משנה תורה -
ספר קדושה -
הלכות שחיטה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
א יִשְׂרְאֵלִי שְׁאֵינוּ יוֹדֵעַ חֲמִשָּׁה דְּבָרִים שֶׁמַּפְסִידִין אֶת הַשְּׁחִיטָה וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן מֵהִלְכּוֹת שְׁחִיטָה שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְשָׁחַט בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ--אָסוּר לֶאֱכֹל מִשְּׁחִיטָתוֹ, לֹא הוּא וְלֹא אֲחֵרִים. וַהֲרֵי זוֹ קְרוֹבָה לִסְפֵק נְבֵלָה; וְהָאוֹכֵל מִמֶּנָּה, מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.
ב וְאַפִלּוּ שָׁחַט בְּפָנֵינוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְּעָמִים שְׁחִיטָה כְּשֵׁרָה, וַהֲרֵי שְׁחִיטָה זוֹ שֶׁשָּׁחַט בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ נְכוֹנָה וּגְמוּרָה--אָסוּר לֶאֱכֹל מִמֶּנָּה: הוֹאִיל וְאֵינוּ יוֹדֵעַ דְּבָרִים הַמַּפְסִידִים, אִפְשָׁר שֶׁיַּפְסִיד הַשְּׁחִיטָה וְהוּא אֵינוּ יוֹדֵעַ, כְּגוֹן שֶׁיַּשְׁהֶה אוֹ יִדְרֹס אוֹ יִשְׁחֹט בְּסַכִּין פְּגוּמָה וְכַיּוֹצֶא בְּאֵלּוּ, בְּלֹא כַּוָּנָתוֹ.
ג יִשְׂרָאֵל שֶׁיּוֹדֵעַ הִלְכּוֹת שְׁחִיטָה--הֲרֵי זֶה לֹא יִשְׁחֹט בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ לְכַתְּחִלָּה, עַד שֶׁיִּשְׁחֹט בִּפְנֵי חָכָם פְּעָמִים רַבּוֹת עַד שֶׁיִּהְיֶה רָגִיל וְזָרִיז; וְאִם שָׁחַט תְּחִלָּה בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה.
ד הַיּוֹדֵעַ הִלְכּוֹת שְׁחִיטָה, וְשָׁחַט בִּפְנֵי חָכָם עַד שֶׁנַּעֲשָׂה רָגִיל--הוּא הַנִּקְרָא מֻמְחֶה; וְכָל הַמֻּמְחִין שׁוֹחֲטִין לְכַתְּחִלָּה בֵּינָן לְבֵין עַצְמָן. וְאַפִלּוּ נָשִׁים וַעֲבָדִים--אִם הָיוּ מֻמְחִין, הֲרֵי אֵלּוּ שׁוֹחֲטִין לְכַתְּחִלָּה.
ה חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן וְשִׁכּוֹר שֶׁנִּתְבַּלְבְּלָה דַּעְתּוֹ שֶׁשָּׁחֲטוּ, שְׁחִיטָתָן פְּסוּלָה--מִפְּנֵי שְׁאֵין בָּהֶן דַּעַת, שֶׁמֶּא יְקַלְקְלוּ בִּשְׁחִיטָתָן; לְפִיכָּךְ אִם שָׁחֲטוּ בִּפְנֵי הַיּוֹדֵעַ, וְרָאָה אוֹתָן שֶׁשָּׁחֲטוּ כַּהֹגֶן--שְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה.
ו מִי שְׁאֵינוּ יָדוּעַ אֶצְלֵנוּ, שֶׁשָּׁחַט בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ--שׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ: אִם נִמְצָא יוֹדֵעַ עִיקָרֵי הִלְכּוֹת שְׁחִיטָה, שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה. [ז] הֲרֵי שֶׁרָאִינוּ יִשְׂרְאֵלִי מֵרָחוֹק שֶׁשָּׁחַט וְהָלַךְ לוֹ, וְלֹא יָדַעְנוּ אִם יוֹדֵעַ אִם אֵינוּ יוֹדֵעַ--הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת; וְכֵן הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ, צֵא וּשְׁחֹט לִי, וּמָצָא הַבְּהֵמָה שְׁחוּטָה, וְאֵין יָדוּעַ אִם שְׁלוּחוֹ שְׁחָטָהּ אוֹ אַחֵר--הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת: שֶׁרֹב הַמְּצוּיִין אֵצֶל שְׁחִיטָה, מֻמְחִין הֶן.
