משנה תורה -
ספר קדושה -
הלכות שחיטה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
יֵשׁ בִּכְלָלָן חָמֵשׁ מִצְווֹת--שָׁלוֹשׁ מִצְווֹת עֲשֵׂה, וּשְׁתַּיִם מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה; וְזֶה הוּא פְּרָטָן: (א) לִשְׁחֹט וְאַחַר כָּךְ יֹאכַל; (ב) שֶׁלֹּא לִשְׁחֹט אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ בְּיוֹם אֶחָד; (ג) לְכַסּוֹת דַּם חַיָּה וָעוֹף; (ד) שֶׁלֹּא לִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים; (ה) לְשַׁלַּח הָאֵם, אִם לְקָחָהּ עַל הַבָּנִים. וּבֵאוּר מִצְווֹת אֵלּוּ בִּפְרָקִים אֵלּוּ.