משנה תורה -
ספר הפלאה -
הלכות נזירות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
א הַנְּזִירוּת--הִיא נֶדֶר מִכְּלַל נִדְרֵי אִסָּר, שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר--לְהַזִּיר, לַה'" (במדבר ו,ב). וּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁיְּגַדַּל הַנָּזִיר שְׂעַר רֹאשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר "גַּדֵּל פֶּרַע, שְׂעַר רֹאשׁוֹ" (במדבר ו,ה); וְאִם גִּלַּח בִּימֵי נִזְרוֹ--עָבַר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "תַּעַר לֹא-יַעֲבֹר עַל-רֹאשׁוֹ" (שם). וְכֵן אָסוּר לְהִטַּמֵּא לַמֵּתִים אוֹ לֶאֱכֹל דְּבָרִים שֶׁאֲסָרָן הַכָּתוּב עָלָיו מִגֶּפֶן הַיַּיִן, כָּל יְמֵי נִזְרוֹ.
ב עָבַר וְגִלַּח, אוֹ נִטַּמֵּא, אוֹ אָכַל מִגֶּפֶן הַיַּיִן--הֲרֵי זֶה לוֹקֶה שְׁתַּיִם: אַחַת מִשּׁוֹם "לֹא יַחֵל, דְּבָרוֹ" (במדבר ל,ג), שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַנְּדָרִים; וְאַחַת מִשּׁוֹם דָּבָר שֶׁעָבַר עָלָיו, מִדְּבָרִים שֶׁאִסּוּרָן אִסּוּר מְיֻחָד עַל הַנָּזִיר.
ג נָדַר בְּנָזִיר, וְקִיַּם נִדְרוֹ כְּמִצְוָתוֹ--הֲרֵי זֶה עָשָׂה שָׁלוֹשׁ מִצְווֹת עֲשֵׂה: הָאַחַת "כְּכָל-הַיֹּצֵא מִפִּיו, יַעֲשֶׂה" (במדבר ל,ג), וַהֲרֵי עָשָׂה; וְהַשְּׁנִיָּה "גַּדֵּל פֶּרַע, שְׂעַר רֹאשׁוֹ" (במדבר ו,ה), וַהֲרֵי גִּדַּל; וְהַשְּׁלִישִׁית תַּגְלָחָתוֹ עִם הֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמָר "וְגִלַּח הַנָּזִיר, פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד" (במדבר ו,יח).
ד הָאוֹמֵר לֹא אִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם, עַד שֶׁאֶהְיֶה נָזִיר--הֲרֵי זֶה נָזִיר מִיָּד, שֶׁמֶּא יָמוּת עַתָּה. וְאִם אֵחַר נְזִירוּתוֹ, הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּ"לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ" (דברים כג,כב); וְאֵין לוֹקִין עַל לָאו זֶה.
ה אֵין אוֹמְרִין בַּנְּזִירוּת, עַד שֶׁיּוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו דָּבָר שֶׁמַּשְׁמָעוֹ אֵצֶל כָּל הָעָם כְּעִנְיַן שֶׁבְּלִבּוֹ; אֵלָא כֵּיוָן שֶׁגָּמַר בְּלִבּוֹ, וְהוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו דְּבָרִים שֶׁעִנְיָנָם שֶׁיִּהְיֶה נָזִיר--אַף עַל פִּי שְׁהֶן עִנְיָנוֹת רְחוֹקוֹת, וְאַף עַל פִּי שְׁאֵין בְּמַשְׁמָעָן לְשׁוֹן נְזִירוּת--הֲרֵי זֶה נָזִיר.
ו כֵּיצַד: הֲרֵי שֶׁהָיָה נָזִיר עוֹבֵר לְפָנָיו, וְאָמַר אֶהְיֶה--הֲרֵי זֶה נָזִיר, הוֹאִיל וּבְלִבּוֹ הָיָה שֶׁיִּהְיֶה כְּמוֹ זֶה, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵרַשׁ וְאָמַר, אֶהְיֶה כְּמוֹ זֶה. וְכֵן אִם אָחַז בִּשְׂעָרוֹ, וְאָמַר אֱהֶא נָוֶה, אוֹ אֱהֶא מְכַלְכֵּל, אוֹ אֱהֶא מְסַלְסֵל, אוֹ שֶׁאָמַר הֲרֵינִי מְסַלְסֵל, אוֹ הֲרֵינִי מְכַלְכֵּל, אוֹ הֲרֵי עָלַי לְשַׁלַּח פֶּרַע--הֲרֵי זֶה נָזִיר: וְהוּא, שֶׁיִּגְמֹר בְּלִבּוֹ לְהַזִּיר.
ז אָמַר הֲרֵי עָלַי צִפֳּרִים--אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה נָזִיר עוֹבֵר לְפָנָיו, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בְּלִבּוֹ לְהַזִּיר--אֵינוּ נָזִיר, וַהֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁלֹּא הוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו כְּלוּם.
ח כָּל כִּנּוּיֵי נְזִירוּת, כִּנְזִירוּת. כֵּיצַד: מְקוֹמוֹת הָעִלְּגִים שֶׁמְּשַׁנִּין אֶת הַדִּבּוּר, וְאָמַר שָׁם הֲרֵינִי נָזִיק, נָזִיחַ, פָּזִיחַ--הֲרֵי זֶה נָזִיר.
ט הָאוֹמֵר הֲרֵינִי נָזִיר מִן הַחַרְצַנִּים בִּלְבָד, אוֹ מִן הַזּוֹגִין בִּלְבָד, אוֹ הֲרֵינִי נָזִיר מִן הַתַּגְלָחַת, אוֹ הֲרֵינִי נָזִיר מִן הַטֻּמְאָה בִּלְבָד--הֲרֵי זֶה נָזִיר גָּמוּר, וְכָל דִּקְדּוּקֵי נְזִירוּת עָלָיו: אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה בְּלִבּוֹ לְהַזִּיר, אֵלָא מִדָּבָר זֶה בִּלְבָד, הוֹאִיל וְדָבָר שֶׁנָּזַר מִמֶּנּוּ אָסוּר עַל הַנָּזִיר, הֲרֵי זֶה נָזִיר גָּמוּר. [י] אֲבָל הָאוֹמֵר הֲרֵינִי נָזִיר מִן הַגְּרֹגְּרוֹת, אוֹ מִן הַדְּבֵלָה, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--הֲרֵי זֶה אָסוּר בָּהֶן, וְאֵינוּ נָזִיר.
י [יא] מָזְגוּ לוֹ כּוֹס שֶׁלְּיַיִן, וְנָתְנוּ לוֹ לִשְׁתּוֹת, וְאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר מִמֶּנּוּ--הֲרֵי זֶה נָזִיר גָּמוּר. וְאִם הָיָה מַר נֶפֶשׁ, אוֹ כּוֹעֵס, אוֹ מִתְאַבֵּל, וְהָיוּ מְבַקְּשִׁין מִמֶּנּוּ שֶׁיִּשְׁתֶּה כְּדֵי לְשַׁכַּח עֲמָלוֹ, וְאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר מִמֶּנּוּ--הֲרֵי זֶה אָסוּר בְּאוֹתוֹ הַכּוֹס בִּלְבָד, וְאֵינוּ נָזִיר: שֶׁלֹּא נִתְכַּוַּן זֶה, אֵלָא שֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה כּוֹס זֶה.
יא [יב] וְכֵן שִׁכּוֹר שֶׁנָּתְנוּ לוֹ כּוֹס כְּדֵי לְרַוּוֹתוֹ, וְאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר מִמֶּנּוּ--הֲרֵי זֶה אָסוּר בְּאוֹתוֹ הַכּוֹס בִּלְבָד, וְאֵינוּ חַיָּב בִּנְזִירוּת: שֶׁלֹּא נִתְכַּוַּן זֶה, אֵלָא שֶׁלֹּא יְשַׁכְּרוּ אוֹתוֹ יוֹתֵר מִדַּי. וְאִם הִגִּיעַ לְשִׁכְרוּתוֹ שֶׁלְּלוֹט--אֵין דְּבָרָיו כְּלוּם, וְאֵינוּ חַיָּב עַל כָּל עֲבֵרָה שֶׁיַּעֲשֶׂה: שֶׁמִּשֶּׁהִגִּיעַ לְשִׁכְרוּתוֹ שֶׁלְּלוֹט, אֵינוּ בֶּן חִיּוּב.
יב [יג] הָאוֹמֵר הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁאֶהְיֶה שׁוֹתֶה יַיִן, אוֹ מִטַּמֵּא לַמֵּתִים, אוֹ מְגַלֵּחַ שְׂעָרוֹ--הֲרֵי זֶה נָזִיר, וְאָסוּר בְּכֻלָּן: מִפְּנֵי שֶׁהִתְנָה עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה; וְכָל הַמַּתְנֶה עַל הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה, תְּנָאוֹ בָּטֵל.
יג [יד] נָדַר בְּנָזִיר, וְאָמַר לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהַנָּזִיר אָסוּר בְּיַיִן, אוֹ בְּטֻמְאָה, אוֹ בְּתַגְלָחַת, וְאִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ כֵּן, לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר--הֲרֵי זֶה נָזִיר, וְחַיָּב בְּכֻלָּן: שֶׁהֲרֵי הוּא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁאָסַר עַצְמוֹ בְּאֶחָד מִשְּׁלוֹשָׁה מִינִין; וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁאַפִלּוּ לֹא נָזַר אֵלָא מֵאֶחָד מֵהֶן, אָסוּר בְּכֻלָּן.
יד [טו] אָמַר יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהַנָּזִיר אָסוּר בְּכָל אֵלּוּ, אֲבָל הָיָה בְּדַעְתִּי שֶׁמֻּתָּר לִי אֲנִי לִשְׁתּוֹת הַיַּיִן, מִפְּנֵי שְׁאֵינִי יָכוֹל לִחְיוֹת בְּלֹא יַיִן, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי קוֹבֵר אֶת הַמֵּתִים--הֲרֵי זֶה אֵינוּ נָזִיר: מִפְּנֵי שֶׁאֵלּוּ בִּכְלַל נִדְרֵי שְׁגָגוֹת, שְׁאֵינָן צְרִיכִין שְׁאֵלָה לְחָכָם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
טו [טז] הָאוֹמֵר הֲרֵי יָדִי נְזִירָה, הֲרֵי רַגְלִי נְזִירָה--לֹא אָמַר כְּלוּם; הֲרֵי רֹאשִׁי נָזִיר, כְּבֵדִי נְזִירָה--הֲרֵי זֶה נָזִיר. זֶה הַכְּלָל: כָּל אֵבֶר שְׁאִם יִנָּטֵל מִן הַחַי, יָמוּת--אִם אָמַר הֲרֵי הוּא נָזִיר, הֲרֵי זֶה נָזִיר.
טז [יז] הָאוֹמֵר הֲרֵינִי נָזִיר, כְּשֶׁיִּהְיֶה לִי בֵּן--אִם נֻלַּד לוֹ בֵּן זָכָר, הֲרֵי זֶה נָזִיר; אֲבָל אִם נֻלְּדָה לוֹ בַּת, אוֹ טֻמְטוֹם, וְאַנְדְּרֻגִּינוֹס--אֵין זֶה נָזִיר. אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר, כְּשֶׁיִּהְיֶה לִי וֶלֶד--אַפִלּוּ נֻלַּד לוֹ בַּת, אוֹ טֻמְטוֹם, וְאַנְדְּרֻגִּינוֹס--הֲרֵי זֶה נָזִיר. הִפִּילָה אִשְׁתּוֹ, אֵינוּ נָזִיר; חָזְרָה וְנִתְעַבְּרָה וְיָלְדָה, הֲרֵי זֶה נָזִיר.
משנה תורה -
ספר הפלאה -
הלכות נזירות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י