ז [ח] אָבַד לוֹ גְּדִי אוֹ תֻּרְנְגוֹל, וּמְצָאוֹ שָׁחוּט--בַּבַּיִת--מֻתָּר, שֶׁרֹב הַמְּצוּיִין אֵצֶל שְׁחִיטָה מֻמְחִין הֶן; מְצָאוֹ בַּשּׁוּק--אָסוּר, שֶׁמֶּא נִתְנַבַּל וּלְפִיכָּךְ הֻשְׁלַךְ. וְכֵן אִם מְצָאוֹ בָּאַשְׁפָּה שֶׁבַּבַּיִת, אָסוּר.
ח [ט] מֻמְחֶה שֶׁנִּשְׁתַּתַּק, וַהֲרֵי הוּא מֵבִין וְשׁוֹמֵעַ, וְדַעְתּוֹ נְכוֹנָה--הֲרֵי זֶה שׁוֹחֵט, לְכַתְּחִלָּה; וְכֵן מִי שְׁאֵינוּ שׁוֹמֵעַ, הֲרֵי זֶה שׁוֹחֵט. [י] הַסּוֹמֶה--לֹא יִשְׁחֹט לְכַתְּחִלָּה, אֵלָא אִם כֵּן אֲחֵרִים רוֹאִין אוֹתוֹ; וְאִם שָׁחַט, שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה.
ט [יא] נָכְרִי שֶׁשָּׁחַט--אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁחַט בִּפְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּסַכִּין יָפָה, וְאַפִלּוּ הָיָה קָטָן--שְׁחִיטָתוֹ נְבֵלָה; וְלוֹקֶה עַל אֲכִילָתָהּ, מִן הַתּוֹרָה--שֶׁנֶּאֱמָר "וְקָרָא לְךָ, וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ" (שמות לד,טו): מֵאַחַר שֶׁהִזְהִיר שֶׁמֶּא יֹאכַל מִזִּבְחוֹ, אַתָּה לָמֵד שֶׁזִּבְחוֹ אָסוּר; וְאֵינוּ דּוֹמֶה לְיִשְׂרָאֵל שְׁאֵינוּ יוֹדֵעַ הִלְכּוֹת שְׁחִיטָה. [יב] וְגָדֵר גָּדוֹל גָּדְרוּ בְּדָבָר זֶה--שֶׁאַפִלּוּ גּוֹי שְׁאֵינוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, שְׁחִיטָתוֹ נְבֵלָה.
י [יג] הִתְחִיל הַגּוֹי לִשְׁחֹט מֵעוּט הַסִּימָנִין, וְגָמַר יִשְׂרָאֵל, אוֹ שֶׁהִתְחִיל יִשְׂרָאֵל, וְגָמַר הַגּוֹי--פְּסוּלָה: יֶשְׁנָהּ לַשְּׁחִיטָה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. אֲבָל אִם שָׁחַט הַגּוֹי דָּבָר שְׁאֵינוּ עוֹשֶׂה אוֹתָהּ נְבֵלָה, כְּגוֹן שֶׁשָּׁחַט חֲצִי הַגַּרְגֶּרֶת בִּלְבָד, וְגָמַר יִשְׂרָאֵל--הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה.
יא [יד] יִשְׂרָאֵל מְשֻׁמָּד לַעֲבֵרָה מִן הָעֲבֵרוֹת, שֶׁהָיָה מֻמְחֶה--הֲרֵי זֶה שׁוֹחֵט לְכַתְּחִלָּה; וְצָרִיךְ יִשְׂרָאֵל כָּשֵׁר לִבְדֹּק אֶת הַסַּכִּין, וְאַחַר כָּךְ יִתְּנֶנָּה לִמְשֻׁמָּד זֶה לִשְׁחֹט בָּהּ--מִפְּנֵי שֶׁחֶזְקָתוֹ שְׁאֵינוּ טוֹרֵחַ לִבְדֹּק. וְאִם הָיָה מְשֻׁמָּד לַעֲבוֹדָה זָרָה, אוֹ מְחַלֵּל שַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָה, אוֹ מִין, וְהוּא הַכּוֹפֵר בַּתּוֹרָה וּבְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת תְּשׁוּבָה--הֲרֵי הוּא כְּגוֹי, וּשְׁחִיטָתוֹ נְבֵלָה.
יב [טו] מִי שְׁהוּא פָּסוּל לְעֵדוּת בַּעֲבֵרָה מִן הָעֲבֵרוֹת שֶׁלַּתּוֹרָה--הֲרֵי זֶה שׁוֹחֵט בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, אִם הָיָה מֻמְחֶה: שְׁאֵינוּ מַנִּיחַ דָּבָר מֻתָּר וְאוֹכֵל דָּבָר אָסוּר--שֶׁזּוֹ חֲזָקָה הִיא עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאַפִלּוּ הָרְשָׁעִים מֵהֶן.
יג [טז] אֵלּוּ הַצַּדּוּקִיִּין וְהַבַּיְתּוֹסִיִּין וְתַלְמִידֵיהֶן, וְכָל הַטּוֹעִים אַחֲרֵיהֶן שְׁאֵינָם מַאֲמִינִים בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה--שְׁחִיטָתָן אֲסוּרָה. וְאִם שָׁחֲטוּ בְּפָנֵינוּ, הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת: שְׁאֵין אִסּוּר שְׁחִיטָתָן אֵלָא שֶׁמֶּא יְקַלְקְלוּ, וְהֶן אֵינָן מַאֲמִינִין בְּתוֹרַת הַשְּׁחִיטָה; לְפִיכָּךְ אֵינָן נֶאֱמָנִין לוֹמַר, לֹא קִלְקַלְנוּ.
יד [יז] כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, לֹא נִצְטַוּוּ בִּשְׁחִיטַת הַחֻלִּין, אֵלָא הָיוּ נוֹחֲרִין אוֹ שׁוֹחֲטִין וְאוֹכְלִין, כִּשְׁאָר הַגּוֹיִים. וְנִצְטַוּוּ בַּמִּדְבָּר שֶׁכָּל הָרוֹצֶה לִשְׁחֹט, לֹא יִשְׁחֹט אֵלָא שְׁלָמִים, שֶׁנֶּאֱמָר "אִישׁ אִישׁ, מִבֵּית יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר . . . וְאֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד . . . לְמַעַן אֲשֶׁר יָבִיאוּ . . . וְזָבְחוּ זִבְחֵי שְׁלָמִים, לַה' . . ." (ויקרא יז,ג-ה); אֲבָל הָרוֹצֶה לִנְחֹר וְלֶאֱכֹל בַּמִּדְבָּר, הָיָה נוֹחֵר וְאוֹכֵל. [יח] וּמִצְוָה זוֹ אֵינָהּ נוֹהֶגֶת לְדוֹרוֹת, אֵלָא בַּמִּדְבָּר בִּלְבָד בְּעֵת הֶתֵּר הַנְחִירָה.
טו וְנִצְטַוּוּ שָׁם, שֶׁכְּשֶׁיִּכָּנְסוּ לָאָרֶץ, תֵּאָסֵר עֲלֵיהֶם הַנְּחִירָה, וְלֹא יֹאכְלוּ חֻלִּין אֵלָא בִּשְׁחִיטָה; וְיִשְׁחֲטוּ בְּכָל מָקוֹם לְעוֹלָם חוּץ לָעֲזָרָה, שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי-יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת-גְּבֻלְךָ . . . וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ אֲשֶׁר נָתַן ה' לְךָ . . ." (דברים יב,כ-כא). וְזוֹ הִיא הַמִּצְוָה הַנּוֹהֶגֶת לְדוֹרוֹת, לִשְׁחֹט וְאַחַר כָּךְ יֹאכַל.
משנה תורה -
ספר קדושה -
הלכות שחיטה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד