משנה תורה -
ספר הפלאה -
הלכות נזירות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
א תַּגְלָחַת טַהְרָה כֵּיצַד הִיא: כֶּשֶׁיִּגְמֹר הַנָּזִיר יְמֵי נְזִירוּתוֹ, מֵבִיא שָׁלוֹשׁ בְּהֵמוֹת, כֶּבֶשׂ לְעוֹלָה וְכִבְּשָׂה לְחַטָּאת וְאַיִל לִשְׁלָמִים; הֵבִיא שְׁלָשְׁתָּן וְלֹא פֵרַשׁ--הָרְאוּיָה לְחַטָּאת תִּקָּרֵב חַטָּאת, וְהָרְאוּיָה לִשְׁלָמִים שְׁלָמִים, וְהָרְאוּיָה לְעוֹלָה עוֹלָה.
ב וּמֵבִיא עִם אֵיל הַשְּׁלָמִים, שִׁשָּׁה עֶשְׂרוֹנוֹת וּשְׁנֵי שְׁלִישֵׁי עִשָּׂרוֹן סֹלֶת--אוֹפֶה מֵהֶן עֶשְׂרִים חַלָּה, עֶשֶׂר חַלּוֹת מַצּוֹת וַעֲשָׂרָה רְקִיקֵי מַצּוֹת; וּמוֹשֵׁחַ הָעֶשְׂרִים בִּרְבִיעִית שֶׁמֶן. וְשֵׁעוּר זֶה, הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. וּמֵבִיא הָעֶשְׂרִים בִּכְלִי אֶחָד.
ג [ב] וְשׁוֹחֵט הַחַטָּאת תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ הָעוֹלָה, וְאַחַר כָּךְ הַשְּׁלָמִים, וְאַחַר כָּךְ מְגַלֵּחַ; וְאִם גִּלַּח אַחַר שֶׁשָּׁחַט הַחַטָּאת אוֹ הָעוֹלָה, יָצָא. וּמְבַשֵּׁל אֶת הַשְּׁלָמִים, אוֹ שׁוֹלְקָן. וְלוֹקֵחַ מִן הָרֹטֶב שֶׁלְּזִבְחֵי הַשְּׁלָמִים, וְנוֹתֵן עַל הַשֵּׂעָר, וְאַחַר כָּךְ מַשְׁלִיכוֹ לָאֵשׁ תַּחַת דּוּד הַשְּׁלָמִים; וְאִם הִשְׁלִיכוֹ תַּחַת הַחַטָּאת, יָצָא.
ד [ג] וְהֵיכָן מְגַלֵּחַ שְׂעָרוֹ: בַּעֲזֶרֶת הַנָּשִׁים, בְּלִשְׁכַּת הַנְּזִירִים שֶׁהָיְתָה שָׁם בְּקֶרֶן מִזְרָחִית דְּרוֹמִית; וְשָׁם מְבַשְּׁלִין שַׁלְמֵיהֶן, וּמַשְׁלִיכִין שְׂעָרָן לָאֵשׁ. וְאִם גִּלַּח בַּמְּדִינָה, יָצָא. וּבֵין שֶׁגִּלַּח בַּמְּדִינָה, בֵּין שֶׁגִּלַּח בַּמִּקְדָּשׁ--הוּא מַשְׁלִיךְ שְׂעָרוֹ תַּחַת הַדּוּד; וְאֵינוּ מְגַלֵּחַ עַד שֶׁיִּהְיֶה פֶּתַח הָעֲזָרָה פָּתוּחַ, שֶׁנֶּאֱמָר "פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד" (במדבר ו,יח)--לֹא שֶׁיְּגַלַּח כְּנֶגֶד הַפֶּתַח, שֶׁזֶּה בִּזְיוֹן מִקְדָּשׁ הוּא.
ה [ד] וְאַחַר כָּךְ נוֹטֵל הַכּוֹהֵן אֶת הַזְּרוֹעַ, בְּשֵׁלָה מִן הָאַיִל, וְחַלַּת מַצָּה אַחַת מִן הַסַּל, וְרָקִיק אֶחָד; וְנוֹתְנָן עַל כַּפֵּי הַנָּזִיר אוֹ הַנְּזִירָה, וּמְנִיפָן. וְאַחַר כָּךְ הֻתַּר הַנָּזִיר לִשְׁתּוֹת יַיִן, וּלְהִטַּמֵּא לַמֵּתִים.
ו [ה] נָזִיר מְמֹרָט, אֵינוּ צָרִיךְ לְהַעְבִיר תַּעַר; וְאַף עַל פִּי שְׁאֵין לוֹ שֵׂעָר, אוֹ שְׁאֵין לוֹ כַּפַּיִם--הֲרֵי זֶה מַקְרִיב קָרְבְּנוֹתָיו, וְיִשְׁתֶּה וְיִטַּמֵּא. וְאִם הֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו, וְלֹא גִלַּח רֹאשׁוֹ--אֵין הַתַּגְלָחַת מְעַכֶּבֶת, אֵלָא שׁוֹתֶה וּמִטַּמֵּא לָעֶרֶב: שֶׁמִּשֶּׁיִּזָּרֵק עָלָיו אֶחָד מִן הַדָּמִים, הֻתַּר--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן עַל כַּפָּיו, וְלֹא הֵנִיף; שֶׁכָּל דְּבָרִים אֵלּוּ, לְמִצְוָה וְלֹא לְעַכַּב. [ו] אַף עַל פִּי שְׁאֵין הַתַּגְלָחַת מְעַכֶּבֶת עָלָיו, מִצְוָה לְגַלַּח אַפִלּוּ לְאַחַר זְמָן מְרֻבֶּה; וְנָזִיר שֶׁגִּלַּח שֶׁלֹּא בְּתַעַר, אוֹ שֶׁגִּלַּח וְשִׁיַּר שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת--לֹא עָשָׂה כְּלוּם, וְלֹא קִיַּם מִצְוַת גִּלּוּחַ, בֵּין נָזִיר טָהוֹר, בֵּין נָזִיר טָמֵא.
ז גִּלַּח וְהִנִּיחַ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, וְצָמַח רֹאשׁוֹ כֻּלּוֹ, וְחָזַר וְגִלְּחוֹ כֻּלּוֹ עִם אוֹתָן שְׁתֵּי הַשְּׂעָרוֹת, אוֹ שֶׁגִּלַּח אַחַת וְנִשְׁאֲרָה אַחַת--הֲרֵי זֶה קִיַּם מִצְוַת גִּלּוּחַ; נָשְׁרָה אַחַת, וְגִלַּח אַחַת--אֵין כָּאן מִצְוָת גִּלּוּחַ.
ח גִּלַּח עַל הַשְּׁלָמִים, וְנִמְצָא פָּסוּל--תַּגְלָחָתוֹ פְּסוּלָה, וּזְבָחָיו לֹא עָלוּ לוֹ; גִּלַּח עַל הַחַטָּאת, וְנִמְצֵאת שֶׁנִּשְׁחֲטָה שֶׁלֹּא לְשֵׁם חַטָּאת, וְאַחַר כָּךְ הֵבִיא הַשְּׁלָמִים וְהָעוֹלָה, וְקָרְבוּ כְּמִצְוָתָן--תַּגְלָחָתוֹ פְּסוּלָה, וּזְבָחָיו לֹא עָלוּ לוֹ. [ט] גִּלַּח עַל הָעוֹלָה וְעַל הַשְּׁלָמִים, וְנִשְׁחֲטוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, וְאַחַר כָּךְ הֵבִיא קָרְבָּנוֹת אֲחֵרוֹת לְהַקְרִיבָן לִשְׁמָן--תַּגְלָחָתוֹ פְּסוּלָה, וּזְבָחָיו לֹא עָלוּ לוֹ. [י] גִּלַּח עַל שְׁלָשְׁתָּן, וְנִמְצָא אֶחָד מֵהֶן כָּשֵׁר--תַּגְלָחָתוֹ כְּשֵׁרָה, וְיָבִיא שְׁאָר הַזְּבָחִים וְיִקָּרְבוּ כְּהִלְכָּתָן.
ט [יא] כָּל מָקוֹם שֶׁאָמַרְנוּ, תַּגְלָחָתוֹ פְּסוּלָה--הֲרֵי הוּא כְּמִי שֶׁנִּתְגַּלַּח בְּתוֹךְ יְמֵי נְזִירוּתוֹ, שְׁהוּא סוֹתֵר שְׁלוֹשִׁים יוֹם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; וְנִמְצָא מוֹנֶה שְׁלוֹשִׁים יוֹם אַחַר הַתַּגְלָחַת הַפְּסוּלָה, וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו.
י [יב] שַׁלְמֵי נָזִיר שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא כְּמִצְוָתָן--כְּשֵׁרִים, וְאֵין עוֹלִין לַבְּעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה; וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וְאֵין טְעוּנִין לֶחֶם, וְלֹא מַתָּנוֹת, וְלֹא זְרוֹעַ.
יא [יג] שָׁלוֹשׁ בְּהֵמוֹת הָאֵלּוּ, וְהַלֶּחֶם הַבָּא עִמָּהֶן--הַכֹּל מִן הַחֻלִּין, כִּשְׁאָר נִדְרֵי הֶקְדֵּשׁ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בִּמְקוֹמוֹ. [יד] הָאוֹמֵר הֲרֵינִי נָזִיר, עַל מְנָת שֶׁאֲגַלַּח מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי--הֲרֵי זֶה נָזִיר; וְאֵינוּ מֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו מִן הַמַּעֲשֵׂר, אֵלָא מִן הַחֻלִּין.
יב [טו] הָאִישׁ שֶׁנָּדַר בְּנָזִיר--יֵשׁ לוֹ לְהָבִיא קָרְבְּנוֹת אָבִיו לְעַצְמוֹ, וּמְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן; וְאֵין הָאִשָּׁה מְגַלַּחַת, עַל קָרְבְּנוֹת אָבִיהָ: וְדָבָר זֶה, הֲלָכָה מִפִּי הַקַּבָּלָה הוּא. כֵּיצַד: מִי שֶׁהָיָה אָבִיו נָזִיר, וְהִפְרִישׁ מָעוֹת לִקְנוֹת בָּהֶן קָרְבְּנוֹתָיו, וּמֵת וְהִנִּיחַ הַמָּעוֹת הַסְּתוּמִין, וְאָמַר אַחַר מוֹת אָבִיו, הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁאָבִיא קָרְבְּנוֹתַי בְּמָעוֹת שֶׁהִפְרִישׁ אָבִי לְקָרְבְּנוֹתָיו--הֲרֵי זֶה מֵבִיא מֵהֶן קָרְבְּנוֹתָיו.
יג וְכֵן אִם הָיָה הוּא וְאָבִיו נְזִירִים, וְהִפְרִישׁ אָבִיו מָעוֹת סְתוּמִין, וּמֵת הָאָב, וְאָמַר הַבֵּן אַחַר מוֹתוֹ, הֲרֵינִי מְגַלֵּחַ עַל מְעוֹת אָבִי--הֲרֵי זֶה מֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו מֵהֶן; אֲבָל אִם לֹא אָמַר, יִפְּלוּ הַמָּעוֹת לִנְדָבָה.
יד מֵת הָאָב וְהִנִּיחַ בָּנִים רַבִּים--חוֹלְקִין הַמָּעוֹת הַסְּתוּמִין, מִפְּנֵי שְׁהִיא יְרֻשָּׁה לָהֶן; וְיֵשׁ לְכָל אֶחָד מֵהֶן, לְגַלַּח עַל חֶלְקוֹ. וְהַבְּכוֹר, נוֹטֵל בָּהֶן פִּי שְׁנַיִם.
טו [טז] בֵּין שֶׁהָיָה הָאָב נְזִיר עוֹלָם, וְהַבֵּן נְזִיר זְמָן קָצוּב, בֵּין שֶׁהָיָה הָאָב נְזִיר זְמָן קָצוּב, וְהַבֵּן נְזִיר עוֹלָם--הֲרֵי זֶה מְגַלֵּחַ וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו, מִמְּעוֹת נְזִירוּת אָבִיו.
טז [יז] הִפְרִישׁ אָבִיו מָעוֹת לְהָבִיא בָּהֶן קָרְבְּנוֹת טֻמְאָה וּמֵת, אֵין הַבֵּן מֵבִיא בָּהֶן קָרְבַּן טַהְרָה; וְכֵן אִם הִפְרִישָׁן הָאָב לְקָרְבַּן טַהְרָה, אֵין הַבֵּן מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן תַּגְלָחַת טֻמְאָה: שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ סָפֵק הֶן. וְאִם הֵבִיא, זְבָחָיו לֹא עָלוּ לוֹ.
יז [יח] הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי לְגַלַּח נָזִיר--חַיָּב לְהָבִיא קָרְבְּנוֹת תַּגְלָחַת טַהְרָה, וּמַקְרִיבָן עַל יְדֵי אֵיזֶה נָזִיר שֶׁיִּרְצֶה. אָמַר הֲרֵי עָלַי חֲצִי קָרְבְּנוֹת נָזִיר, אוֹ אִם אָמַר הֲרֵי עָלַי לְגַלַּח חֲצִי נָזִיר--הֲרֵי זֶה מֵבִיא חֲצִי הַקָּרְבָּנוֹת לְאֵיזֶה נָזִיר שֶׁיִּרְצֶה, וְאוֹתוֹ נָזִיר מַשְׁלִים קָרְבְּנוֹתָיו מִשֶּׁלּוֹ; אֲבָל אִם אָמַר הֲרֵי עָלַי קָרְבְּנוֹת חֲצִי נָזִיר--הֲרֵי זֶה מֵבִיא קָרְבְּנוֹת נָזִיר שָׁלֵם, שְׁאֵין לָנוּ חֲצִי נְזִירוּת.
יח [יט] הָאוֹמֵר הֲרֵינִי נָזִיר, וְעָלַי לְגַלַּח נָזִיר, וְשָׁמַע חֲבֵרוֹ וְאָמַר, וַאֲנִי--הֲרֵי חֲבֵרוֹ נָזִיר, וְאֵינוּ חַיָּב לְגַלַּח נָזִיר אַחֵר: שֶׁהֲרֵי לֹא הִתְפִּיס עַצְמוֹ אֵלָא בַּנְּזִירוּת. וְאִם אָמַר וַאֲנִי וְעָלַי לְגַלַּח נָזִיר, הֲרֵי זֶה חַיָּב. אִם הָיוּ פִּקְּחִין, כָּל אֶחָד מֵהֶן מֵבִיא קָרְבָּנוֹת עַל יְדֵי חֲבֵרוֹ; וְאִם לֹא עָשׂוּ כֵּן, חַיָּבִים לְגַלַּח נְזִירִים אֲחֵרִים.
יט [כ] הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי לְגַלַּח חֲצִי נָזִיר, וְשָׁמַע חֲבֵרוֹ וְאָמַר, וַאֲנִי וְעָלַי לְגַלַּח חֲצִי נָזִיר--זֶה מֵבִיא חֲצִי קָרְבְּנוֹתָיו שֶׁלְּזֶה, וְזֶה מֵבִיא חֲצִי קָרְבְּנוֹתָיו שֶׁלְּזֶה, וְכָל אֶחָד מֵהֶן מַשְׁלִים קָרְבְּנוֹתָיו, אִם הָיוּ פִּקְּחִין; וְאִם לָאו, זֶה מֵבִיא חֲצִי קָרְבָּנוֹת לְאֵיזֶה נָזִיר שֶׁיִּרְצֶה, וְזֶה מֵבִיא חֲצִי קָרְבָּנוֹת לְאֵיזֶה נָזִיר שֶׁיִּרְצֶה.
משנה תורה -
ספר הפלאה -
הלכות נזירות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י