משנה תורה -
ספר זרעים -
הלכות מעשר - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
א מַחְלִיקִין בִּתְאֵנִים וַעֲנָבִים שֶׁלְּטֶבֶל, וְאֵין בְּזֶה הֶפְסֵד. וְכָל שֶׁאָסוּר לַזָּרִים לְאָכְלוֹ בַּתְּרוּמָה, מִן הַגַּרְעִנִּין וְהַקְּלִפּוֹת וְהָעַלִּין וְהַחַרְצַנִּין וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--כָּךְ אָסוּר לְאָכְלוֹ מִן הַטֶּבֶל; וְכֵן הַמַּעֲשֵׂר שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְּרוּמָתוֹ, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ. וְכָל שֶׁמֻּתָּר לַזָּרִים לְאָכְלוֹ בַּתְּרוּמָה מִדְּבָרִים אֵלּוּ--כָּךְ מֻתָּר בַּטֶּבֶל, וּבַמַּעֲשֵׂר שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְּרוּמָתוֹ, וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ.
ב אֵין מַדְלִיקִין בְּטֶבֶל טָמֵא אַפִלּוּ בַּחֹל, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בַּשַּׁבָּת--שֶׁנֶּאֱמָר "אֶת-מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי" (במדבר יח,ח): מַה תְּרוּמָה טְהוֹרָה, אֵין לָךְ בָּהּ אֵלָא מִשָּׁעַת הֲרָמָתָהּ--אַף תְּרוּמָה טְמֵאָה, אֵין לָךְ לֵהָנוֹת בָּהּ אֵלָא מִשָּׁעַת הֲרָמָתָהּ וְאִלַּךְ.
ג אֵין מְחַפִּין בַּטֶּבֶל. וְאֵין זוֹרְעִין אֶת הַטֶּבֶל; וְאַפִלּוּ פֵּרוֹת שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן, אָסוּר לִזְרֹעַ מֵהֶן עַד שֶׁיְּעַשַּׂר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּתְבוּאָה וְקָטְנָיוֹת וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן. אֲבָל הָעוֹקֵר שְׁתָלִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן פֵּרוֹת, מִמָּקוֹם לְמָקוֹם בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ--הֲרֵי זֶה מֻתָּר, וְאֵינוּ כְּזוֹרֵעַ טֶבֶל: שֶׁהֲרֵי לֹא אָסַף הַפֵּרוֹת.
ד וְכֵן הָעוֹקֵר לֶפֶת וּצְנוֹנוֹת, וּשְׁתָלָם בְּמָקוֹם אַחֵר--אִם נִתְכַּוַּן לְהוֹסִיף בְּגוּפָן, מֻתָּר; וְאִם שְׁתָלָן כְּדֵי שֶׁיִּקְשׁוּ, וְיִקַּח הַזֶּרַע שֶׁלָּהֶן--אָסוּר, מִפְּנֵי שְׁהוּא כְּזוֹרֵעַ חִטִּים אוֹ שְׂעוֹרִים שֶׁלְּטֶבֶל.
ה [ד] לִיטְרָה מַעֲשֵׂר טָבוּל שֶׁזְּרָעָהּ, וְהִשְׁבִּיחָה, וַהֲרֵי הִיא עֶשֶׂר לִיטְרִין--חַיֶּבֶת בְּמַעֲשֵׂר; וְאוֹתָהּ לִיטְרָה, מְעַשֵּׂר עָלֶיהָ מִמָּקוֹם אַחֵר לְפִי חֶשְׁבּוֹן. לִיטְרָה בְּצָלִים שֶׁתִּקְּנָהּ וּזְרָעָהּ--אֵינוּ מְעַשֵּׂר לְפִי חֶשְׁבּוֹן הַתּוֹסֶפֶת, אֵלָא מְעַשֵּׂר לְפִי כֻּלּוֹ.
ו [ה] זֵרְעוֹנִים שֶׁהֵבִיאוּ שְׁלִישׁ, וּמֵרְחָן וְעִשְּׂרָן, וְאַחַר כָּךְ זְרָעָן וְהוֹסִיפוּ, וְאֵין זַרְעָם כּוֹלֶה--הֲרֵי זֶה סְפֵק אִם חַיָּבִין בְּמַעֲשֵׂר מִדִּבְרֵיהֶם הוֹאִיל וְהוֹסִיפוּ, אוֹ אֵין חַיָּבִין: שֶׁהֲרֵי הַזֶּרַע שֶׁעֲדַיִן הוּא קַיָּם וְלֹא אָבַד, מְעֻשָּׂר הוּא; וְאֵין אֵלּוּ דּוֹמִים לַבְּצָלִים, שֶׁהַבְּצָלִים אֵין דַּרְכָּן לְהִזָּרֵעַ.
ז [ו] הַזּוֹרֵעַ אֶת הַטֶּבֶל, בֵּין דָּבָר שֶׁזַּרְעוֹ כּוֹלֶה בֵּין דָּבָר שְׁאֵין זַרְעוֹ כּוֹלֶה--אִם אִפְשָׁר לְלַקְּטוֹ--קוֹנְסִין אוֹתוֹ, וּמְלַקְּטוֹ; וְאִם צָמַח--אֵין מְחַיָּבִין אוֹתוֹ לַעְקֹר, וְהַגִּדּוּלִין חֻלִּין. וְאִם הָיָה דָּבָר שְׁאֵין זַרְעוֹ כּוֹלֶה--אַפִלּוּ גִּדּוּלֵי גִּדּוּלִין אֲסוּרִין, עַד שָׁלוֹשׁ גְּרָנוֹת; וְהָרְבִיעִי מֻתָּר. וּמִפְּנֵי מַה הַגִּדּוּלִין אֲסוּרִין, מִפְּנֵי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וּתְרוּמָה גְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ. וְכֵן הַדִּין בְּזוֹרֵעַ מַעֲשֵׂר שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְּרוּמָתוֹ.
ח אֵין מוֹכְרִין אֶת הַטֶּבֶל אֵלָא לְצֹרֶךְ, וּלְחָבֵר; וְאָסוּר לְשַׁלַּח אֶת הַטֶּבֶל, וְאַפִלּוּ חָבֵר לְחָבֵר--שֶׁמֶּא יִסְמְכוּ זֶה עַל זֶה, וְיֹאכַל הַטֶּבֶל.
ט [ז] הַמּוֹכֵר פֵּרוֹת לַחֲבֵרוֹ, וְזָכַר שְׁהֶם טֶבֶל, וְרָץ אַחֲרָיו לְתַקְּנָן, וְלֹא מְצָאוֹ--אִם יָדוּעַ שְׁאֵינָן קַיָּמִין וְשֶׁכְּבָר אָבְדוּ אוֹ נֶאְכְלוּ, אֵינוּ צָרִיךְ לְעַשַּׂר עֲלֵיהֶם; וְאִם סְפֵק שְׁהֶם קַיָּמִין אוֹ אֵינָן, צָרִיךְ לְהוֹצִיא עֲלֵיהֶן מַעְשְׂרוֹתֵיהֶן מִפֵּרוֹת אֲחֵרוֹת.
י [ח] הַמּוֹכֵר פֵּרוֹת לַחֲבֵרוֹ--מוֹכֵר אוֹמֵר עַל מְנַת שְׁהֶן טֶבֶל מָכַרְתִּי, וְלוֹקֵחַ אוֹמֵר לֹא לָקַחְתִּי מִמָּךְ אֵלָא מְעֻשָּׂרִין--כּוֹפִין אֶת הַמּוֹכֵר לְתַקַּן: קְנָס הוּא לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁמָּכַר אֶת הַטֶּבֶל.
יא [ט] אֵין פּוֹרְעִין חוֹב מִן הַטֶּבֶל, מִפְּנֵי שְׁהוּא כְּמוֹכְרוֹ. [י] מִי שֶׁלָּקְחוּ בֵּית הַמֶּלֶךְ אֶת פֵּרוֹתָיו, וְהֶם טְבָלִים--אִם מֵחֲמַת חוֹב שְׁהוּא חַיָּב לָהֶן, צָרִיךְ לְהוֹצִיא עֲלֵיהֶן מַעַשְׂרוֹת; וְאִם לְקָחוּם בְּאֹנֶס, אֵינוּ חַיָּב לְעַשַּׂר עֲלֵיהֶם. [יא] וְהַלּוֹקֵחַ טֶבֶל מִשְּׁנֵי מְקוֹמוֹת, מְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה.
יב הַמְּקַבֵּל שָׂדֶה מִיִּשְׂרָאֵל אוֹ מִן הַנָּכְרִי--חוֹלֵק וְנוֹתֵן לְבַעַל הַשָּׂדֶה בְּפָנָיו, כְּדֵי שֶׁיֵּדַע שֶׁטֶּבֶל נָטַל. אֲבָל הַחוֹכֵר שָׂדֶה מִיִּשְׂרָאֵל--אִם נָתַן לוֹ מִזֶּרַע אוֹתָהּ שָׂדֶה, תּוֹרֵם וְאַחַר כָּךְ נוֹתֵן לוֹ מַה שֶׁקָּצַץ לִתֵּן לוֹ; וּבַעַל הַשָּׂדֶה מְעַשֵּׂר לְעַצְמוֹ. וְאִם נָתַן לוֹ מִזֶּרַע שָׂדֶה אַחֶרֶת, אוֹ מִמִּין אַחֵר--מוֹצִיא הַמַּעֲשֵׂר, וְאַחַר כָּךְ נוֹתֵן לוֹ.
יג [יב] הַחוֹכֵר שָׂדֶה מִן הַנָּכְרִי--מְעַשֵּׂר, וְאַחַר כָּךְ נוֹתֵן לוֹ: קְנָס קָנְסוּ אוֹתוֹ בְּזֶה--כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְכֹּר מִן הַגּוֹי, וְנִמְצֵאת הַשָּׂדֶה בּוּרָה לְפָנָיו, עַד שֶׁיִּצְטָרַךְ, וְיִמְכְּרֶנָּה לְיִשְׂרָאֵל. וְכֵן הַמְּקַבֵּל שָׂדֵה אֲבוֹתָיו מִן הַגּוֹי, קָנְסוּ אוֹתוֹ שֶׁיְּעַשַּׂר וְאַחַר כָּךְ יִתֵּן לַגּוֹי חֶלְקוֹ מְעֻשָּׂר--כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְפֹּץ וִיקַבְּלֶנָּה מִמֶּנּוּ, מִפְּנֵי שְׁהִיא שְׂדֵה אֲבוֹתָיו, עַד שֶׁתִּשָּׁאֵר לְפָנָיו בּוּרָה, כְּדֵי שֶׁיִּמְכְּרֶנָּה לְיִשְׂרָאֵל.
יד [יג] אֵיזֶה הוּא חוֹכֵר, וְאֵיזֶה הוּא מְקַבֵּל: חוֹכֵר--שֶׁחוֹכֵר הַקַּרְקָע בְּדָבָר קָצוּב מִן הַזֶּרַע בְּכָּךְ וְכָּךְ סְאָה, בֵּין עָשָׂת הַרְבֵּה בֵּין עָשָׂת מְעַט; וּמְקַבֵּל--הוּא שֶׁיְּקַבַּל אוֹתָהּ בְּחֵלֶק מִמַּה שֶׁתַּעֲשֶׂה, חֶצְיוֹ אוֹ שְׁלִישׁוֹ אוֹ מַה שֶׁיַּתְנוּ בֵּינֵיהֶן. וְהַשּׂוֹכֵר--הוּא שֶׁשּׂוֹכֵר הַקַּרְקָע, בְּמָעוֹת.
טו [יד] שְׁנַיִם שֶׁקִּבְּלוּ שָׂדֶה בַּאֲרִיסוּת, אוֹ שֶׁיָּרְשׁוּ, אוֹ נִשְׁתַּתְּפוּ--יָכוֹל הָאֶחָד לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ, טֹל אַתָּה חִטִּים שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי וַאֲנִי חִטִּים שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, אַתָּה יַיִן שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי וַאֲנִי יַיִן שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי; אֲבָל לֹא יֹאמַר לוֹ, טֹל אַתָּה חִטִּים וַאֲנִי שְׂעוֹרִים, אַתָּה יַיִן וַאֲנִי שֶׁמֶן--מִפְּנֵי שְׁהֶן מוֹכְרִין אֶת הַטֶּבֶל.
טז [טו] כּוֹהֵן וְלֵוִי שֶׁלָּקְחוּ פֵּרוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, אַחַר שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּן--מוֹצִיאִין אֶת הַתְּרוּמָה וְהַמַּעַשְׂרוֹת מִיְּדֵיהֶן, וְנוֹתְנִין אוֹתָם לְכוֹהֲנִים וְלִלְוִיִּים אֲחֵרִים: קְנָס הוּא לָהֶם--כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְפְּצוּ לַגְּרָנוֹת וְלַגִּתּוֹת וְיִקְנוּ טְבָלִים, כְּדֵי לְהַפְקִיעַ מַתְּנוֹת אֲחֵיהֶם הַכּוֹהֲנִים. וְאִם קָנוּ קֹדֶם שֶׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתָּן, כְּגוֹן שֶׁלָּקְחוּ תְּבוּאָה קֹדֶם מֵרוּחַ--אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדָם.
יז [טז] כּוֹהֵן אוֹ לֵוִי שֶׁמָּכְרוּ פֵּרוֹת תְּלוּשִׁין לְיִשְׂרָאֵל, קֹדֶם שֶׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתָּן, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, אִם מָכְרוּ בַּמְּחֻבָּר--הֲרֵי הַתְּרוּמָה אוֹ הַמַּעֲשֵׂר שֶׁלָּהֶם; וְאִם מָכְרוּ אַחַר גְּמָר מְלָאכָה--הֲרֵי הַתְּרוּמָה וְהַמַּעֲשֵׂר שֶׁלַּלּוֹקֵחַ, וּמַפְרִישׁ וְנוֹתֵן לְכָל כּוֹהֵן אוֹ לֵוִי שֶׁיִּרְצֶה.
יח [יז] כּוֹהֵן וְלֵוִי שֶׁקִּבְּלוּ שָׂדֶה מִיִּשְׂרָאֵל--כְּשֵׁם שֶׁחוֹלְקִין בַּחֻלִּין, כָּךְ חוֹלְקִין בִּתְרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת; וְהַיִּשְׂרְאֵלִי נוֹטֵל חֶלְקוֹ, וְנוֹתְנוֹ לְכָל כּוֹהֵן וְלֵוִי שֶׁיִּרְצֶה. אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבַּל שָׂדֶה מִכּוֹהֵן אוֹ מִלֵּוִי--הַתְּרוּמָה אוֹ הַמַּעֲשֵׂר לְבַעַל הַשָּׂדֶה, וּשְׁאָר הַמַּתָּנוֹת חוֹלְקִין.
יט [יח] הַמְּקַבֵּל זֵיתִים לְהוֹצִיא מֵהֶן שֶׁמֶן--בֵּין יִשְׂרָאֵל מִכּוֹהֵן אוֹ לֵוִי, בֵּין כּוֹהֵן אוֹ לֵוִי מִיִּשְׂרָאֵל--כְּשֵׁם שֶׁחוֹלְקִין בַּחֻלִּין, כָּךְ חוֹלְקִין בִּתְרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת: מִפְּנֵי שֶׁהַשֶּׁמֶן, חָשׁוּב הוּא.
כ [יט] כּוֹהֵן שֶׁמָּכַר שָׂדֶה לְיִשְׂרָאֵל וְאָמַר לוֹ, עַל מְנַת שֶׁהַמַּעַשְׂרוֹת שֶׁלָּהּ שֶׁלִּי לְעוֹלָם--הֲרֵי הֶן שֶׁלּוֹ: כֵּיוָן שֶׁאָמַר עַל מְנַת, נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁשִּׁיַּר מְקוֹם הַמַּעֲשֵׂר. וְאִם מֵת הַכּוֹהֵן, הֲרֵי בְּנוֹ כִּשְׁאָר הַכּוֹהֲנִים. וְאִם אָמַר לוֹ, עַל מְנַת שֶׁהַמַּעַשְׂרוֹת לִי וְלִבְנִי--מֵת הוּא, יִטְּלֵם בְּנוֹ. עַל מְנַת שֶׁהַמַּעַשְׂרוֹת שֶׁלִּי, כָּל זְמָן שְׁהִיא לְפָנֶיךָ--מְכָרָהּ לְאַחֵר--אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר וּלְקָחָהּ, אֵין לַכּוֹהֵן אוֹתָם הַמַּעַשְׂרוֹת.
כא [כ] יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבַּל שָׂדֶה מִכּוֹהֵן וְלֵוִי וְאָמַר לוֹ, עַל מְנַת שֶׁהַמַּעַשְׂרוֹת שֶׁלִּי אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים--מֻתָּר. עַל מְנַת שְׁהֶן שֶׁלִּי לְעוֹלָם--אָסוּר, שְׁאֵין כּוֹהֵן עוֹשֶׂה כּוֹהֵן.
כב וְכֵן בֶּן לֵוִי שֶׁהָיָה עָלָיו חוֹב לְיִשְׂרָאֵל--לֹא יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל זֶה גוֹבֶה מֵאֲחֵרִים, וּמַפְרִישׁ עַד שֶׁיִּפָּרַע כְּנֶגֶד חוֹבוֹ: שְׁאֵין לֵוִי זֶה עוֹשֶׂה בַּעַל חוֹב שֶׁלּוֹ כְּלֵוִי אַחֵר, שֶׁיִּגְבֶּה מַעֲשֵׂר מֵאֲחֵרִים.
כג [כא] יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּרַשׁ טֶבֶל מְמֹרַח מֵאֲבִי אִמּוֹ כּוֹהֵן, וְאוֹתוֹ אֲבִי אִמּוֹ יְרָשׁוֹ מֵאֲבִי אִמּוֹ יִשְׂרָאֵל--הֲרֵי זֶה מַפְרִישׁ מִמֶּנּוּ מַעְשְׂרוֹתָיו, וְהֶן שֶׁלּוֹ: שֶׁהַמַּתָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לְהִתָּרֵם--כְּמוֹ שֶׁהוּרְמוּ הֶן, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא הוּרְמוּ.
כד [כב] הַנּוֹתֵן שָׂדֵהוּ בְּקַבָּלָה לַגּוֹי, אוֹ לְמִי שְׁאֵינוּ נֶאֱמָן עַל הַמַּעַשְׂרוֹת--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בָאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת, צָרִיךְ לְעַשַּׂר עַל יָדָם. נְתָנָהּ לְעַם הָאָרֶץ--עַד שֶׁלֹּא בָאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת, אֵינוּ צָרִיךְ לְעַשַּׂר עַל יָדָם; וּמִשֶּׁבָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת, צָרִיךְ לְעַשַּׂר עַל יָדָם. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה: עוֹמֵד עַל הַגֹּרֶן, וְנוֹטֵל; וְאֵינוּ חוֹשֵׁשׁ לְמַה שֶׁאָכְלוּ, שְׁאֵין אָנוּ אַחְרָאִין לָהֶם.
משנה תורה -
ספר זרעים -
הלכות מעשר - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד