משנה תורה -
ספר הפלאה -
הלכות נזירות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
א שְׁלוֹשָׁה מִינִין אֲסוּרִין לַנָּזִיר--הַטֻּמְאָה, וְהַתַּגְלָחַת, וְהַיּוֹצֶא מִן הַגֶּפֶן בֵּין פְּרִי בֵּין פָּסֹלֶת פְּרִי. אֲבָל הַשֵּׁכָר שֶׁלִּתְּמָרִים, אוֹ שֶׁלִּגְרֹגְּרוֹת, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--מֻתָּר לַנָּזִיר; "וְשֵׁכָר" (במדבר ו,ג) זֶה שֶׁנֶּאֱסַר עָלָיו בַּתּוֹרָה, הוּא הַשֵּׁכָר שֶׁלְּתַעֲרֹבֶת הַיַּיִן.
ב הַיּוֹצֶא מִן הַגֶּפֶן כֵּיצַד: נָזִיר שֶׁאָכַל כַּזַּיִת מִן הַפְּרִי, שְׁהוּא עֲנָבִים לַחִים אוֹ יְבֵשִׁים אוֹ בֹּסֶר, אוֹ שֶׁאָכַל כַּזַּיִת מִפָּסֹלֶת הַפְּרִי, שְׁהֶן הַזּוֹגִין וְהֶן הַקְּלִפָּה הַחִיצוֹנָה, אוֹ הַחַרְצַנִּים וְהֶן הַפְּנִימִיין שֶׁזּוֹרְעִין אוֹתָן--הֲרֵי זֶה לוֹקֶה; וְכֵן אִם שָׁתָה רְבִיעִית יַיִן, אוֹ אָכַל כַּזַּיִת מִיַּיִן קָרוּשׁ שְׁהוּא הַפְּרִי, אוֹ שָׁתָה רְבִיעִית חֹמֶץ שְׁהוּא פָּסֹלֶת הַפְּרִי--הֲרֵי זֶה לוֹקֶה.
ג אֲבָל הָעַלִּין, וְהַלּוֹלַבִּין, וּמֵי גְּפָנִים, וְהַסְּמָדַר--הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין לַנָּזִיר: שְׁאֵינָן לֹא פְּרִי וְלֹא פָּסֹלֶת פְּרִי, אֵלָא מִן הָעֵץ הֶן נֶחְשָׁבִין.
ד [ג] כָּל אִסּוּרֵי הַגֶּפֶן, מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. כֵּיצַד: הֲרֵי שֶׁצֵּרַף עֲנָבִים לַחִים עִם יְבֵשִׁים עִם בֹּסֶר וְחַרְצָנִים וְזָג, וְאָכַל מִן הַתַּעֲרֹבֶת כַּזַּיִת--לוֹקֶה; וְכֵן אִם אֲכָלָן זֶה אַחַר זֶה, עַד שֶׁאָכַל מִן הַכֹּל כַּזַּיִת--לוֹקֶה. וְכֵן אִם שָׁתָה רְבִיעִית מִן הַתַּעֲרֹבֶת יַיִן וְחֹמֶץ, לוֹקֶה.
ה [ד] דָּבָר הַמֻּתָּר, אֵינוּ מִצְטָרֵף לְדָבָר הָאָסוּר בְּנָזִיר. כֵּיצַד: יַיִן שֶׁנִּתְעָרַב בִּדְבַשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁטַּעַם הַכֹּל טַעַם יַיִן, וְשָׁתָה מִן הַתַּעֲרֹבֶת, וְכֵן הַצִּמּוּקִין שֶׁדְּרָכָן עִם הַגְּרֹגְּרוֹת, וְטַעַם הַכֹּל טַעַם צִמּוּקִין, וְאָכַל מִן הַתַּעֲרֹבֶת--אֵינוּ לוֹקֶה: עַד שֶׁיִּהְיֶה מִדָּבָר הָאָסוּר בַּתַּעֲרֹבֶת כַּזַּיִת בִּכְדִי שָׁלוֹשׁ בֵּיצִים, וְאָכַל כְּשָׁלוֹשׁ בֵּיצִים--כִּשְׁאָר הָאִסּוּרִין הַשּׁוֹוִים בְּכָל אָדָם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת.
ו [ה] וְכֵן אִם שָׁרָה פִּתּוֹ בַּיַּיִן, וְהָיְתָה רְבִיעִית יַיִן בִּכְדֵי פְּרָס מִן הַפַּת, וְאָכַל כְּדֵי פְּרָס, שֶׁנִּמְצָא שֶׁאָכַל רְבִיעִית יַיִן--הֲרֵי זֶה לוֹקֶה; וְעַל זֶה וְכַיּוֹצֶא בּוֹ, נֶאֱמָר בַּתּוֹרָה "וְכָל-מִשְׁרַת עֲנָבִים" (במדבר ו,ג)--לֶאֱסֹר דָּבָר שֶׁנִּתְעָרַב בּוֹ הַיַּיִן, וְטַעְמוֹ כְּטַעַם הַיַּיִן: וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה טַעְמוֹ וּמַמָּשׁוֹ, כִּשְׁאָר אִסּוּרֵי מַאֲכָלוֹת.
ז [ו] נִתְעָרַב יַיִן וְכַיּוֹצֶא בּוֹ בִּדְבַשׁ וְכַיּוֹצֶא בּוֹ, וְאֵין שָׁם טַעַם יַיִן--הֲרֵי זֶה מֻתָּר לַנָּזִיר: לֹא יִהְיֶה זֶה חָמוּר מֵחֵלֶב וְדָם. [ז] הָיָה בּוֹ טַעַם יַיִן, וְאֵין שָׁם רְבִיעִית בִּכְדֵי פְּרָס--הֲרֵי זֶה אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּאִסּוּרֵי מַאֲכָלוֹת; וּמַכִּין אוֹתוֹ אִם אָכַל, מַכַּת מַרְדּוּת.
ח נָזִיר שֶׁאָכַל כַּזַּיִת עֲנָבִים, וְכַזַּיִת חַרְצָן, וְכַזַּיִת זָג, וְכַזַּיִת צִמּוּקִים, וְשָׁתָה רְבִיעִית יַיִן, וְאַפִלּוּ סָחַט אֶשְׁכּוֹל וְשָׁתָה מִמֶּנּוּ רְבִיעִית--הֲרֵי זֶה לוֹקֶה חָמֵשׁ מַלְקִיּוֹת: שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶן בְּלָאו אֶחָד הוּא. וְלוֹקֶה מַלְקוּת שִׁשִּׁית מִשּׁוֹם "לֹא יַחֵל, דְּבָרוֹ" (במדבר ל,ג), שְׁהוּא שׁוֹוֶה בְּכָל הַנְּדָרִים.
ט וְכֵן אִם אָכַל כַּזַּיִת זָג, אוֹ כַּזַּיִת עֲנָבִים--לוֹקֶה שְׁתַּיִם: אַחַת מִשּׁוֹם זָג אוֹ מִשּׁוֹם עֲנָבִים, וְאַחַת מִשּׁוֹם "לֹא יַחֵל, דְּבָרוֹ" (במדבר ל,ג). וְהוּא הַדִּין לְנָזִיר שֶׁגִּלַּח, אוֹ שֶׁנִּטַּמֵּא--שְׁהוּא לוֹקֶה שְׁתַּיִם: אַחַת עַל הָאִסּוּר הַמְּיֻחָד בּוֹ, וְאַחַת עַל הָאִסּוּר הַשּׁוֹוֶה בְּכָל הַנְּדָרִים שְׁהוּא "לֹא יַחֵל, דְּבָרוֹ".
י [ט] נָזִיר שֶׁשָּׁתָה רְבִיעִית יַיִן, וּרְבִיעִית חֹמֶץ--אֵינוּ לוֹקֶה אֵלָא אַחַת, שְׁאֵינוּ חַיָּב עַל הַיַּיִן בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל הַחֹמֶץ בִּפְנֵי עַצְמוֹ: שְׁאֵין כָּתוּב יַיִן לֹא יִשְׁתֶּה וְחֹמֶץ לֹא יִשְׁתֶּה, אֵלָא כָּךְ כָּתוּב "חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה" (במדבר ו,ג)--כְּלוֹמַר לֹא יִשְׁתֶּה הַיַּיִן וְלֹא דָּבָר שֶׁנִּתְעָרַב בּוֹ הַיַּיִן וְהוּא הַשֵּׁכָר, וְאַפִלּוּ הִחְמִיצוּ; וְהוֹאִיל וְלֹא כָפַל אֵלָא הַחֹמֶץ, שְׁהוּא שֵׁם אֶחָד--אֵינוּ לוֹקֶה עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
יא [י] נָזִיר שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה יַיִן כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ--אַף עַל פִּי שְׁהוּא חַיָּב לַשָּׁמַיִם עַל כָּל רְבִיעִית וּרְבִיעִית, אֵינוּ לוֹקֶה אֵלָא אַחַת מִשּׁוֹם יַיִן וְאַחַת דְּ"לֹא יַחֵל, דְּבָרוֹ" (במדבר ל,ג) כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; וְאִם הִתְרוּ בּוֹ עַל כָּל רְבִיעִית וּרְבִיעִית, וְאָמְרוּ לוֹ אַל תִּשְׁתֶּה, אַל תִּשְׁתֶּה, וְהוּא שׁוֹתֶה--חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.
יב מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁאָסוּר לַנָּזִיר לַעֲמֹד בְּמוֹשַׁב שׁוֹתֵי יַיִן, וְיִתְרַחַק מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה--שֶׁהֲרֵי מִכְשׁוֹל לְפָנָיו: אָמְרוּ חֲכָמִים, סָבִיב לַכֶּרֶם לֹא יִקְרַב.
יג [יא] נָזִיר שֶׁגִּלַּח שַׂעֲרָה אַחַת--לוֹקֶה, בֵּין בְּתַעַר בֵּין בְּזוֹג: וְהוּא שֶׁקְּצָצָהּ מֵעִיקָרָהּ, כְּעִנְיַן תַּעַר. וְכֵן אִם תְּלָשָׁהּ בְּיָדוֹ, לוֹקֶה. וְאֶחָד הַמְּגַלֵּחַ וְאֶחָד הַמִּתְגַּלֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמָר "תַּעַר לֹא-יַעֲבֹר עַל-רֹאשׁוֹ" (במדבר ו,ה); וְאִם הִנִּיחַ מִמֶּנָּה כְּדֵי לִכּוֹף אֶת רֹאשָׁהּ לְעִיקָרָהּ--אֵינוּ לוֹקֶה, שְׁאֵין זֶה כְּעֵין תַּעַר.
יד [יב] הִעְבִיר עַל רֹאשׁוֹ סַם שֶׁמַּשִּׁיר אֶת הַשֵּׂעָר, וְהִשִּׁיר שְׂעָרוֹ--אֵינוּ לוֹקֶה; אֲבָל בִּטַּל מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "גַּדֵּל פֶּרַע, שְׂעַר רֹאשׁוֹ" (במדבר ו,ה).
טו [יג] נָזִיר שֶׁגִּלַּח כָּל רֹאשׁוֹ, אֵינוּ לוֹקֶה מִשּׁוֹם הַתַּגְלָחַת אֵלָא אַחַת; וְאִם הִתְרוּ בּוֹ עַל כָּל שַׂעֲרָה וְשַׂעֲרָה, וְאָמְרוּ לוֹ אַל תְּגַלַּח, אַל תְּגַלַּח, וְהוּא מְגַלֵּחַ--לוֹקֶה עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.
טז [יד] נָזִיר חוֹפֵף עַל שְׂעָרוֹ בְּיָדָיו, וְחוֹכֵךְ בְּצִפָּרְנָיו--וְאִם נָפַל שֵׂעָר, אֵינוּ חוֹשֵׁשׁ: שֶׁהֲרֵי אֵין כַּוָּנָתוֹ לְהַשִּׁיר, וְאִפְשָׁר שֶׁלֹּא יַשִּׁיר. אֲבָל לֹא יִסְרֹק בְּמַסְרֵק, וְלֹא יָחֹף בָּאֲדָמָה--מִפְּנֵי שֶׁמַּשֶּׁרֶת אֶת הַשֵּׂעָר וַדַּאי; וְאִם עָשָׂה כֵּן, אֵינוּ לוֹקֶה.
יז [טו] נָזִיר שֶׁנִּטַּמֵּא לַמֵּת טֻמְאַת שִׁבְעָה--בֵּין בְּטֻמְאוֹת שְׁהוּא מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר, בֵּין בְּטֻמְאוֹת שְׁאֵינוּ מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן--הֲרֵי זֶה לוֹקֶה. [טז] נִטַּמֵּא לַמֵּת פְּעָמִים הַרְבֵּה--אַף עַל פִּי שְׁהוּא חַיָּב מַלְקוּת עַל כָּל אַחַת וְאַחַת לַשָּׁמַיִם, אֵין בֵּית דִּין מַלְקִין אוֹתוֹ אֵלָא אַחַת; וְאִם הִתְרוּ בּוֹ עַל כָּל פַּעַם וּפַעַם, וְהוּא מִטַּמֵּא--לוֹקֶה עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.
יח [יז] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁנִּטַּמֵּא וּפֵרַשׁ, וְחָזַר וְנָגַע אוֹ נָשָׂא אוֹ הֶאֱהִיל; אֲבָל אִם הָיָה נוֹגֵעַ בְּמֵת וַעֲדַיִן הַמֵּת בְּיָדוֹ, וְנָגַע בְּמֵת אַחֵר--אֵינוּ חַיָּב אֵלָא אַחַת, אַף עַל פִּי שֶׁהִתְרוּ בּוֹ עַל כָּל נְגִיעָה וּנְגִיעָה: שֶׁהֲרֵי מְחֻלָּל וְעוֹמֵד.
יט [יח] נָזִיר שֶׁנִּכְנַס לְבַיִת, וְשָׁהָה שָׁם עַד שֶׁמֵּת שָׁם מֵת, אוֹ שֶׁנִּכְנַס לְאֹהֶל הַמֵּת בְּשִׁדָּה תֵּבָה וּמִגְדָּל, וּבָא חֲבֵרוֹ וּפָרַע גַּג הַתֵּבָה מֵעָלָיו מִדַּעְתּוֹ--הֲרֵי זֶה לוֹקֶה שְׁתַּיִם: אַחַת מִשּׁוֹם "לֹא יָבֹא" (במדבר ו,ו), וְאַחַת מִשּׁוֹם "לֹא-יִטַּמָּא" (במדבר ו,ז)--שֶׁהֲרֵי טֻמְאָה וּבִיאָה בָּאִין כְּאַחַת. אֲבָל אִם נִכְנַס כְּדַרְכּוֹ, טֻמְאָתוֹ קוֹדֶמֶת לְבִיאָתוֹ--שֶׁמֵּעֵת שֶׁיַּכְנִיס חֻטְמוֹ אוֹ אֶצְבְּעוֹת רַגְלָיו, נִטַּמֵּא, וְאֵינוּ חַיָּב מִשּׁוֹם בִּיאָה, עַד שֶׁיָּבוֹא כֻּלּוֹ.
כ [יט] נִכְנַס לְאֹהֶל הַמֵּת, אוֹ לְבֵית הַקְּבָרוֹת בִּשְׁגָגָה, וְאַחַר שֶׁנּוֹדַע לוֹ הִתְרוּ בּוֹ, וְלֹא קָפַץ וְיָצָא אֵלָא עָמַד שָׁם--הֲרֵי זֶה לוֹקֶה: וְהוּא שֶׁיִּשְׁהֶה שָׁם כְּדֵי הִשְׁתַּחֲוָיָה, כְּמוֹ טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ.
כא [כ] הַמְּטַמֵּא אֶת הַנָּזִיר--אִם הָיָה הַנָּזִיר מֵזִיד, הַנָּזִיר לוֹקֶה וְזֶה שֶׁטִּמְּאוֹ עוֹבֵר מִשּׁוֹם "וְלִפְנֵי עִוֵּר, לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" (ויקרא יט,יד). וְאִם הָיָה הַנָּזִיר שׁוֹגֵג וְזֶה שֶׁטִּמְּאוֹ מֵזִיד, אֵין אֶחָד מֵהֶן לוֹקֶה; וְלָמָּה לֹא יִלְקֶה הַמְּטַמֵּא אֶת הַנָּזִיר--לְפִי שֶׁנֶּאֱמָר "וְטִמֵּא רֹאשׁ נִזְרוֹ" (במדבר ו,ט), וְאֵינוּ לוֹקֶה עַד שֶׁיְּטַמֵּא עַצְמוֹ מִדַּעְתּוֹ.
כב [כא] נָזִיר טָהוֹר שֶׁטִּמֵּא עַצְמוֹ, לוֹקֶה אַף מִשּׁוֹם "לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ" (דברים כג,כב)--שֶׁהֲרֵי אֵחַר נְזִירוּת טַהְרָה, וְעָשָׂה מַעֲשֶׂה; וְכֵן אִם נָזַר בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, לוֹקֶה אַף מִשּׁוֹם "לֹא תְאַחֵר". הַא לָמַדְתָּ, שֶׁהַנָּזִיר שֶׁטִּמֵּא עַצְמוֹ לוֹקֶה אַרְבַּע מַלְקִיּוֹת: מִשּׁוֹם "לֹא-יִטַּמָּא" (במדבר ו,ז), וּמִשּׁוֹם "לֹא יַחֵל, דְּבָרוֹ" (במדבר ל,ג), וּמִשּׁוֹם "לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ"; וּמִשּׁוֹם "לֹא יָבֹא" (במדבר ו,ו)--אִם הָיְתָה בִּיאָה וְטֻמְּאָה כְּאַחַת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
משנה תורה -
ספר הפלאה -
הלכות נזירות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י