משנה תורה - ספר זרעים - הלכות מעשר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד


הִלְכּוֹת מַעֲשֵׂר פֵּרֶק ב

א  אֵינוּ חַיָּב לְהַפְרִישׁ מַעֲשֵׂר מִן הַתּוֹרָה, אֵלָא הַגּוֹמֵר פֵּרוֹתָיו לְאָכְלָן לְעַצְמוֹ; אֲבָל הַגּוֹמְרָן לְמָכְרָן--פָּטוּר מִן הַתּוֹרָה, וְחַיָּב מִדִּבְרֵיהֶם:  שֶׁנֶּאֱמָר "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר . . . וְאָכַלְתָּ" (דברים יד,כב-כג), אֵינוּ חַיָּב אֵלָא הַגּוֹמֵר תְּבוּאָתוֹ לְאָכְלָהּ.  [ב] וְכֵן הַלּוֹקֵחַ--פָּטוּר מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמָר "תְּבוּאַת זַרְעֶךָ" (דברים יד,כב); וְחַיָּב מִדִּבְרֵיהֶם.

ב  בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁלְּקָחָן אַחַר שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּן בְּיַד מוֹכֵר; אֲבָל אִם נִגְמְרָה בְּיַד הַלּוֹקֵחַ, חַיָּב לְעַשַּׂר מִן הַתּוֹרָה.

ג  פֵּרוֹת שְׁאֵינָן רְאוּיוֹת לַאֲכִילָה בְּקָטְנָן, כְּגוֹן הַבֹּסֶר וְכַיּוֹצֶא בּוֹ--אֵינָן חַיָּבִין בְּמַעַשְׂרוֹת, עַד שֶׁיַּגְדִּילוּ וְיֵעָשׂוּ אֹכֶל:  שֶׁנֶּאֱמָר "מִזֶּרַע הָאָרֶץ, מִפְּרִי הָעֵץ" (ויקרא כז,ל), עַד שֶׁיִּהְיֶה פְּרִי.  וְכֵן הַתְּבוּאָה וְהַקָּטְנָיוֹת--שֶׁנֶּאֱמָר "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר, אֵת כָּל-תְּבוּאַת זַרְעֶךָ" (דברים יד,כב), עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה תְּבוּאָה.  וְזוֹ הִיא עוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת; וְקֹדֶם שֶׁתַּגִּיעַ הַתְּבוּאָה וְהַפֵּרוֹת לְעוֹנָה זוֹ--מֻתָּר לֶאֱכֹל מֵהֶן כָּל מַה שֶׁיִּרְצֶה, וּבְכָל דֶּרֶךְ שֶׁיִּרְצֶה.

ד  פֵּרוֹת שְׁהֶן רְאוּיִין לַאֲכִילָה בְּקָטְנָן, כְּגוֹן הַקִּשּׁוּאִים וְהַמְּלָפְפוֹנוֹת, שְׁאֵין מַנִּיחִין אוֹתָן אֵלָא כְּדֵי לְהוֹסִיף בְּגוּפָן, אֲבָל רְאוּיִין הֶן מִתְּחִלָּה לַאֲכִילָה--הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין בְּמַעֲשֵׂר בְּקָטְנָן:  שֶׁמִּתְּחִלַּת יְצִיאָתָן, בָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת.

ה  אֵיזוֹ הִיא עוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת--מִשֶּׁיַּגִּיעוּ הַפֵּרוֹת לְהִזָּרַע וְלִצְמֹחַ, הַכֹּל לְפִי מַה שְׁהוּא הַפְּרִי.  כֵּיצַד:  הַתְּאֵנִים--מִשֶּׁיֵּעָשׂוּ רַכִּים כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לַאֲכִילָה, אַחַר אַרְבַּע וְעֶשְׂרִים שָׁעוֹת מִשָּׁעַת אֲסִיפָתָן.

ו  הָעֲנָבִים הַבְּאוּשִׁים, וְהֶם הָעֲנָבִים הַדַּקִּים הַמִּדְבָּרִיּוֹת--מִשֶּׁיֵּרָאֶה הַחַרְצָן שֶׁלָּהֶם מִבַּחוּץ.  הָרִמּוֹנִים--מִשֶּׁיִּמַּס הַפֶּרֶד שֶׁלָּהֶן בֵּין הָאֶצְבָּעוֹת, וְיֵצֵא מִמֶּנּוּ מַיִם.  הַתְּמָרִים, מִשֶּׁיִּתְפְּחוּ כַּשְּׂאוֹר.  הַפַּרְסְקִין, מִשֶּׁיַּטִּילוּ גִּידִים אֲדֻמִּים.

ז  הָאֱגוֹזִים, מִשֶּׂיִּתְפָּרַשׁ הָאֹכֶל מִן הַקְּלִפָּה הַחִיצוֹנָה.  הַשְּׁקֵדִים הַמְּתוּקִים, עַד שֶׁתִּתְפָּרַשׁ קְלִפָּתָן הַחִיצוֹנָה; אֲבָל הַמָּרִים, פְּטוּרִין לְעוֹלָם.  וּשְׁאָר כָּל בַּעֲלֵי קְלִפּוֹת, כְּגוֹן הָאִצְטְרֻבָּלִין וְהַלּוֹט וְהַבָּטְנִים--מִשֶּׂיַּעֲשׂוּ קְלִפָּה הַתַּחְתּוֹנָה הַסְּמוּכָה לָאֹכֶל.

ח  הַזֵּיתִים--מִשֶּׁיַּעֲשׂוּ שֶׁמֶן אֶחָד מִתִּשְׁעָה מִמַּה שְׁהֶן רְאוּיִין לַעֲשׂוֹת כְּשֶׁיִּגָּמְרוּ, וְזֶה הוּא שְׁלִישׁ שֶׁלָּהֶן; הַתַּפּוּחִים וְהָאֶתְרוֹגִים--מִשֶּׁיִּתְעַגְּלוּ, מִפְּנֵי שְׁהֶן רְאוּיִין לַאֲכִילָה כִּשְׁהֶם קְטַנִּים.  הָאוֹג וְהַתּוּתִים, מִשֶּׁיַּאְדִּימוּ; וְכֵן כָּל שֶׁדַּרְכָּן לְהַאְדִּים, מִשֶּׁיַּאְדִּימוּ.  הַחַרּוּבִין, מִשֶּׁיַּעֲשׂוּ נְקֻדּוֹת נְקֻדּוֹת שְׁחוֹרוֹת; וְכֵן כָּל שֶׁדַּרְכָּן לְהַשְׁחִיר, מִשֶּׁיִּנָּקְדוּ.  הָאֲגַסִּים וְהַקְּרֻסְטְמֵלִין וְהַפָּרִישִׁים וְהָעַזְרוּרִין, מִשֶּׁיַּעֲשׂוּ קָרְחוֹת קָרְחוֹת לְבָנוֹת; וְכֵן כָּל שֶׁדַּרְכָּן לְהַלְבִּין, מִשֶּׁיִּקְרְחוּ קָרְחוֹת.

ט  הַתְּבוּאָה, מִשֶּׁתָּבִיא שְׁלִישׁ.  הַתִּלְתָּן, מִשֶּׁיִּהְיֶה זַרְעָהּ רָאוּי לִצְמִיחָה אִם נִזְרַע.  וּבַיָּרָק--הַקִּשּׁוּאִין וְהַדַּלּוּעִין וְהָאֲבַטִּיחִין וְהַמְּלָפְפוֹנוֹת וְכָל כַּיּוֹצֶא בָּהֶן, חַיָּבִין בְּקָטְנָן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; וּשְׁאָר הַיָּרָק שְׁאֵינוּ רָאוּי לַאֲכִילָה עַד שֶׁיַּגְדִּיל, אֵינוּ חַיָּב עַד שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לַאֲכִילָה.

י  אֶשְׁכּוֹל שֶׁהִגִּיעַ בּוֹ אַפִלּוּ יְחִידִי--כֻּלּוֹ חִבּוּר לְמַעַשְׂרוֹת, וּכְאִלּוּ הִגִּיעַ כֻּלּוֹ; וְלֹא אוֹתוֹ הָאֶשְׁכּוֹל בִּלְבָד, אֵלָא כָּל הָרוּחַ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אוֹתוֹ הַגֶּפֶן שֶׁיֵּשׁ בָּהּ הָאֶשְׁכּוֹל.  וְכֵן רִמּוֹן שֶׁהִגִּיעַ בָּהּ אַפִלּוּ פְּרִידָה אַחַת, כֻּלָּהּ חִבּוּר.

יא  [ו] לֹא יִמְכֹּר אָדָם פֵּרוֹתָיו מִשֶּׁבָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת, לְמִי שְׁאֵינוּ נֶאֱמָן עַל הַמַּעַשְׂרוֹת.  וְאִם בִּכְּרוּ--נוֹטֵל אֶת הַבְּכוֹרוֹת, וּמֻתָּר לִמְכֹּר אֶת הַשְּׁאָר שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לְעוֹנַת הַמַּעֲשֵׂר.

יב  וְכֵן לֹא יִמְכֹּר אָדָם אֶת גַּפְתּוֹ וְאֶת זוֹגָיו, לְמִי שְׁאֵינוּ נֶאֱמָן עַל הַמַּעַשְׂרוֹת לְהוֹצִיא מֵהֶן מַשְׁקִין--שֶׁהַמַּשְׁקִין הַיּוֹצְאִין מֵהֶם חַיָּבִין בְּמַעֲשֵׂר; וְלֹא אֶת תִּבְנוֹ לְלַקַּט מִמֶּנּוּ תְּבוּאָה, לְמִי שְׁאֵינוּ נֶאֱמָן--שֶׁהַתְּבוּאָה שֶׁתִּלָּקֵט מִן הַתֶּבֶן חַיֶּבֶת בְּמַעֲשֵׂר.

יג  [ז] שִׁמְרֵי יַיִן שֶׁנָּתַן עֲלֵיהֶם מַיִם, וְסִנְּנָן--אִם נָתַן שְׁלוֹשָׁה וּמָצָא אַרְבָּעָה, מוֹצִיא מַעֲשֵׂר עַל זֶה הַיָּתֵר מִמָּקוֹם אַחֵר; וְאֵינוּ מַפְרִישׁ עָלָיו תְּרוּמָה--שֶׁהַתּוֹרֵם בַּתְּחִלָּה, בְּלִבּוֹ עַל הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בַּתְּרוּמָה.  מָצָא פָּחוּת מֵאַרְבָּעָה--אַף עַל פִּי שֶׁמָּצָא יָתֵר עַל מִדָּתוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן טַעַם יַיִן--פָּטוּר.

יד  [ח] הַמַּקְדִּישׁ פֵּרוֹתָיו כִּשְׁהֶן מְחֻבָּרִין, עַד שֶׁלֹּא בָאוּ לְעוֹנַת הַמַּעֲשֵׂר, וּפְדָיָן, וְאַחַר שֶׁפְּדָיָן הִגִּיעוּ--חַיָּבִין בְּמַעֲשֵׂר; וְאִם בָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעַשְׂרוֹת וְהֶם בְּיַד הַגִּזְבָּר, וְאַחַר כָּךְ פְּדָיָן--פְּטוּרִין.


משנה תורה - ספר זרעים - הלכות מעשר - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד