משנה תורה -
ספר הפלאה -
הלכות נזירות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
א יֵשׁ טֻמְאוֹת מִן הַמֵּת שְׁאֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן, וְלֹא סוֹתֵר אֶת הַקּוֹדְמִין, וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּטַּמֵּא בָּהֶן טֻמְאַת שִׁבְעָה: לְפִי שֶׁלֹּא נֶאֱמָר בּוֹ וְכִי יִטַּמֵּא לְנֶפֶשׁ, אֵלָא "וְכִי-יָמוּת מֵת עָלָיו" (במדבר ו,ט)--עַד שֶׁיְּטַמֵּא בְּטֻמְאוֹת שְׁהֶן מֵעַצְמוֹ שֶׁלַּמֵּת, וְאַחַר כָּךְ יָבִיא קָרְבְּנוֹת טֻמְאָה וִיגַלַּח תַּגְלָחַת טֻמְאָה וְיִפְּלוּ כָּל הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים.
ב וְאֵלּוּ טֻמְאוֹת מִן הַמֵּת שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן: עַל הַנֵּפֶל, וְאַפִלּוּ לֹא נִתְקַשְּׁרוּ אֵבָרָיו בְּגִידִין; וְעַל כַּזַּיִת מִבְּשַׂר הַמֵּת; וְעַל כַּזַּיִת נְצָל; וְעַל עֲצָמוֹת שְׁהֶן רֹב מִנְיַן הָעֲצָמוֹת, אַף עַל פִּי שְׁאֵין בָּהֶן רֹבַע הַקַּב, וְעַל עֲצָמוֹת שְׁהֶן רֹב בִּנְיָנוֹ שֶׁלַּמֵּת, וְאַף עַל פִּי שְׁאֵין בָּהֶן רֹבַע הַקַּב, וְעַל חֲצִי קַב עֲצָמוֹת, אַף עַל פִּי שְׁאֵין בָּהֶן לֹא רֹב בִּנְיָנוֹ וְלֹא רֹב מִנְיָנוֹ--וְכָל הָעֲצָמוֹת יִהְיוּ מִשֶּׁלְּמֵת אֶחָד, לֹא מִשְּׁנֵי מֵתִים; וְעַל הַשִּׁדְרָה הַבָּאָה מִמֵּת אֶחָד; וְעַל הַגֻּלְגֹּלֶת שֶׁלְּמֵת אֶחָד; וְעַל אֵבֶר מִן הַמֵּת הַבָּא מִמֵּת אֶחָד, וְעַל אֵבֶר מִן הַחַי מֵאָדָם אֶחָד--שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן בָּשָׂר הָרָאוּי לַעֲלוֹת בּוֹ אֲרוּכָה בַּחַי; וְעַל חֲצִי לוֹג דָּם הַבָּא מִמֵּת אֶחָד; וְעַל מְלוֹא חָפְנַיִם רְקַב הַמֵּת.
ג אֵיזֶה הוּא נְצָל, זֶה בְּשַׂר הַמֵּת שֶׁנִּמּוֹחַ וְנַעֲשָׂה לֵחָה סְרוּחָה. [ג] וְאֵין רְקַב הַמֵּת מְטַמֵּא, עַד שֶׁיִּקָּבֵר עָרֹם בְּאָרוֹן שֶׁלְּשַׁיִשׁ וְיִהְיֶה כֻּלּוֹ שָׁלֵם: חָסֵר מִמֶּנּוּ אֵבֶר, אוֹ שֶׁנִּקְבַּר בִּכְסוּתוֹ, אוֹ בְּאָרוֹן שֶׁלְּעֵץ אוֹ שֶׁלְּמַתֶּכֶת--אֵין לוֹ רָקָב. וְלֹא אָמְרוּ רָקָב אֵלָא לְמֵת בִּלְבָד, לְהוֹצִיא הָרוּג--שֶׁהֲרֵי חָסֵר דָּמוֹ.
ד קָבְרוּ שְׁנֵי מֵתִים כְּאֶחָד, אוֹ שֶׁגָּזְזוּ שְׂעָרוֹ אוֹ צִפָּרְנָיו וּקְבָרוּם עִמּוֹ, אוֹ אִשָּׁה עֻבְרָה שֶׁמֵּתָה וְנִקְבְּרָה וְעֻבְרָהּ בְּמֵעֶיהָ--אֵין הָרָקָב שֶׁלָּהֶם מְטַמֵּא; וְכֵן אִם טָחַן הַמֵּת עַד שֶׁנַּעֲשָׂה רָקָב, אֵינוּ מְטַמֵּא--עַד שֶׁיַּרְקִיב מֵאֵלָיו.
ה טָחַן אֶת הַמֵּת, וְהִנִּיחַ עֲפָרוֹ עַד שֶׁהִרְקִיב כֻּלּוֹ, אוֹ שֶׁהִרְקִיב כִּשְׁהוּא חַי, וּמֵת וְהִרְקִיב הַכֹּל--הֲרֵי זֶה סָפֵק; וְאִם נִטַּמֵּא לְרָקָב זֶה, הֲרֵי הוּא סְפֵק טָמֵא. וְכֵן אִם נִטַּמֵּא בְּרֹבַע עֲצָמוֹת הַבָּאוֹת מִשִּׁדְּרָה, אוֹ מִן הַגֻּלְגֹּלֶת בְּאָהֳלָן--הֲרֵי זֶה סְפֵק טָמֵא.
ו [ה] כָּל אֵלּוּ הַשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה טֻמְאוֹת שֶׁמָּנִינוּ--אִם נָגַע נָזִיר בְּאַחַת מֵהֶן, אוֹ נְשָׂאָהּ, אוֹ הֶאֱהִיל הַנָּזִיר עָלֶיהָ, אוֹ הֶאֱהִילָה הַטֻּמְאָה עַל הַנָּזִיר, אוֹ הָיָה הַנָּזִיר וְאַחַת מִן הַטֻּמְאוֹת הָאֵלּוּ בְּאֹהֶל אֶחָד--הֲרֵי זֶה מְגַלֵּחַ תַּגְלָחַת טֻמְאָה, וּמֵבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה, וְסוֹתֵר אֶת הַכֹּל: חוּץ מִן הָרָקָב, שְׁאֵינוּ מְטַמֵּא בַּמַּגָּע--שְׁאֵי אִפְשָׁר שֶׁיִּגַּע בְּכֻלּוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵינוּ גּוּף אֶחָד; אֲבָל אִם נְשָׂאוֹ, אוֹ נִטַּמֵּא בְּאָהֳלוֹ--מְגַלֵּחַ.
ז [ו] וְכֵן נָזִיר שֶׁנָּגַע בְּעֶצֶם הַמֵּת, אַפִלּוּ עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה, אוֹ נְשָׂאוֹ--הֲרֵי זֶה מְגַלֵּחַ עָלָיו, וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹת טֻמְאָה, וְסוֹתֵר אֶת הַקּוֹדְמִין; וְאֵין עֶצֶם אֶחָד מְטַמֵּא בָּאֹהֶל.
ח אֲבָל אִם נִטַּמֵּא בְּגוּשׁ אֶרֶץ הָעַמִּים אוֹ בְּשָׂדֶה שֶׁנֶּחְרַשׁ קֶבֶר בְּתוֹכָהּ שְׁהֶן מְטַמְּאִין בַּמַּגָּע וּבַמַּשָּׂא, אוֹ שֶׁהֶאֱהִיל עָלָיו וְעַל אַחַת מִן הַשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה הַשָּׂרִיגִים הַיּוֹצְאִים מִן הָאִילָנוֹת, אוֹ הַפְּרָעוֹת הַיּוֹצְאוֹת מִן הַגָּדֵר, אוֹ מִטָּה אוֹ גָּמָל וְכַיּוֹצֶא בּוֹ, אוֹ שֶׁנִּטַּמֵּא בְּאֹהֶל רֹבַע עֲצָמוֹת שְׁאֵין בָּהֶן לֹא רֹב בִּנְיָן וְלֹא רֹב מִנְיָן, אוֹ שֶׁנִּטַּמֵּא בִּרְבִיעִית דָּם מִן הַמֵּת שְׁהִיא מְטַמֵּא בַּמַּגָּע וּבַמַּשָּׂא וּבָאֹהֶל, אוֹ שֶׁנִּטַּמֵּא בַּגּוֹלָל אוֹ בַּדֹּפֶק שְׁהֶן מְטַמְּאִין בַּמַּגָּע וּבָאֹהֶל, אוֹ שֶׁנִּטַּמֵּא בְּאֵבֶר מִן הַחַי אוֹ בְּאֵבֶר מִן הַמֵּת שְׁאֵין עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי--הֲרֵי זֶה אֵינוּ סוֹתֵר.
ט [ז] אַף עַל פִּי שֶׁבְּכָל אֵלּוּ הוּא טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה, וּמַזֶּה בִּשְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי--אֵינוּ מְגַלֵּחַ תַּגְלָחַת טֻמְאָה, וְלֹא מֵבִיא קָרְבָּנוֹת, וְלֹא סוֹתֵר אֶת הַקּוֹדְמִין; אֲבָל כָּל יְמֵי הַטֻּמְאָה, אֵין עוֹלִין לוֹ מִן מִנְיָן יְמֵי נְזִירוּתוֹ.
י [ח] נָגַע בְּאֹהֶל הַמֵּת, אוֹ בַּכֵּלִים הַנּוֹגְעִים בַּמֵּת--אֵינוּ מַזֶּה בִּשְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי. וְיֵרָאֶה לִי, שֶׁזֶּה דִּין הַמְּיֻחָד בַּנָּזִיר; אֲבָל כָּל אָדָם שֶׁנִּטַּמֵּא בַּכֵּלִים טֻמְאַת שִׁבְעָה, יַזֶּה בִּשְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בְּהִלְכּוֹת טֻמְאַת מֵת. וְכֵן יֵרָאֶה לִי, שֶׁזֶּה שְׁאֵינוּ מַזֶּה בִּשְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי אִם נָגַע בַּכֵּלִים, כְּדֵי שֶׁיַּעֲלוּ לוֹ יְמֵי טֻמְאָתוֹ בַּכֵּלִים מִמִּנְיַן יְמֵי נְזִירוּתוֹ.
יא [ט] נָזִיר שֶׁנִּצְטָרַע וְהֻחְלַט--כָּל יְמֵי חָלְטוֹ וְשִׁבְעַת יְמֵי סָפְרוֹ שֶׁסּוֹפֵר אַחַר שֶׁיִּטְהַר מִצָּרַעְתּוֹ בֵּין תַּגְלָחַת רִאשׁוֹנָה לַשְּׁנִיָּה, אֵין עוֹלִין לוֹ מִיְּמֵי נְזִירוּתוֹ; אֲבָל יְמֵי הֶסְגֵּר, עוֹלִין לוֹ. וְכֵן אִם זָב בְּשָׂרוֹ, בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה--כָּל יְמֵי זִיבָתָן עוֹלִין לָהֶן, אַף עַל פִּי שְׁהֶן טְמֵאִין. וְדָבָר זֶה, הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי הוּא.
יב [י] אֵין צָרִיךְ לוֹמַר, שְׁאִם נִטַּמֵּא הַנָּזִיר בִּשְׁאָר טֻמְאוֹת--שֶׁיְּמֵי טֻמְאָתוֹ עוֹלִין לוֹ, וְאֵינוּ סוֹתֵר כְּלוּם; נִטַּמֵּא בְּמֵת בְּתוֹךְ יְמֵי צָרַעְתּוֹ, סוֹתֵר אֶת כָּל הַקּוֹדְמִין--שֶׁהֲרֵי בִּנְזִירוּתוֹ הוּא עוֹמֵד, וְאַף עַל פִּי שְׁהוּא טָמֵא.
יג [יא] הַנָּזִיר מֻתָּר בְּטֻמְאַת מֵת מִצְוָה, וּבְתַגְלָחַת מִצְוָה; וְאָסוּר בְּיֵין מִצְוָה, כְּיֵין הָרְשׁוּת. כֵּיצַד: מִי שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁיִּשְׁתֶּה הַיּוֹם יַיִן, שֶׁהֲרֵי מִצְוָה עָלָיו לִשְׁתּוֹת, וְאַחַר כָּךְ נָדַר בְּנָזִיר--חָלָה נְזִירוּת עַל הַשְּׁבוּעָה, וְאָסוּר בַּיַּיִן; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שְׁהוּא אָסוּר בְּיֵין קִדּוּשׁ וְהַבְדָּלָה, שְׁאֵינוּ אֵלָא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.
יד [יב] וְכֵיצַד הוּא מֻתָּר בְּטֻמְאַת מֵת מִצְוָה: הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, וּפָגַע בְּמֵת שְׁאֵין שָׁם מִי שֶׁיִּקְבְּרֶנּוּ--הֲרֵי זֶה מִטַּמֵּא לוֹ, וְקוֹבְרוֹ. וּדְבָרִים אֵלּוּ, דִּבְרֵי קַבָּלָה הֶן.
טו [יג] נָזִיר וְכוֹהֵן שֶׁפָּגְעוּ בְּמֵת מִצְוָה--יִטַּמֵּא נָזִיר, אַף עַל פִּי שְׁהוּא סוֹתֵר יָמִים הָרִאשׁוֹנִים וּמֵבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה; וְאַל יִטַּמֵּא כּוֹהֵן: שֶׁזֶּה, קְדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת שָׁעָה--וְאַפִלּוּ הָיָה נְזִיר עוֹלָם; וְהַכּוֹהֵן, קְדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם.
טז [יד] פָּגְעוּ בּוֹ שְׁנֵי נְזִירִים, אֶחָד נָזִיר שְׁלוֹשִׁים יוֹם, וְאֶחָד נָזִיר מֵאָה יוֹם--יִטַּמֵּא נְזִיר שְׁלוֹשִׁים יוֹם. הָיָה אֶחָד נְזִיר עוֹלָם, וְהַשֵּׁנִי נָזִיר לִזְמָן קָצוּב--יִטַּמֵּא הַנָּזִיר לִזְמָן קָצוּב: שֶׁנְּזִיר עוֹלָם, קְדֻשָּׁתוֹ חֲמוּרָה מִזֶּה.
יז [טו] וְכֵיצַד הוּא מֻתָּר בְּתַגְלָחַת מִצְוָה: נָזִיר שֶׁנִּצְטָרַע וְנִרְפָּא מִצָּרַעְתּוֹ בְּתוֹךְ יְמֵי נְזִירוּת, הֲרֵי זֶה מְגַלֵּחַ כָּל שְׂעָרוֹ--שֶׁהֲרֵי תַּגְלָחָתוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמָר בַּמְּצֹרָע "וְגִלַּח אֶת-כָּל-שְׂעָרוֹ . . ." (ויקרא יד,ח). וְכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֶא עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה--אִם יָכוֹל אַתָּה לְקַיַּם אֶת שְׁנֵיהֶם, מוּטָב; וְאִם לָאו, יָבוֹא עֲשֵׂה וְיִדְחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה.
יח וַהֲלוֹא נָזִיר שֶׁגִּלַּח בִּימֵי נִזְרוֹ עוֹבֵר עַל לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "קָדֹשׁ יִהְיֶה--גַּדֵּל פֶּרַע, שְׂעַר רֹאשׁוֹ" (במדבר ו,ה)--וּבְכָל מָקוֹם אֵין עֲשֵׂה דּוֹחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה שֶׁכְּמוֹתוֹ; וְלָמָּה דּוֹחֶה עֲשֵׂה שֶׁלְּתַגְלָחַת הַנֶּגַע לִנְזִירוּתוֹ: מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר נִטַּמֵּא הַנָּזִיר בַּצָּרַעַת, וִימֵי חָלְטוֹ אֵין עוֹלִין לוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; וַהֲרֵי אֵינוּ קָדוֹשׁ בָּהֶן. וּבָטֵל הָעֲשֵׂה מֵאֵלָיו, וְלֹא נִשְׁאַר אֵלָא לֹא תַעֲשֶׂה שְׁהוּא "תַּעַר לֹא-יַעֲבֹר עַל-רֹאשׁוֹ" (במדבר ו,ה); וּלְפִיכָּךְ בָּא עֲשֵׂה שֶׁלְּתַגְלָחַת הַצָּרַעַת, וְדָחָה אוֹתוֹ.
משנה תורה -
ספר הפלאה -
הלכות נזירות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י