיִת.
ד הַצְּרִיפִין, וְהַבֻּרְגָנִין, וּבָתֵּי הַקַּיִץ וְהוּא אַרְבָּעָה עַמּוּדִים וְתַקְרָה עַל גַּבֵּיהֶן שֶׁנִּמְצָא בְּלֹא כּוֹתָלִים, וְכֵן סֻכּוֹת שֶׁעוֹשִׂין בֵּינֵי כְּרָמִים וּבֵינֵי הַגִּנּוֹת בִּימֵי הַקַּיִץ--אַף עַל פִּי שֶׁדָּרִין בָּהֶן בִּימֵי הַקַּיִץ, וְיֵשׁ בָּהֶם רֵחַיִם וְתֻרְנְגוֹלִין--אֵינָן קוֹבְעִין לְמַעֲשֵׂר; וְכֵן סֻכַּת הַיּוֹצְרִים הַחִיצוֹנָה, וְסֻכַּת הֶחָג בֶּחָג--אֵינָן קוֹבְעִין: שֶׁכָּל אֵלּוּ, אֵין דִּירָתָן קְבָע.
ה הַצְּרִיפִין וְהַבֻּרְגָנִין טוֹבְלִין לְבַעְלֵיהֶן, אַף עַל פִּי שְׁאֵינָן טוֹבְלִין לְכָל אָדָם. וְכֵן בֵּית הַסּוֹפֵר וּבֵית הַמִּדְרָשׁ טוֹבְלִין לְזֶה שֶׁיּוֹשֵׁב בָּהֶן וּמְלַמֵּד, מִפְּנֵי שְׁהֶן כְּבֵיתוֹ; וְאֵין טוֹבְלִין לַאֲחֵרִים.
ו בֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַתַּלְמוּד--אִם יֵשׁ בָּהֶן בֵּית דִּירָה, קוֹבְעִין; וְאִם לָאו, אֵין קוֹבְעִין. הָאוּרְיָרוֹת וְהָאוֹצָרוֹת שֶׁבַּשָּׂדוֹת הָעֲשׂוּיוֹת לַמֻּכְנָס, אֵינָן קוֹבְעִין; וְאִם הָיוּ לַדִּירָה, קוֹבְעִין.
ז כְּשֵׁם שֶׁהַבַּיִת קוֹבֵעַ לְמַעֲשֵׂר, כָּךְ הֶחָצֵר קוֹבַעַת לְמַעֲשֵׂר; וּמִשֶּׁיִּכָּנְסוּ לֶחָצֵר דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר--נִקְבְּעוּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִכְנִיסָן לְתוֹךְ הַבַּיִת.
ח אֵיזוֹ הִיא חָצֵר הַקּוֹבַעַת: כָּל שֶׁהַכֵּלִים נִשְׁמָרִין בְּתוֹכָהּ, אוֹ שְׁאֵין אָדָם בּוֹשׁ מִלֶּאֱכֹל בְּתוֹכָהּ; אוֹ חָצֵר שְׁאִם יִכָּנֵס אָדָם לָהּ, אוֹמְרִין לוֹ מַה אַתָּה מְבַקֵּשׁ. וְכֵן חָצֵר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁנֵי דִיּוּרִין, אוֹ שְׁהִיא לִשְׁנֵי שֻׁתָּפִין, שֶׁאֶחָד פּוֹתֵחַ אוֹתָהּ וְנִכְנָס, וְאֶחָד בָּא וְנִכְנָס אוֹ יוֹצֶא וְנוֹעֵל--הוֹאִיל וְהֶן פּוֹתְחִין וְנוֹעֲלִין, הֲרֵי זוֹ קוֹבַעַת.
ט בֵּית שַׁעַר שֶׁלֶּחָצֵר, וְהָאַכְסַדְרָה, וְהַמַּרְפֶּסֶת--הֲרֵי הֶן כֶּחָצֵר: אִם הָיְתָה קוֹבַעַת, קוֹבְעִין; וְאִם לָאו, אֵין קוֹבְעִין.
י שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת זוֹ לְפָנִים מִזּוֹ, שְׁתֵּיהֶן קוֹבְעִין. סֻכַּת הַיּוֹצְרִים זוֹ לְפָנִים מִזּוֹ--הַפְּנִימִית קוֹבַעַת, וְהַחִיצוֹנָה אֵינָהּ קוֹבַעַת. וְהֶחָנוּת קוֹבַעַת כַּבַּיִת.
יא הַמּוֹלִיךְ פֵּרוֹתָיו מִמָּקוֹם לְמָקוֹם--אַף עַל פִּי שְׁהוּא נִכְנָס בָּהֶן לַבָּתִּים וְלַחֲצֵרוֹת בַּדֶּרֶךְ, לֹא נִקְבְּעוּ; אֵלָא אוֹכֵל מֵהֶן עֲרַאי, עַד שֶׁיַּגִּיעַ לִמְקוֹם שְׁהוּא סוֹף מְגַמָּתוֹ. וְכֵן בַּחֲזִירָתוֹ. [יב] הָרוֹכְלִין הַמְּחַזְּרִין בָּעֲיָרוֹת, שְׁהֶן נִכְנָסִין מֵחָצֵר לְחָצֵר--אוֹכְלִין עֲרַאי, עַד שֶׁמַּגִּיעִין לַבַּיִת שֶׁלָּנִין בּוֹ.
יב [יג] הַמֵּבִיא תְּאֵנִים מִן הַשָּׂדֶה לְאָכְלָן בְּחָצֵר הַפְּטוּרָה מִן הַמַּעַשְׂרוֹת--שָׁכַח וְהִכְנִיסָן לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְהוֹצִיאָן וְלֶאֱכֹל מֵהֶן עֲרַאי; וְכֵן אִם שָׁכַח וְהֶעֱלָן לַגָּג, אוֹכֵל מֵהֶן עֲרַאי בַּגָּג. הֱבִיאָן לְאָכְלָן בְּרֹאשׁ גַּגּוֹ, וְשָׁכַח וְהִכְנִיסָן לַחֲצַר חֲבֵרוֹ--נִקְבְּעוּ, וְלֹא יֹאכַל עַד שֶׁיְּעַשַּׂר.
יג [יד] חָצֵר שְׁהִיא נֶעְדֶּרֶת, הֲרֵי הִיא כְּגִנָּה וְאוֹכְלִין בְּתוֹכָהּ עֲרַאי--וְהוּא, שֶׁיֵּעָדֵר רֻבָּהּ. וְאִם זָרַע רֻבָּהּ, אֵין אוֹכְלִין בָּהּ עֲרַאי; וְכֵן אִם נָטַע רֻבָּהּ. וְאִם נָטַע לְנוֹאי חָצֵר--הוֹאִיל וְהִיא נֶעְדֶּרֶת, הֲרֵי זֶה אוֹכֵל עֲרַאי מֵאוֹתָן אִילָנוֹת.
יד [טו] תְּאֵנָה שְׁהִיא עוֹמֶדֶת בֶּחָצֵר--אוֹכֵל מִמֶּנָּה אַחַת אַחַת, וּפָטוּר; וְאִם צֵרַף, חַיָּב בְּמַעֲשֵׂר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהָיָה עוֹמֵד בַּקַּרְקָע. אֲבָל אִם עָלָה לְרֹאשׁ הַתְּאֵנָה--מְמַלֵּא אֶת חֵיקוֹ וְאוֹכֵל שָׁם, שְׁאֵין אַוֵּיר הֶחָצֵר קוֹבֵעַ לְמַעֲשֵׂר.
טו [טז] הָיְתָה עוֹמֶדֶת בֶּחָצֵר, וְנוֹטָה לַגִּנָּה--הֲרֵי זֶה אוֹכֵל מִמֶּנָּה בַּגִּנָּה כְּדַרְכּוֹ, כְּאִלּוּ הָיְתָה נְטוּעָה בַּגִּנָּה; הָיְתָה נְטוּעָה בַּגִּנָּה, וְנוֹטָה לֶחָצֵר--הֲרֵי זוֹ כִּנְטוּעָה בֶּחָצֵר, שְׁאֵינוּ אוֹכֵל שָׁם אֵלָא אַחַת אַחַת.
טז [יז] גֶּפֶן שְׁהִיא נְטוּעָה בֶּחָצֵר--לֹא יִטֹּל אֶת כָּל הָאֶשְׁכּוֹל וְיֹאכַל, אֵלָא מְגַרְגֵּר אַחַת אַחַת; וְכֵן בָּרִמּוֹן--לֹא יִטֹּל אֶת כָּל הָרִמּוֹן, אֵלָא פּוֹרֵט אֶת הָרִמּוֹן בָּאִילָן וְאוֹכֵל הַפֶּרֶד מִשָּׁם. וְכֵן בָּאֲבַטִּיחַ--סוֹפֵת אוֹתוֹ בַּקַּרְקָע, וְאָכְלוֹ מִשָּׁם. הָיָה אוֹכֵל בָּאֶשְׁכּוֹל בַּגִּנָּה, וְנִכְנָס מִן הַגִּנָּה לֶחָצֵר--אַף עַל פִּי שֶׁיָּצָא מִן הֶחָצֵר, לֹא יִגְמֹר עַד שֶׁיְּעַשַּׂר.
יז [יח] כֻּסְבַּר שְׁהִיא זְרוּעָה בֶּחָצֵר, מְקַרְסֵם עַלֶּה עַלֶּה וְאוֹכֵל; וְאִם צֵרַף, חַיָּב לְעַשַּׂר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.
משנה תורה -
ספר זרעים -
הלכות מעשר - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד